חנויות
פיוז ארמה אודיו אודיו אקסטרים Sonic Bliss אמנון סאונד סטריאו פרו Soundquest קודו אודיו Stereoscope סטריאוסקופ למטייל אניגמה קולנוע ביתי גופי תאורה

פוג'יפילם X-M1 – מצלמה חסרת מראה קומפקטית במבחן | מצלמות | ביקורות | ראשי

פוג'יפילם X-M1 – מצלמה חסרת מראה קומפקטית במבחן

גודל אות: Decrease font Enlarge font
Fujifilm X-M1 Test Review Fujifilm X-M1 Test Review

ביקורת מצלמה וגם עדשות - Fujifilm X-M1, מצלמת החובבים עם חיישן ה- X-Trans היחודי ומנגנון ללא מראה. ביצועי התמונה אמורים להיות מרשימים כמו בדגמים היקרים יותר, עם שינויים בעיקר בתפעול ושליטה. בדקנו.

ה-X-M1- היא המצלמה השלישית בסדרת מצלמות חסרות המראה של פוג'י המכילה את החיישן הייחודי - X-Trans. ה-X-M1 מיועדת לקהל הפחות מקצועי, עם הבדלים רבים מאחיותיה הגדולות. בכתבה הבאה נסקור לאיזה שוק ה-X-M1 מכוונת, והאם היא גם מצליחה לפגוע.

דגמי הסדרה

סדרת המצלמות חסרות המראה של פוג'י מקבלת תוספות חדשות לבקרים. ה-X-M1 היא המצלמה השלישית בסדרה, לאחר מצלמת הדגל, ה-X-Pro1, ומצלמת הביניים, ה-X-E1 (שמוחלפת בימים אלו ע"י X-E2). בזמן שכתבנו את הביקורת, הוכרזה המצלמה הרביעית בסדרה, ה-X-A1, כאשר ההבדל היחיד בין שתי המצלמות הוא החיישן: בעוד ה-X-M1 מכילה את חיישן ה-X-Trans הייחודי של פוג'י, החיישן של ה-X-A1 הוא חיישן CMOS סטנדרטי, עם מערך Bayer קונבנציונלי.


לאחרונה סקרנו מספר מצלמות של פוג'יפילם מסדרת X. החל מחסרת המראה המתקדמת X-Pro1, הקומפקטית עם העדשה הקבועה, ה-X100s, והקומפקטית עם עדשת הזום, ה-X20. הרושם הכללי שלנו ממצלמות אלו הוא שפוג'י הצליחה לפתח סדרה של מצלמות בעלות מאפיינים קבועים, לטובה ולרעה. לדוגמא, מערכת שליטה מצוינת המתאימה כמו כפפה ליד ואיכות תמונה ללא פשרות, לצד איכות וידאו נמוכה ומסך אחורי מאכזב. מכנה משותף לכל המצלמות שבחנו, היא העינית המובנית שכל מצלמה מכילה, אם זאת העינית ההיברידית המצוינת של ה-X100s ו-X-Pro1, העינית האלקטרונית של ה-X-E1, או האופטית של ה-X20. ביחס לשאר החברות במשפחה, ה-X-M1 שונה לגמרי. המצלמה כלל לא מכילה עינית מובנית, אך מפצה עם מסך אחורי באיכות גבוהה. בנוסף, מערכת השליטה פחות מזכירה מצלמות שמכוונות לקהל מתקדם, ופונה לקהל בסיסי יותר. בדומה לשאר מצלמות ה-X בעלות עדשות מתחלפות, ל-X-M1 אין מיצב תמונה מובנה, והיא מסתמכת על חלק מליין העדשות המכילות מייצב תמונה בהן.


Fujifilm X-M1 Test Review
תכונה נוספת המאפיינת את סדרת המצלמות של פוג'י היא העיצוב הייחודי בגוון הרטרו שלהן. כמובן שעיצוב הוא עניין של טעם אישי, אך לנו נראה שה-X-M1 מאבדת חלק מהקסם שאפיין את המצלמות האחרות בסדרה. ייתכן שאחת הסיבות היא הבחירה להרכיב את המצלמה מפלסטיק ולא מתכת, וגם הגריפ הקדמי המינימלי העשוי מפלסטיק דמוי עור מקנה הרגשה של מצלמה קומפקטית יותר, ולא מרגיש מאסיבי מספיק לאחיזה בטוחה.


בעוד ששאר המצלמות בסדרה התקבלו באהדה על ידי צלמים רבים, בסקירה הבאה נבחן האם יש ל-X-M1 מה להציע לקהל הפחות
מקצועי.


מערכת שליטה – קריצה לחובבים


אפשרויות השליטה במצלמה הן מצומצמות וסטנדרטיות יחסית. את המשפט האחרון לעולם לא היינו מייחסים למצלמות ה-X של פוג'י, אך לצערנו, זהו המקרה של ה-X-M1. למצלמה שתי חוגות שליטה עליונות, אחת לבחירת מצב הצילום (אוטומטי, ידני, חצי-אוטומטי, וכו'), והשנייה מאפשרת שליטה בפיצוי החשיפה (חשיפת יתר\חסר). בנוסף, ישנו גלגל אחורי השולט באלמנטים שונים בהתאם למצב הצילום (צמצם, תריס, הגדלת התצוגה בעת מיקוד ידני).


בעוד שחוגה המאפשרת שליטה במצב הצילום נשמעת כמו בחירה הגיונית ואף הכרחית, במצלמות המתקדמות של פוג'י הצליחו להימנע ממנה בכך שאפשרו שליטה ישירה בצמצם על גבי העדשה ובתריס באמצעות חוגה המיועדת לכך, כך שניתן היה לבחור בצורה אינטואיטיבית האם מעוניינים בשליטה אוטומטית (מיקום שתי החוגות על Auto), חצי אוטומטית (מיקום אחת מהם ב-Auto), או בשליטה ידנית. המעבר לחוגת מצב הצילום מאפשר להוסיף בחירה מהירה של פילטרים שונים, כמו צילום מיניאטורה, או מצב צילום חכם שמצליח במקרים רבים לזהות את הסצנה המצולמת (נוף, פורטרט, צילום לילה, וכו') ולהתאים את מאפייני הצילום אליה. מצבים אלו קורצים לצלמים חובבים שמעוניינים לתת למצלמה לשלוט בצילום, אך אינם בשימוש תדיר אצל צלמים מקצועיים יותר, שכן בנוסף לאיבוד השליטה, הם גם אינם מאפשרים שמירה בקבצי RAW בנוסף לקובץ ה-JPG המעובד. כמו אצל שאר המצלמות של פוג'י, המצלמה מאפשרת לבחור בין אפקטים המדמים סרטי צילום שונים של החברה מימי הצילום האנלוגי אך בניגוד למצלמות האחרות, ל-X-M1 ישנה אפשרות בודדת לצילום שחור לבן, ללא בחירה בין "סרטי צילום" שונים של שחור לבן.


Fujifilm X-M1 Test Review
לצד מערכת השליטה המסורתית, אחד החסרונות הבולטים הוא המחסור בכפתורים הניתנים לתכנות. למעשה, ישנו כפתור בודד הניתן לתכנות, והמשתמש נאלץ לבחור לאיזו הגדרה בודדת היא יאפשר גישה. אנחנו התלבטנו בין שליטה ברגישות, מיקוד (אוטומטי\ידני), ונעילת מיקוד\חשיפה. במצלמות מתקדמות יוקדשו כפתורים המיועדים לאפשרויות אלו, או לכל הפחות שני כפתורים הניתנים לתכנות (בדומה לאחריות הגדולות של ה-X-M1). במקרה של בחירה בכפתור בודד, ניתן היה לצפות שאנשי פוג'י היו מאפשרים שלחיצה מרובה על הכפתור תאפשר כגישה להגדרות השונות (בדומה למצלמות של סוני). המצלמה אמנם מכילה את כפתור ה-Q המאפשר גישה לתפריט הגדרות שונות, אך השליטה בו אינה מהירה כמו כפתורים הניתנים לתכנות אישי, והוא אינו מכיל את כל ההגדרות שהינו רוצים (כמו למשל נעילת מיקוד וחשיפה).

כמו במצלמות האחרונות של פוג'י, גם פה תוכלו להשתמש באפשרות ה-Focus Peaking בעת מיקוד ידני, המאפשר למקד בצורה ידנית ברמת דיוק גדולה. ההטמעה של אפשרות זאת במצלמות של פוג'י רחוקה מלהיות אידיאלית, כשצבע ההדגשה הוא לבן ולא ניתן להחלפה (לא מאוד אפקטיבי בזמן צילומים בסצנות בהירות), וישנה ירידה משמעותית באיכות התצוגה בזמן השימוש בהדגשת המיקוד.

באופן כללי, ההחלטה של פוג'י ליצור מצלמה המכוונת לצלמים חובבים ניכרת, למשל ההחלטה לייעד כפתור לצילום מקרו, אך היעדר האפשרות לבחירת טמפרטורת צבע בעת בחירת האיזון ללבן. תכונה חדשה שתקרוץ לצלמים חובבים היא היכולת לשלוט מעט יותר בתכונות הצילום בעת שבוחרים ברגישות אוטומטית (Auto ISO), כאשר כעת ניתן לציין את הרגישות המקסימלית של הרגישות האוטומטית, לצד המהירות המינימלית של התריס, בדומה למצלמות רבות אחרות של החברות המתחרות.

כמובן שבהשוואה למצלמות חסרות מראה אחרות המיועדות לצלמים חובבים, כמו ה-NEX 3\5 של סוני, אז אפשרויות השליטה של הפוג'י מספקות בהחלט, אך המחיר של הפוג'י גבוה יחסית וממקם אותה מול ה-NEX 6, המכילה אפשרויות מתקדמות יותר ועינית אלקטרונית מובנית.


מסך טוב


כפי שכתבנו, למצלמה אין עינית מובנית, או אפשרות לחבר אליה עינית חיצונית. כפיצוי, פוג'י סוף סוף החליטה לייצר מצלמה עם מסך אחורי איכותי. המסך החדש משתווה (כמעט) למסכים האחוריים של החברות המתחרות. הוא אמנם לא רגיש למגע, אך הוא כבר אינו קטן כמו קודמיו, עם גודל סטנדרטי של "3, ובעל רזולוציה ראויה של 920 נקודות, בניגוד למסכים האחרים של פוג'י עם 420 נקודות. תוספת מבורכת נוספת היא אפשרויות ההטיה של המסך, שמגיעות עד ל-90 מעלות למעלה ולמטה. המסך מספק תמונה חדה, עם מהירות תגובה מהירה ואינו מאכזב גם באור שמש חזק.


Fujifilm X-M1 Test Review
אין ספק שעם אובדן העינית, פוג'י נאלצה לספק למשתמשים מסך באיכות ראויה, אנחנו רק מקווים שגם הדגמים המתקדמים יותר יירשו את המסך של ה-X-M1, שיהווה תוספת ראויה לצד העינית, ולא רק במקומה.


חיישן ה-X-Trans


למי שלא קרא את הביקורת על ה-X20 או X100s שפורסמו באתר בשנה האחרונה חזרה קצרה על הטכנולוגיה הייחודית בחיישן של פוג'י (מי שכן קרא, מוזמן לדלג כמה פסקאות).

חיישני מצלמות מורכבים מרשת פיקסלים צפופה, הרגישים לאור, אך לא לצבע. על מנת ללכוד תמונה צבעונית, על כל חיישן מרכיבים מערך פילטרים, הנקרא מערך Bayer, בעל תבנית של 2X2 פיקסלים, שכל אחד מכיל את אחד מצבעי היסוד RGB. בעוד שמערך הפילטרים הצבעוניים מאפשר יצירת תמונות צבעוניות, הוא רגיש מאוד לתופעה שנקראת Moire, הגורמת להופעת "רשתות צבעוניות" כאשר אנו מצלמים מרקמים צפופים שחוזרים על עצמם (לדוגמא בדים או בניינים מרחוק). על מנת להתגבר על תופעת ה-Moire, יש צורך בהוספת פילטר נוסף על גבי החיישן, שנקרא פילטר Anti Aliasing (או בקצרה, AA). פילטר ה-AA הוא למעשה רשת צפופה מאוד המצליחה לנטרל את תופעת ה-Moire, במחיר לא קטן, של פגימה בחדות התמונה. כפי שהסברנו, מערך הפילטרים הוא רעה-הכרחית על מנת לייצר צילום צבעוני באמצעים דיגיטליים (ישנן עוד טכנולוגיות, כדוגמת חיישן ה-Foveon של סיגמה, אך זה לביקורת אחרת).
 

Fujifilm X-Trans
כאן נכנסת לתמונה חברת פוג'י עם החיישן החדש שלה, ה-X-Trans. הייחודיות בחיישן ה-X הוא ביצירת מערך פילטרים צבעוניות שונה ממערך ה-Bayer הנפוץ. בעוד שמערך ה-Bayer מורכב מתבניות של 2X2 פיקסלים, החיישן של פוג'י מכיל תבניות גדולות יותר, של 6X6 פיקסלים. למרות שהשינוי לא נשמע משמעותי, המערך של פוג'י מנסה לייצר "תבניתיות אקראית", וכך הוא למעשה מצליח לייצר דימוי צבעוני, ללא תופעת ה-Moire, ללא צורך בפילטר ה-AA.


חיישנים ללא פילטר AA (כדוגמת חיישני מצלמות פורמט בינוני) מייצרים תמונה חדה ביחס לחיישנים אחרים, מה שמעניק למצלמות של פוג'י ממשפחת ה-X יתרון לא קטן באיכות התמונה שלהן. ככלל אצבע, ניתן לומר שחיישן ללא פילטר AA מגיע לרמת חדות של חיישן גדול יותר עם חיישן ה-AA, וגם לירידה משמעותית ברמת הרעש בצילומים ברגישות גבוהה.


לאחרונה אנו עדים ללא מעט מצלמות המשתמשות בחיישן רגיל, אך עם זאת מוותרות על פילטר ה-AA וכך מצליחות לספק תמונות חדות יותר, כשהן מסתמכות על מעבדי התמונה הפנימיים שלהם על מנת לנטרל את תבנית ה-Moire. ככל שיותר מצלמות כאלה מיוצרות, אנו רואים שהשד לא כל כך נורא, ואנו בתור צרכנים נהנים מתמונות חדות יותר. נשמח בהמשך לעשות השוואה משולשת בין מצלמה בעלת חיישן סטנדרטי ללא פילטר AA, לאחת המצלמות של פוג'י המשתמשות בטכנולוגיית הX-Trans, ול-X-A1 (המכילה חיישן עם תבנית Bayer וככל הנראה גם פילטר AA), וכך לראות האם יש שינוי כלשהו בחדות התמונה, ובפרטים ברגישויות גבוהות גם בדור החדש ביותר של החיישנים.


מהירות, מיקוד ושאר תכונות


המצלמה נדלקת תוך כשנייה וחצי, לא מרשים במיוחד בהשוואה למצלמות אחרות ברמת המחיר שלה, אך לאחר זמן ההדלקה, שאר פעולות המצלמה, כמו זמן כתיבת התמונות על כרטיס הזכרון, ודפדוף בתמונות המצולמות מתבצעות במהירות מספקת.


ביצועי המיקוד של הפוג'י ממוצעים למדי. היא לא איטית כמו שהX-Pro1- הייתה בזמנו, אך גם אינה מצליחה לעמוד בביצועים של המתחרות השונות שלה. מהירות המיקוד טובה למדי, אבל במקרים רבים המצלמה כלל לא מצליחה למקד. מקרים אלו חוזרים בעיקר בזמן מיקוד אזורי מוגדר מראש, אך גם בעת מיקוד באזורים מרובים (Multi Zone) בסצנות עם ניגודיות נמוכה המצלמה התקשתה לא פעם. בתנאי תאורה חלשה המצלמה מצליחה למקד במהירות מספקת יחסית, ללא ירידה משמעותית במהירות המיקוד.


Fujifilm X-M1 Test Review
המצלמה עמדה בצורה מרשימה במבחני צילום הרצף שלנו. פוג'י מצהירה מהירות של 5.6 פריימים לשניה, ואכן בזמן צילום בפורמט JPG המצלמה עמדה על בין 5 ל-6 פריימים לשניה. בזמן צילום RAW המהירות ירדה לכ-5, לא רע בכלל, כשבחלק מהמבחנים שלנו המצלמה הצליחה אפילו לעבור את המהירות שפוג'י הצהירה עליה. מבחני הביצועים נעשו תוך שימוש בכרטיס 16GB Extreme Pro של SanDisk, המסוגל להקליט בקצב של MB\s 95. צלמים שינסו להגיע לתוצאות דומות עם כרטיסים מהירים פחות, יתאכזבו, כך שאם מהירות צילום ברצף חשובה לכם, זכרו להצטייד בכרטיסים בעלי יכולת הקלטה מהירה.


תכונה נוספת שצלמים רבים ישמחו עליה היא האפשרות לעבד ולהמיר קבצי RAW בתוך המצלמה, תוך שליטה בפרמטרים רבים כמו איזון ללבן, חשיפה, ניגודיות, צבעוניות, ועוד ועוד. באופן אישי, האפשרות לערוך קבצים במצלמה ולא בתכנה ייעודית במחשב לא נשמעת אטרקטיבית במיוחד, כשנאלצים להסתמך על המסך הקטן של המצלמה בתהליך העיבוד, ולאחר מכן גם לא ניתן לקבוע את גודל הקובץ המיוצא. למרות זאת, פוג'י הוסיפה את אפשרות העריכה בעקבות שאר יצרניות המצלמה, ועל כן אין לנו על מה להתלונן.

אפשרות חדשה שמופיעה ב-X-M1, לראשונה במשפחת מצלמות ה-X של פוג'י, היא קישורית ה-Wi-Fi המובנית במצלמה. אפשרות Wi-Fi מובנית במצלמה נהיתה נפוצה בשנים האחרונות, בכל טווחי המצלמות, ופוג'י החליטה ליישר קו עם שאר יצרניות המצלמה. עקב הגיל הצעיר יחסית של קישורית ה-Wi-Fi במצלמות, עוד לא התפתח תקן סטנדרטי לאפשרויות שהחיבור האלחוטי מציע, כך שכל יצרנית מנסה את מזלה בצורה שונה. למרות הפוטנציאל הגבוה שקישורית Wi-Fi מסוגלת להציע, לצערנו המצלמה שנמסרה לנו לביקורת הייתה בגרסת sample, ונאמר לנו שחלק מאפשרויות ה-Wi-Fi לא יעבדו כראוי. למרות זאת, תוך שימוש באפליקציית הסלולר של פוג'י, Camera App, הצלחנו לקשר בין הטלפון החכם למצלמה. תהליך הזיהוי בין שני המכשירים אורך כ-15 שניות, ולאחר מכן ניתן להעביר תמונות בין המצלמה למכשיר הנייד. העברת התמונות מתאפשרת בכמה דרכים. ניתן להעביר תמונה בודדת או מספר תמונות שנבחרו מראש בתפריט המצלמה, אך הדרך המועדפת עלינו היא האפשרות לראות את כל התמונות במכשיר הנייד ולבצע את תהליך הבחירה בו.

Fujifilm X-M1 Test Review
בגרסה הסופית של המצלמה תהיה בנוסף גם האפשרות להעביר תמונות בצורה אוטומטית בין המצלמה למחשב הנייח (חלונות ומק), בעזרת תכנה של פוג'י הנקראת PC Auto Save. לאחר תהליך התאמה קצר בין המחשב למצלמה, ניתן בלחיצת כפתור להעביר את כל התמונות שעל כרטיס הזיכרון לתיקייה שהוגדרה מראש. התכנה תזהה מראש את הקבצים שמופיעים בכרטיס הזיכרון שעוד לא נשמרו על המחשב, ותעביר אותם למחשב. כאמור, האפשרות הנ"ל לא פעלה בגרסת המצלמה שנמסרה לנו, אך מעדויות ברשת ניתן ללמוד שהאפשרות פועלת בצורה מספקת.


איכות תמונה – תענוג רצוף


ה-X-M1 חולקת את אותו החיישן המופיע בשאר המצלמות בסדרת ה-X של פוג'י, ומרכיבה את אותן העדשות שבסדרה, כך שניתן לצפות מראש שאיכות התמונה תהיה מצוינת, ותעמוד בשורה הראשונה של מצלמות ללא מראה, ואכן התוצאות מצויינות. חיישן ה-X-Trans מסוגל לייצר תמונות בעלות חדות גבוהה מאוד, עם רמות רעש נמוכה במיוחד. נקודת החולשה הקבועה בחיישן של פוג'י היא יכולת ההפרדה בגוון הירוק. כפי שניתן לראות בתרשים החיישן שלמעלה, הפיקסלים הירוקים מסודרים לעיתים בקבוצות של ארבעה, מה שגורם לירידה בחדות ביחס לצבעים האחרים.


החיישן של פוג'י כבר עבר אצלנו בדיקת רעשים בהתמודדות עם רגישויות גבוהות בביקורת של ה-X100s, אך הוספנו תמונה לדוגמא להמחשה נוספת. רמת הרגישות הטבעית המקסימלית של המצלמה היא ISO 6400. ניתן אמנם להגיע לרמת רגישות מלאכותית של 25600, אך רק בזמן צילום קבצי JPG. ניתן לראות שגם ברגישות טבעית הגבוהה ביותר, כמעט ולא רואים רעש צבעוני, מופיעה גרעיניות אך עדינה מאוד ביחס לרמת הרגישות הגבוהה.


Fujifilm X-M1 Test Review ISO 6400
סקירת עדשות

במהלך הביקורת התנסינו עם שתי עדשות שסופקו לנו עם המצלמה. עדשת פנקייק 27 מ"מ (40 מ"מ בהקבלה לחיישן 35 מ"מ), ועדשה גדולה יותר, המעניקה זווית רחבה של 14 מ"מ (21 מ"מ בהתאמה). החלטנו לערוך להן ביקורת מקיפה גם כן, ולעמוד על היתרונות והחסרונות שבכל אחת.


Fujifilm X-M1 Test Review

Fujifilm XF 27mm F2

נתחיל עם עדשת ה-27 מ"מ, עדשת פנקייק ההופכת את ה-X-M1 למצלמה קומפקטית, לא גדולה בהרבה מה-X100s בעלת העדשה הקבועה. לעדשה יש מפתח צמצם מקסימלי של f/2.8 ואין לה מייצב תמונה מובנה. על מנת להקטין את גודל העדשה, פוג'י החסירה את טבעת השליטה של מפתח הצמצם, וטבעת המיקוד שנותרה היא צרה יחסית. מרחק המיקוד המינימלי הוא כ-34 ס"מ, כך שהעדשה לא מאפשרת צילום מקרו. העדשה כולה בנויה ממתכת איכותית, ולטבעת המיקוד התנגדות מספקת, המאפשרת מיקוד ידני נוח ומדויק. זמן המיקוד האוטומטי אמנם לא מהיר כברק, או שקט במיוחד, אבל בהחלט לא איטי או רועש. העדשה מומלצת מאוד לצלמים המחפשים מערכת קטנה וקומפקטית לצילום עירוני. כשהיא שוקלת רק 78 גרם.

העדשה הקומפקטית מתגלה כעדשה חדה יחסית, ובמבחן החדות שלנו התוצאות לא הפתיעו. ניתן לראות שמרכז התמונה חד מאוד כבר בצמצם f/2.8, אך כצפוי, פינת התמונה מטושטשת וחסרת ניגודיות. החדות במרכז התמונה נשארת יציבה ככך שסוגרים את הצמצם, עם שיפור קטן בכל קפיצה. לעומת החדות הנמוכה בצמצם הפתוח, פינת התמונה מראה שיפור משמעותי כבר במעבר לצמצם f/4, כשבצמצם f/8 החדות כבר משתווה לזו שבמרכז התמונה. בעוד שלצלמי פורטרטים אבדן החדות בפינות לא כל כך יפריע, צלמי נוף יעדיפו לצלם בצמצמים הסגורים יותר, על מנת ליהנות מתמונה חדה עד הקצוות. כצפוי, בצמצם הסגור ביותר של העדשה התמונה מאבדת חדות לכל אורך הפריים כתוצאה מהתופעה העקיפה.


Fujifilm X-M1 Test Review
עדשת הפנקייק מראה החשכת פינות (Vignetting) משמעותית בצמצם 2.8f/, אך התופעה יורדת משמעותית עם סגירת הצמצם ל-f/4, ובאופן הדרגתי ממשיכה לרדת עד שבצמצמים סגורים יחסית התופעה כמעט נעלמת.

Fujifilm XF 27mm F2
Fujifilm XF 14mm F2.8 R

העדשה השנייה שסופקה לנו למהלך הביקורת היא עדשת זווית רחבה של 14 מ"מ (20 מ"מ בהקבלה לחיישן מלא), גם כן בעלת מפתח צמצם מקסימלי של f/2.8, וללא מייצב תמונה מובנה. העדשה הרחבה מסדרת העדשות המקצועיות של פוג'י מאסיבית יותר מעדשת הפנקייק, במשקל של 235 גרם ומבנה גדול בהרבה. כראוי, העדשה כולה בנויה ממתכת, והיא מכילה טבעת שליטה במפתח הצמצם בנוסף לטבעת המיקוד הידני. מרחק המיקוד המינימלי הוא 18 ס"מ, אך בהינתן אורך המוקד הרחב גם עדשה זו לא מומלצת לצלמים המעוניינים בצילום מקרו.


כשהעדשה נמצאת במצב המיקוד האוטומטי, טבעת המיקוד נעולה, והמעבר בין מיקוד אוטומטי למיקוד ידני נעשה על ידי משיכת הטבעת עצמה כלפי המצלמה, מה שחושף את מד המרחק ומשחרר את נעילת טבעת המיקוד. המנגנון עצמו אמנם נוח מאוד לתפעול, אך יש לו חסרון מרכזי בשילוב עם ה-X-M1. עקב החסרת כפתור ה-AF-L מהמצלמה (כפתור שכן קיים במצלמות המתקדמות יותר), נעלמת האפשרות לצלם במצב מיקוד משולב, כלומר השארת העדשה במצב מיקוד ידני אך עם אפשרות למיקוד אוטומטי על ידי לחיצה על כפתור נעילת המיקוד (AF-L).


מהירות המיקוד האוטומטי מהירה ביחס לעדשת הפנקייק, והיא כמעט חרישית, בדומה לעדשת הפנקייק. מנגנון המיקוד הידני בעדשה שקיבלנו לביקורת היה רחוק מאידיאלי. טבעת המיקוד הידני זזה ללא כל התנגדות, מה שהקשה מאוד לבצע מיקוד עדין. למרות שהיבואן הדגיש בפנינו ששני העדשות שקיבלנו הן בגרסת ייצור (בניגוד למצלמה שבגרסת Sample), בדיקה ברשת בביקורות שונות של העדשה הראתה לנו שבעדשות אחרות מדגם ה-14 מ"מ טבעת מיקוד ידני בעלת התנגדות טובה, כך שכל שנותר לנו להסיק הוא שקיבלנו עדשה עם טבעת מיקוד פגומה.


עדשת הפריים הרחבה מספקת תוצאות חדות מאוד. כבר בצמצם הפתוח ביותר מרכז התמונה חד מאוד, והחדות רק משתפרת ככל שסוגרים את הצמצם, כשהחדות המקסימלית מתקיימת בין f/5.6 ל-f/8. קצוות הפריים אמנם רכים בצמצמים הפתוחים ביותר, כצפוי בעדשה רחבה כמו ה-14 מ"מ, אך החדות עולה בהדרגה. לא הופתענו לגלות שגם בצמצמים האידיאלים קצוות העדשה עדיין לא מגיעים לרמת החדות של מרכז הפריים, אך למרות זאת, העדשה מספקת תמונות מצוינות, שרק בהגדלה קיצונית על מסך המחשב ניתן להבחין רכות יחסית בקצוות הפריים. שוב, אנו ממליצים לא לצלם בצמצם סגור יותר מ-f/11, ומי שמעוניין ללמוד עוד על תופעת העקיפה (diffraction), מוזמן להיכנס לקישור הבא על מנת שידע כיצד להימנע ממנה.


Fujifilm XF 14mm F2.8 R
עדשות רחבות ידועות כרגישות להחשכת פינות (Vignetting), עקב האלמנט הקדמי הגדול במיוחד שלהם. למרות זאת, עדשת ה-14 מ"מ שקיבלנו מתפקדת טוב מאוד, ולמרות שיש ירידה בכמות האור לקראת הפינות בצמצם 2.8f/, עם סגירת הצמצם ל-f/4 התופעה יורדת באופן חד, וכשמגיעים לצמצם f/8, התופעה נעלמת כליל.


Fujifilm XF 14mm F2.8 R
סיכום

הזמן שלנו עם ה-X-M1 השאיר בנו תחושה מעורבת, של מצלמה שלא בטוחה לגמרי מהו קהל היעד שלה. ההחלטה של פוג'י להגדיל את היצע המצלמות שלה בשוק המצלמות ללא מראה מובנת לגמרי, ולאחר ההשקה המוצלחת של מצלמת הדגל, ה- X-Pro1והמצלמה המעט פחות מתקדמת, ה-X-E1, היה זה רק טבעי לצפות למצלמה ברמת כניסה. ואכן, העינית המובנית של המצלמות המתקדמות הוחסרה, וכך גם חלק גדול מאפשרויות השליטה וההתאמה האישית של המצלמה, ולעומת זאת פוג'י הטמיעה מסך איכותי יותר וקישורית אלחוטית שיקרצו לקהל רחב מאוד.

היינו מצפים שלאור ההבדלים הללו, התמחור של ה-X-M1 יהיה אטרקטיבי, אך ביחס למצלמות ברמת כניסה של החברות המתחרות, המחיר של ה-X-M1 גבוה יותר. נכון שאיכות התמונה של הפוג'י עולה על מצלמות כניסה של חברות אחרות, אך מבחינת רמת השליטה והיצע העדשות, אין יתרון לפוג'י בקהל המחפש מצלמת כניסה לעולם המצלמות ללא מראה. בעוד שבארצות הברית המחיר שלה נמוך ב-200 דולרים מה-X-E1 המתקדמת יותר, בארץ נכון לעכשיו ישנו הבדל משמעותי במחיר היבואן, שעומד על 1700 ₪ נכון לעכשיו (למרות שביבוא מקביל המחיר כמעט זהה).

איכות התמונה הסופית של ה-X-M1 זהה למצלמות המתקדמות יותר בסדרה של פוג'י, שכן החיישן זהה וכל המצלמות משתמשות באותן העדשות. לדעתנו, היצע העדשות של סדרת ה-X של פוג'י קורץ מאוד לצלמים מקצועיים, שכן רובן הן עדשות פריים ולא זום, איכות הבנייה שלהם מצוינת, ומחירן גבוה יחסית לעדשות של חברות מתחרות. בהתאם לכך גם האיכות האופטית של העדשות גבוהה מאוד, אך הן פחות אטרקטיביות לקהל החובבני, שאליו ה-X-M1 מיועדת. לאור הסתירה בין המחיר הגבוה של ה-X-M1, ועוד יותר של העדשות האיכותיות שלה, לבין אפשרויות השליטה המוגבלות שלה והיעדר העינית המובנית, אנחנו מתקשים להמליץ עליה לצלמים חובבים, שכן לחברות המתחרות ישנם דגמי כניסה זולים בהרבה, עם עדשות זולות יותר. לעומת זאת, במידה ואתם צלמים מתקדמים, אנחנו ממליצים על ה-X-E1 המתקדמת יותר, המכילה עינית מובנית ומערכת שליטה מתקדמת בהרבה.

מחירים

XM-1 קיט (כולל עדשה 16-50) - 4,000 ש"ח
XE-1 קיט (כולל עדשה 18-55) - 5,700 ש"ח
עדשה 27 מ"מ F2.8 מחיר 2,100 ש"ח
עדשה 14 מ"מ F2.8 מחיר 4,200 ש"ח
אחריות: קבוצת שמעוני

בעד: איכות תמונה ברמה הגבוהה ביותר, מסך אחורי איכותי עם אפשרויות הטיה, קישורית Wi-Fi מובנית.
נגד: מחיר גבוה (מצלמה ועדשות), היעדר עינית מובנית, מחסור בכפתורים הניתנים לתכנות אישי.

Fujifilm X-M1 - תמונות דוגמה


 Fujifilm X-M1 - תמונות דוגמה

Fujifilm X-M1 - תמונות דוגמה

Fujifilm X-M1 - תמונות דוגמה

Fujifilm X-M1 - תמונות דוגמה

Fujifilm X-M1 - תמונות דוגמה

Fujifilm X-M1 - תמונות דוגמה

Fujifilm X-M1 - תמונות דוגמה

Fujifilm X-M1 - תמונות דוגמה

 

  • email שלח לחבר

Share DTOWN Article

דיון בפורום על המאמר (1 תגובות פורסמו):

avatar
aviram_1 1970-01-01 02:00:00
סקירה מקיפה ויפה , תודה .
כל הזכויות שמורות לאתר dtown.co.il


הרשם לעדכוני האתר
Email: