עושים חשבון – עד כמה הגודל קובע במצלמות?

ארבעה צלמים – 4 דעות, האם גדול זה טוב יותר במצלמות? איכות תמונה קשורה לגודל גוף המצלמה? מצלמות ללא מראה יחליפו את ה- DSLR? שאלנו את חובב הצילום וגם את המקצוען.

עולם הצילום – בקטגוריית המצלמות המתקדמות, חווה מהפיכה בשנים האחרונות עם הולדתה של קטגוריית "מצלמות ללא מראה" (Mirrorless). האם עולם ה- DSLR מצוי בסכנה קיומית בגלל גופי מצלמות קטנים וקלים יותר, אך בעלי איכות תמונה תחרותית? שאלנו ארבעה צלמים – בין אם מדובר בחובבי צילום או מקצוענים לדעתם בענין, להלן התשובות:

להוריד את העול מהגב
גולן טופמן

במשך השנה אני סוקר דגמים רבים של מצלמות, חלקן קומפקטיות וחלקן כבדות. באופן אישי, יש לי מצלמת DSLR כבדה יחסית במשקל של כ-800 גרם. ביחד עם העדשה ה-"יומיומית", אני מגיע למשקל משוער של 1.400 ק"ג. הוסיפו לכך תיק, שמטרתו לסחוב לא רק את המצלמה, אלא גם את הפלאש החיצוני, עדשה נוספת, ופעמים רבות גם מיקרופון חיצוני (שהוא דווקא הקל שבחבורה, למרות טיבו), והגענו בקלות למשקל שעובר את 5 הקילוגרמים - שווה ערך למשקל של תינוק בן מספר חודשים.
אכן, לא קל הסיפור, אך התוצר הסופי הינו בדרך כלל מספק וגורם לי להעמיס את הציוד הכבד על גבי בכל פעם מחדש.

השיקולים שעומדים מאחורי ההחלטה הזו קשורים בעיקר לעולם של ערכים טכניים, כמו מהירות תריס, ערכי ISO, נקודות פוקוס, צמצם פתוח ועוד שלל תכונות שהתרגלתי להתפנק איתן מאז הכניסה לעולם ה-DSLR. לא יעזור - התגובה של מצלמת רפלקס, כשמה כן היא: מהירה כרפלקס.

את זה הוצאנו ממצלמת DSLR

יחד עם זאת, ככל שמתפתחת הטכנולוגיה ובדיוק כמו אבולוציית המחשב  שהפכה מחשב בגודל של חדר שלם לאחד שהוא קטן ומצומק,  אף ללא ממקלדת (טאבלט) - כך גם קרה בתחום המצלמות.

לפני כשנתיים, התחלתי לצלם המון עם הסמארטפון. הבנתי שיש לי מכשיר, עם עדשה קבועה, ויכולת לגרום לי, להתאמץ יותר בקביעת הפריים ואיכותו. כאשר לא ניתן להישען על ערכים טכניים, נשארת רק הטכניקה והעין האנושית. הבנתי דבר או שניים באבולוציה שלי כצלם - אני צריך גם מצלמה קטנה יותר. זו דווקא לא הייתה מצלמה שסקרתי, אם כי אחת שחפצתי בה מאוד, ולמרות שהיא מגיעה לזום של "רק" עד פי 3, היא סיפקה אותי מאוד ומלווה אותי עד היום לכל טיסה.

מצלמת פוקט -יכולה להרשים בהחלט בצילום נופים למשל

אז מה זה אומר? אם ניקח לרגע פסק זמן ממירוץ הטכנולוגיה, שהוא מירוץ חימוש לכל דבר ונבין, כל אחד לעצמו – 'מה' אנחנו רוצים לצלם ו'מה' אנו דורשים מעצמנו כצלמים, ייתכן ואפילו מצלמה קומפקטית איכותית תספיק.

ואתם יודעים מה? גם אם אנו רוצים להוציא תמונה, שטכנית היא מושלמת ודורשת מאיתנו ציוד מתוחכם מעט יותר - גם אז, עולם המצלמות ללא מראה מספק פיתרון קטן וקל הרבה יותר ממצלמות ה-DSLR. כבר השנה, ב-2012  ובמיוחד ב-2013, תשתווינה מצלמות אלו באיכותן למצלמות ה-DSLR (עם חיישן Crop).

אז אני אומר, די לסחיבה. יש לנו כבר את הקניות מהסופר מרקט, לחלקנו גם ילדים שצריך להרים על הכתפיים או משא כבד בעבודה. צילום נועד בשביל הנאה. אז אמנם אין בעיה ליטול לשם כך ציוד כבד, אבל אם זה לא חובה, אז חבל על הגב.

הגודל קובע - בחיישן
אלי כרמי

באחד מחגי ישראל הסתובבתי ברחוב עם המצלמה שלי, מולי בחור צעיר שלף טלפון וצילם עלמת חן שעברה לידו, היא לא אהבה זאת וגם הבהירה לו את הענין במלים לא עדינות. שנייה לאחר מכן, היא ראתה אותי עם מצלמת ה- DLSR שלי, אשר כוללת עדשה גדולה ופלאש חיצוני שמחובר אליה ושאלה אותי האם אני יכול לצלם אותה. על פי גודל הציוד (המצלמה), חשבה אותה עלמה כי אני צלם מקצועי -  כנראה מטעם עיתון כלשהוא. על פניו, זה הגיוני, בדרך כלל אנשים נוטים להעריך מצלמות גדולות יותר כטובות יותר ומצלמות קטנות נתפסות כצעצוע ולא כמוצר רציני. זה ברור: כולנו גדלנו עם המוטו של האולימפיאדה - גדול יותר, חזק ומהיר יותר. אבל, האם יש לגישה הזו ביסוס במציאות הצילום?

רוב הצלמים המקצועיים שפגשנו בעבר וגם רוב אלו שנפגוש בעתיד משתמשים במצלמות גדולות ואיכותיות יותר מהצעצועים שלנו - הצלמים המזדמנים, כך שניתן להבין מאיפה מגיעה התפישה הזאת. נשאלת השאלה, האם זה באמת נכון גם למצלמות אותן אנחנו רוכשים? האם לגודל הפיזי של גוף המצלמה יש קשר ישיר לאיכות התמונה?  התשובה לכך היא מאוד פשוטה וקצרה, לא, לגודל הפיזי של המצלמה אין שום קשר לאיכות התמונה המופקת.

צלמים מקצועיים בוחרים במצלמות גדולות אשר מאפשרות להם אחיזה ותפעול נוח של יכולות המצלמה, אבל מעבר לכך במצלמות אלו יש רכיבים איכותיים שאחראיים על הפקת תמונה טובה ואיכותית. כך שאם ניקח מצלמה עם רכיבים בינוניים ונעטוף אותם בגוף מצלמה גדול לא נקבל תמונות טובות יותר מאשר אותם רכיבים עטופים בגוף קטן יותר.

אז אילו רכיבים חשובים לקבלת איכות תמונה טובה יותר? בתוך המצלמה נמצא חיישן שקולט את האור אל תוך פיקסלים והופך אותם לתמונה. ככל שחיישן זה גדול יותר (וטכנולוגיה חדשה יותר גם עוזרת בענין) כך הוא מסוגל לקלוט טוב יותר את האור להפוך אותו לתמונה איכותית יותר (פחות גרעינית בתנאי חשיכה, למשל). אז כן, כאן הגודל כן קובע ובמצלמות של הצלמים המקצועניים בדרך כלל יש חיישן גדול יותר מאלו שיש במצלמות הקטנות שלנו. החיישן הוא חלק חשוב מאוד בסיפור, אבל יש גם עדשות ומעבד תמונה וככל שהם איכותיים יותר כך נקבל גם שיפור בתמונה.

אם יצאתם קצת מבולבלים מהסעיף האחרון שלי, איך כל הסיפור הזה עוזר לנו אם איננו יכולים לדעת האם רכיבים של מצלמה מסוימת טובים מרכיבים של אחרת, אזי, יש לכך פתרון מאוד פשוט: הגודל קובע - של החיישן. וכאשר חברה מייצרת מצלמה היא מרכיבה במצלמה רכיבים שאמורים להיות ברמה דומה שעובדים היטב יחדיו וכך ככל שהחישן של המצלמה גדול יותר, כך ישנו סיכוי טוב יותר שהמצלמה תספק תמונה איכותית יותר.

עבור כל מצלמה שאתם הולכים לרכוש, גודל החיישן הוא נתון שקל לראות במפרט הטכני. נתון זה מתחיל בגודל של 6.17 על 4.55 מ"מ או שהוא מוצג כ 1/2.3'' כחיישן הקטן ביותר המקובל במצלמות שלנו. הגודל הזה עולה ל- 7.44 על 5.58 מ"מ או שהוא מוצג כ 1/1.7'' בחיישן קצת יותר גדול. ההבדל נראה לכם אולי קטן, אבל הוא מביא שינוי גדול באיכות התמונה. מצלמות רציניות יותר יגיעו עם חיישנים גדולים עוד יותר ואתם מוזמנים לבדוק זאת (גודל החיישן תמיד מפורסם באתר החברה שמייצרת את המצלמה).

בנוסף לחיישן, כאמור, יש גם מעבד וידאו וחשיבות לעדשות ולכן, רצוי מאוד לקרוא ביקורות ולבחון בעין דוגמאות של תמונות שהופקו מאותה מצלמה.

הרשו לי לסיים בצורה הכי בנאלית שיש: אל תסתכלו על גודל קנקן המצלמה (גוף המצלמה), אלא בגודל החיישן שיש בה. אם כך, הגודל חד משמעית כן קובע וזה נכון לכל המצלמות - מקצועיות וחובבניות. ואני יכול להבטיח לכם שגם צלמים מקצועיים בודקים מצלמות לפי גודל החיישן כאחד הנתונים החשובים בבחירת מצלמה.


השפעת הגודל בעולם הצילום המקצועי
נמר לוי

מצלמה ללא מראה - גם עם עדשות מתחלפות, גם עם חיישן מצוין ולמרות הממדים הנוחים והמשקל הידידותי - היא, לדעתי, עדיין לא הכלי המקצועי הנכון, לתקופה הנוכחית. ואני אומר את זה לא בגלל ההיבט המקצועי הלא מלא שלה אלא דווקא בגלל הממדים הקומפקטיים.

הלקוח ששילם במיטב כספו לצלם מקצועי עבור עבודה מקצועית, רוצה בזמן האירוע הכל כך חשוב לו לדעת שהוא מקבל את הטופ. הלקוח הזה גם אינו מסוגל להבדיל בין מצלמה קטנה ופשוטה ובין מצלמה קטנה ומתקדמת, כמו מצלמה ללא מראה. הוא רוצה תמורה, ואת התמורה הזאת הוא צריך לקבל מההתחלה, ואת זה אפשר לתת לו רק עם מצלמה שנראית כמו שצריך, כי מצלמה גדולה היא מקצועית, בעלת נוכחות, נראית יקרה וכל הפעולה שלה מפגינה יכולת כמו שצריך.

מצלמה כזאת מזכירה אפילו כלי נשק אימתני שנועד ללכוד את כל מי שעומד מולו ולהקפיא את המצולמים לנצח. נראה שלפחות פסיכולוגית, אני וכנראה גם הלקוח, נתרשם יותר מצלם שמשתמש בגוף עם גריפ מאשר בצלם שמצמצם במשקלים.


בכל מה שקשור לתוצאה, זה כלל לא בטוח שמצלמות DSLR הינן טובות יותר מהמצלמות הטובות ביותר ללא מראה. אבל, מצלמות DSLR מקצועיות, למרות שהן שוקלות הרבה יותר (שני סטים של מצלמות ועדשות על הכתפיים שוקלים 5-6 ק"ג) מתאימות הרבה יותר, לדעתי, לצילום מקצועי גם בגלל סיבות תפעוליות. הן יושבות יותר טוב ביד, כפתורי השליטה נופלים נכון יותר לאצבעות, המעקב אחרי מה שקורה הינו מיידי ושיווי המשקל של הציוד הכבד פשוט נופל בול.

כצלם חתונות מקצועי, אני מוכרח להחזיק ציוד שנראה מרשים לעין, הינו מאוזן בשימוש עם עדשות כבדות, מפגין קשיחות בגוף המצלמה ומאפשר לעבוד בזריזות בתנאי מזג אוויר ובקרב 200 אנשים רוקדים על הרחבה.
אבל, גם זה יכול להשתנות בשנים הקרובות. עד אז, אני נשאר במשקל כבד.

גודל המצלמה – תלוי מטרה
איתי בכר

גודל המצלמה הינו תלוי מטרה, לדוגמה, מצלמת הטלפון מספקת את רוב צרכי היום יום, והיא למעשה "ללא גודל", היא לא קיימת...

מצלמות קומפקטיות הינן נחמדות לטיול כי הן נכנסות לכיס ולעומתן, DSLR יתאימו לצילום מאתגר יותר. כך שאין תשובה אחת לנושא הזה.

אם נתמקד ב- DSLR, אז נמצא כי החלפת מנסרת הזכוכית בעינית אלקטרונית מורידה משקל ונפח, אבל יש שני גורמים להתחשב בהם:
1 - גודל חיישן, ובעקבות זאת גודל העדשה ושאר המצלמה. גודל עדיין מהווה גורם באיכות.
2 - גודל כף היד האנושית שמכתיבה את גודל המצלמה. אפשר למזער את העסק אבל אי אפשר יהיה אז להחזיק את המצלמה בנוחות.

קשה מאד לתפעל מצלמה קטנה, עם או בלי עינית אלקטרונית, כשרוצים לצלם משחק כדורגל, למשל, הפגנה סוערת, או תחרות אופני הרים. אני בכוונה מעלה את הדוגמאות האלה, כי רוב המשתמשים הפרטיים לא מאתגרים את הציוד, ומצלמה מגיעה מהר מאד למגבלות שלה ב"תנאי שדה".

מנסיוני עם NEX-5, היא לא יכולה להחליף מצלמה כמו 5D MK2, מהרבה סיבות. אבל לטיול, או כל דבר שהוא לא מאתגר מדי ורגוע מספיק, היא טובה בהחלט, אבל גם זה בתנאי שיש עליה את העדשה המתאימה. דגמים אחרים ויקרים יותר, כמו ה- NEX7 אשר עולים כמו DSLR לא הייתי רוכש כי אני לא מתחבר לארגונומיה הממוזערת כאשר מדובר במצלמה הראשית שלי וכמצלמת טיולים, היא יקרה מדי. כנ"ל לגבי חברת פוג'י, שמוציאה מצלמות נישה "ללא מראה" יקרות.


בימינו, להחזיק שתי מערכות, אחת "ללא מראה" קטנה וניידת - כולל עדשות והשניה - מצלמת Full frame באיכות מלאה אך כבדה וגדולה, זה לא משהו כל כך פרקטי.

כרגע השוק מצוי בתזוזה לעבר עולם הללא מראה, אבל ממה שנראה מניקון וקנון, העינית האופטית תהיה איתנו עוד הרבה שנים, למזלנו. ממה שאני רואה בהכרזות החדשות, מצלמת ה- סוני A99 נראית ושוקלת בדיוק כמו מצלמה עם מנסרת זכוכית ופנסוניק הגדילו את ה- GH3 שלהם לגודל של כמעט ניקון D3200 או קנון 650D, מה שמוכיח שוב, כי הגודל נקבע ע"י גודל כף היד.

אפילו לאולימפוס OM-D יש גוף מצלמה עם מראה של "כאילו מנסרה" (למרות שהיא מגיעה עם עינית אלקטרונית), זאת בכדי להעניק לה לוק "מיקצועי".
I rest my case.