חנויות
פיוז ארמה אודיו אודיו אקסטרים Sonic Bliss אמנון סאונד סטריאו פרו Soundquest קודו אודיו Stereoscope סטריאוסקופ למטייל אניגמה קולנוע ביתי גופי תאורה
הוסף ל::

ראיון עם האב והבן בחברת Linn – מפטיפון לסטרימר | רמקולים & אודיו | כתבות | ראשי

ראיון עם האב והבן בחברת Linn – מפטיפון לסטרימר

גודל אות: Decrease font Enlarge font
ראיון עם בעלי חברת אודיו סקוטית - Linn ראיון עם בעלי חברת אודיו סקוטית - Linn

ראיון עם בעלי חברת Linn: כיצד יצרנית מוצרי אודיו אשר מייצרת את אותו דגם פטיפון מזה 40 שנה זונחת את פורמט ה- CD והופכת לחלוצה בתחום הזרמת אודיו דיגיטלית ברשת?

חברת Linn נחשבת ליצרנית מוצרי אודיו ותיקה בתחום, שורשיה נעוצים בשנת 1973 עת נוסדה בעיר גלאזגו אשר בסקוטלנד במטרה לייצר פטיפון LP12 שהפך לסימן היכר ועדיין נמצא בייצור אחרי 40 שנה. המייסד והבעלים Ivor Tiefenbrun הינו יהודי, בנו גלעד נולד בישראל והם מגיעים יחדיו לביקורי מולדת, הפעם היה זה במסגרת אירוע אותו ערכה יבואנית מוצרי Linn לישראל – חברת AVCS.

כבר בתחילת הראיון, פותח גלעד בהצהרה אשר מרמזת על טבעה של החברה הסקוטית: "אנחנו לא נשואים לשום טכנולוגיה, מוצר או אף קטגוריית מוצרים, ההתחייבות היחידה שלנו היא כלפי המוזיקה והענקת חוויה ואיכות טובה יותר בבית".

איך מגיעים לתוצאה סונית טובה במוצר?

הדרך היחידה לשפר את החוויה המוזיקלית פועלת בעזרת תכנון הנדסי, לא דרך "אבקת קסמים" או דרך "כבלים מצופי זהב".

גלעד: יש היררכיה של סדר החשיבות, הדבר החשוב ביותר הוא האומן עצמו ואיכות ההקלטה, טכנולוגיה כמו מיקרופונים וציוד סטודיו היא חשובה כמובן, אבל סוד התיעוד הקולי המוצלח הוא אנושי ביסודו – השילוב בין המפיק, טכנאי ההקלטות והאומן. המוזיקאים הטובים ביותר, הם גם הקלים ביותר להתנהלות באולפן ההקלטות, משום שהם יודעים לאזן או להתאים עצמם אל ציוד ההקלטה בסטודיו. הזמר או הפסנתרן המקצוענים יודעים לכוון עצמם בהתאם לרגישות המיקרופון, למשל בסשן ההקלטת של פסנתרן הג'ז Kenny Barron בניו יורק (חברת Linn היא לייבל ידוע בתחום ההקלטות), בעת ההכנות להקלטה, היה דיון גדול בנושא בחירת מיקרופון וגם פסנתר להקלטה. בארון הגיע, ביקש לנגן קטע קצר על הפסנתר ביחד עם המיקרופון ואז הכריז "אני מוכן להקלטה". אגב, ציוד הסטרימינג במקום (סטרימר) מאפשר להאזין להקלטה לאחר שבוצעה, באיכות 24 ביט ולהתרשם ממנה באופן מיידי.

גלעד מספר כי Linn מקליטה אומנים באיכות של 24 ביט מזה 10 שנים לפחות, על פי הצהרתו, איכות ההקלטות רק עולה ועולה בשנים האחרונות, ההבדלים שאותם יודעת לשקף איכות זו הם הרבה יותר ברורים מאשר איכות של CD (ב- 16 ביט) או MP3, מה שמספק מוטיבציה ומעורר תשוקה בתעשיית ההקלטות להקליט כמה שיותר טוב. כיום, ניתן דגש רב יותר על כל אספקט בהקלטה, יש המון שלבים במהלך תהליך המיקסינג והמאסטרינג בהם המידע עלול להפגם ושימת דגש על הענין בהקלטות של היום, מציגה שיפור ניכר בתוצאה גם בהשוואה לאלו מלפני 3-4 שנים.


לשאלה לגבי שינוי עתידי באיכות הקלטה, ענה גלעד כי על פי מיטב הידע שלהם, 24 ביט היא איכות שהטווח הדינמי שלה מנצל את מלוא הטווח הדינמי של השמיעה האנושית, מעליה כבר לא ממש ניתן להרגיש בהבדלים בציוד והטכניקות הקיימות.


Ivor S. Tiefenbrun מחברת Linn עם ויסקי סקוטי
מה חשוב במערכת האודיו?


אם מנסים לדרג את רמות החשיבות בהרכבה של מערכת אודיו, אזי ראשונים יהיו המקור, יחידת קדם מגבר, מגבר ורמקולים, אח"כ מיקום נכון ואקוסטיקה בחדר האזנה ורק אז מגיעים רכיבים כמו ריהוט (מעמדים) וכבלים שמוגדרים בהיררכיה כ- "So Low Down", יש אנשים אצלהם סדר העדיפות הפוך מזה והם מתחילים דווקא משום מה בדברים הפחות חשובים.

אני שואל אותו "הרושם שנוצר מכניסה לפורומי אודיופילים הוא שהם דנים מרבית הזמן על כבלים ומעמדים" אייבור צוחק ואומר שזה כנראה הדבר היחיד ממנו צריכה להיות מורכבת המערכת שלהם, ובכלל, אנשים שמחליטים בנושא איכות צליל על פי כמות מאוד מוגדרת של קריטריונים לא יכולים לפרוט את איכות המוזיקה לפרטים החשובים באמת ומאבדים לפעמים את הקשר לבסיס, להנאה המוזיקלית. מדוע יש אנשים שמאזינים לדיסקי בדיקה בעיקר? האין אתה בטוח מספיק בעצמך גם בהאזנה למוזיקה שאתה אוהב?
ובנוגע לחילוקי דעות בין מאזינים, אייבור מציין כי אפילו נגנים, כל אחד מהם מכוון את כלי הנגינה שלו בצורה אחרת. ומה לגבי איכות? כאשר אתם רואים בחורה יפה, אתם מזהים את האיכות מיד, ללא חלוקה דווקא לפרמטרים שרירותיים כאלו ואחרים, הפירוק לחלקים קטנים – אם לא יודעים כיצד לעשות אותו, הורס את היופי במוזיקה.

חשוב לדעת איך להאזין, למה בדיוק להאזין, לדברים כמו שקט בין הכלים ופרמטרים אחרים, כאשר בוחנים בצורה הוליסטית, למשל, כיצד תו מסויים מנוגן – זו הרמה בה צריך להתמקד: זה כבר כולל בתוכו פרמטרים כמו טרבל, מיד ובס, אילו אם אתם מנסים לבחון בדרך ההפוכה, דרך פירוק לפרמטרים קטנים יותר, למשל, דרך הטרבל בלבד, אתם מפספסים את כל השאר ולא מסוגלים לנתח את התוצאה מזוית נכונה.

ומהי פרשנות החברה בנודע לאופי הצליל של מוצריה?
גלעד: HiFi פירושו להיות בלתי נראה, אין לנו דעה אומנותית על איך צריך להשמע הצליל, זה צריך להיות ללא תבלין, במטרה להוות רק צינור מעביר.
Precision Engineers, כך הם מגדירים עצמם, למה אתם לא חברה גדולה פי מאה לאחר עשרות שנות קיום? משום שמה שאנחנו עושים הוא קשה וצורך המון זמן של פיתוח (לא ריאלי לחברות מסחריות גדולות), לא משתמשים ברכיבים סטנדרטיים במכשירים אלא מפתחים בעצמנו - "לא אורזים מחדש אלמנטים סטנדרטיים". פיתחנו Distortion free solid state switching אנחנו עובדים עם תכנות מעבדים עצמאי והראשונים לעשות שימוש בדיסקים קשיחים במערכות אודיו.

Ivor S. & Gilad Tiefenbrun עם ליאור קורן
המעבר להזרמת אודיו ברשת


גלעד, בנו של המייסד אייבור, עבד בחברת סימביאן לפני שהצטרף אל Linn, בשנת 2001 כבר שלט על מערכת הסטריאו שלו בעזרת טלפון ואנשים לא ממש הבינו את הכיוון הזה אז.


גלעד עבד ב-Linn על פיתוח מערכת הפעלה יעודית עבור המערכת שלהם, בעזרת מהנדסי לין הקיימים וגם חדשים שבאו גם הם מסימביאן. הם לא נקטו בגישה שמתבססת על מחשבי PC עם מערכת "חלונות" או לינוקס, אלא בחרו לפתח מערכת שתכלול רק את הדברים שהם באמת צריכים למערכת הזרמת אודיו ולא שום דבר מעבר, מערכת על שבב FPGA. הקרנל מבוסס על קוד פתוח עם שכבות בפיתוח עצמי או התאמה של פרוטוקולים כמו UP&P, תקשורת TCP/IP וכו'. זה הביא לפיתוח תכונות חדשות שלא היו מוכרות בזמנו, למשל, כאשר אתה מכבה את הטלפון ששולט בהעברת המדיה, המוזיקה ממשיכה להתנגן ולא נעצרת, הוטמעו גם שליטה על שינוי ווליום בקדם מגברים, שליטה על ניגון סימולטני בכמה מערכות בבית ועוד. ההבדל העיקרי במערכת של Linn היא שיטת השידור, במערכות המוכרות, בין אם מדובר בניגון של CD, או נגן USB, המידע עובר בצורה של דחיפה, כמו אדם שעומד עם סל ומנסה לתפוס דברים שנזרקים עליו, לפעמים זה מצליח ולפעמים לא, במערכת של Linn, שיטת העברת המידע היא משיכה דרך הרשת, בה המערכת היא שמבקשת את פקטת המידע הבאה וכך אין הפתעות או פיספוסים, מה שמקטין Jitter, עם פחות העברת רעש לדומיין האנלוגי, רצפת רעש נמוכה מהקיים. זה מביא לארכיטקטורה מסובכת יותר של הסטרימרים ביחס לנגנים המוכרים בשוק. 


המטרה: שימוש בזוג רמקולים אחד לכל השימושים


המערכת של לין, מאפשרת להריץ iTunes על המחשב והסטרימר בסלון ישמיע את המוזיקה, אפליקציית Songcast של לין אותה מתקינים על המחשב (חלונות או מק) מעבירה הכל לסטרימר, למשל, את הסאונד של סרטוני יוטיוב או וימאו, אפשר לשכב במיטה עם אייפד, לצפות בסרטון והסאונד בוקע ממערכת האודיו. שימוש בנגני בלוריי, קונסולות משחקים של גיימרים ואחרים, כאשר הקול בוקע רק ממערכת האודיו האיכותית. אותו זוג או יותר של רמקולי המערכת הראשית בבית מחליפים את רמקולי הטלוויזיה, המחשב, תחנת עגינה או אחרים. הצליל מהאייפון, למשל, נשלח דיגיטלית לסטרימר של Linn ועוקף את מעגל ההמרה מדיגיטל לאנלוג הפחות איכותי בטלפון.

Gilad Tiefenbrun - Linn
שלום CD


למה שסטרימר ישמע טוב יותר מנגן תקליטורים (CD)? גם כאשר מדובר בניגון של אותו פורמט קובץ (16 ביט), לסטרימר אין דיסק מסתובב, ויברציות, מנגנון לייזר, חום ובעיות נוספות. אייבור, הבעלים, הכריז כבר כאשר יצא ה- CD שהפורמט הזה לא ישרוד משום שהוא אינו איכותי מספיק.

Linn רוצה להפיץ את הסטנדרט שלה להפצת אודיו איכותי בכל הפורמטים הקיימים ברשת הבית, יצרנים אחרים יכולים לרכוש את לוחות האם שלה ולהטמיע אותם במכשירים שלהם.

האם מוכנים לשלם על איכות?


חנות המוזיקה של לין, מציעה רכישת קבצי אודיו והורדה שלהם, אותה הקלטה יכולה להגיע בכמה רמות איכות, ההבדלים במחירים ניכרים, למשל, כאשר החלו להמכר בראשונה קבצים באיכות גבוהה בחנות המקוונת, מחירי הקלטה באיכות mp3 עמדו על 5 פאונדס, איכות CD נמכרה במחיר 10 פאונדס וקובץ Hi Res (סטודיו מאסטר) עלה הרבה יותר ביוקר – 18 פאונדס, מה שהביא לצפיה מוקדמת של מיעוט במכירות בקטגוריה זו, אבל לאחר הפתיחה, התברר כי 50% ממכירת קבצים שהורדו היו של הפורמט היקר וכיום, הוא מהווה 90% ממכירות האודיו המקוון של Linn.
בתחילה, נתקלו אנשי לין בתגובות של "מוזיקה מתוכנתת ממחשב", אבל כיום אנשים כבר מבינים את האיכות, כאשר לין מוכרת קבצים ללא מנגנון הגנה DRM כשהיא בוטחת בלקוחותיה.

מערכות האודיו של Linn הסקוטית אינן זולות, מחירי המכשירים מתחילים בכ- 5,000$ למערכת בסיסית ויכולים לעלות מעל לחצי מיליון ש"ח.

סטרימר אודיו של Linn
האם יש עתיד לתעשיית האודיו היוקרתית עם הצעירים בימינו?

גלעד: סגירת הפער מולם יכולה להעשות רק בעזרת הטמעת תכונת הזרמת המוזיקה, כך אתה אומר לצעירים "אל תשנו את הדרך לה הורגלתם בצריכת המוזיקה עד היום", המשך כפי שאתה רגיל לחיות, רק שמעתה תקבל צליל איכותי הרבה יותר, זאת מבלי להכניס הביתה אריזות ותיבות רבות של רכיבי מערכת אודיו.

הלקוחות בעולם, מבינים כיום מה פירוש הזרמת מוזיקה (בזכות אפל, בין היתר), בויכוח על איכות ה- MP3 אומרים שני האנשים שמובילים את Linn כי אין להם טענה נגדו משום שהוא נולד עבור מטרה מאוד ספציפית: העברת אודיו בתשתית מוגבלת ביכולתה ונפחה, זאת הסיבה שהוא דחוס כל כך, אולם "דיגיטלי" יכול להציג גם איכות אחרת לגמרי והמושג עצמו אינו בעייתי.

הפניה לאודיופילים צעירים משפיעה גם על פרמטר נוסף: עיצוב. לשאלה על הגברה הפנימית ברמקולי Climax של לין, ענה גלעד כי ניתן לקבל את ההגברה בנפרד מהרמקולים. אודיופילים מודרנים שואלים את עצמם, האם אני זקוק לכל הקופסאות הללו בכדי להנות מהאזנה איכותית? בגישה המודרנית, לין מציבה קופסה אחת של סטרימר ושני רמקולים הכוללים כבר את ההגברה בפנים, כך שהסלון נשאר נקי ואסטטי. שוק ה- Hi End הולך ומתכווץ בשנים האחרונות, הדרך היחידה על פי לין להציל אותו היא ע"י הבאת אודיופילים חדשים בתחום (בגילאי 35-40 שיכולים להרשות לעצמם) ואליהם הקונספט הזה מדבר.

בעקבות כנס דילרים אותו ערכה החברה באירופה, ביצעו 50 חנויות שינוי עיצובי מהותי: במקום לערום בחנות קופסאות קרטון של רמקולים ומגברים, המקום עוצב כחלל של סלון ביתי (עם ריהוט סלוני לכל דבר), עם זוג רמקולים מוגברים של לין וקופסת סטרימר שמונחת על המזנון. העיצוב הוא לא השינוי היחיד עבור אנשי המכירות בחנויות, שיאלצו להתמודד כעת גם עם שאלות טכניות בנושא רשתות אלחוטיות והרצת אפליקציות וזה דורש הכשרה טכנית מתאימה (בארץ, זה אמור להתבצע ע"י צוותים טכניים של היבואנית AVCS).


ממשיכים גם עם פטיפון


פטיפון ה- LP12 מיוצר, כאמור, מזה שנים רבות, עם קו אביזרים גדול אשר מאפשר לשדרג כמעט כל רכיב בפטיפון. מדוע ממשיכה החברה להשקיע בפטיפונים? משום שיש אנשים רבים המחזיקים אוספים גדולים של תקליטים שלא ניתן להשיג כיום בפורמטים אחרים. מעבר לכך, נשאר עוד מה לשפר בטכנולוגיה הזו, כמו למשל הטמעת מנוע חשמלי DC שמגיע דווקא במקור מהעולם ה-"דיגיטלי".


המוזיקה של תקליטורי ה- CD, ממשיכה לחיות גם בסטרימר, אולם המוזיקה של תקליטי הוויניל, דורשת פטיפון בכדי לנגן אותה. גם הפטיפון יכול להתחבר לסטרימר של Linn עם ממיר אות אנלוגי לדיגיטלי 96kHz/24bit, מה שמאפשר להעביר את צליליו אל שאר חדרי הבית ומייצר גשר בין מקור אודיו שנולד בתחילת המאה ה-20 עם מערכת המוזיקה הדיגיטלית של המאה ה-21.


נמר לוי עם Ivor S. Tiefenbrun
צילומים: אלי כרמי, נמר לוי

  • email שלח לחבר

Share DTOWN Article

דיון בפורום על המאמר (26 תגובות פורסמו):

avatar
TakeOne 1970-01-01 02:00:00
תודה על הראיון הקצר הזה, מאוד מאוד מעניין! (ורד) לי יש קצת "בעיה" עם לין המודרנית: מצד אחד הקונספט שלהם נשמע לי הגיוני ונכון (גם אני מאמין ב"מקור תחילה" למשל) , מהצד השני כששמעתי את הציוד החדש שלהם לא נפלתי מהכסא, והתחושה היא שבמחירים שלהם אפשר לרכוש חבילות יותר טובות. לגבי הציוד הישן זה כבר סיפור שונה. יש להם כמה דברים שנעשו בעבר (כמו הפטיפון המדובר וכמו כמה קומפקט דיסקים) שנשמעים נהדר. כך או כך, המוצרים שלהם בדכ'י מצויינים והאב והבן מצטיירים לי כמו שני אנשים מאוד מעניינים ששווה לשמוע את דעתם.
avatar
דיטון66 1970-01-01 02:00:00
מפגש וראיון עם מספר תובנות ותהיות- 1. הוא כ"כ צודק- ציטוט-אם מנסים לדרג את רמות החשיבות בהרכבה של מערכת אודיו, אזי ראשונים יהיו המקור, יחידת קדם מגבר, מגבר ורמקולים, אח"כ מיקום נכון ואקוסטיקה בחדר האזנה ורק אז מגיעים רכיבים כמו ריהוט (מעמדים) וכבלים שמוגדרים בהיררכיה כ- "So Low Down", יש אנשים אצלהם סדר העדיפות הפוך מזה והם מתחילים דווקא משום מה בדברים הפחות חשובים.אני שואל אותו "הרושם שנוצר מכניסה לפורומי אודיופילים הוא שהם דנים מרבית הזמן על כבלים ומעמדים" אייבור צוחק ואומר שזה כנראה הדבר היחיד ממנו צריכה להיות מורכבת המערכת שלהם, ובכלל, אנשים שמחליטים בנושא איכות צליל על פי כמות מאוד מוגדרת של קריטריונים לא יכולים לפרוט את איכות המוזיקה לפרטים החשובים באמת ומאבדים לפעמים את הקשר לבסיס, להנאה המוזיקלית. מדוע יש אנשים שמאזינים לדיסקי בדיקה בעיקר? האין אתה בטוח מספיק בעצמך גם בהאזנה למוזיקה שאתה אוהב? 2. הקלטות שנעשות ב-21/24bit מבוצעות כבר בלייבלים כמו bluenote/prestige/ojc/naim כבר מאמצע שנות התשעים ואכן נשמעים יותר טוב מהמקור של 16 bit. 3.שלום לסי.די? לא כ"כ מהר..גם לדעתם סי.די מעל לסטנדרט של 16 bit נשמע יותר טוב,מסטרימר. 4.להמשיך עם הפטיפון שהוא טכנולוגיה ישנה לעומת הסי.די וזה בגלל שאפשר לשדרגו? נו שוין...אני מנחש שחברת לין מבססת חלק לא מבוטל מהכנסותיה בעיקר על הפטיפון האגדי והמצויין שלהם ה- LP12 על כל אביזריו ותוספותיו ומדוע להפסיק תזרים שכזה? 5.מצטרף לדעתו של קודמי- התוצאה הסונית של הליין החדש של החברה,כפי ששמעתי,אינו מרשים ורחוק מלהצדיק את מחירו. ישנה גם מגמה מצד חלק מהחברות לרצות אודיופילים צעירים ומבוססים,כפי שהם הגדירו אותם, המחפשים יופי חיצוני/נוחות/מינימליזם/מעט קופסאות בחלל, על ח-ן איכות הצליל. והתוצאה -פיתוח מקורות והגברות מבוססי מחשב/סטרימר/יחידות של all in one ועוד ועוד . אני רואה גם מגמה כזו ב naim /chord/arcam
avatar
hbs 1970-01-01 02:00:00
סוף סוף מישהו מדבר ברצינות על הכיוון של תעשיית האודיו היי אנד וגם מציע גישה איך לפתור את בעיית הקהל ואיך להביא "דם חדש" ולא כמו אחרים שבשביל לכפר על מכירות חלשות פשוט מכפילים את המחירים של המוצרים .
avatar
zs 1970-01-01 02:00:00
אני היתי שם.אז תודה לליאור ונמר שנתנו לי את הכבוד להיות אורח שלהם. בשבילי זו היתה חויה מענינת,הרי בכל זאת לא כמוני פוגשים כבדרך אגב את מייסד וממשיך הדור של חברה נחשבת ומועורכת בעולם. התפיסה של לין נכון להיום היא מאוד פשוטה וחכמה.הולכים עם הזרם אך מספקים לו את האיכות הטובה ביותר. ציוד של לין אמור להישמע בתנאים נכונים. גם אני לא נפלתי מהדגמות בתערוכות וכאלה. אבל ביום ג' ששמעתי קצת בשקט, בחדר קצת "נורמאלי" .אתה מיד מבחין באיכויות הנחבאות ושאותן ניתן להוציא החוצה בחדר ההשמעה שלך הפרטי בבית. בין אם סלון או חדר יעודי. כמו כן האירוח של חברת AVCS היה לבבי ומיוחד. לפי דעתי לין תמשיך להיות אחת החברות המובילות בשוק האודיו ה"חדש" והישן.
avatar
michael123 1970-01-01 02:00:00
התחושה היא שבמחירים שלהם אפשר לרכוש חבילות יותר טובות. מסכים עם תחושתך
avatar
michael123 1970-01-01 02:00:00
לפי דעתי לין תמשיך להיות אחת החברות המובילות בשוק האודיו ה"חדש" והישן. היום היא רחוקה מלהיות מובילה. חברת נישה.
avatar
zs 1970-01-01 02:00:00
היום היא רחוקה מלהיות מובילה. חברת נישה. למה אתה מתכוון כשאתה אומר "נישה"?
avatar
אורי_ו 1970-01-01 02:00:00
מיכאל, אולי באתי עם רוח קרב היום, אבל קצת מתחיל להמאס שכל פוסט אתה דורך על כולם ומסביר כמה הם ממש לא כאלו. עם אותה גישה באת גם למפגש ה CD המפורסם. שום דבר לא היה מספיק טוב לך. במקום להגיד תודה שיש לנו אתר כזה שבלי שתשלם שקל לעיתון מחו"ל או כתבה מחו"ל אתה מקבל במקום ראיון עם שני אנשים שעשו שניים או שלושה דברים בתחום האודיו, שהחברות שאתה מדבר עליהן (האמת שאתה לא מדבר, כי גישת עפר שלח ללהגיד מה לא, אבל אף פעם מה כן היא הרווחת בישראל היום ) כנראה עושות את זה כי הן קודם למדו מה שלין כבר שכחו ורק אז התחילו לעשות דברים. נמר וליאור, ושלמה, תודה על הסיקור הנהדר, חבל שלא הצלחתי לבוא , היה לי אירוע טראומתי באותו יום . תודה! וגם ליבואן.
avatar
שמעון ב. 1970-01-01 02:00:00
ואני לתומי חשבתי שסדר החשיבות קצת הפוך: קודם כל החלל (קרי, האקוסטיקה), אחר כך הרמקולים, אחר כך החשמל, ואז התפירה העדינה של כל השאר, באיזון ובהתאמה (ובעיקר התאמה בין נצילות הרמקולים לכוח של המגבר בחלל נתון). בכל מקרה, אין ספק שלין היא חברה חשובה בתחום האודיו, או לפחות היתה חשובה, גם אם אף פעם לא השתגעתי על הפטפון שלהם. אבל אני מתרשם מהכתבה שהם מתעניינים עכשיו בפלח שוק, שהוא פחות אודיופילי הרד-קור ויותר יאפי. לא הכיוון שלי, אם ההתרשמות שלי אכן נכונה.
avatar
carmi 1970-01-01 02:00:00
שמעון אתה אודיופיל מהגישה הישנה והטובה - גם אני הייתי בכנס ולפי הבנתי החברה רואה שרוב הקהל היום לא חושב כמוך והם פונים לקהל שחושב שונה וששומע מוזיקה מאייפד, מטלפון או מחשב (כמובן שיש להם תמיכה מלאה גם בנגני CD וגם עבור תקליטים). הם אומרים שאותו קהל יכול להגיע עם המוזיקה שלו והם מבאים דרך לשמוע אותה טוב יותר - מצד שני הם ממשיכים לספק גם פתרון לקהל האודיופילי הישן והטוב.
avatar
דיטון66 1970-01-01 02:00:00
מיכאל, באנגליה ובאירופה, linn נחשבת חברה מהמייןסטרים,ממש לא נישה. גם לה קהל "חסידים" כמו לשותפתה בתחילת הדרך-naim. היום היא רחוקה מלהיות מובילה. חברת נישה.
avatar
michael123 1970-01-01 02:00:00
למה אתה מתכוון כשאתה אומר "נישה"? ללין יש קהל אוהדים שלהם. מוצרים שלהם צריך ללמוד (אני מתייחס לסדרה DS). זה עולם ומלואו. אולי זה טוב מוצרים שלהם יקרים. כי זה לין. אם קונים אותם בעיקר בגלל הסיבה שרוצים רק לין. ל-Klimax ישנן אלטרנטיבות טובות יותר וזולות יותר. וגם הרבה יותר פשוטות בתפעול לא סיפרתי לך משהו שאתה לא יודע :)
avatar
michael123 1970-01-01 02:00:00
מיכאל, באנגליה ובאירופה, linn נחשבת חברה מהמייןסטרים,ממש לא נישה. גם לה קהל "חסידים" כמו לשותפתה בתחילת הדרך-naim. בתחום ה-digital היא ב3-4 שנים האחרונות כבר לא מובילה. כשיצאה עם סדרה DS - אז כן, בהחלט (אם לא להתחשב ב-SlimDevices) לגבי קהל - לזה בדיוק התכוונתי.
avatar
נמר 1970-01-01 02:00:00
זו נישה בדיוק כמו נלסון פס, מארק לוינסון, אודיו ריסרץ', קונרד ג'ונסון, וילסון, ג'דיס, אוקטאב, אבולושיין אקוסטיק, נוטינגהם, קליר אודיו, mbl, איזופון, emm, מרטן, קובלה סוסנה, ט'יל, פאטוס, ear, ויויד, mbs, ניים, טידל, רוקפורט, גמוט ועוד ועוד ועוד ועוד ועוד חברות היי אנד איכותיות. בקיצור, לין היא חלק מהנישה הזו שנקראת היי אנד אודיו. הם ממשיכים לייצר פטיפונים ואפילו משחררים דגם חדש של זרוע וראש בקרוב, ממשיכים לייצר מגברי סטריאו. מתרכזים בציוד שמשמיע מוסיקה (אין להם קולנוע ביתי) ומתמחרים היי אנד מצוי.
avatar
שניצל 1970-01-01 02:00:00
תגיד ? אתה מינשה לעעצבן אתי?
avatar
נמר 1970-01-01 02:00:00
מדוע ולמה? <לובשת הזברה פיג'מה>
avatar
ronenperetz 1970-01-01 02:00:00
אם גם אתם תייצרו מוצרי עטיפה נוצצת ואלקטרוניקה ליגה ט בפנים גם המוצר שלכם לא ישמע משהו. איפה המוצרים שיוצרו פעם לעומת היום?הכל SWITCH MODE בספקים +רכיבים זולים .
avatar
ronenperetz 1970-01-01 02:00:00
נמר להבא תגיע מגולח(lol)(lol)(lol)
avatar
שניצל 1970-01-01 02:00:00
מדוע ולמה? <לובשת הזברה פיג'מה> מדוע ולמה לובשת הזבדה (שלמה)פיגמה
avatar
ברקצ 1970-01-01 02:00:00
נו באמת - כולנו שמענו את המוצרים שלהם בתערוכה האחרונה . וממש בחדרים סמוכים מצאנו בקלות איכות גבוהה יותר בחלקיק מהמחיר שהם דורשים. אז "מגיע להם" כי הם חידשו חידושים חשובים וייצרו את ה LP12 האגדי ? אני מוכן לתת להם מדליה ותעודת כבוד. אבל לקנות עדיף מוצרים טובים יותר במחיר שפוי יותר. זה סתם מרגיז - אלה לא מוצרי "היי-אנד" , אלא מוצרי "לייף סטייל" , וכולנו יודעים את זה. סליחה שיצאתי קצת מתלהם. בדרך כלל לא אוהב את זה, אבל קצת הרגיז.
avatar
yo-ss 1970-01-01 02:00:00
שששש... אתה צודק, אבל אל תצעק.
avatar
אורי_ו 1970-01-01 02:00:00
ברקצ אני ממש לא מסכים איתך הפעם. החדר בתערוכה נוהל בצורה לא טובה בתערוכה. אם היה להם אולם היית שומע את זה כמו שצריך. אבל התערוכות בארץ ישתפרו מיום ליום. גש ליבואן ותשמע שם. אחרי זה תחליט.
avatar
ברקצ 1970-01-01 02:00:00
לא אגש - כי גם אם התוצאה סבירה ואפילו טובה או טובה מאד - אני בטוח שאמצא (אם אי פעם יהיו לי בכלל הסכומים הללו ...) לא פחות טוב במחיר יותר סביר.
avatar
אורי_ו 1970-01-01 02:00:00
אל יתהלל חוגר כמפתח
avatar
ברקצ 1970-01-01 02:00:00
אתה יודע מה - אולי אתה צודק. שמעתי כבר מערכות ב 100 ו 200 אלף, ומה ששמעתי מלין לא התקרב לזה, אבל עלה הרבה יותר. אבל לשם ההגינות צריך תמיד לתת צ'אנס למערכת להציג את המקסימום שלה בתנאים הכי טובים. מה שבטוח - אין להם שום דבר בטווח המחירים שמעניין אותי ....
avatar
miki185 1970-01-01 02:00:00
הפטפון שלהם מעולה ,בתערוכה מאד היתאכזבתי בני לא מאמין לי שהסטרימר היקר נישמע לא משהו ,אבל החדר היה מלא ביותר מידי אנשים צפוף גם מיבחינת כמות של ציוד ,את הלין צריך ליבדוק בתנאים אופטימלים ,אני יודע שבאנגליה מיספר נימואפילים זרקו את הקומפקט הכי יקר של ניים לטובת הסטרימר של לין .
כל הזכויות שמורות לאתר dtown.co.il


תגיות
הרשם לעדכוני האתר
Email: