פוג'יפילם X20 – מצלמה קומפקטית עם סטייל, ביקורת

פוג'י מחדשת את משפחת ה-X, מצלמות ברמה גבוהה המתהדרות בעיצוב ווינטג' עם ליבה טכנולוגית חדשנית. לקחנו את ה-X20, האחות הצעירה במשפחה, ובדקנו האם הגרסה המוקטנת של חיישן ה-X-Trans מעלה אותה למעמד מלכת המצלמות הקומפקטיות. ביקורת מצלמה.

ה-X20 היא התוספת האחרונה למשפחת המצלמות המעוצבות של Fujifilm בעלות חיישן ה-X-Trans  האיכותי, עליו נסביר בהמשך. בנוסף לחיישן, התכונה הבולטת ביותר המצלמה היא העיצוב שלה, שגם מהווה המשך ישיר לסדרת ה-X של פוג'י, המורכבת מה-X-Pro 1 ו-X-E1 חסרות המראה וה-X100S, בעלת העדשה הקבועה. את הדגם הקודם, ה- X10 סקרנו לפני כשנה ועתה מגיעה לבחינה מצלמת ההמשך - X20 עם אותה עדשה בעלת טווח של 28-112 מ"מ, מפתח צמצם מהיר של F2-F2.8 ומערכת שליטה מהנה של "פעם".

ווינטג' בכף ידך

ניתן לומר כי פוג'י המציאה את עצמה מחדש עם השקת המצלמה הראשונה בסדרת ה-X, ה-X100, ומיתגה את עצמה כחברה עם ניחוח יוקרתי, בפן הטכנולוגי והעיצובי כאחד. מבחינה חיצונית, מצלמות ה-X, כולל ה-X20, מעוצבות מצוין, ומזכירות מצלמות Rangefinder מתקופות נשכחות מעידן הפילם (בדומה למצלמות של חברת לייקה הגרמנית). מידות גוף המצלמה עומדות על 7 ס"מ גובה, 12 ס"מ אורך, ו-6 ס"מ עומק והמשקל עומד על 350 גרם. לאחר הדלקת המצלמה העדשה מתארכת החוצה בין 2 ל-3 ס"מ, בהתאם לאורך המוקד. ביחס למצלמות קומפקטיות אחרות ניתן לומר שה-X20 גדולה יחסית, אבל בעת צילום ושימוש קבוע, הגודל נהפך ליתרון, כשהוא מאפשר אחיזה יציבה של המצלמה ושימוש אינטואיטיבי עם שתי הידיים בעת הצילום. היא אמנם לא תיכנס לכם לכיס המכנסיים, אבל עם עיצוב כזה, תרצו שכולם יראו אותה.


ניכר שפוג'י השקיעה הרבה בעיצוב המצלמה על מנת ליצור אצלנו את תחושת הנוסטליה ממצלמות אנלוגיות ישנות. כפתור הצילום מרגיש בדיוק כמו במצלמות פילם, ואפילו ניתן להרכיב עליו כבל משחרר מכני. מימין לכפתור הצילום ישנה גלגלת המאפשרת לצלם לבחור האם הוא מעוניין בחשיפת חסר או יתר ומשמאל ישנה חוגת מצבי הצילום המוכרת לכולנו. בנוסף, ישנה תושבת Hot-Shoe סטנדרטית המאפשרת שימוש באביזרי צילום רבים. המצלמה בנויה ממתכת כסופה (ישנה גם גרסה שחורה) ועטויה גומי מחוספס למניעת החלקה. בחלקה הימני יש גריפ בולט במקצת, על מנת לשפר את האחיזה המצלמה. התרשמנו מאוד מאיכות הבנייה הגבוהה של המצלמה, והיא בהחלט עומדת על הקצה העליון של הסקאלה ביחס לשאר המצלמות הקומפקטיות. על מנת ליצור חווית צילום אנלוגית, פוג'י מאפשרת לבחור בין שלוש צלילים "אנלוגיים" בעת הצילום, וגם לשלוט בעוצמה שלהם. אמנם אפשרות זו נשמעת מיותרת, אך היא טובה בהרבה מה"ביפ" הדיגיטלי שהתרגלנו לשמוע ממצלמות דיגיטליות אחרות, ובעת צילום דרך העינית האופטית, ללא צליל קשה לדעת האם התמונה צולמה או לא.


השליטה על טווח הזום של העדשה נעשה באופן ידני מגלגלת העדשה עצמה, בדומה למצלמות בעלות עדשות מתחלפות, זהו מאפיין נדיר במצלמות קומפקטיות. שליטה זו נוחה מאוד בעת צילום סטילס ומאפשרת שליטה מדוייקת יותר מאשר עדשות עם מנוע זום חשמלי, אך הופכת לחסרון משמעותי בזמן צילום וידאו, עקב חוסר היציבות בעת שינוי אורך המיקוד. פוג'י בחרה שלא להוסיף כפתור הדלקה למצלמה והפעלת המצלמה נעשית גם כן באמצעות החוגה של העדשה. על מנת להפעיל את המצלמה יש צורך לסובב את חוגת המוקד של העדשה עד שמגיעים לתחילת טווח המוקד ושומעים "קליק" מכני. זמן הידלקות המצלמה הוא קצר ותוך כחצי שניה היא מוכנה לצילום. מבחינת נוחות, גלגלת השליטה בעדשה בנויה היטב ממתכת בעלת מרקם מחוספס והיא לא דקה מידי, כך שניתן לשלוט בה בצורה מדוייקת על מנת להגיע לאורך המוקד הרצוי.


בקדמת המצלמה - לצד העדשה ממוקמת חוגה המאפשרת מעבר בין שלושת מצבי המיקוד השונים. במצב AF-S המצלמה תמקד בעת חצי לחיצה על לחצן הצילום. אחת התכונות הראויות לשבח ב-X20 היא מהירות מיקוד אוטומטי גבוהה ביותר. גם בתנאי תאורה קשים המצלמה ממקדת מהר יחסית לשאר המצלמות המשתמשות בטכנולוגיית מיקוד שעל החיישן (בניגוד למצלמות רפלקס שמערכת המיקוד שלהן ממוקמת בפריזמת המצלמה). במצב AF-C המצלמה תמקד את עצמה כל זמן שהיא דלוקה. גם במצב זה מהירות המיקוד גבוהה יחסית, כך שהוא מומלץ כשרוצים לצלם אלמנטים דינמיים בעת תנועה, כאשר כל שבריר שנייה חשוב ורוצים שהמצלמה תהיה מוכנה לצילום בכל רגע. במצב MF המיקוד ייעשה ידנית באמצעות החוגה האחורית לצד הצג. בעת המיקוד הידני המצלמה עובדת למצב Focus Peaking, שמגדיל את מרכז הפריים ומדגיש את מישור המיקוד באמצעות קווי מתאר לבנים. בניגוד למצלמות אחרות כדוגמת סדרת ה-NEX של סוני, אין אפשרות שליטה בצבע קווי המתאר באלמנטים הממוקדים, והבחירה בצבע לבן אינה בהכרח מתאימה. מניסיוננו, הדגשה אדומה או צהובה נוחה יותר לזיהוי, במיוחד בתנאי תאורה בהירים.

עינית אופטית ומסך תצוגה

מלבד הפן בעיצובי האסתטי, פוג'י נשארה מחוייבת לעיצוב ה-Rangefinder, וככזה, היא שילבה עינית אופטית ל-X20. ברמה העקרונית, אנחנו תמיד שמחים לצלם דרך עינית אופטית ולא באמצעות המסך האחורי של המצלמה, כך שעינית אופטית היא מבחינתנו תוספת מבורכת, גם אם אינה ברמה הגבוהה ביותר. לתצוגה האופטית בעינית פוג'י הוסיפה תצוגה דיגיטלית מינימלית המציגה פרמטרים שונים, כמו מצב הצילום (M, A, P, וכו'), מהירות תריס ומפתח צמצם. דעתנו חלוקה לגבי השימושיות של העינית במצלמה, עקב מספר בעיות מרכזיות. העינית איננה עינית דיגיטלית (וככזו היא לא מקבלת את האות הדיגיטלי מהחיישן), אך גם איננה ממוקמת במרכז המצלמה. הבעיה הנובעת משילוב זה היא שהתמונה שאנו רואים דרך העינית, איננה מאותה זוית של העדשה, עקב מיקומה בפינה השמאלית העליונה של המצלמה. בעת צילום מרחוק הבעיה הופכת לזניחה, אך בזמן צילום ממרחק בינוני וקרוב, חוסר התאמה זה גורם לאי דיוק בזמן הצילום. בנוסף, העינית מכסה כ-85% משטח הפריים, כך שגם בהתעלמות מנקודת המבט השונה הנגזרת ממיקום העינית, היא לא מציגה לנו את קצוות הפריים המתוכנן. שוב, זוהי בעיה שלא קיימת בעיניות דיגיטליות, או עיניות אופטיות במצלמות רפלקס. מקרה מציק נוסף מתרחש בעת צילום בטווח הרחב ביותר של העדשה, כשניתן לראות את העדשה דרך העינית בפינה הימנית התחתונה. בנוסף, בעת צילום מאקרו, העינית האופטית מושבתת, והצילום אפשרי רק באמצעות המסך האחורי.

אחת מהנקודות הפחות חזקות ב-X20 היא המסך האחורי שלה. ביחס למצלמות קומפקטיות בקו המחיר של ה-X20, המסך מעט מאכזב במפרט שלו (אם כי הוא לא גרוע לכשעצמו). גודל המסך מעט קטן יותר מהמתחרות - "2.8, ולא "3, הרזולוציה שלו היא 460 אלף נקודות (לעומת 920 אלף נקודות בדגמים מתחרים). בנוסף, המסך הוא קבוע ולא ניתן להטייה וגם לא תומך במגע. אמנם זה נדמה שרשימת הדרישות שלנו מוגזמת, אך בהתייחסות לארבעת הפרמטרים שהזכרנו, היינו מצפים ממצלמה ברמה הזו שתענה על לפחות 2 פרמטרים. למרות כל זאת, המסך עצמו מציג תמונה חדה וצבעונית ברמה מספקת, ובעת צילום באור שמש חזק, לחיצה ארוכה על כפתור ה-Q (פינה ימנית תחתונה) תעלה מאוד את העוצמה של המסך, כך שהתצוגה נשארת אפקטיבית גם בשימוש באור החזק.


חיישן ה- X-Trans – מהפיכה זעירה

תחילה, הסבר קטן על חיישן ה-X-Trans של פוג'י, ומדוע הוא נחשב למהפיכה - זעירה בעולם הצילום. חיישני מצלמות מורכבים מרשת פיקסלים צפופה והם הרגישים לאור, אך לא לצבע. על מנת ללכוד תמונה צבעונית, על כל חיישן מרכיבים מערך פילטרים, הנקרא מערך Bayer, בעל תבנית של 2X2 פיקסלים, שכל אחד מהם מכיל את אחד מצבעי היסוד RGB. בעוד שמערך הפילטרים הצבעוניים מאפשר יצירת תמונות צבעוניות, הוא רגיש מאוד לתופעה שנקראת Moire, הגורמת להופעת "רשתות צבעוניות" כאשר אנו מצלמים מרקמים צפופים שחוזרים על עצמם (לדוגמא בדים או בניינים מרחוק). על מנת להתגבר על תופעת ה-Moire, יש צורך בהוספת פילטר נוסף על גבי החיישן, שנקרא פילטר Anti Aliasing (או בקצרה, AA). פילטר ה-AA  הוא למעשה רשת צפופה מאוד המצליחה לנטרל את תופעת ה-Moire, במחיר לא קטן, של פגימה בחדות התמונה. כפי שהסברנו, מערך הפילטרים הוא רעה-הכרחית על מנת לייצר צילום צבעוני באמצעים דיגיטליים (ישנן עוד טכנולוגיות, כדוגמת חיישן ה-Foveon של סיגמה, אך זה נושא למאמר אחר).
 

כאן נכנסת לתמונה חברת פוג'י עם החיישן החדש שלה, ה-X-Trans. הייחודיות בחיישן ה-X הוא ביצירת מערך פילטרים צבעוניות שונה ממערך ה-Bayer  הנפוץ. בעוד שמערך ה-Bayer מורכב מתבניות של 2X2 פיקסלים, החיישן של פוג'י מכיל תבניות גדולות יותר, של 6X6 פיקסלים. למרות שהשינוי לא נשמע משמעותי, המערך של פוג'י מנסה לייצר "תבניתיות אקראית", וכך הוא למעשה מצליח לייצר דימוי צבעוני, ללא תופעת ה-Moire וללא צורך בפילטר ה-AA. חיישנים ללא פילטר AA (כדוגמת חיישני מצלמות פורמט בינוני) מייצרים תמונה חדה משמעותית ביחס לחיישנים אחרים, מה שמעניק למצלמות של פוג'י ממשפחת ה-X יתרון לא קטן באיכות התמונה שלהן. ככלל אצבע, ניתן לומר שחיישן ללא פילטר AA מגיע לרמת חדות של חיישן גדול יותר עם חיישן ה-AA.

ההבדל העיקרי בין ה-X20 לשאר המצלמות במשפחת ה-X של פוג'י הוא גודל החיישן. בעוד שהאחיות הגדולות מכילות חיישן בפורמט APS-C, חיישן החדש שב-X20 הוא בפורמט ייחודי של 2/3”. ביחס לשאר המצלמות הקומפקטיות המתקדמות שבחנו, החיישן של פוג'י כמעט מכפיל את גודל החיישן של הפנסוניק LX7, אך קטן בחצי מהחיישן הגדול יחסית של הסוני RX100.


אחד החסרונות של חיישני ה-X-Trans הוא היעדר תמיכה מספקת על ידי תוכנות פיתוח קבצי ה-RAW השונות. לפני ימים ספורים שחררה חברת Adobe את הגרסה החדשה שלהם לתוכנות פיתוח קבצי RAW, תוכנות ה-ARC 7.4 ו-Lightroom  4.4, תוך הכרזה על שיתוף פעולה בינה לבין חברת פוג'יפילם על מנת ליצור תמיכה טובה ביותר בחיישני ה-X-Trans. אנחנו מקווים שבקרוב נראה בדיקות שונות של אתרי "מעבדות הצילום" השונים, ואכן נראה שיפור בביצועי הקבצים. עד אז תשמחו לדעת שבעת צילום קבצי JPG מתקבלת תוצאה מצויינת מבחינת חדות, דיוק צבע, וטווח דינאמי.

איכות תמונה ועדשה

סוף סוף הגענו לחלק המעניין. בקצרה, איכות התמונה של ה-X20 מצויינת. תודות לחיישן ה-X-Trans, התמונות חדות, דיוק הצבעים גבוה, ומעבר הגוונים נעים מאוד לעין. ביתר אריכות, למרות שלחיישן יש "רק" 12 מגה-פיקסל, הרזולוציה הנראית לעין שלו גדולה יותר (שוב, תודות ל-X-  Transולהעדר פילטר ה-AA) והחדות המתקבלת בתמונות מרשימה מאוד. התמונות בעלות טווח דינאמי גבוה (כמות הבהירויות בתמונה בין שחור מוחלט ללבן מוחלט) ובניגוד לחיישנים פחות מוצלחים, המצלמה מסוגלת ללכוד צילומי נוף בלי לאלץ את הצלם לוותר לגמרי על השמיים או הקרקע (עקב הבדלי הבהירויות הקיצוני בין שניהם). הצבעים בתמונות עשירים, עם עומק צבע (כמות הגוונים של כל ערוץ צבע) מרשים.


האיזון ללבן מוצלח באופן כללי. כרגיל, בתאורה מלאכותית הצבעים לא מדוייקים לחלוטין. בסצנות בהן יש תאורות משולבות, המצלמה תנסה לנחש על איזה אזור לשים את הדגש בדיוק הצבעים. בתמונה משמאל ניתן לראות שהשמיים קיבלו גוונים מדוייקים, אך החול, שמואר בתאורת הרחוב של הטיילת, נצבע בירוק.


למצלמה מצב מקרו וסופר-מקרו, הפועלים בצורה לא רעה. התמונה צולמה בצמצם הפתוח ביותר על מנת לבחון את רמת הטשטוש ברקע. שמחנו לראות שגם בצמצם הפתוח ביותר, בו בדרך כלל עדשות לא מצליחות לספק תוצאות מרשימות, ה-X20 בכל זאת סיפקה תוצאות טובות מאוד. ניתן לראות בחלק מהתמונה שהוגדל ל-100% את החדות הגבוהה של העדשה, שוב, בצמצם הפתוח ביותר.


אם הזכרנו את הצמצם הפתוח, המאפשר צילומים בעל עומק שדה רדוד, הצטערנו לגלות שפוג'י לא הטמיעה פילטר ND (פילטר המורכב מזכוכית כהה, המפחית את כמות האוד החודרת מבעד לעדשה) מובנה בעדשת המצלמה. החיסרון בפילטר מורגש כשרוצים לצלם באור יום חזק בצמצמים פתוחים יחסית. ללא הפילטר המכהה, גם צילום במהירות תריס הקצרה ביותר (1\4000 השניה) וברמת הרגישות הנמוכה ביותר, תתקבל תמונה בהירה מידי. אמנם הוספת הפילטר אינה ענין מובן מאליו ומצלמות רבות לא כוללת אותו, אך מאחר שפוג'י הכלילה את הפילטר המדובר בדגם ה-X100, קיווינו שגם האחות הקטנה תהנה מהתוספת. כמובן שהמצלמה מאפשרת צילום עם כל האפקטים שכבר התרגלנו לראות, כמו מיניאטורה, פנורמה, HDR, וכו'...


צילום ברגישות גבוהה

אחד מהיתרונות הנוספים של חיישן ה-X-Trans הוא יכולת לצילום ברגישות גבוהה עם רעש דיגיטלי נמוך יחסית למצלמות בעלות חיישנים סטנדרטיים. בעוד שפוג'י מכריזים על תוצאות מדהימות בעת צילום ברגישות גבוהה, לאחר תקופת הנסיון שלנו עם המצלמה אנחנו מודים שהתוצאות טובות מאוד ביחס לגודל החיישן, אבל ביחס למצלמות בעלות חיישן גדול יותר כדוגמת ה-RX100 של סוני, עדיין נראה שיש חשיבות מכרעת לגודל החיישן ולא רק לטכנולוגיית ה-X-Trans.

בבדיקה שצילמנו ראינו תוצאות מעורבות. ההשוואה בין קבצי ה-RAW לקבצי ה-JPG מוכיחה לנו שישנה עדיין בעיה מבחינת תוכנות הפיתוח של קבצי ה-RAW של חיישני ה-X-Trans. קבצי ה-RAW חדים פחות ביחס לקבצי ה-JPG, גם אחרי חידוד בעריכה.
למרות שקבצי ה-RAW  חדים פחות מקבצי ה-JPG ברמות הרגישות הנמוכות, ניתן לראות שהם שומרים על רמת חדות אחידה גם עם עליית הרגישות. מרמת רגישות של ISO 1600 ומעלה אנו רואים עלייה בגרעיניות הקבצים וירידה ברוויית הצבעים, אך הקבצים עדיין שומרים על חדות, ונשארים שמישים, ביחוד לצלמים הבקיאים בתוכנות המאפשרות הורדת רעש דיגיטלי.


לעומת זאת, בעת צילום בפורמט JPG, כבר ברמת רגישות של ISO 400 מתרחשת ירידה בחדות, מרמת רגישות של ISO 1600 ומעלה אנו רואים שינוי מורגש בגווני התמונה. בצילום ברגישות 3200 ומעלה נוצרים ארטיפקטים חזקים מאוד של מנגנון הורדת הרעש של המצלמה, ובמקום גרעיניות נעימה לעין בפורמט ה-RAW, ניתן לראות מריחה אגרסיבית של פרטים, עם איבוד קונטרסט וצבעוניות. יש לציין שרמות הרגישות של 6400 ו-12800 זמינות רק בעת צילום בפורמט JPG. במידה ותצלמו בפורמט RAW, או בצילום משולב של שני הפורמטים, רמת הרגישות הזמינה הגבוהה ביותר היא 3200.


לסיכום, החיישן אכן מספק תוצאות טובות בצילום ברגישויות גבוהות, בעיקר בפורמט RAW, אך עדיין לא מתחרה בחיישני פוג'י (ושל המתחרים) הגדולים יותר.

צילום וידאו
מבחינת איכות ושליטה בצילומי וידאו, צפויה לקוראים אכזבה. סדרת ה-X של פוג'י מעולם לא שמה דגש על מאפייני צילומי וידאו, וכך גם ה-X20. למצלמה אין כפתור ייעודי לצילום וידאו, ועל מנת לעבור למצב וידאו, יש צורך לבחור זאת מגלגלת מצבי הצילום. פועל יוצא מהחלטה זו, הוא שאין אפשרות לצלם קטעי וידאו בכל מצב שאינו אוטומטי לחלוטין. מלבד איזון לובן, אין לצלם אפשרות לשנות פרמטר פרמטרים רבים שישפיע על צילום הוידאו (כמו מהירות תריס, מפתח צמצם, רמת רגישות), לא לפני הצילום, וגם לא במהלך הצילום. ניתן להגדיר לפני תחילת צילום הוידאו אם ברצוננו לצלם בחשיפת חסר או יתר (עד שני סטופים לכל כיוון) בחוגה העליונה, אך שינוי בחוגה תוך כדי הצילום לא ישפיע על רמת החשיפה.

אין אפשרות לתצוגת "גריד" במצלמה בעת צילום וידאו, מה שמקשה לדעת אם המצלמה ישרה לגמרי בעת הצילום. כאמור, שינוי המיקוד בצורה ידנית דרך העדשה הינו יותר בעייתי במצב צילום וידאו. מבחינת קצב צילום, המצלמה עומדת בסטנדרט של 60 פריימים לשנה ברזולוציית Full-HD ואיכות צילומי הוידאו של המצלמה סבירה. לסיכום, מצלמת ה-X20 של פוג'י מיועדות בעיקר לצלמי סטילס, לשיקולכם.


קצת מספרים
מבחינת ביצועי מהירות, הזכרנו כבר את מהירות ההדלקה של המצלמה, כחצי שניה, תוצאה טובה לכל הדעות. מהירות המיקוד גם היא טובה מאוד, גם בתנאי תאורה לא אידיאליים. בנוסף, המצלמה מסוגלת לצלם צילום רצף של 12 צילומים לשניה (או 9 בצילום קבצי RAW), למי שמעוניין. קחו בחשבון שבמהירות כזו, המגבלה תהיה לרוב בכרטיס הזכרון, ולאו דווקא במהירות הצילום של המצלמה. חיסרון מרכזי של ה-X20 הוא הסוללה שלה, שאורך החיים שלה קצר מאוד, תכונה מתסכלת מאוד, בייחוד שזמן ההטענה שלה לא קצר גם כן. למי שמחליט לרכוש את המצלמה, אנחנו ממליצים לרכוש סוללה נוספת מראש.

סיכום - כיף לצאת ולצלם

שמחנו לראות שגם לאחר הביקורות החיובית מאוד שה-X10  קיבלה, פוג'י שיפרה מספר תכונות מפתח ב-X20, בראשם כמובן החיישן החדש שמתהדר בטכנולוגיית ה-X-Trans, אך גם שיפור מהירות המיקוד, העלאת קצב הצילום בוידאו, ועוד מספר שינויי ממשק ותוכנה. מצד שני, הדגם החדש ירש חלק מהחסרונות של הדגם הקודם, כמו סוללה חלשה יחסית וכלי שליטה מינימליים בעת צילום וידאו.

לאור העלייה החדה באיכויות של המצלמות הקומפקטיות מהשנה האחרונה, ה-X20 היתה צעד מתבקש מצד פוג'י, והיא לא מאכזבת בשדה העיקרי אליה היא מכוונת, צילום סטילס איכותי. אמנם ניתן למצוא מצלמות קומפקטיות איכותיות אחרות, כמו הסוני RX100, אך לפוג'י יש מספר יתרונות, שבראשם, לדעתנו, העיצוב הכל-כך אוטנטי שלה המזכיר מצלמות פילם ישנות, הנוכח גם בתפעול השותף של המצלמה, ואיכות הבנייה הגבוהה של גוף המצלמה. אמנם תכונה זו יכולה להשמע לא משמעותית, אך לדעתינו תכונת מפתח במצלמה היא היכולת שלה לגרום לנו לרצות לקחת אותה בכל יציאה מהבית, ופשוט להנות מפעולת הצילום הפשוטה, ובזה הפוג'י X20 מצטיינת.

מחיר: 2,900 ש"ח
אחריות: שנתיים של קבוצת שמעוני

בעד: איכות תמונה, עיצוב רטרו מוצלח, איכות בנייה גבוהה, עינית אופטית מובנית עם תצוגת מידע.
נגד: אין שליטה ידנית בצילומי וידאו, חיי סוללה.

פוג'י X20 - תמונות דוגמה נוספות