עומד אחרון - ארנולד שוורצנגר חוזר, ביקורת סרט

I'll be back אמר ארנולד שווארצנגר, זה לקח לו שנים רבות, אבל עכשיו הוא מופיע שוב במרכזו של סרט אקשן, כבר לא צעיר ולא גיבור על, אבל מתאמץ שוב להציל את העולם. ביקורת סרט "עומד אחרון".

הוא הבטיח לחזור (“I'll be back”) ואכן עשה את זה בסוף: אחרי כמעט עשור, ארנולד שוורצנגר חוזר למסך הגדול. בתור מעריץ באמת שרוף של ארנולד – כילד, אספתי כל תמונה וניסיתי לעקוב אחרי כל כתבה שיכולתי לשים עליה יד, בתקופה שעוד לא היה מאגר אינטרנט - בטח שלא את אתר IMDB הענק. אז המתנתי וקיוויתי ליציאת הסרט הגדול הבא, אך לא תמיד כך היה. היום ארנולד בן ה- 67, עושה קאמבק לאחר חיים מוצלחים של כוכב קולנוע, פוליטיקאי ממולח, עם ספר אוטוביוגרפי, פרשיות בגידה באשתו עם ילד מחוץ לנישואין וכנראה עוד כמה דברים שאיננו מודעים להם, אבל, שוורצנגר נחשב בהחלט עדיין כאגדה אנושית של המאה ה- 20.

The last Stand

"עומד אחרון" או בשמו המקורי: “The Last Stand”, מציג את ארנולד בדמות אשר יכולה להתאים לגילו הביולוגי, בתור שריף מבוגר ועייף. ביום חופש של סוף שבוע הוא מוצא עצמו עומד כמעט לבדו אל מול אנשי קרטל סמים הבורחים מהכלא. לא אחשוף את המשך הסרט כמובן, אבל אצהיר כי לא מדובר כאן בסרט "שליחות קטלנית", או "הטורף", בו ארני מגלם גיבור על בדמות אנושית. בתקופה ההיא, היכולת שלו לבדו לעמוד מול חייזרים, או להיות רובוט מחסל מטיל אימה – היתה כה מדהימה עד כי אנו הצופים היינו מוכנים לסלוח לו על כל מה שהוא עלול היה לעשות או עשה שלא כדין.


לכל שחקן בחיים יש תקופות בהן הוא משחק תפקידים בסרטים אשר לפיהם אנו נזכור אותו, לצערי שוורצנגר עבר כבר את התקופה המוצלחת הזו (שנות ה- 80 ותחילת ה- 90). מאז הוא השתתף בסרטים בהם הופיע בדמות של איש חזק אמנם, אך כבר לא כל יכול: החל מ-"אירייזר", "היום השישי", "סוף העולם", "פגיעה הקפית" – וגם בסרט החדש, שוורצנגר הינו איש רגיל שלא כל העולם נמצא תחת כוחו, אבל רק הוא יכול עדיין להציל אותו. כמובן, שהוא עדיין ארנולד שוורצנגר וכל רגע של מסך איתו מהווה חוויה שאין שניה לה, החל מהמבט, המבטא האופייני עם משפטי המחץ בהם הוא שובה אותנו. בעבר, היה זה "I’ll be back", או "Hasta la vista, baby" והפעם אנו מקבלים אחד חדש: "Shmock". (ארני האוסטרי מקרב עצמו ליהדות( עם מילה אשר מגיעה מאידיש.

מלבד זאת, הסרט עצמו אינו רע, הוא מחזיק את הצופה בסוג של מתח על אף העובדה כי המפגש עם הדרמה והאקשן מגיעים רק בחלק האחרון. ריי (ארני), לאחר שמתחיל לחשוד כי משהו לא רגיל קורה במחוז שלו ואחרי שמקבל הודעה רשמית על כך, אוסף לעצמו קבוצה של אנשים (בעלי כל סטריאוטיפ שקולנוע הוליוודי מתאפיין בו) אשר עימו יעמדו כנגד האיום הנוכחי. להבדיל משאר הסרטים בהם ארני פותח את המחסן עם ארסנל הנשק המתקדם ביותר בעולם, כאן הוא דווקא מקבל שאריות מתקופת מלחמת העולם השניה – אבל גם זה לא רע כי העבודה עדיין נעשית כהלכה. אם אתם רוצים לראות פיצוצים ויריות, אתם תקבלו אותם במנות של טיפין טיפין עם שיא בסוף בו אתם אומרים – "בגיל 67, גם אני רוצה לעשות את זה כך”.

יש גם צחוקים
בל נשכח, כיום, גם סרטי אקשן חייבים להגיע עם דרמה באמצע, בתוספת בכי של בחורה ודמות קומית אשר באה לצחוק על מגזר כזה או אחר. כמצויין מקודם, הוליווד שוב אספה קבוצה של שחקני סטריאוטיפים, אשר מביאים למסך לא רק סרט אקשן טוב, אלא גם עומדים להצחיק אתכם ולא רק פעם אחת. במהלך הסרט, הבימאי (או בעצם השחקנים) צוחקים על הכל – ארני על עצמו ומולו ג'וני נוקסוויל (ג'אק אס) הצוחק גם על עצמו בהקצנה – בעצם זה כל מה שהוא עושה. ובשורה התחתונה, השילוב בין הרצינות של ארני לבין נוקסוויל ויחד עם הבילבול של הדמות אותה משחק וויטקר, כל אלו מייצרים סרט מלא בחן וחיבה כלפי האיש שכל כך אהבנו לראות אי שם לפני עשרים ומשהו שנה.


אז לטעמי, מדובר בהתחלה מוצלחת של שנה קולנועית, עם הבטחה ראשונה ("אני אחזור") שקויימה. בפעם הבאה, אני מקווה כי שוורצנגר ישלב ידיים שוב עם גדול הבימאים של המאה ה20-\21 – ג'יימס קמרון (שככל הנראה ישתתף בכתיבה של "שליחות קטלנית 5", כי אחרי הרימייק המעליב של של זיכרון גורלי – הצופים חייבים דחוף משהו שישכיח את האיוולת הזו שפגעה בכבוד הזיכרון שלנו וכבודו של ארנולד מגרסת הסרט הקודמת. מלבד זאת, שווארצנגר משתתף כיום בלא מעט פרויקטים עתידיים - חלקם אתם מכירים – כמו סרט המשך לסדרת "קונן הברברי", סרט נוסף עם סטאלון, אולי אף המשך ל-"תאומים".