חנויות
פיוז ארמה אודיו אודיו אקסטרים Sonic Bliss אמנון סאונד סטריאו פרו Soundquest קודו אודיו Stereoscope סטריאוסקופ למטייל אניגמה קולנוע ביתי גופי תאורה
הוסף ל::

פטיפון בתערוכות – לא נוח אבל הכי אמיתי | רמקולים & אודיו | כתבות | ראשי

פטיפון בתערוכות – לא נוח אבל הכי אמיתי

גודל אות: Decrease font Enlarge font
פטיפון בתערוכות – לא נוח אבל הכי אמיתי פטיפון בתערוכות – לא נוח אבל הכי אמיתי

אפתח באזהרה לחובבי המחשבים: המאמר הזה נכתב על ידי חובב אנלוגי מושבע, אדם שמוכן להישבע כי הפטיפון הוא המקור האולטימטיבי. המאמר הזה נכתב מתוך אהבה אדירה לתחום האנלוגי, אז אנא, במקום לקחת את דברי לויכוחים, גשו לחבר האודיופילי או לחנות האודיו הקרובה והאזינו לפטיפון.

עכשיו, כאשר תערוכת הטכנולוגיה הגדולה בעולם פותחת את שעריה, אני עסוק בלנתח אותה מהצד האודיופילי. נגעתי כבר בעניין האודיו הדיגיטלי במאמר הקודם. עכשיו אתן דגש על הצד השני שלו בדיוק: האודיו האנלוגי – פטיפון.

במאמר הקודם, דיברנו על השפעת התערוכות בגזרה הממוחשבת. הגענו למסקנה כי התערוכות הן אלו שנתנו למחשב "הכשר" אודיופילי בזכות השימוש בו. במקרה הזה אני חושב שלתערוכות אין כמעט השפעה על הצלחת התחום האנלוגי. להיפך, אם נתבונן בחדרים, נמצא פחות ופחות שימוש בפטיפון אם כי בשנים האחרונות לא ירדה הנוכחות שלו. אך דעתי היא שגם אם יפסיקו לחלוטין להציג אותו בתערוכות (מה שלא יקרה בשנים הקרובות), על פי הדיעה הרווחת בקרב חובבי האודיו, הוא עדיין יהיה המקור הטוב ביותר שיש לאנושות להציע.

מתערוכת האודיו הראשונה המקור הזה השמיע לנו מוסיקה והדגים לנו את המערכות הכי יקרות בעולם. הוא המקור, ממנו בוקעת המוסיקה ושאר הרכיבים נעדו לבטא אותו. את המקור.

פטיפון

זה המקור הכי קרוב למקור שאנחנו מכירים (אחרי טייפ הסלילים). הוא שורד היטב במרוצת השנים ואף עולה במכירות באופן כזה שאף אחד באמת לא יכול לחזות את מועד מותו. גם בתערוכת CES 2013 המודרנית והגאג'טית לא יכלו להתעלם מהמצאותו של הדינוזאור היחיד ששרד את האסטרואיד הדיגיטלי שנחת בעוצמה רבה בכדור הארץ. המקור הזה, מיושן ככל שיהיה, מצליח לשים בצד נגני CD, מחשבי אודיו ו-DACים כאילו אומר להם "שקט ילדים, עכשיו הבוס הגדול מנגן".

ישנן שתי תערוכות שמציגות היי אנד ברמה הגבוהה ביותר לעולם. אחת מהן היא CES 2013 שמתרחשת ממש עכשיו, השניה היא תערוכת במינכן שתתקיים בחודש מרץ. בשתי התערוכות הללו נוכל למצוא פטיפונים במנעד מחירים שבין מאות לעשרות אלפי דולרים.

פטיפון
למה לא?

יש המון סיבות שאמורות לשכנע את המציג מדוע לא להשתמש בפטיפון בתערוכות. הוא כבד, מסורבל להתקנה, דורש כיוונונים שהופכים את יום הצבת המערכת לארוך יותר משמעותית. הוא הורס את הצליל אם יש אבק, אי אפשר להריץ בו שירים במהירות, אי אפשר לבנות פלייליסט ולשבת בצד עד סוף התערוכה, הוא דורש ניקוי כל כמה שירים.

גם המדיה עצמה לא ממש סימפטית למאזין. התקליט נשרט מהר, רגיש לאבק, לחום, עלול להתעקם כשמניחים אותו לא נכון, שביר, כבד, תופס הרבה מקום ובמילים פשוטות – לא נוח בעליל ומועד לפורענות.

פטיפון

אז למה בכל זאת?

גם אני שואל את עצמי לפעמים מדוע להביא לתערוכה מכשיר כזה לא נוח להצגה. להציג בתערוכה עם פטיפון זה כמו לעשות על האש עם מנגל פחמים. זה הכי "נכון" אבל וואלה, יש כבר גריל גז. עדכני יותר, נוח יותר, מהיר יותר, לא מלכלך וגם טעים. השאלה היא מה יותר טעים, ואם נחזור לנושא שלנו – מה יותר טוב! רובם המוחלט של היצרנית יעדיפו פטיפון על פני נגן דיגיטלי. רוב האודיופילים ה"כבדים" בעולם מחזיקים במערכת אנלוגית משובחת כמקור עיקרי. גם אני כזה ועוד כמה מכובדים אחרים. בתערוכות הפטיפון מככב משתי סיבות, אחת מהן היא הנוסטלגיה והרצון להיות "למהדרין". זה גם מראה על "הבנה" באודיו האמיתי, החיבור למקור, להתחלה. הסיבה השניה היא איכות הצליל. אין מה לעשות, לדעתי ולדעת רבים אחרים, פטיפון טוב ומכוון היטב, נשמע הרבה יותר טוב מכל מדיה אחרת.

בנימה אישית

עבורי, אין דבר מחמם יותר את הלב מאשר להביט המערכת אנלוגית טובה. אין דבר נעים יותר מלשמוע אותו מנגן. זה לא תמיד קשור לצליל אם כי איך שהוא מפיק אותו. פטיפון איכותי, שמצליח למצוץ את כל הצלילים מהתקליט ולהזריק לנו את המוסיקה לאוזן זו חוויה אדירה. פטיפון זה כלי שמפתחים כלפיו רגשות. מטפחים אותו, מנקים אותו, מקנחים לו את המחט כל כמה שירים, משמנים אותו, מלבישים אותו ב-Matים, בפלטות שעם. בקיצור, הוא הרכיב שמקבל הכי הרבה תשומת לב מבעליו. פטיפון שמקבל תשומת לב מבעליו נשמע יותר טוב מאחד כזה שמזלזלים בו. והוא, כמו יצור חי, יגלה לכם מיד איך בעל הבית מתייחס אליו.

פטיפונים

בתערוכות הפטיפון הוא האתנחתה ממירוץ הגאדג'טים, הוא המקור שיושבים מולו ונותנים לו לנגן, הוא זה שמחבר בין המוסיקה למאזין. המציגים לא ממש רוצים לוותר עליו ומודעים לחסרונות שלו. בכל זאת, גם כשקשה להם, קר בחוץ ויש הרבה לסחוב וגם צריך יותר זמן להכנות, חלק מהמציגים מעדיף עדיין להגיש לנו בשר על מנגל פחמים. כי זה עדיין הכי טעים!

  • email שלח לחבר

Share DTOWN Article

דיון בפורום על המאמר (31 תגובות פורסמו):

avatar
TakeOne 2013-10-01 11:21:44
(ורד) יפה כתבת נמר. אני מניח שגם תנאי החדרים בתערוכה (אקוסטיקה) לא מהווים תמריץ למציגים: הרבה יותר פשוט להשמיע מקבצים או CDP. בבית לעומת זאת ההשקעה שווה הרבה יותר. יש אמנם לא מעט התעסקות אבל עם פטיפון טוב יש גם תמורה ששום מקור בנתיים לא יכול לחקות אותה. זה קצת מזכיר לי חימום עם אח עצים בבית. מצד אחד הרבה התעסקות: להחזיק מחסן עצים, לבקע אותם, להזין את האש כל הערב.......יותר פשוט ונוח להדליק מזגן ותוך דקות הבית חם. אבל איזה מזגן או תנור יכול לתת את האווירה והחום של אח עצים בסלון?
avatar
מאסטרו אודיו 2013-10-01 14:24:42
יפה! פטיפון זה בעיקר משהו שמגלים כל פעם מחדש. אצלי הוא כבר לא עובד תדיר כמו פעם אבל עם כל שידרוג שבא פה ושם אני נדהם מחדש כמה הטכנולגיה העתיקה הזאת נוכחת ומרגשת. עופר.
avatar
Alberto 2013-10-01 19:44:21
יופי של כתבה. אולי עוד הוויניל יחזור ובגדול. אני מקווה. [RIGHT]"אין דבר מחמם יותר את הלב מאשר להביט המערכת אנלוגית טובה. אין דבר נעים יותר מלשמוע אותו מנגן" [/RIGHT]כל מילה:כל-הכבוד:
avatar
נמר 2013-10-01 20:11:46
הויניל כבר כאן אלברטו יקר. הוא מעולם לא עזב אותנו והיום הוא אפילו עוד יותר איתנו. (-:
avatar
Alberto 2013-10-01 20:24:32
נמר,אני אוהב פשטות, ללכת לחנות ולקנות תקליט חדש:)כגם שהוא נשרט עם הזמן והיום המדיה הזאת עדיין שייכת למין "פריט אספנות"... לא מזמן ראיתי בערוץ 8 תכנית "ונילומניה" . באירופה זה מדהים ,אומנם חנויות מיוחדות לויניל, איך ענקיות . נהנתי לראות אנשים שלא מוכנים לשמוע משהו אחר:)
avatar
AK1 2013-10-01 21:33:01
גם לא נוח וגם *לא* אמיתי מה יהייה, נמר? :) אם היית כותב "לא נוח, אבל הכי מרגש", או "לא נוח, אבל הכי כייף" או כל מיני תארים כאלה, לא הייה מקום לשום הערה -- אלה מלים שמדברות על טעם, זה טעמו של הכותב ולפיכך לא נושא לדיון/מחלוקת. ברגע שכתבת "לא נוח אבל הכי אמיתי", הכרזת הכרזה אובייקטיבית כבייכול, וככזו, היא כנראה פשוט לא נכונה. אין לי שום חשק ו/או עניין להיכנס לאותם ויכוחים ישנים נושנים וטחונים ולאידיאולוגיות ול"דתות" השונות באודיו, ממנורות ועד רמקולים פלאנארים והורנים וכל אלה, שכל אחד מהם יותר "אמיתי" ממתחריו, אם כי בפטיפונים/ויניל, העיוותים הרבה יותר מובנים ואינהרנטיים מאשר בכל התחומים האחרים, ויכולים בקלות להגיע לאחוזים בני שתי ספרות (!) כבר שמעתי די צרכי פטיפונים טובים, כולל אצלך, ולי שין שום ספק -- שמה שמתקבל אינו "אמיתי", אבל ברור שאפשר -- ולחלוטין "לגיטימי" -- לאהוב את זה יותר מאשר כל מקור אחר. דבר על אהבה לעניין, ואני אתך :) דבר על אובייקטיביות ו"אמת" -- אני חולק עליך, למרות האהבה :( בברכה! עמיר
avatar
נמר 2013-10-01 21:36:48
וזה בדיוק מה שרציתי שיקרה. אם לא הייתי כותב את מה שכתבתי לא היית מעיר. המטרה של מאמר הוא ליצור תגובות. אני מאוד אוביאקטיבי. אני אוהב את הצליל של הפטיפון יותר ולדעתי האוביאקטיבית הוא גם יותר קרוב למציאות כפי שאני מכיר את הכלים המנגנים. האהבה היא מובן מאליו. גם אם לא תסכים איתי. אבל הדיון, עבורי, הוא חלק בלתי נפרד מהמהות של האתר הזה. אפשר לחלוק אחד על השני, אפשר להסכים שלא מסכימים. בסופו של דבר, כל אחד עושה את הבחירות שלו. (-:
avatar
AK1 2013-10-01 22:14:54
וזה בדיוק מה שרציתי שיקרה. אם לא הייתי כותב את מה שכתבתי לא היית מעיר. המטרה של מאמר הוא ליצור תגובות. אני מאוד אוביאקטיבי. אני אוהב את הצליל של הפטיפון יותר ולדעתי האוביאקטיבית הוא גם יותר קרוב למציאות כפי שאני מכיר את הכלים המנגנים. האהבה היא מובן מאליו. גם אם לא תסכים איתי. אבל הדיון, עבורי, הוא חלק בלתי נפרד מהמהות של האתר הזה. אפשר לחלוק אחד על השני, אפשר להסכים שלא מסכימים. בסופו של דבר, כל אחד עושה את הבחירות שלו. (-: ואני לתומי חשבתי שמטרת מאמר היא להעביר מידע ו/או לשתף בהתרשמות ו/או ברגשות, וכו'... :) וממש לא בטוח שלא הייתי מגיב, ולו רק כדי להשתתף בשמחתך על אהבתך :) אם מישהו חושב שהוא אובייקטיבי לא הופך אותו לאובייקטיבי, במיוחד כשנוכח רגש חזק שעלול להטות את התמונה, וכנראה עושה זאת במקרה זה. הרי אתה עצמך בדקת את ההשפעה של "קומפרסייה עדינה" (ניסוח שלך) והעיוות הגיע, לדבריך, ל-12%! אתה עצמך טענת שקומפרסייה עדינה היא שמכניסה חיים ונשמה לצליל, ושרוב האודיופילים העדיפו עם מאשר בלי -- שזה במתאם מלא עם מה שקורה בוויניל. וייש עוד ערימה שלמה של עיוותים שמוכנסים באופן יזום, כדי לפצות על עיוותים אחרים, וברוב המקרים גם לא עובדים עם linear tracking, כפי שהתקליטים עצמם בנויים, כי גם לזה יש בעיות משלו... וכו' וכו' :( אז אנחחנו מדברים על 2 ספרות אחוזי עיוותים ידועים וברורים, שגם הקשר בינם לבין ההנאה המוגברת ידוע וברור, ובכל זאת אתה מתעקש להשאיר את הראש בחול ולטעון שדווקא זה אמיתי? וזה מקביל לאיפור ול-soft focus ולבגדים נאים ולתאורה מחמיאה כשמצלמים אשה: זה ממש לא מציג אותה "כפי שהיא" כשתראה אותה במציאות, אבל זה יכול להיראות הרבה יותר כייפי ומושך -- וזה לא רע -- בכלל לא -- אלא שהמילה "אמיתי", מכל השבחים האפשריים, וייש הרבה כאלה, פשוט לא מתאימה כאן. נראה לי שהרבה יותר נאות יהייה לומר משהו בסגנון של "אני יודע שזו לא הכי אמיתי, אבל כך אני אוהב את זה, ושייתפוצץ העולם!" ולזה אני יכול להתחבר בקלות ולפרגן בכייף! :) עמיר
avatar
נמר 2013-10-01 22:45:34
לא עמיר. לא מסכים איתך. צליל מורכב מהרבה יותר פרמטרים מאשר טווח דינמי. הרי אנחנו מדברים על תחושות. יש כינור בראש שאני מכיר את הצליל שלו היטב. בפטיפון הוא מזכיר לי את המציאות. אחות של אישתי מנגנת על צ'לו. הבאתי אותה אלי, השמענו את ז'קלין דופרה ביצירה של אלגר. דיסק מול תקליט, התקליט נשמע יותר קרוב למציאות. זה נורא פשוט. ולכן אין לי בעיה להגיד מה מדדתי ומה יצר. מה שמתקרב למציאות שאני מכיר הוא זה שישאר. ביום שארגיש שיש לו מתחרה נוח יותר, אחליף בלי להסס. (אולי לא אחליף אבל אודה שמישהו ניצח אותו).
avatar
ARIMAR 2013-10-01 23:09:18
נמר- מאד נהנתי לקרוא ומסכים עם כל מילה TAKE ONE- שכחת לכתוב שאין כמו יין טוב, ליד האח, כשברקע מסתובב ומנגן הפטיפון:O
avatar
AK1 2013-10-01 23:47:46
לא עמיר. לא מסכים איתך. צליל מורכב מהרבה יותר פרמטרים מאשר טווח דינמי. הרי אנחנו מדברים על תחושות. יש כינור בראש שאני מכיר את הצליל שלו היטב. בפטיפון הוא מזכיר לי את המציאות. אחות של אישתי מנגנת על צ'לו. הבאתי אותה אלי, השמענו את ז'קלין דופרה ביצירה של אלגר. דיסק מול תקליט, התקליט נשמע יותר קרוב למציאות. זה נורא פשוט. ולכן אין לי בעיה להגיד מה מדדתי ומה יצר. מה שמתקרב למציאות שאני מכיר הוא זה שישאר. ביום שארגיש שיש לו מתחרה נוח יותר, אחליף בלי להסס. (אולי לא אחליף אבל אודה שמישהו ניצח אותו). מי דיבר על טווח דינאמי? לא משהו שהזכרתי! לא מעניין אותי שהטווח הדינאמי של LP הוא מוגבל, ו/או שזו הסיבה לשימוש בקומפרסייה בוויניל. מה שכן מעניין הוא שאכן משתמשים בקומפרסייה, ושעצם השימוש בקומפרסייה, לדבריך, מכניס חיים ונשמה לצליל (או ניסוח דומה), וזה יוצר קישור ברור בין מה שאוהבים ב-LP ובין הטכנולוגייה שמשמשת ביצירתו, אבל מהווה עיוות (במשמעות הבדל בצורת הגל בין הצליל המוקלט לבין הצליל המופק מה-LP). לא ברור לי הניסוי עם אחות של אשתך. האם היא ניגנה או ששמעתם תקליט מול דיסק והתקליט נשמע לה יותר. נראה לי שהתכוונת לשני. אני חייב לציין שהאני הכי פחות סומך על נגנים בכלי לזיהוי הצליל הנכון של הכלי -- הם כל הזמן שומעים אותו בקרבה ובזווית שונים מהותית מאלה ששומע אותם מאזין. אחד המפיקים של EMI, ששמו Suvi Raj Grubb, כתב ספר בשם Music Makers on Record, ובו הוא תיאר הקלטת כינור של צוקרמן בנוכחות פרלמן. הם האזינו ל-playback של ההקלטה, וצוקרמן אמר שזה בכלל לא הצליל שלו, כי הוא לא שומע את ה-KKK בנגיעת הקשת במיתרים. אבל פרלמן, שלפני רגע שמע אותו כמאזין אמר שזה בדיוק הצליל, ושאת ה-KKK שומעים רק מקרוב מאוד אבל לא ממרחק. כנ"ל גם לגבי פסנתרנים וצ'לנים, ובוודאי נגני כלי נשיפה, ששומעים כל הזמן את הכלי שעליו הם מנגנים מהצד האחר של הפייה. אז אם זו ה"הוכחה" שתקליט נשמע קרוב יותר למציאות, היא לא קבילה, ואולי אפילו מדגימה את זה שהתקליט קירב את המונה וניפח אותה, כפי שצפוי ממנו לעשות, בעוד שהטכנאים מיקמו את המיקרופונים כדי לתת פרופורצייה רחוקה יותר מהצ'לו מאשר הנגן עצמו. העניין המרכזי הוא לא במה "אמיתי" יותר באופן אובייקטיבי -- די בטוח ש-LP זה לא -- אלא מה "עושה לך את זה" יותר, אפילו אם אוזניך מטעות אותך כמו בהטעייה אופטית ונדמה לך שזה ה"אמיתי". ובתחום מה אוהבים -- אין מנצח אבסולוטי, ואם LP זה מה שאתה אוהב, אז אין עניין של מי מנצח. עמיר
avatar
menahem 2013-10-01 23:55:33
אני מסכים עם נמר והגישה שלו אבל חייב להסתייג קימעא. בעולם שבין הפטיפון למחשב יש את מה שנקרא האופי הסוני של המדיום. צריך לזכור שלא כל הפטיפונים הם חוויה אודיופילית יש,ולא מעט,שהם ממש לא חוויה,זה נכון גם לגבי המחשב. לעומת זאת: יצא לי לקחת דיסק שהמקור הוקלט באבי רואד על גבי טייפ סטודר שהיה שם ב 69,להעביר אותו דרך פלאגאין,במחשב,שמחקה את האופי הסוני של הסטודר הספציפי הזה וזו באמת חוויה סונית מיוחדת במינה. אני מציין את זה רק כדי לומר את הדבר הבא: מעבר למחשבה הסוביקטיבית,המקור עצמו האופי שלו והיכולות הטכניות שלו הם שקובעים את חווית ההאזנה. מאחר ולי יש יותר מפטיפון אחד,וגם יותר מ CD אחד וגם מחשב אני יכול לומר שאת אותה היצירה אפשר לשמוע כל פעם במדיום אחר ולקבל חויית האזנה אחת גדולה ומאוד מגוונת. אין פה אמת אחד ויחידה ולכן לא נס ליחו של הפטיפון ולטעמי הוא מרכיב חשוב מאוד בסט שבבית כי בסופו של יום מה שאנחנו רוצים זה חווית האזנה וככל שתהייה יותר מגוונת היא גם תהייה יותר מעשירה - -- ובצד של היצרנים יותר מכניסה ולכן הם טורחים ומכניסים גם את המחשב וגם את הפטיפון לאולמות התצוגה. אגב, מי שחושב שלשים מחשב ולהשמיע ממנו מוסיקה לציוד שמכבד את עצמו ולמעלה מזה טועה. גם זה כולל טיפול וכיול לא מעטים ובנתיים גם לא ממש זולים. מנחם
avatar
AK1 2013-11-01 00:07:25
אני מסכים עם נמר והגישה שלו אבל חייב להסתייג קימעא. בעולם שבין הפטיפון למחשב יש את מה שנקרא האופי הסוני של המדיום. צריך לזכור שלא כל הפטיפונים הם חוויה אודיופילית יש,ולא מעט,שהם ממש לא חוויה,זה נכון גם לגבי המחשב. לעומת זאת: יצא לי לקחת דיסק שהמקור הוקלט באבי רואד על גבי טייפ סטודר שהיה שם ב 69,להעביר אותו דרך פלאגאין,במחשב,שמחקה את האופי הסוני של הסטודר הספציפי הזה וזו באמת חוויה סונית מיוחדת במינה. אני מציין את זה רק כדי לומר את הדבר הבא: מעבר למחשבה הסוביקטיבית,המקור עצמו האופי שלו והיכולות הטכניות שלו הם שקובעים את חווית ההאזנה. מאחר ולי יש יותר מפטיפון אחד,וגם יותר מ CD אחד וגם מחשב אני יכול לומר שאת אותה היצירה אפשר לשמוע כל פעם במדיום אחר ולקבל חויית האזנה אחת גדולה ומאוד מגוונת. אין פה אמת אחד ויחידה ולכן לא נס ליחו של הפטיפון ולטעמי הוא מרכיב חשוב מאוד בסט שבבית כי בסופו של יום מה שאנחנו רוצים זה חווית האזנה וככל שתהייה יותר מגוונת היא גם תהייה יותר מעשירה - -- ובצד של היצרנים יותר מכניסה ולכן הם טורחים ומכניסים גם את המחשב וגם את הפטיפון לאולמות התצוגה. אגב, מי שחושב שלשים מחשב ולהשמיע ממנו מוסיקה לציוד שמכבד את עצמו ולמעלה מזה טועה. גם זה כולל טיפול וכיול לא מעטים ובנתיים גם לא ממש זולים. מנחם אתה מדבר יותר על ריבוי צורות האזנה שנותנות חוויות שונות, אבל שאינן מתייחסות ל"אמיתי". אז לא הבנתי היכן ההסכמה ומה ההסתייגות, ובכל מקרה, האם לטענתך LP הוא הכי "אמיתי" או לא? עמיר
avatar
נמר 2013-11-01 00:16:29
עמיר. לקמפרס היא לצמצם טווח דינמי. הטווח הדינמי של דיסק הוא עד 114 דציבל (אם זיכרוני אינו מטעני) כאשר תקליט הוא עד 87 (גם כאן תוריד או תוסיף ספרות בודדות). ולכן אמרתי את דברי אלה. לגבי מה אמיתי. לפטיפון יש יתרונות סונים שהם נשמעים לאוזן. זה מתחיל בבס שהוא טבעי ואמיתי יותר. תוף רגל נשמע טוב ונכון יותר דרך פטיפון איכותי מאשר נגן תקליטורים או מחשב. מדוע אני חושב כך? משום שאני שומע להקות חיות לפחות 4 פעמים בשבוע. אני מכיר את הצליל היטב, הוא מקובע ומעוגן היטב בראשי. פטיפון אינו סובל מדיגיטציה וסנטטיות בצליל. גם נגנים איכותיים ממש לא. זה גם לא ממש חוכמה לשמוע עם emm ב-100,000 ש"ח ולהגיד שזה עניין של טעם. כבר כתבתי בעבר שאם הייתי מוותר על אנלוג זה לטובת נגן כזה. אבל תכלס, רוב הנגנים שמסתובבים בשוק נשמעים מעולה אבל רחוק מפטיפון. עד היום יצא לי לשמוע לפחות 100 נגני דיסק שונים בטווח מחירים של כמה אלפים ועד עשרות אלפים רבים. בניהם שמעתי כאלה שרואים לרוב רק בקטלוגים. אני מדבר מתוך נסיון, מבחנים חוזרים רבים, השוואות בין מכשירים בטווחי מחירים שונים ובקטעי מוסיקה מורכבים וקלילים כאחד. זו בדיקה שמביאה למסקנות. לא חוכמה לשבת מול נגן שנחשב לאחד מהטובים ביותר בעולם, שבו מושקעת מיטב הטכנולוגיה ותשומת לב לפרטים הכי פיצים של הצליל ולצעוק המלך הוא עירום. בוא קח 40 או 50 אלף שקל, תמצא לי נגן שיעמוד מול הפטיפון שלי ברוב קטעי המוסיקה (להוציא כאלה שלדיסק יש יתרונות מובהקים של טווח דינמי וגם שם התחרות לא תהיה קלה) ונבדוק את ההבדלים. אני מבטיח לך עמיר חברי היקר, שאתה ממש לא תישאר אדיש לממצאים. בטווח המחיר הזה, רק נגן תקליטורים אחד עשה לי את זה. הוא דגם אחד פחות ממה שאתה מכיר היטב. מבחינת רזולוציה הדרך היחידה להתמודד מול פטיפון איכותי היא להישתמש ב-sacd על נגן ברמת קצה. וגם כאן, תגלה יתרונות לכאן ולכאן כאשר העקרי עבור, איזון טונאלי ופרטים, מהווים את אחד היתרונות של הפטיפון.
avatar
menahem 2013-11-01 00:16:58
אמיתי. אין חיה כזו בכלל.... אם אני צריך לבחור שיחזור האודיו באמצעים אנאלוגים אז הפטיפון הוא המועדף שלי ולא רק בגלל שהוא היחידי ששרד במצאי האנלוגי של 2013. מנחם
avatar
נמר 2013-11-01 00:22:08
מנחם יקירי. אתה אמיתי?
avatar
נקדי 2013-11-01 00:22:44
אגב, מי שחושב שלשים מחשב ולהשמיע ממנו מוסיקה לציוד שמכבד את עצמו ולמעלה מזה טועה. גם זה כולל טיפול וכיול לא מעטים ובנתיים גם לא ממש זולים. מנחם בשולי הנושא, אשאל בגדול, מה הדירוג של קובץ שהועבר למחשב (מתקליטור איכותי) ע"י תוכנת EAC בתצורת FLAC ומנוגן בתוכנת פובר 2000 באמצעות יציאה אופטית ל- DAC, הגברה ורמקולים איכותיים, כאשר המחשב הוא חדש (איוורור אקטיבי שקט ומינימלי, ללא כרטיס מסך) וללא טיפולים וכיולים מיוחדים לאודיו ? כאמור, שאלתי היא בגדול.
avatar
נקדי 2013-11-01 00:37:11
סליחה נכתב פעמיים !
avatar
AK1 2013-11-01 00:39:19
עמיר. לקמפרס היא לצמצם טווח דינמי. הטווח הדינמי של דיסק הוא עד 114 דציבל (אם זיכרוני אינו מטעני) כאשר תקליט הוא עד 87 (גם כאן תוריד או תוסיף ספרות בודדות). ולכן אמרתי את דברי אלה. לגבי מה אמיתי. לפטיפון יש יתרונות סונים שהם נשמעים לאוזן. זה מתחיל בבס שהוא טבעי ואמיתי יותר. תוף רגל נשמע טוב ונכון יותר דרך פטיפון איכותי מאשר נגן תקליטורים או מחשב. מדוע אני חושב כך? משום שאני שומע להקות חיות לפחות 4 פעמים בשבוע. אני מכיר את הצליל היטב, הוא מקובע ומעוגן היטב בראשי. פטיפון אינו סובל מדיגיטציה וסנטטיות בצליל. גם נגנים איכותיים ממש לא. זה גם לא ממש חוכמה לשמוע עם emm ב-100,000 ש"ח ולהגיד שזה עניין של טעם. כבר כתבתי בעבר שאם הייתי מוותר על אנלוג זה לטובת נגן כזה. אבל תכלס, רוב הנגנים שמסתובבים בשוק נשמעים מעולה אבל רחוק מפטיפון. עד היום יצא לי לשמוע לפחות 100 נגני דיסק שונים בטווח מחירים של כמה אלפים ועד עשרות אלפים רבים. בניהם שמעתי כאלה שרואים לרוב רק בקטלוגים. אני מדבר מתוך נסיון, מבחנים חוזרים רבים, השוואות בין מכשירים בטווחי מחירים שונים ובקטעי מוסיקה מורכבים וקלילים כאחד. זו בדיקה שמביאה למסקנות. לא חוכמה לשבת מול נגן שנחשב לאחד מהטובים ביותר בעולם, שבו מושקעת מיטב הטכנולוגיה ותשומת לב לפרטים הכי פיצים של הצליל ולצעוק המלך הוא עירום. בוא קח 40 או 50 אלף שקל, תמצא לי נגן שיעמוד מול הפטיפון שלי ברוב קטעי המוסיקה (להוציא כאלה שלדיסק יש יתרונות מובהקים של טווח דינמי וגם שם התחרות לא תהיה קלה) ונבדוק את ההבדלים. אני מבטיח לך עמיר חברי היקר, שאתה ממש לא תישאר אדיש לממצאים. בטווח המחיר הזה, רק נגן תקליטורים אחד עשה לי את זה. הוא דגם אחד פחות ממה שאתה מכיר היטב. מבחינת רזולוציה הדרך היחידה להתמודד מול פטיפון איכותי היא להישתמש ב-sacd על נגן ברמת קצה. וגם כאן, תגלה יתרונות לכאן ולכאן כאשר העקרי עבור, איזון טונאלי ופרטים, מהווים את אחד היתרונות של הפטיפון. אני הולך לישון, כך שאגיב כרגע רק לעניין הטווח הדינאמי -- הבנתי למה אמרת את זה, אבל אמרתי שאפילו אם מתעלמים ממגבלות ה-LP בעניין זה, ומהעובדה שזו הסיבה לקימפרוס, יש משמעות לעצם העובדה שמקמפרסים, כי קומפרסייה היא דבר שהאוזן של חלק מהאודיופילים אוהבת, כולל אותך :) ואם זכרוני אינו מטעני -- לא בדקתי -- הטווח הדינאמי של CD רגיל (לא SACD) הוא 96dB, ושל תקליט רגיל הוא כ-55dB, אם כי אפשר גם להגיע ל-75dB. יש לציין שהטווח הדינאמי של תקליט יורד עם כל השמעה, ולו רק עקב העלייה ברמת הרעש עקב החיכוך: הרעש ממסך צלילים מאוד חלשים, ולפיכך ההפרש בין הצליל החזק ביותר לבין החלש ביותר שעדיין כן שומעים -- להלן הטווח הדינאמי -- קטן. עמיר
avatar
נמר 2013-11-01 01:12:32
לילה טוב עמיר יקר. לגבי צימצום הטווח הדינמי. אתה צריך להשקיע המון זמן בשביל להוריד דציבל אחד בטווח הדינמי של התקליט. יש ראשים אגב, ותקליטים ב-45 rpm, שמגיעים גם ל-91 דציבל. אם אינני טועה מדובר על ראש של קליר אודיו.
avatar
oferT 2013-11-01 08:42:09
(ורד) יפה כתבת נמר. זה קצת מזכיר לי חימום עם אח עצים בבית. מצד אחד הרבה התעסקות: להחזיק מחסן עצים, לבקע אותם, להזין את האש כל הערב.......יותר פשוט ונוח להדליק מזגן ותוך דקות הבית חם. אבל איזה מזגן או תנור יכול לתת את האווירה והחום של אח עצים בסלון? אהבתי ! כמובן שעדיף ליישם את זה עם איזה עלמה חמודה... ובקבוק יין טוב. :) אני לא מתעסק בפירוק מולקולרי של ההבדלים בין נגנים,קבצים או "שלא נדע" פטפון אותי מעניינת המוזיקה שתהיה רבגונית -מקורות הם רק כלי לממש את הדברים. נכון שיש כלים שהם לא רק ברי מימוש מוזיקליים, הם גם יודעים להוסיף נופך אחר להנאה ממוזיקה וללא ספק את זה נותן פטפון בכמויות. הבעיה? ההתעסקות. אני בתור אחד ששומע מוזיקה רוב שעות היום שאני פנוי (בבית) נוח לי יותר לתת למחשב/סטרימר בתור דוגמא- להזרים לי מוזיקה שעות ללא צורך לקום ולהחליף דיסק (בתקליטיה זה בכלל כל 20 דקות) לכן הצורך שלי שונה מאחר. זו רק אחת הסיבות שאני חובב רדיו מאז שאני ילד. (הולך לישון עם טרנזיסטור באוזן)
avatar
TakeOne 2013-11-01 17:57:00
וואלה גם העלמה מאוד אוהבת לשבת ליד האח, נראה לי שאם הייתה צריכה לבחור ביננו הייתה נשארת איתו. ויין מאוד הולך אצלנו, למרות שבקטעים האלה אני מעדיף סאוטרן קומפורט. לגבי הטווח הדינמי והנאמנות למקור, עייפתי כבר מכל התאוריות המגוחכות האלה. כאילו זה חשוב במשהו. כשיש פטיפון מצוין וכשכל החבילה מסביב היא גם טובה מאוד, העסק פשוט נשמע נהדר. נקודה. ואם זה נאמן יותר או פחות ממש לא מעניין אותי. משעה שברור שכל מערכת, בכל תקציב כמעט, לא מגיעה לדבר האמיתי באולם הקונצרטים, מה זה כבר משנה מי מעוות יותר או פחות במיקרון כזה או אחר? למה זה מעניין בכלל. נשמע יותר טוב לטעמי, וזהו.
avatar
AK1 2013-11-01 18:13:01
התבטאויות כמו "בפירוק מולקולרי של ההבדלים" ו-"מה זה כבר משנה מי מעוות יותר או פחות במיקרון כזה או אחר?" הן סוג של טמינת הראש בחול, כאילו מדובר באיזשה משהו ברמה מוליקולארית או מיקרונית. לא, מדובר בסדר גולד של איזה 15% עיוות, ולפעמים יותר! זה משהו שאם מישהו הייה רואה ב-specs של מגבר, אפילו מגבר מנורות, ואפילו כאלה שלא מתעניינים ב-specs באופן מיוחד, לא הייו ממהרים להתעסק אתו. אבל ב-LPs? זה כלום, מיקרוני/מוליקולארי. כנראה שנעים לשים את הראש בתוך החול, חמים ונעים, ולא יותר מדי לח, אלא אם הכלב של השכנים בדיוק השתין שם קודם, אבל זה רק מוסיף להרגשה הביתית הנעימה :) עמיר
avatar
oferT 2013-11-01 18:25:08
ויין מאוד הולך אצלנו, למרות שבקטעים האלה אני מעדיף סאוטרן קומפורט. לגבי הטווח הדינמי והנאמנות למקור, עייפתי כבר מכל התאוריות המגוחכות האלה. כאילו זה חשוב במשהו. . (ורד)
avatar
נמר 2013-12-01 02:22:09
התבטאויות כמו "בפירוק מולקולרי של ההבדלים" ו-"מה זה כבר משנה מי מעוות יותר או פחות במיקרון כזה או אחר?" הן סוג של טמינת הראש בחול, כאילו מדובר באיזשה משהו ברמה מוליקולארית או מיקרונית. לא, מדובר בסדר גולד של איזה 15% עיוות, ולפעמים יותר! זה משהו שאם מישהו הייה רואה ב-specs של מגבר, אפילו מגבר מנורות, ואפילו כאלה שלא מתעניינים ב-specs באופן מיוחד, לא הייו ממהרים להתעסק אתו. אבל ב-LPs? זה כלום, מיקרוני/מוליקולארי. כנראה שנעים לשים את הראש בתוך החול, חמים ונעים, ולא יותר מדי לח, אלא אם הכלב של השכנים בדיוק השתין שם קודם, אבל זה רק מוסיף להרגשה הביתית הנעימה :) עמיר שוב. עמיר יקירי. זה לא עיוות, זה צימצום טווח דינמי. יש הבדל אדיר בניהם. עכשיו בוא נעשה אחרת. 24 ביט? מזה החרטא הזה? אני רוצה אין סוף ביטים. לא רוצה מכשיר מוגבל. תחשוב שאתה קונה מגבר מוגבל ברזולוציה? פטיפון לא מוגבל ברזולוציה. הוא לא יודע להחסיר פרטים. אם זה שם זה יתנגן וישמע. אז שוב, אתה מסתכל על פרט אחד, טווח דינמי, שהוא מקומפרס. אבל בחייאת, מאיפה הגעת ל-15 אחוז עיוות? זה לא דיסטורשיין יקירי, זה קומפרסור. משהו אחר, לא דומה ולא קרוב לדיסטורשיין. :) אבל לא אכנס לויכוח הזה. רובם המוחלט של חובבי האודיו בעולם מעדיפים אנלוגי. אף אחד מהם לא טען שזה נעים לו. ההעדפה היא איכות הצליל ולא נעימות הצליל. ככה אני, ככה רבים.
avatar
AK1 2013-12-01 10:01:18
שוב. עמיר יקירי. זה לא עיוות, זה צימצום טווח דינמי. יש הבדל אדיר בניהם. עכשיו בוא נעשה אחרת. 24 ביט? מזה החרטא הזה? אני רוצה אין סוף ביטים. לא רוצה מכשיר מוגבל. תחשוב שאתה קונה מגבר מוגבל ברזולוציה? פטיפון לא מוגבל ברזולוציה. הוא לא יודע להחסיר פרטים. אם זה שם זה יתנגן וישמע. אז שוב, אתה מסתכל על פרט אחד, טווח דינמי, שהוא מקומפרס. אבל בחייאת, מאיפה הגעת ל-15 אחוז עיוות? זה לא דיסטורשיין יקירי, זה קומפרסור. משהו אחר, לא דומה ולא קרוב לדיסטורשיין. :) אבל לא אכנס לויכוח הזה. רובם המוחלט של חובבי האודיו בעולם מעדיפים אנלוגי. אף אחד מהם לא טען שזה נעים לו. ההעדפה היא איכות הצליל ולא נעימות הצליל. ככה אני, ככה רבים. עיוות == כל שינוי של צורת הגל שבכניסה. יש אינספור צורות אפשריות של עיוות, כשסוגים מסווימים, כמו Harmonic Distortion ו-Intermodulation Distortion קיבלו שמות משלהם, אבל גם קומפרסייה משנה את צורת הגל, ולכן היא עיוות לכל דבר ועניין. באופן גראפי אתה יכול לתאר עיוות על ידי ציור צורת הגל ביציאה מעל ציור צורת הגל בכניסה. אם אין שום עיוות, הקווים יהיו זהים. כשייש הבדל ביניהם הקווים שונים, והעיוות ניתן לתיאור עי "צביעת" השטח בין הקווים, נגיד באדום, לצורך הציוריות. ברור שאם אתה מפעיל קומפרסייה על הגל שבכניסת הקומפרסור, צורת הגל שביציאה תהייה שונה, והשוני -- השטח בין הקווים --- יגדל -- כלומר העיוות יגדל. כשאתה עצמך מדדת את ההשפעה של קומפרסייה "עדינה", מהר מאוד הגעת לקריאה של 12% עיוות, אז על מה אתה מתפלא? ברור שגם רעשים למיניהם, כמו רעשי תקליט כמקרה פרטי של רעש, הם עיוותים -- תוספות לגל. כך שאם תצייר את צורת הגל של יציאת הנגן שמנגן באולפן את המאסטר-טייפ, ומעליו תצייר את גל היציאה של מה שמתקבל ביציאה של הפונו-סטייג' שמנגן LP שהופק מאותו מאסטר, ותצבע את הרווח ביו הקווים, תקבל הרבה אדום, ואם תמדוד את ההפרש, תקבל מספרים שבקלות יוכלו להגיע לשתי ספרות באחוזים. לעומת זאת, אם תעשה אותו דבר ביציאת CD לעומת אותו מאסטר-טייפ (אפילו אם הוא אנאלוגי), ההבדלים יהייו קטנים בסדר גודל, כבר ב-16/44.1 בנגן מודרני, שלא לדבר על SACD או 24/192. החל משלב מסויים, לא משנה כמה ביטים תוסיף ופי כמה תכפיל את תדר הדגימה, ההבדלים כבר יהייו קטנים מדי מכדי להיות מורגשים אפילו ע"י אוזני זהב מפלטינה, ואפילו ע"י מכשירי מדידה, שגם יכולתם מוגבלת. כנראה שמבחינת שמיעה, 24 ביט כבר קרוב די הצורך למקום הזה. לא מעניין אותי הטווח הדינאמי, רק עצם העובדה שצורת הגל עוותה. וזה שאודיופילים מעדיפים את סוג הצליל שמתקבל עקב קומפרסייה עדינה -- גם את זה הוכחת בעצמך. וידוע גם שאודיופילים מעדיפים את סוג העיוות שנותנים מגברי מנורות, וכו' הרבה אודיופילים אומרים שהם אוהבים צליל אמיתי ומדוייק, אבל בפועל, אוהבים סוגים מסויימים של מאניפולאציות על הצליל, מה שבשפה בוטה (או סתם טכנית) נקרא "עיוות". עמיר
avatar
AK1 2013-12-01 16:20:08
נמרוש היקר, בעבר לקח לי דורות ועידנים לתפוס מצבים שאני סתם מקלקל בלי להועיל הרבה. הפעם לקח לי פחות מיומיים :) אנא מחק את כל התגובות שלי והתגובות אליהן -- סתם מיותר ומקלקל מסיבה :( אם זה נשמע לך יותר אמיתי, למה שאקלקל לך? בשם "האמת"? לא קיבלתי ממנה מנדט לזה. בקיצור -- out! תודה + סליחה! :אוהב-מאוד: עמיר
avatar
נמר 2013-12-01 17:25:49
עמיר. ממש לא מקלקל. חלק מהעניין הוא להגיד את דעתך. אני לוקח את דברייך בכייף, לא מרגיש שאתה מקלקל לי או לא מקלקל לי. תרגיש חופשי. (-:
avatar
ברקצ 2013-12-01 20:42:53
שוב ערבוב תחומים ומושגים. עמיר אומר שהשיחזור של ההקלטה הדיגיטלית בעזרת מדיה דיגיטלית הוא הנאמן ביותר. וכנראה הוא צודק. נמר אומר שהשיחזור של הפטיפון הכי דומה עבורו למוסיקה חיה שהוא מכיר. גם הוא כנראה צודק. אחד מדבר על שיחזור מדויק של הקלטה. השני מדבר על שיחזור מדויק של חוויה חושית צלילית.
avatar
AK1 2013-12-01 22:11:41
שוב ערבוב תחומים ומושגים. עמיר אומר שהשיחזור של ההקלטה הדיגיטלית בעזרת מדיה דיגיטלית הוא הנאמן ביותר. וכנראה הוא צודק. נמר אומר שהשיחזור של הפטיפון הכי דומה עבורו למוסיקה חיה שהוא מכיר. גם הוא כנראה צודק. אחד מדבר על שיחזור מדויק של הקלטה. השני מדבר על שיחזור מדויק של חוויה חושית צלילית. שום עירבוב ושום נעליים/גרביים/סנדלים :) אם הייה כתוב באיזשהו מקום "נשמע לי הכי אמיתי", או כל צירוף מילים אחר שמראה על כוונת הכותב לייצג משהו סובייקטיבי, חוויה אישית צלילית, לא הייתי מצייץ בנושא. זה לא משהו שניתן בכלל להתווכח עליו. הקושי שלי בעניין הוא שהניסוחים נראים לי כמתיימרים לתאר לא את ההרגשה/חווייה האישית בעקבות שמיעת צלילי פטיפון, אלא את הפטיפון עצמו -- הטענה היא לגביו, שהוא זה הוא שמפיק צליל "אמיתי". ואני לא מסתדר עם "אמיתי" כשיידוע שייש עיוותים -- לא רק במשמעות THD/TIM ודומיהם כתוצאת-לוואי של הגברה אלקטרונית לא מושלמת או איזו הפרעה חיצונית, אלא כתוצאה של מאניפולאצייות יזומות ב-signal path עצמו, החל בקומפרסייה (שרק עליה דיברתי), דרך RIAA ו-EQ של ה-disc cutter וכו', ועוד עיוותים רבים נוספים מכל מיני סוגים, החל באי דיוקים בהטבעה של התקליט עצמו ודרך non-linear tracking (של פטיפון רגיל) ו-mistracking, שלא לדבר על רעשי תקליט, אבק, וכו' לשמע הטענה "אמיתי" / "נכון" / "מציאותי" בהקשר לפטיפון אני מרגיש -- סובייקטיבית :) -- כמו במצב שמישהו הייה משתמש במשקפיים עם זכוכיות שצבועות במיגוון צבעים קליידוסקופי וטוען שהצבעים שרואים דרכן הרבה יותר אמיתיים ונכונים מאשר דרך זכוכיות שקופות לחלוטין עמיר תוספת מאוחרת: אודיופילים שמדברים על signal path מינימאלי, השפעות של כבל לא הכי סופר דופר, שייש להם השגות לגבי RC ו/או equalizer, לא הייו מוכנים לחלום אפילו בסיוטי ליילה שיישימו להם במערכת מיכשור שעושה דברים מהסוג שנעשה על ה-signal בזמן הכנת LP. כמעט כולם אפילו מדחיקים את זה שמעגל ה-RIAA שמסתתר לו בתוך הפונו-סטייג' עושה EQ לכל דבר ועניין (שאמור להיות הפוך ל-EQ שבוצע בזמן הכנת ה-LP). ורק מעטים יודעים כנראה שייש מעט מאוד phono-stages (כמו Audio Research) שלוקחים בחשבון שעקומת ה-RIAA אינה סטאנדארט אחד ויחיד ששימש את כל התקליטים שיוצרו, אלא חברות שונות השתמשו בעקומות EQ שונות בתקופות שונות, כך שההיפוך שאמור להתבצע אינו מהווה ביטול של ה-EQ שבתקליט, אלא עיקום על עיקום :(
avatar
נמר 2013-12-01 23:20:31
אני זורם איתך עמירוש. הנתונים הטכנים של מערכ אנלוגית היא דבר מביך. לא דינמי, מרעיש כמו טרקטור, רזולוציה זוועה, איטי, לא מאוזן, מפספס בפרטים ובשורה התחתונה, זוועה טכנולוגית שמשמיעה רק מוסיקה נעימה. איך תסביר את זה שאני ועוד רבים טוענים שזה מה שמזכיר לי את המציאות? איך תסביר את זה שרוב האודיופילים בעולם חולקים על הטענות שלך?
כל הזכויות שמורות לאתר dtown.co.il


הרשם לעדכוני האתר
Email: