חנויות
פיוז ארמה אודיו אודיו אקסטרים Sonic Bliss אמנון סאונד סטריאו פרו Soundquest קודו אודיו Stereoscope סטריאוסקופ למטייל אניגמה קולנוע ביתי גופי תאורה

נגן הקלמנטינה: על פרי הדר והבדלים בין קבצי אודיו WAV / Flac | מחשבים | ביקורות | ראשי

נגן הקלמנטינה: על פרי הדר והבדלים בין קבצי אודיו WAV / Flac

גודל אות: Decrease font Enlarge font
נגן המוסיקה למחשב - Clementine נגן המוסיקה למחשב - Clementine

מנחם מספר על נגן האודיו למחשב Clementine ובדרך מספר על ההבדלים בין קבצי WAV / MP3 ו- Flac ועורך ניסוי האזנה במטרה לעמוד על הבדלי האיכות בינם.

השימוש במחשב כאמצעי לניגון מוסיקה הפך להיות גורם מכריע בהתנהגות הצרכנית של חובבי האודיו. כפשוטו: אנשים עושים שימוש במחשב כאמצעי נגינה ואחרים, המעיזים שביניהם, משתמשים בו כמקור למוסיקה וחלק ממערכת האודיו שלהם.

בנוסף למחשבים - ניידים ונייחים, גם הסמרטפונים והטאבלטים מצטרפים לשלל אמצעי האיחזור של מוסיקה, במתחם הפרטי (בבית) וגם במתחם הציבורי / מסחרי (בתי קפה, מועדונים וכו').

המרדף אחר האיכות

בכדי לעשות שימוש במחשב לצורך איחזור מוסיקה צריך לאחסן עליו את קבצי המוזיקה. חוזי העתידות חשבו כי באלף השלישי, עם התפתחות רשת האינטרנט וקצבי העברת הנתונים, לא נזדקק עוד לאמצעי האחסון במתחם הפרטי ונוכל להזרים קבצי מדיה מסוג אודיו וידאו באמצעות הרשת מבלי לאחסן אותם במחשבים שלנו. החזון הזה התגשם אבל באופן חלקי (ראו השקת שירות Google Drive) – ומצד שני ייצר טכנולוגיות לדחיסת אודיו (וגם וידאו שלגביהן לא נדון פה) על מנת לאפשר "משיכת" הקבצים על גבי רשת האינטרנט באופן יעיל וניגון שלהם במחשב הביתי.

מספר הפורמטים לדחיסת אודיו גדול מאוד כיום, ברם, כמו בכל שוק שבו יש היצע רחב חלק מפורמטי הדחיסה נדחקו לפינה וחלק אחר הפכו להיות מובילי שוק בשימוש נרחב על ידי הגולשים / משתמשים.

קבצי אודיו שונים
מקובל לחלק את קבצי האודיו לשלוש רמות דחיסה:


-    בלתי דחוסים.
-    דחוסים אבל ללא פגיעה באיכות של קובץ המקור.
-    דחוסים עם פגיעה מסויימת באיכות השמע. בעת הדחיסה הקובץ המקורי נפגם,תהליך האיחזור מנסה להתגבר על הפגיעה באיכות באמצעות הערמה על האוזן האנושית דרך מגבלותיה הטבעיים.

יהיה קשה עד בלתי אפשרי לסקור את כל פורמטי הדחיסה הקיימים, מה גם שרובם לא נמצאים בשימוש תדיר – ולכן נתייחס לשלושה נציגים, אחד מכל טכנולוגיית דחיסה.

נגן המוסיקה למחשב - Clementine
קבצי WAV

פורמט ה WAV פותח במשותף על ידי IBM וחברת מיקרוסופט. הפורמט עצמו נטול זכויות יוצרים אולם התוכנות המיצרות אותו מוגנות בזכויות היוצרים של IBM ומיקרוספט. קבצי WAV  אינם "זהים למקור" אלא הם המקור עצמו. מאז 1991 פורמט WAV הפך לסטנדרט של תעשיית ההקלטה ומשמש ליצירת קבצי המקור מהם מיצרים את תקליטי השמע בפורמטים השונים שלהם. במקור, לקבצי WAV ישנה מגבלת גודל של ארבעה גיגה לקובץ, ברם: בשל הצורך להשתמש בהם כקבצי המקור של תעשיית ההקלטות חברת Sound Forge (בבעלות Sony) פיתחה הרחבה שמאפשרת להתגבר על מגבלת ארבעת הגיגות ובאופן תיאורטי גודל הקובץ הבודד תלוי במערכת ההפעלה עצמה ולמעשה בלתי מוגבל.

קבצי Flac

פורמט Flac הוא פורמט פתוח שחוסה תחת רישיון ה- GPL, הוא לא מוגן פטנטים וקוד המקור שלו חופשי לשימוש. Flac אינו קובץ מקור אלא אמצעי "לאריזה שלו" (בדרך כלל WAV) ללא פגיעה בקובץ המקורי - לא מבחינה סונית ולא מבחינת קוד המקור. הוא משתמש באיתור הרווחים שבין המידע הבינארי, ספירת כמות הנתונים הזהים בקובץ ושחזור שלהם בעת אחזור הקובץ.
הפורמט מיועד, בעיקר, לאריזה של קבצים על מנת לשלוח אותם על גבי רשת האינטרנט ומשמש כפורמט פופולרי של קבצי הי-רז להורדה מרשת האינטרנט. Flac מקטין את גודל הקובץ בכ- 50%-60% מגודלו המקורי.

קבצי MP3

MP3 הוא הפורמט דה-פקטו של הפצת קבצי אודיו ברשת האינטרנט. אלוגריתם הדחיסה שלו פוגע בקוד המקור של קובץ האודיו ובעת האיחזור עושה שימוש במגבלות האוזן האנושית על מנת לאחזר את המידע כך שישמע קרוב לקובץ המקור. השימוש בקבצי MP3 הוא חופשי אולם יצירת קבצי MP3 באמצעות תוכנת מחשב מוגנת פטנט ברוב מדינות העולם. הפטנטים על אלגוריתם הדחיסה פגו בחלק ממדינות העולם ב- 2007, בשנת 2015 הם יפוגו בארה"ב וב- 2017 יפוגו כליל. אף על פי שאלגוריתם הדחיסה מוגן פטנט האוחזים בפטנט התרשלו להגן על כל קוד המקור של תוכנת הדחיסה שנכתבה בשפת המחשב C ולכן תוכנות דחיסה שנכתבו תחת רישיון ה GPL (קוד פתוח) מותרות לשימוש לשם יצירת קבצי MP3 ללא תשלום עבור זכויות היוצרים לבעלי הפטנטים.

קלף לי קלמנטינה

על מנת לאחזר את קובץ האודיו מן המחשב ולהשמיע אותו, יש צורך בתוכנה יעודית שתעשה את העבודה. עבור מערכות ההפעלה הקיימות בשוק ישנו מגוון של תוכנות לאחזור קבצי האודיו. כהעדפה אישית וגם על מנת שלא להפר זכויות יוצרים, תמיד אחפש תוכנות,כאלה אבל גם אחרות אשר קוד המקור שלהם פתוח ושהן חוסות תחת רישיון ה GPL. קלמנטינה היא אחת מהן.

Clementine
קלמנטינה (http://www.clementine-player.org/) נכתבה על ידי קהילת קוד פתוח והיא מיועדת למערכות ההפעלה: חלונות (לגרסותיה), אפל (לגרסותיה) ולינוקס (לגרסותיה). התוכנה מגיעה עם ממשק גם לניגון קבצי אודיו בשלל פורמטים, לרבות MP3, גם לניהול סיפריות המוסיקה במחשב וגם להמרת קבצים למספר פורמטים כולם אינם מוגני פטנט.


בנוסף לניגון קבצי אודיו התוכנה יודעת גם להתקשר עם תחנות רדיו אינטרנט ולנגן את השידורים שלהם וכן מקושרת למאגרי המידע שבהם תגיות המידע לגבי אלבומי אודיו.

התוכנה מאפשרת ניהול קבצי אודיו במגוון המכשירים של חברת אפל (אייפון, אייפד וכו') וכן מאפשרת העברת קבצים דחוסים ולא דחוסים למכשירי אודיו ניידים – כאלו אשר מכונים בשפת העם "נגני MP3".

נגן המוסיקה למחשב - Clementine
איך זה נשמע?

התקנתי את הקלמנטינה על אורקה. אורקה הוא מחשב נייד תוצרת DELL מסדרת STUDIO  אשר מריץ לינוקס אובונטו 10.04 64 ביט. למחשב יש 3 ג'יגה זיכרון ראם ודיסק קשיח עם 250 ג'יגה. את הקלמנטינה התקנתי ממאגרי התוכנה הרשמיים של אובנטו מקובץ בינארי (לא בוצע קימפול). על אורקה רצה תוכנה לאיחזור קבצי אודיו בשם Rythembox Music player שזהה בתכונותיה לקלמנטינה והיא תוכנת ברירת המחדל של מערכת ההפעלה לניגון ואיחזור קבצי אודיו.

כרטיס הקול הוא האלפא של לקסיקון (שנסקר כאן בעבר) ואמצעי השמע הוא צורב DVD נייד של LG מדגם GP10.

צרבתי על מדיית DVD כמה וכמה קבצים כל אחד מהם בשלושת הפורמטים (Wav, Flac ו- MP3).

לפני שניגש לתיאור מבחן השמע כמה מילים על ציוד האיחזור. האלפא של לקיסקון היא כרטיס קול שקוף לחלוטין וכל אמצעי אחזור שיוחבר אליו האופי הסוני שלו ישוקף על ידי כרטיס הקול מבלי להתערב ו/או להשפיע – לא לטובה ולא לרעה. צורב ה- LG, לעומת זאת, מתאפיין בבמה מאוד רחבה ומפתיעה לטובה, אבל באופי סוני מאוד כהה עם נטייה לאלימות ופירוט יתר במידים ובגבוהים ובאס מעט ביישן שגם הוא בעל אופי כהה מאוד. הכהות של נגן ה- LG בעוצמות גבוהות הופכת אותו לקצת צרחן אם כי הוא עדיין אינו מאבד את הפירוט או האיזון הסוני בין התדרים.

הקבצים שנצרבו בכונן ה- DVD היו כאלו שאני מכיר שנים רבות וכללו מוסיקת רוק כבד, רוק מתקדם, מוסיקה קלאסית סימפונית וקלאסית קמארית. הקבצים נצרבו בשלשות כלומר: קובץ אחד בפורמט WAV, הרצועה אחריו בפורמט Flac והרצועה הבאה בפורמט MP3 ונוגנו באותו הסדר.

שימוש בנגני מוסיקה שונים
על מנת לבצע את ההשואה הקבצים נטענו לשלוש תוכנות לאחזור אודיו שרצות על אורקה:

-    בקלמנטינה.
-     Rythembox Music player.
-    VLC (שגם לה גרסה לחלונות).

אורקה מחוברת לארבע שרתים שמסנכרנים את השעון של המחשב. הדיוק של שעון המחשב הוא בפלוס מינוס ארבע מילישניות מהשעה הנתונה. בעזרת השעון של המחשב סינכנתי את שלושת התוכנות כך שבכל רגע נתון ינגנו בסינכרון מלא את קבצי האודיו כאשר הקלמנטינה ניגנה את קבצי ה- WAV, ה-  Rythembox Music player ניגן את קבצי ה- Flac וה- VLC את קבצי ה MP3. בעזרת העכבר וניתוב האות על ידי כלי ניהול האודיו של לינוקס העברתי את השמע בין התוכנות כך שבאותו הרגע יכולתי לשמוע פעם את קובץ ה- WAV, פעם את קובץ ה- Flac ופעם את קובץ ה- MP3 ולבדוק האם בעזרת המעברים בין התוכנות ובין הפורמטים, ניתן להבחין בהבדלים סונים בין הקבצים.

בכדי לנטרל השפעה, באם קיימת, של תוכנת האיחזור, הניסוי חזר על עצמו שלוש פעמים. בפעם הראשונה בסדר שציינתי קודם, בפעם השנייה הקלמנטינה ניגנה קבצי Flac, ה- Rythembox Music player ניגן קבצי WAV וה- VLC נשאר עם ה- MP3. בפעם השלישית הקלמנטינה ניגנה קבצי MP3, ה-  Rythembox Music player נישאר עם קבצי flac ואילו VLC ניגנה את קבצי ה- WAV.

כל קבצי ה MP3 נצרבו בקצב דגימה של 192 מ"ב - קצב הדגימה שהוא הפורמט דה - פקטו ברשת האינטרנט.

הבדלים

בין קבצי ה- WAV וקבצי ה- Flac לא הצלחתי להבחין בשנוי כלשהו, לא שינוי בעוצמת הקול, לא שינוי בבמה, לא שינוי בדינאמיות ולא שינוי באיזון הטונאלי. שני הפורמטים שיקפו את מאפייני המכשיר הנייד שמהם אוחזרו כפי שציינתי קודם לכן. לעומת זאת, בקבצי ה- MP3 שמעתי הבדלים ניכרים בעוצמת השמע, בפירוט של הבמה, בדינאמיות של הסאונד וגם באיזון הטונאלי של הקבצים בעיקר בתחום הבאס והמיד באס (כלומר בין 20 ל 250 הרץ).

מסקנות

שלל התכונות שיש בקלמנטינה והעובדה שהיא ניתנת לשינוע בין מערכות ההפעלה השונות,כמו גם העובדה שבמבחן שביצעתי לא הבחנתי בהשפעה של התוכנה על האיכות הסונית של הקבצים אני ממליץ על שימוש בה כתוכנה לאיחזור אודיו לרבות במתחם האודיופילי.

מראש, לא ציפיתי להרגיש או להבחין שאיזה שהוא הבדל בין הקבצים בפורמט WAV לאלה שבפורמט Flac וזאת משום ש- Flac מבצעת כאמור "אריזה" של הקובץ מבלי לגעת בקוד המקור שלו ובאיכות הסונית שלו. החיסרון היחידי הפוטנציאלי של Flac הוא שפתיחת הקובץ מאריזתו דורשת עיבוד ב- CPU אולם מדובר ברצף פקודות קטן מאוד ולא אמורה להיות בעיה להשתמש בפורמט הזה גם במחשבים דלי זיכרון ודלי כוח עיבוד.

כאמור, בקבצי ה- MP3 כן הורגשו שינויים, חלקם מהותיים באופי הסוני ובהצגה של האודיו אולם,זה המקום לציין, כי את ההבדלים האלה ניתן לחוש רק אם יש את קובץ המקור להשוואה. במידה ונופל לידכם קובץ MP3 שאינכם מכירים או שאין לכם את הקובץ המקורי להשוות אליו, אזי המגבלות של האוזן האנושית לא יחשפו את השינויים – מה גם שבאין בסיס להשוואה לא ניתן להשוות. נאיר כאן: לא פעם קבצי ה- MP3 מומרים ישירות מתוכנת האולפן ומופצים ברשת ולכן, למרות מגבלות הפורמט, קשה עד בלתי אפשרי להבחין בבעיות סוניות, כאמור, כי אין את המקור להשוות אליו.

  • email שלח לחבר

Share DTOWN Article

דיון בפורום על המאמר (40 תגובות פורסמו):

avatar
efi1965 1970-01-01 02:00:00
שלום מנחם האם ניתן להגדיר ASIO4ALL או WASAPI בנגן הזה ?
avatar
morpheauss 1970-01-01 02:00:00
היי מנחם :) ראשית שאפו גדול אין עליך !!! איזה ידע מקצועיות - אין דברים כאלו !!! ברצוני לשאול : האם יש דרך לקבל איכות של CD ייעודי ? , ואני מדגיש נגן CD דו ערוצי HIGH - END הכי מקצועי (סתם דוגמא MBL 1531 ) , מקובץ דרך ממיר או תוכנה או לא יודע מה . קטונתי ( בור בנושא המחשב :( ...) כרגע מצב נתון : יש מלאי גדול של כותרים (CD) ואין דרך איך לנגן אותם :( , (לאחר שנים של שימוש במקור ייעודי של דיסקים ישירות לפרה) המכשיר התקלקל ושבק חיים - כנראה עינית LAZER - ! לא משנה עובד כרדע במתכונת של ניגון דרך ה IPAD אלחוטית ישירות לפרה (דרך אביזר חמוד של AUDIOENGIN ) - מה שניקרא :" עזרא ראשונה" - יש מוזיקה אולם ללא חיים וללא האיכות האופינית שהורגלתי אלייה בנגן הדו ערוצי .וזה מאכזב מאוד!!! האם יש דרך לשפר ? ולעשות UPSAMPELING או להמיר ל-WAV/FLAC ??? - להזכירך : בור במחשבים קבצים המרות ... - רוצה "ללחוץ PLAY על TRACK וזהו !!!! - מה עושים ? יש מצב לUPGRADE משמעותי ? שלפחות ייתן חשק לשמוע לא דרך הCD ישירות ? - אודה מראש לתשובתך - תודה. ...
avatar
menahem 1970-01-01 02:00:00
efi1965 שלום מנחם האם ניתן להגדיר ASIO4ALL או WASAPI בנגן הזה ? תשובה קצרה: לא תומך ולא צריך. תשובה ארוכה: התוכנה הזו היא שילוב של קוד מקור של תוכנה אחרת (אמרוק) ושל ממשק למשתמש שנכתב באמצעות QT4 כלומר: אין פה שום שימוש בפרוצדורות ובקוד של מיקרוסופט. זה אומר,שהתוכנה מבצעת את מה שהמשתמש מבקש ממנה (באמצעות הממשק שלה) ואת הפלט שולחת למערכת ההפעלה. זו,האחרונה,אחראית להעביר אותה לכרטיס הקול. אם אתה משתמש בחלונות ויסטה או חלונות 7 ויש לך כרטיס קול WASAPI כבר מותקנת ואם אתה רוצה לקנפג אותה אתה מוזמן לאתר של מיקרוסופט לקרוא שם את ההסברים. לגבי ASIO4ALL ובקצרה: אין בו צורך בהקשר של הקלמנטינה. ברמת העקרון אם המחשב שלך יוצר בעשור האחרון,ומריץ ויסטה או חלונות 7,אין צורך להתעסק עם הדרברים של כרטיס הקול תנגן את המוסיקה ותהנה. morphauss תודה על המחמאות - קצת הגזמת (ורד) תראה אתה נכנס לשדה מוקשים לא מסומן. השאלה האם אפשר להוציא ממחשב,כמקור אודיו,איכויות סוניות כמו מטרנפורטר ודק מקבוצת העילית של המוצרים - זו שאלה טעונה מאוד והדיעות חלוקות לכאן ולכאן - ולכל אחד האמת שלו. מעבר לויכוח שציינתי יש לעניין פן צרכני פשוט. לקחת מחשב וליעד אותו כאמצעי לאיחזור מוסיקה ולחבר למערכת הדו ערוצי איננו עניין זול והמחיר יכול להיות דומה לרכישת קומפקט דיסק איכותי. לא תדע ולא תוכל לקבוע את דעתך - אם לא תנסה. עכשיו אנחנו נכנסים לביצה טובענית,גם ברמה הרעיונית וגם מבחינת הכיס. לקחת סתם פי.סי שעד לא מזמן היה "של הילדים למשחקים" שנשמע כמו F16 ממריא ולבקש ממנו לאחזר אודיו ברמת הי-פי סמי אודיופילית זה בערך כמו לשחזר את קריעת ים סוף. מצד שני להפוך פי סי (חדש ומודרני) בעלות לא יקרה לאמצעי לאיחזור מוסיקה יכול להיות רעיון לא רע אבל מצריך התעסקות,רכישת ציוד וקצת הבנה טכנית. אם כל זה לא מרתיע אותך אז לך על זה. יש הרבה מאוד אפשרויות לעשות את זה,ויש הרבה מאוד דרכי יישום. אני יכול להציע לך דרך כזו או אחרת אבל מיד יתפתח פה דיון (ובצדק) ובו שלל ביקורת והצעות חלופיות. בנוסף לזה: למחשב כאמצעי איחזור יש בעיה רצינית אחת: הוא צרכן של זמן והשקעה. צריך לבנות אותו,צריך לחבר אותו למערכת וצריך להעביר אליו את הקבצים ככה שיהיו נגישים ובקלות של הקשת עכבר. התוצאה אפשרית אבל הדרך לא קצרה. ציינת שאתה "בור במחשבים קבצים המרות". זה לא ממש עוזר...,אבל: אם אתה רוצה לקפוץ למים ולנסות אז הינה הרעיון שלי. אנחנו תחת כתבה על הקלמנטינה. להמיר באמצעותה קבצים למחשב זה פשוט כמו לגלוש באינטרנט. לוקח 5 דקות להבין מי נגד מי. תתחיל בזה. אם אתה מרגיש שאתה שוחה במים האלה כאן כבר צריך להתקדם וגם לשלשל יד לכיס,ולהרים מחשב יעודי. תסתכל באתר הזה: [url=http://vortexbox.org/][url]http://vortexbox.org/ יש שם הסברים פשוטים כיצד להתקין את המערכת ולכייל אותה לצרכים שלך. בהתחלה זה נשמע מסובך ומעולם זר אבל אם תעיז תגלה שהדברים פשוטים וקלים. צריך להשקיע בקריאת המסמכים ההסברים שם הם לאנשים שלא ממש מתמצאים ברזי מערכות ההפעלה. אם השתכנעת - לך על זה לא תתאכזב. אם וכאשר זה יעבוד - אז פה המקום להתחיל לחשוב על שיפצורים ושיפוצים על מנת להעלות את הרמה הסונית של הפלט. פה זה כבר עולם ומלואו וצריך,קודם כל,להגיע לצומת ההחלטה הזו. האם יש דרך לשפר ? ולעשות UPSAMPELING או להמיר ל-WAV/FLAC ??? קצת קשה לי להתבטא בנושא המצוטט מבלי שדברי עלולים להישמע יהירים. אנסה ועל היהירות (אם יש)אני מתנצל מראש. יש לא מעט אנשים שנושא המחשב מרתיע אותם בדיוק בגלל ההתעסקות עם בניית ספריית האודיו. לחפש דיסק על המדף זה גם קל וגם די מהנה, לחפש דיסק במחשב,אם לא ארגנת ובמחשבה תחילה,עלול להיות מיאש,מתיש וגם מיותר. לכן צריך בסוף המעשה מחשבה תחילה קרי: לארגן את ספריית האודיו באופן מאוד מסודר. הרעיון הכללי הוא: לשם את הקבצים תחת ספריה ראשית בשם Music וכל דיסק בספריה משל עצמו על פי מפתח קבוע מראש (ניתן לקינפוג בקלמנטינה ובכל תוכנה דומה) למשל לפי שם הלהקה או היוצר וכו. לגבי Upsampling: שוב ביצה שבתחתיתה שדה מוקשים לא מסומן. הדיעות חלוקות. חלק אומרים שזה בירבורי ביצים וחלק טוענים ששמעו הבדלים. מחקרים מדעיים,שבוצעו על ידי מחלקת המחקר והפיתוח של פיליפס ובאוניברסיטת וושינגטון (בארה"ב) הגיעו למסקנה שהתוצאות מראות על בעייה מוההקת של ניחוש,כלומר: כמחצית האנשים אמרו ששמעו הבדלים סוניים בקבצי הי-רז וכמחצית טענו שלא שמעו הבדל. החוקרים,שחזרו על הנסוי,הגיעו למחשבה שככל הנראה הנבדקים ניחשו ולא ניתן להגיע למסקנה סטאטיסטית החלטית. זה אומר - עזור (כרגע) את נושא ה Upsmapling וחבריו תראה בכלל שהמדיום הזה מדבר אליך כמשתמש ושאתה מצליח להפיק מוסיקה שגורמת לאוזניים לשמוע ולמוח להינות. לגבי פורמט הקבצים. סונית אין הבדל בין WAV לבין FLAC. לאחרון יש מספר יתרונות: הוא זהה למקור,הוא חוסך כ 40% משטח האחסון של המקבילה בפורמט WAV והאחרון: הוא תומך (מבית החרושת) בתגיות היינו ידביק לכל המרה את עטיפת האלבום,רשימת השירים ואורכם,שם המבצע,שנת הביצוע והג'אנר. גם WAV עושה את זה אבל זה תלוי בתוכנת ההמרה,זה לא חלק הינהרנטי מהפורט ב FLAC זה כן. לכן: אם המקום על הדיסק הקשיח הוא בעיה,וגם אתה רוצה ארגון מסודר של הקבצים ובלי להתאמץ תמיר את הדיסקים ל FLAC - שוב ממליץ לתת את מלאכת הביצוע לקלמנטינה.. אם,וכאשר תראה שבביצה הזו אתה שוחה ובנוחות - זה הזמן לדיון על המרת הקבצים לפורמטים של הי-רז וזו כבר אופרה אחרת. הערה לגבי VortexBox. מדובר במערכת הפעלה מבוססת על פדורה של רדהט. כרגע גרסת ההתקנה מבוססת על גרסת הביטא של מערכת ההפעלה ונתקלתי בקשיים בהתקנה שנובעים מבאג במערכת ההתקנה של הגרסה. בעוד 23 ימים תצא הגרסה היציבה (17 במספר) ואני מניח ש Vortexbox יעדכנו את עצמם. כדאי לחכות ובמיוחד ללא מנוסים שכן הבאג עלול להפוך את הדיסק הקשיח שלכם ללא שמיש - קצת סבלנות- זה ישתלם בודאות. מקווה שעזרתי. מנחם.
avatar
ohadinu 1970-01-01 02:00:00
אכן מעשיר...תודה מנחם, כבר שנים משתמש ב-Flac כפורמט עיקרי, אך על הקלמנטיין לא שמעתי...מעניין להשוות ל-Foobar2000 שאתו אני חבר כבר שנים רבות...
avatar
menahem 1970-01-01 02:00:00
מעניין להשוות ל-Foobar2000 שאתו אני חבר כבר שנים רבות... לפובר יש הרבה מאוד תוספים שלקלמנטינה אין וספק אם יהיה. מנחם.
avatar
morpheauss 1970-01-01 02:00:00
מנחם מנחם , רב תודות מראש , אני לא בור במחשבים לגמרי כן :) ? אך כפי שציינתי פחות אוהב "התעסקות" ומעדיף כמובן בזמן המועט שחופשי להאזין למוזיקה במיטב האיכות האפשרית . אני מאמין שלא תהייה מניעה ועם הזמן הCD הולך ועושה רושם שנחלש למרות שעדיין לא "גוסס" , ולאומת זאת כל נושא "המחשב" הולך ותופס תאוצה . אפשר לאמר שאולי מוקדם להספיד את ה-CD הרי עדיין ישנם חברות על שמפתחות ומייצרות נגני H.E בפורמט הרדבוק , ושלא לדבר על התקליט שלא נס ליכו :) , אך אין ספק שהעתיד בכיוון קבצים מהרשת דרך תוכנות , על המחשב עם ממיר , ענן סרוור ... לא חושש להיכנס לתחום כמו מהאכזבה מהתוצאה (יצא לי לשמוע השוואות ישירות של מחשב ייעודי עם לא מעט השקעה לנגן דו ערוצי ) . אני גם חושב שעל מנת להבחין בהבדלים חוץ מאוזן טובה צריך גם מערכת שיודעת להוציא אותם . בCD ההבדל עצום בעניי של אותו הדיסק מחברה אחרת. שוב תודה רבה ובאמת וצנעה א ש ר י ך . :כל-הכבוד: אגב מה הדרך הכי טובה דרך הIPAD (חוץ מ-LOSLESS ) ? כרגע זה המקור הזמני .
avatar
menahem 1970-01-01 02:00:00
תודה (ורד) אגב מה הדרך הכי טובה דרך הIPAD (חוץ מ-LOSLESS ) ? כרגע זה המקור הזמני . מצטער אבל האי(פאד/פון) למינהם אינם כוס התא שלי (גם לא הקפה) אני ממש לא מתמצא בהם. ...זה נכון כדי לגרום למחשב לנגן אודיו ולתת פייט טוב ל CD צריך להשקיע.אבל לפני ההשקעה צריך להתחיל איפה שהוא ולראות אם ההתעסקות וטווח הידע קיימים ואז להמשיך או לנטוש. בנתיים, התעסקתי "קצת" עם זה: [url=http://ampache.org/][url]http://ampache.org/ למען האמת זו סביבה הרבה יותר חביבה עלי כי לצורך ההתקנה צריך לשלוט במערכת ההפעלה - ומה לעשות אני אוהב את זה ומנסה,גם,להתפרנס מזה (לא רמז לשום דבר). היופי באפליקציה הזו הוא שכל מה שצריך זה PC שיריץ את שרת הווב ותכנת אמרוק (הזאב) בתחנת העבודה שינגן את הקבצים בבית ובכל מקום שרק תרצה ובתנאי שיש אינטרנט. עוד אפשרות...אגב יש את הממשק של השרת הזה גם לאי(פון במקרה הזה). אני לא יודע אם ה CD גוסס או לא,אבל המחשבים כן תופסים תאוצה אבל לא בקרב אודיופילים,הם (המחשבים וגם האודיופילים) עדיין לא שם. לגבי תקליט. לא נס ליחו ורחוק היום להספיד אותו אבל... אפשר לנגן תקליט על פטיפון ולשמוע את התוצאה דרך מחשב/כרטיס קול ומשם למערכת ההגברה אבל זה קצת לא שפוי(*) - כי אם יש לך מגבר רמקולים ופונו סטייג שעובד למה צריך להוסיף מחשב... ? * אצלי פטיפון מחובר לפרי-אמפ שבתורו מחובר לכרטיס קול ומשם לאוזניות ומשם לאוזניים. דווקא נשמע מעולה - לפחות לפי האוזניים שלי. ...בשורה התחתונה: לא תנסה לא תדע. ההתנסות היא בעיקר בעניין ההתעסקות האיכות תבוא עם הזמן ואותה בונים כמו חומה,אבן על אבן. מנחם.
avatar
אביעד 1970-01-01 02:00:00
מנחם, אני עובד עם הקלמנטינה בלאפטופ(לינוקס) אבל לא ראיתי תמיכה בKS/ASIO/WASAPI כך שלא ממש הבנתי איך אני מוציא Bit Perfect מהHTPC בWin7/Vista אם זה עובר דרך המיקסר של הOS מה אני מפספס פה?
avatar
menahem 1970-01-01 02:00:00
אביעד, לינוקס עובד לגמרי אחרת מחלונות בכל מה שקשור לעיבוד אודיו. בלינוקס אין שום צורך בדרייברים ובטח שלא ב ASIO שלא לדבר על WASAPI שזה קוד מקור חלונאי גריידא. אם אתה רוצה להתעמק בנושא תעזר ברב גוגל צריך לעשות הגדרות (ידניות עדיף) לשרת האודיו וגם לתוכנות שבממשק הגרפי (תלוי איזה אתה משתמש). מקום טוב להתחיל (ואם תרצה לנצל את הגרסה החדשה) זה פה:[url=http://ubuntustudio.org/][url]http://ubuntustudio.org/ וגם פה (בתחתית העמוד): https://help.ubuntu.com/community/What Is Ubuntu Studio לגבי חלונות ראה כאן: תשובה קצרה: לא תומך ולא צריך. תשובה ארוכה: התוכנה הזו היא שילוב של קוד מקור של תוכנה אחרת (אמרוק) ושל ממשק למשתמש שנכתב באמצעות QT4 כלומר: אין פה שום שימוש בפרוצדורות ובקוד של מיקרוסופט. זה אומר,שהתוכנה מבצעת את מה שהמשתמש מבקש ממנה (באמצעות הממשק שלה) ואת הפלט שולחת למערכת ההפעלה. זו,האחרונה,אחראית להעביר אותה לכרטיס הקול. אם אתה משתמש בחלונות ויסטה או חלונות 7 ויש לך כרטיס קול WASAPI כבר מותקנת ואם אתה רוצה לקנפג אותה אתה מוזמן לאתר של מיקרוסופט לקרוא שם את ההסברים. לגבי ASIO4ALL ובקצרה: אין בו צורך בהקשר של הקלמנטינה. ברמת העקרון אם המחשב שלך יוצר בעשור האחרון,ומריץ ויסטה או חלונות 7,אין צורך להתעסק עם הדרברים של כרטיס הקול תנגן את המוסיקה ותהנה. מנחם.
avatar
אבישי 1970-01-01 02:00:00
מנחם, איך אפשר לשמוע איתו תחנות רדיו אינטרנטיות (כאלו שלא מופיעות ברשימה שלו ) ?
avatar
menahem 1970-01-01 02:00:00
מנחם, איך אפשר לשמוע איתו תחנות רדיו אינטרנטיות (כאלו שלא מופיעות ברשימה שלו ) ? להבנתי אי אפשר.
avatar
avishorp 2012-01-05 13:49:56
מנחם לא הצלחתי להבין מה מטרת הסקירה. לפי הכותרת היא אמורה לספר על נגן הקמנטין, אבל אין כמעט אף מילה בקשר לתכונות שלו, לממשק, ליתרונות והחסרונות מול נגנים אחרים וכו' - מה שהיה אפשר לצפות מסקירה על נגן. ההשוואה בין הפורמטים השונים נעשתה בצורה בלתי מקצועית. קודם כל, אין שום טעם להשוות בין WAV ל-FLAC מכיוון שזהו דוחס LOSSLESS. אפשר אולי להשוות לפורמטי LOSSLESS אחרים, אבל לא בתכונות האודיו (שאין לו שום השפעה עליהם) אלא, לדוגמה, בפרמטרים של יכולת הדחיסה מול השימוש במשאבי CPU. כשבאים להשוות דוחסים מסוג LOSSY (ש-MP3 נמנה עליהם, כמו גם OGG, WMA ועוד) צריך לעשות את זה בצורה עיוורת - המאזין לא אמור לדעת אם הוא שומע כרגע את המקור או את הדחוס - אחרת אין שום סיכוי לקבל חוות דעת אובייקטיבית. בהשוואה כזו חשוב גם להבין את הפרמטרים שבה בוצעה הדחיסה - איזו תוכנה שימשה לדחיסה, איזה Bitrate וכו' מכיוון שיש לזה חשיבות עליונה, הרבה יותר מאשר השאלה באיזו תוכנה נוגן הקובץ. עוד גורם חשוב בכל התייחסות השוואתית (או בכלל לאודיו) היא שרשרת האודיו עד האוזן - כרטיס הקול (אין משמעות לביטוי "שקוף"), המגבר הרמקולים או האוזניות, הסביבה. ודבר אחרון - צורב דיסקים הוא מכשיר דיגיטלי שלא עושה שום עיבוד אודיו למה שעובר דרכו (הוא בכלל לא יודע שמדובר באודיו) כך שלדבר עליו במונחים של "במה" ו"באס מעט ביישן" - זה לא רלוונטי לחלוטין. אבישי
avatar
menahem 2012-01-05 14:10:47
אבישי, העלת ארבעה נושאים ובהם ביקרות על המאמר - תוכן והמסקנות. יפה. שב וכתוב מאמר ביקורת,מסודר - נמק את דבריך וגם תשתמש באוזניים. שלח את המאמר למערכת Dtown ואם תעדכן אותי ששלחת (בהו"פ) אפעל שהמאמר יפורסם בדף הבית של האתר. תודה והאזנה ערבה. מנחם.
avatar
ספי 2012-01-05 22:21:43
אבישי, העלת ארבעה נושאים ובהם ביקרות על המאמר - תוכן והמסקנות. יפה. שב וכתוב מאמר ביקורת,מסודר - נמק את דבריך וגם תשתמש באוזניים. שלח את המאמר למערכת Dtown ואם תעדכן אותי ששלחת (בהו"פ) אפעל שהמאמר יפורסם בדף הבית של האתר. תודה והאזנה ערבה. מנחם. אני יכול להביא דברים בשם אומרם, פיני שפטר, מהנדס רציני בתחום הספרתי וחובב שמע מקצועי רציני כותב בתפוז - ראו בקישור. כדאי להתייחס ברצינות - [url=http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?forumid=124&messageid=161337096&r=1]http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?forumid=124&messageid=161337096&r=1
avatar
menahem 2012-01-05 23:10:35
אני יכול להביא דברים בשם אומרם אני הבאתי את הדברים בשם עצמי - וגם כתבתי אותם. אתה? ככל הנראה לא קראת את מה שכתבתי... תקרא עוד פעם - לנחויותך: http://www.dtown.co.il/articles/2343.html ...ועכשיו,ספי, אני מוכן לשמוע ממך כל ביקורת שרק תרצה בשתי מגבלות: קוראים לי מנחם לוריא ולא "הכותב" או כל כנוי אחר. זה לא כנוי - זה שמי. השנייה: תכתוב אתה את הביקורת שלך,על הדברים שאני כתבתי. נתן זך כתב:"שירה מבררת דברים מבוררים" אני מנחם,לא נתן זך אבל גם מה שאני כתבתי חוסה תחת אותו העיקרון. מנחם
avatar
partner11 2012-02-05 00:06:29
avishorp WMA הוא לא בהכרח loss הוא יכול להיות גם lossless
avatar
פיני שפטר 2012-02-05 09:52:37
לבקשתך, דברים בשם אומרם אני הבאתי את הדברים בשם עצמי - וגם כתבתי אותם. אתה? ככל הנראה לא קראת את מה שכתבתי... תקרא עוד פעם - לנחויותך: [url=http://www.dtown.co.il/articles/2343.html][url]http://www.dtown.co.il/articles/2343.html ...ועכשיו,ספי, אני מוכן לשמוע ממך כל ביקורת שרק תרצה בשתי מגבלות: קוראים לי מנחם לוריא ולא "הכותב" או כל כנוי אחר. זה לא כנוי - זה שמי. השנייה: תכתוב אתה את הביקורת שלך,על הדברים שאני כתבתי. נתן זך כתב:"שירה מבררת דברים מבוררים" אני מנחם,לא נתן זך אבל גם מה שאני כתבתי חוסה תחת אותו העיקרון. מנחם מנחם שלום קראתי את תגובתך ליוסי ואחרים ואני נענה לבקשתך לקבל את הדברים מאומרם והתיחסות ישירות אליך. מנחם, לדעתי נכשלת בביצוע השוואה לMP3 משום שבניגוד לפירוט בו נתת על שאר המרכיבים בחרת בקידוד שאינו מקסימום איכות ולא פירטת את הפרמטרים לפיהם קידדת, מה שמביא אותי למסקנה שאינך מודע או מבין או מיומן בהפעלת מקדד MP3 אחרת היית מביא את הפירוט ולהלן מה שאני מתכוון: 1) איכות הקידוד לא היתה מקסימלית, היה צריך להשוות גם ל256 קב"ש ו320 קב"ש לפני שקבעת שיש הבדל שמיע. 2) במקודד עצמו יש בחירה של איכות הקידוד שנעה בין FAST (הכי גרוע) ל Highest Quality (הכי טוב), לא ציינת את הפרמטר, סימן שאינך מודע לקיומו. 3) במקודד אפשר לבחור בין VARIABLE BIT RATE ל CONSTANT BIT RATE, צריך לבחור בשני, שוב, לא ציינת באיזה אופן קודד, לכן מראה לי שאינך מודע לכך. 4) אופן הפרדה בין הערוצים: ניתן לבחור בין STEREO (הפרדה מוחלטת) ל JOINT STEREO (עשוי לקלקל את בימת הסטראו), שוב לא ציינת איזה אופן נבחר, מראה שאינך מכיר ויודע איך לקודד MP3. מעל לכל זאת, קידוד MP3 נעשה בעזרת אלגוריתמים, וכל מקודד משתמש האלגוריתמים משלו, ולכן יש הבדלים בין מקודד למקודד, באינטרנט יש מידע בשפע איזה מקודדים הם איכותיים, למשל המקודד LAME נחשב לאחד האיכותיים ביותר, והוא חינמי. גם כאן הבחירה במקודד שהשתמשת בכתבה לא נעשתה מבחינת איכות אלא מכך שהוא חלק מחבילת "קלמנטינה" (תוכנה ששמעתי עליה לראשונה בכתבה זו). ועל כל אלו, השימוש בפלטפורמת לינוקס לא אמור להשפיע על התוצאה, אבל מצד שני לא מייצגת את כלל האוכלוסייה שמשתמשת ברוב מוחץ בפלטפורמת PC. פתיחת הכתבה בה ציינת שלצורב המידע יש השפעה על אופי צליל הקובץ היא גיחוך בפני עצמו, (על זה ראיתי שהגיבו לך כאן ובYNET גם אחרים). בעייה עיקרית שאני רואה שבגללה היו הבדלי שמיעה ניכרים היא לדעתי נובעת משימוש באופייה נירמול בדחיסה: בכל הדוחסים למינהם חייבים לנטרל את הפונקציה שנקראת NORMALIZE (או מקבילה לה) אשר מבצעת שנוי ווליום של השיר וגם דחיסה בסאונד (קומפרסייה), נורמלייז היא פונקציה שמטרתה להביא את קבצי הקול לאותה עוצמה, וכן לרומם את עוצמת הקול של הקטעים השקטים בה. אופן פעולתה דורש דגימה מחדש ושנוי הסאונד של הקובץ, היא גורם מקלקל ואפילו הרסני לכל קובץ, גם אם נשמור אותו ללא כווץ (בתור קובץ WAVE). בכתבה ציינת שהיה הבדל עוצמות בין הקבצים (MP3 לאחרים) דבר המראה כי נעשה שימוש בפונקציה זו בעת הקידוד וזו סיבה טובה מאוד (במובן השלילי) להבדלים שתוארת בכתבה: "לעומת זאת, בקבצי ה- MP3 שמעתי הבדלים ניכרים בעוצמת השמע, בפירוט של הבמה, בדינאמיות של הסאונד וגם באיזון הטונאלי של הקבצים בעיקר בתחום הבאס והמיד באס (כלומר בין 20 ל-250 הרץ)." כל זה מביא אותי למסקנה שאתה יודע לכתוב יפה מאוד ולהשקיע בכתבה, אבל אין לך מושג אמיתי על מה באמת כתבת (בYNET לאותה הכתבה יש כותרת אחרת שהיא מהוא הבדל האיכות של MP3 ולא על קלמנטינה). עד כאן הדברים שכתבתי מובעים בשמי וכתובים בפניה אליך בגוף ראשון, כפי שביקשת. אשמח להתייחסות ענינית מצידך לדברים אלו. בכבוד רב פיני
avatar
liorkoren 2012-02-05 14:05:43
פיני, שלום לך וברוך הבא לפורום. אני שמח על שאלותיך והארותיך הרציניות, מצד שני, אתה משתמש בשפה ומשפטים כמו "אין לך מושג אמיתי על מה כתבת", "גיחוך בפני עצמו" אבל מבקש "התייחסות עניינית" מצידו של מנחם, יש כאן בהחלט טעם לפגם והתייחסות אישית בלתי עניינית מצידך, קשה לי להבין מדוע צריך להתנסח בצורה שכזו. מנחם גם אינו אחראי על כותרות אותן מנסחים עורכי אתר YNET. ליאור
avatar
פיני שפטר 2012-02-05 18:23:10
ליאור שלום תודה רבה לך על ההערה. אני ואתה מכירים שנים ואתה יודע שאני שומר מרחק מהערות אישיות, ולכן אני מסכים עם דבריך ומציין שאין כאן כל הערה אישית למנחם, ואם נשמע כך מתנצל מראש ובדיעבד. חשוב להבין הוא שעד להיום לא גלשתי באתרכם, וההערות אותן רשמתי הן מתוך תגובה שלי באתר תפוז, למנחם מYNET ("כותב הכתבה"), ולא למנחם מDTOWN, ואם תשאל מה ההבדל, אז ההבדל נובע מהכותרת, כי אני הגבתי למאמר בYNET שכותרתו אומרת על "כמה אנחנו מפסידים כשאנו מקשיבים לקובץ MP3? " ולא לכתבה כאן שהיא "על נגן מסוג קלמנטינה". חשוב לציין שבביקורת בתפוז ציינתי שמדובר בכתבה מאוד מושקעת, ולא כתבתי זאת בציניות, ולכן הגעתי למסקנה שכותב הכתבה (כך כיניתי בתגובתי את מנחם, מכוונה להוציא את הענין האישי מתגובתי) לא מתמצא בMP3 כפי שהוא מתמצא (והראה זאת באופן מרשים) בכל השאר. לו הכותרת בYNET היתה "המלצה על נגן קלמנטינה" לא הייתי כותב את שכתבתי גם אם הממצאים שקיבל מנחם הראו מסקנה שגויה לגבי ממצאיו לתכונות MP3, אבל כאשר הכותרת היא כפי שנרשם, מובן היה לי כקורא YNET שהבדיקה היתה קודם כל לצורך השוואת ביצועי MP3 וWAVE, ולא לצורך תאור תכונות נגן קלמנטינה, (ההיפך מהמשתמע בכתבה כאן בDTOWN) לכן הסקתי, ואני עומד מאחרי מסקנתי זו, כי מנחם, ככתב YNET , טעה בגדול, לעומת זאת, אני רואה כי מנחם בDTOWN עשה מלאכה מושקעת ונאמנה. התגובה שהבאתי כאן היא CUT ו PASTE של התגובה שכתבתי בתפוז על הכתבה בYNET, כהענות לבקשתו של מנחם מיוסי הרי לפניה אישית ולא עקיפה, ואח"כ החלפתי את המילה "הכותב" בשמו של מנחם כי כך ביקש מנחם מיוסי. שוב אבהיר, זו אינה תגובה ישירה שלי למנחם לכתבה בDTOWN, ובכל מקרה גם התגובה שכתבתי לYNET אינה אישית נגד מנחם, אותו איני מכיר, אלא רק לציין שהרושם שלי מקריאת הכתבה הוא שכותב הכתבה (כלומר לא אישית מנחם) אינו מכיר תכונות הMP3 , ואינה ברמה שמתקרבת להכרותו (של אותו כותב כתבה, מנחם) עם שאר הציוד, ולכן שם הוא פספס. אני חוזר שוב ומתנצל על כל נימה אישית שמשתמעת מדברי כלפי מנחם, ומבהיר כי אין ולא היתה כל כוונה כזו, תגובתי היא אך ורק עניינית וכך צריך לקרא אותה. מקוה שהצלחתי להבהיר ולהעביר במסר את כוונתי, ובאופן אישי אני מתנצל גם בפניך אישית מנחם. יום טוב פיני
avatar
menahem 2012-02-05 20:13:37
פיני, שלום ותודה על התגובה - והמאמץ. כשאני כותב מאמר בתחום הזה,וגם בכלל,אני שואל את עצמי שאלה פשוטה: מיהו קהל היעד שלי? אחרי התשובה נכתבים הדברים. עולם האודיו הוא,בסופו של דבר,עולם צרכני. ההחלטה לקנות או לא היא החלטה צרכנית שכידוע לך מקורה בהתנהלות לא ראציונאלית. קהל היעד למאמר הזה הוא הצרכן המזדמן או אם תרצה ההדיוט. עכשיו בא נבחן את הדברים מנקודת המבט הזו - היינו נניח שאנחנו רוצים לקבל החלטה לקנות או לא לקנות וכיצד עשו את ה CD או קובץ המחשב לא ממש מעניין אותנו. יש לי אלבום של יוצר ישראלי - אינדי. האלבום הורד מהרשת והוא בפורמט MP3 בא ניקח אותו כדוגמה: היוצר הקליט בבית את האלבום,ערך אותו,ייצר את הגרפיקה למעטפה והעלה לאתר שלו באינטרנט. זה כל מה שאני יודע כצרכן (כצרכן כי את היוצר אני כן מכיר וכן בקיא במפרט הטכני - נעזוב את זה.). באותו זמן קניתי גם דיסק: הצד האפל של הירח. ערך אותו דיגטאלית James Guthrie ומבחנתי כצרכן יש לי ביד קופסה שחורה שאין לי כל ידע ושליטה באופן שהיא יוצרה - אני נאלץ לסמוך על העורך הדיגיטאלי ולהשתמש באוזננים שלי עלמת להינות או לא מהמוסיקה עצמה. נחזור לעניין ה MP3: כאשר גם אין לי מושג כיצד בדיוק נוצר הקובץ וגם אין לי את המקור (CD או הקובץ מתוכנת ההקלטה) אני יכול להתרשם מהאיכות של הקובץ בלבד ולשמוע רק את מה שיש אינני יכול לומר עליו אם הוא הוא מוקלט בצורה כזו או אחרת רק יכול להינות,או לא,מהמוסיקה. והרי בשביל זה הורדתי אותו בחינם או בתשלום או בגניבה. אותו דבר נכון לגבי הצד האפל של הירח (שכמובן הוא רק דוגמא). כדי להבהיר את הדברים במאמר נכתב:"כל קבצי ה MP3 נצרבו בקצב דגימה של 192 מ"ב - קצב הדגימה שהוא הפורמט דה - פקטו ברשת האינטרנט." תרצה להתווכח איתי שברשת יש קבצים ברזולוציות גבוהות יותר. אין צורך יש אבל המקובל והשכיח הוא 192 מ"ב. מאחר והמאמר מוצג לקורא ההדיוט הקובץ,עבורו,הוא קובץ זה כל מה שיכול לומר או לדעת עליו. במאמר,כזה,לפרט את המפרט הטכני של הקובץ יהיה מעייף לקורא והוא ינדוד הלאה ואני לא רוצה לא לעייף ולא שינדוד ולא שיחשוב שאני יותר מידי טכני ולא ניתן להבין או להפיק מסקנות צרכניות כלשהן. גם בעניין של הקלמנטינה: מאמר מהסוג הזה לקהל יעד הזה איננו יכול לפרט את המפרט הטכני ושלל התכונות של האפליקציה הוא נועד לגרות להציג חלופה ולקבל החלטה צרכנית של לקנות או לא לקנות של להשתמש או להשתמש. בדיוק מהסיבה הזו כאן וכמדומני גם ב Ynet יש לינק לאתר המפתחים של האפליקציה. ולכן במאמר הוזכר נושא זכויות היוצרים והרבה יותר מפעם אחת. ושוב מנקודת מבטו של ההדיוט: בכל פי.סי או מחשב נייד שיוצר בעשור האחרון - סביר להניח,כהנחת עבודה,שיש כונן DVD שגם מסוגל לנגן וגם לצרוב. כל השאר לא חשוב מה שכן חשוב מאחר והנגן מסוגל להזרים מידע דיגיטאלי שבאמצעות תוכנה (במקרה הזה הקלמנטינה) ניתן לשמוע את התוכן. לא כל הכוננים זהים לא באיכות הקריאה שלהם ולא באיכות הזרמת הביטים שלהם ולכן יש להם אופי סוני - כזה או אחר. באלף הקודם הופץ בבריטניה מגזין בשם Witch Compact Disk ובכל גיליון שלו הקדישו מאמר שסקר כונן CD (אז עוד לא היו כונני )DVD. בכל מאמר נערכה השוואה סונית של הכונן שנסקר מול אחרים בקבוצת המחיר שלו. הזכרתי את זה,כי: אני כצרכן אם ארצה לרכוש כונן CD למחשב שלי וגם להאזין דרכו למוסיקה - יש לי את חו"ד של הכתבים בירחון ובאמצעותה אני יכול לקבל החלטה צרכנית גיידא שבה הכסף שיש לי יקנה את הדבר שיש עליו את חחו"ד הטובה ביותר. אני לא יכול לקחת מהחנות כונן כזה לשתול במחשב שלי ולהחזיר ולבקש להחליף כי הוא לא נשמע לי "אודיופילי"... לגבי לינוקס. אני ידוע כאוונגליסט של מערכת ההפעלה הזו ובכלל של קוד פתוח - אבל לזה ולנאמר במאמר אין שום קשר כי,שוב,מנקודת מבטו של הצרכן ההדיוט שירצה לקנות סטרימר לחבר למחשב שלו ולנגן ממנו את הקבצים -סביר להניח בפורמט MP3, במסה הקריטית של המקרים את הסטרימר מריץ איזה שהוא ענף של לינוקס. ליאור הבהיר לך את מקור הכותרת. עוד לפני שנרשמת ל Dtown השתמשתי ברב גוגל לחפש אודותיך פרטים. לא נולדת אתמול והכתבה ב Ynet היא בוודאי לא הכתבה הראשונה שקראת בחייך. כלומר: אתה בוודאי יודע שהכותרת לכתבה היא בעצם אמירה של עורך האתר/העיתון לקורא בסיגנון:"הלו אדוני יש פה משהו מעניין כנס וקרא". במאמר פבולציסטי לא נהוג להגדיר במבוא את מטרת המאמר ובסיכום להתמודד אם השאלה האם המטרה הושגה או לא. כך גם במאמר הזה הכותרת היא כדי למשוך את העין כדי לגרום לך לקרוא. להסיק מהכותרת מסקנה כלשהי זו טעות - ובמקרה דנן מצערת ולדברים התייחס ליאור והתייחסת אתה בשתי התגובות שמעלי. ובשולי הדברים: אני קורא הרבה מאוד פורומים ומאמרים גם בנושא האודיו - אבל לא רק. לצערי תרבות השיח בדיוק אצל קהל היעד של המאמר הזה (וראה התיחסותי אליך בהמשך) היא מאוד רדודה ודנה לגופו של אדם ולא לגופו של עניין. אני ככותב,הידע שלי ומקורותיו אינם העניין בכלל אלא התוכן,למי הוא מכוון ומה אפשר או אי אפשר ללמוד להסיק ולקחת הבייתה מהכתוב ולקבל ,או לא,החלטה צרכנית כלשהי. Ynet שואבים את המאמרים מפה מתוקף הסכם אבל הם לא ישאבו שום מאמר שאיננו מיועד לקהל היעד שלהם והם יודעים מיהו בפרטי פרטים. לגבי ההתיחסות אליך: תראה;אני מאוד מצטער שנסחפת לדיון לגופו של אדם ולא לגופו של עניין. מצד שני,התאמצת. נרשמת לפה העלתה את הדברים - וכמו שהבטחתי אני מוכן לענות לכל אחד שיכתוב את הדברים מפיו הוא עצמו ולא ישלח אותי לראות/לקרוא מה כתב אחר במקום אחר ובטח שלו בגלל שזה מאוד נוח לספר לי,מנחם,שבכלל אני סתם אידיוט. גם אתה משדר חומר מסויים לקהל היעד שלך וגם אתה,בוודאי,יודע שצריך להגדיר מיהו קהל היעד וכל מי שאיננו עונה להגדרה,מן הסתם,שימשיך הלאה. אי אפשר במאמר,שמוגבל בכמות המילים ובמקום על השרת שהוא תופס, לקחת נושא מאוד רחב ומורכב כמו סוגי קבצי האודיו ואמצעי האיחזור שלהם ולכתוב - אפשר לכתוב אנציקלופדיה כזו אבל כבר יש ולא אחת. כך או כך אני מאוד שמח שנרשמת לפה ומקווה שתפיק מכך תועלת גם בלתת וגם בלקבל. האזנה ערבה. מנחם.
avatar
AK1 2012-02-05 21:37:39
הי, מנחם! רק נקודה קטנה ושולית בקשר ל"קבצי WAV אינם "זהים למקור" אלא הם המקור עצמו" -- אין לבלבל בין פורמאט של קובץ לבין מרחקו מהמקור (==ההקלטה המקורית לפני כל עריכה/תוספות/שינויים שהם). בנוסף, אם הבנתי נכון, הפורמאט הוגדר ב-1991, כך שהמקור של כל ההקלטות הדיגיטאליות שבוצעו במשך 10 שנים ויותר לפני כן לא הייו בפורמאט זה. בנוסף, כנראה שרוב שאר ההקלטות לא בוצעו לקובצי WAV אלא בפורמאטים אחרים שתומכים ב-PCM, ובהמשך בכלל ב-DSD ובוואריאנטים שונים. בנוסף, פורמאט WAV תומך גם בדחיסה, אז בכלל... :) בברכה! עמיר נ.ב., רק שזה יישאר בפרופורצייה -- זו אכן נקודה קטנה ושולית -- איזה חצי משפט תקוע באיזו פינה בתוך כתבה ארוכה המורכבת מהרבה מאוד משפטים.
avatar
יואלפלרמן 2012-02-05 22:12:20
מנחם: "ההחלטה לקנות או לא היא החלטה צרכנית שכידוע לך מקורה בהתנהלות לא ראציונאלית". וואלה?
avatar
menahem 2012-02-05 22:27:35
מנחם: "ההחלטה לקנות או לא היא החלטה צרכנית שכידוע לך מקורה בהתנהלות לא ראציונאלית". וואלה? http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%9B%D7%94%D7%A0%D7%9E%D7%9F "בשנת 1978 עבר כהנמן לאוניברסיטת בריטיש קולומביה בקנדה, ב-1986 עבר לברקלי וב-1993 עבר לאוניברסיטת פרינסטון, שם הוא עובד וחוקר כיום. משנת 2000 הוא חבר במרכז לחקר הרציונליות שבאוניברסיטה העברית. בתקופה זו החל לשתף פעולה עם כלכלנים, במיוחד עם ריצ'רד ת'אלר, ולפתח את המחקר בתחום הכלכלה ההתנהגותית." מנחם.
avatar
יואלפלרמן 2012-02-05 22:53:37
תודה על ההפניה, אבל תתפלא, יש אנשים שקראו את כהנמן, אפילו את ספריו ממש, ולאו דווקא התוודעו אליו בוויקיפידה. [CENTER]****[/CENTER] העובדה שאנשים פועלים באופן לא רציונלי ועושים כך גם במוצרי צריכה, אינה אומרת ש"ההחלטה לקנות או לא היא החלטה צרכנית שכידוע לך מקורה בהתנהלות לא ראציונאלית". מהעובדה שקיימת תופעה בקרב אנשים ועד הפיכתה לחוק טבע שתקפותו אוניברסלית כמו חוק המשיכה, יש פער מסוים. [CENTER]***[/CENTER] המקרר שלך התקלקל, המנוע שלו נשרף, הוא בן עשרים והגומי רקוב - עצם הקנייה של מקרר חדש תהיה החלטה לא רציונלית? אתה בוודאי יודע, מקרר הוא מוצר צריכה. אם תבדוק כי הנפח המתאים לצרכים שלך הוא, נגיד, 500 ליטר, ומקרר עם נפח כזה של הפירמה המקפיא בא עם אחריות לעשר שנים, והוא הזול מכל המתחרים ויחד עם זאת בעל תכונות אוביקטיביות שאין להם, כולל ממדים המתאימים בול לנישה במטבח, מה שאין לאחרים - גם אז מדובר בהתנהלות לא רציונלית? [CENTER]***[/CENTER] בקיצור: הבנה של התנהלות אנושית אינה הופכת את הביטוי המנוסח של אותה הבנה לחוק בעל תקפות פיזיקלית.
avatar
AK1 2012-02-05 22:56:02
1+
avatar
menahem 2012-02-05 23:06:46
מהעובדה שקיימת תופעה בקרב אנשים ועד הפיכתה לחוק טבע שתקפותו אוניברסלית כמו חוק המשיכה, יש פער מסוים. איפה כתבתי את זה? ההחלטה לקנות או לא היא החלטה צרכנית שכידוע לך מקורה בהתנהלות לא ראציונאלית מסכים איתך שלו המשפט היה היה נכתב כך: ההחלטה לקנות או לא היא החלטה צרכנית - שכידוע לך מקורה בהתנהלות לא ראציונאלית. הוא היה הרבה יותר מדויק. מנחם מנחם
avatar
AK1 2012-02-05 23:23:24
איפה כתבתי את זה? מסכים איתך שלו המשפט היה היה נכתב כך: ההחלטה לקנות או לא היא החלטה צרכנית - שכידוע לך מקורה בהתנהלות לא ראציונאלית. הוא היה הרבה יותר מדויק לא כתבת את טקסט דמוי "שתקפותו אוניברסלית כמו חוק המשיכה", אבל מה שכן כתבת, "ההחלטה לקנות או לא היא החלטה צרכנית שכידוע לך מקורה בהתנהלות לא ראציונאלית", הייה פסקני במידה שצרמה גם לי. ולא, תוספת מקף משאירה את הפסקנות ואת אי-הדיוק במידה זהה, כמו גם את ההתנשאות או ההנחה לגבי ידע מוקדם של הקורא. אולי הייה עדיף משהו כמו "ההחלטה לקנות או לא היא החלטה צרכנית, שאולי בחלק לא-זניח מהמיקרים מקורה בהתנהלות לא ראציונאלית (לפחות על פי כהנמן, שקיבל פרס נובל על התיאורייה הזו)" הייה מתאים כאן יותר, כשהטקסט בסוגריים הוא לינק המפנה למקום המתאים. בברכה, עמיר
avatar
יואלפלרמן 2012-02-05 23:46:18
מנחם: הטענה שלך, עם המקף, היא כי החלטה צרכנית מקורה בהתנהלות לא רציונאלית. 1. זה בוודאי לא נכון לגבי המקור שלה למשל: ההחלטה לקנות עיפרון, מוצר צריכה בעליל, היא החלטה רציונלית ונובעת מצורך ידוע. 2. יש כשלים הנובעים מאי רציונליות, כאשר הדגש הוא על יש (אבל לא תמיד, לא בהכרח); לפי שכתבת, זה אינהרנטי לצרכנות. למשל יש כאלה שקונים עיפרון למרות שהם לא צריכים באמת/עכשיו יש אנשים שכדי לחסוך במחיר העיפרון יעשו פעולה שמחירה גבוה ממחיר ההנחה יש אנשים שיקנו שני סטים של עפרונות, למרות שהם לא צריכים יש אנשים שיוציאו יותר על עפרונות ארוזים באופן מהודר או לטובת פירמה נחשבת כל הנ"ל נכון ויש עוד וכהנמן עמד על דברים אלו ועל עוד. ועדיין: כל הכשלים בקניית מוצרי צריכה יכולים להתקיים בגלל שהצורך הראשוני במוצרים כאלה הוא רציונלי במהותו. וכן, הרבה מאוד אנשים פועלים באופן רציונלי בקניית מוצרי צריכה, גם בבסיס, גם באופן. כהנמן הצביע על התופעה של אי רציונליות בתהליכים שבמהותם צריכים להיות רציונליים (ומכאן פרס נובל בכלכלה)
avatar
menahem 2012-02-05 23:46:55
יואל ועמיר, הקונטקסט של הדברים - חברים יקרים,הקונטקסט. כלומר: המשפט שגרם לכם ל"ואללה" ול"צורם בעיניים" נאמר בקונטקסט מאוד מסויים. קטונתי,יואל,מלכתוב את חוקי הטבע או לקבוע אותם, ועוד יותר מלא לכבד את כאנמן וטברסקי - לא בגלל פרס הנובל אלא בגלל שבאמת שינו את הלך המחשבה של העוסקים האקדמאיים במדע שנקרא כלכלה בכלל וצרכנות בפרט. בכל מקרה ובשיא הרצינות: לקחתי לתשומת ליבי את ההערות של שניכם. תודה(ורד). כשאזדקק לטיעון הזה,ובקונטקסט של אמירה שהדיוק חשוב בה יותר ממעשה הקולמוס, בהחלט למדתי משהו ואנצל את הידע. תודה לשניכם. מנחם.
avatar
פיני שפטר 2012-03-05 09:57:13
כדי להבהיר את הדברים במאמר נכתב:"כל קבצי ה MP3 נצרבו בקצב דגימה של 192 מ"ב - קצב הדגימה שהוא הפורמט דה - פקטו ברשת האינטרנט." מאחר והמאמר מוצג לקורא ההדיוט הקובץ,עבורו,הוא קובץ זה כל מה שיכול לומר או לדעת עליו. במאמר,כזה,לפרט את המפרט הטכני של הקובץ יהיה מעייף לקורא והוא ינדוד הלאה ואני לא רוצה לא לעייף ולא שינדוד ולא שיחשוב שאני יותר מידי טכני ולא ניתן להבין או להפיק מסקנות צרכניות כלשהן. ושוב מנקודת מבטו של ההדיוט: בכל פי.סי או מחשב נייד שיוצר בעשור האחרון - סביר להניח,כהנחת עבודה,שיש כונן DVD שגם מסוגל לנגן וגם לצרוב. כל השאר לא חשוב לא כל הכוננים זהים לא באיכות הקריאה שלהם ולא באיכות הזרמת הביטים שלהם ולכן יש להם אופי סוני - כזה או אחר. לגבי לינוקסת במסה הקריטית של המקרים את הסטרימר מריץ איזה שהוא ענף של לינוקס. אתה בוודאי יודע שהכותרת לכתבה היא בעצם אמירה של עורך האתר/העיתון לקורא בסיגנון:"הלו אדוני יש פה משהו מעניין כנס וקרא". להסיק מהכותרת מסקנה כלשהי זו טעות - ובמקרה דנן מצערת ולדברים התייחס ליאור והתייחסת אתה בשתי התגובות שמעלי. לצערי תרבות השיח בדיוק אצל קהל היעד של המאמר הזה (וראה התיחסותי אליך בהמשך) היא מאוד רדודה ודנה לגופו של אדם ולא לגופו של עניין. לגבי ההתיחסות אליך: תראה;אני מאוד מצטער שנסחפת לדיון לגופו של אדם ולא לגופו של עניין. מצד שני,התאמצת. נרשמת לפה העלתה את הדברים - וכמו שהבטחתי אני מוכן לענות לכל אחד שיכתוב את הדברים מפיו הוא עצמו ולא ישלח אותי לראות/לקרוא מה כתב אחר במקום אחר ובטח שלו בגלל שזה מאוד נוח לספר לי,מנחם,שבכלל אני סתם אידיוט. גם אתה משדר חומר מסויים לקהל היעד שלך וגם אתה,בוודאי,יודע שצריך להגדיר מיהו קהל היעד וכל מי שאיננו עונה להגדרה, כך או כך אני מאוד שמח שנרשמת לפה ומקווה שתפיק מכך תועלת גם בלתת וגם בלקבל. האזנה ערבה. מנחם. שלום מנחם תודה על התגובה הארוכה ומפורטת. בוא נשים בצד את הפאן האישי, וננסה להתמקד בעיקר. בעולם המוסיקה של היום, השימו בכונני CD או DVD כמקור נגינה הולך ומוחלף בשימוש בנגן מדיה או מחשב, ולכן בחירת פרומט קובץ הנגינה הוא נושא מעניין וחשוב יותר מאיזה נגן שימש לצריבתו או העברתו על גבי המחשב. העניין שיש לי אישית במאמר, כחלק מקהל היעד אליו פנה המאמר הוא האם אני מפסיד (ועד כמה) כאשר אני מאזין לקבצי MP3. וספציפית לי אישית זה עוד יותר חשוב, כי אני, כאודיופיל, מקפיד הרבה יותר מהקהל ההדיוט על איכות השמע. הנסוי שערכת והמאמר המתאר אותו בא לבצע השוואת איכות סונית בין פורמט MP3 WAVE וFLAC, וגם משיג ומסיק תוצאה ברורה: בהעברת מקור (WAVE) לFLAC אין כל הבדל ואילו לMP3 יש. הקדשת מאמץ והשקעה ניכרת לביצוע הנסוי ולתאור הנסוי ותוצאותיו במאמר שכתבת. אני בקיא מאוד בתחום ההקלטות, עריכה והעברה דיגיטאלית. לפני כמה שנים ערכתי נסויים דומים והגעתי לתוצאות ומסקנות משלי כאשר בחנתי עבור עצמי באיזה אופן להעביר את כל המדיה שלי (תקליטים וCD-ים) לפורמט דיגטאלי, למטרת שמירתם על גבי דיסק קשיח, אשר ישמש כנגן מקור עיקרי (במקום נגן CD או פטיפון), וכך אני עושה עד עצם היום הזה. בכתבה שלך יש הבדל עצום בין ההתיחסות בכל חלק של הכתבה (הכנות, ציוד, שיטת הניסוי ביצוע הנסוי וכולי), לבין דלות הפירוט לגבי אופן הכנת קובץ הMP3. לדעתי התוצאה והמסקנה אליה הגעת בכתבה כי יש הבדל בין הMP3 לקבצי WAVE נובעת מחוסר רצון או מאמץ להגיע לשוויון בתוצאות או לפחות להבדל הכי מינימלי, ואני מסיק זאת מחוסר תאור כלשהוא לגבי הפרמטרים בהם פעל המקודד (בקונטרסט לפירוט המדוקדק הקיים בשאר חלקי הכתבה), אשר להם השפעה מהותית ביכולת להגיע לתוצאה הרצוייה (עד כמה קרוב ניתן להגיע לזהות סונית בין הקובץ המכווץ לקובץ המקור). חוסר הפירוט גם הביא אותי למסקנה שכנראה אינך בקיא בהפעלת מקודד MP3 לעומת הבקיאות שהפגנת לגבי שאר הפרטים המתוארים בכתבה. זו אכן מסקנה אישית לגביך, אבל היא בשום אופן אינה באה מהכוון האישי כלפיך (כלומר לצורך קטילה) אלא זה הרושם שקיבלתי בקריאת הכתבה, ואני מתנצל שוב בפניך ובפני כל מי שקורא אם זה נשמע אישי כלפיך, זה לא. אני מבין שאם היה זה דיון פה באתר בין אודיופילים זה דבר אחד, אבל כפי שאמרת, קהל היעד, לפחות בכתבה בYNET הוא דוקא "ההדיוט הממוצע" שאחרי שקורא את מה שכתבת מגיע למסקנה (שגויה בעיני) שהכי בטוח לשמור את הקבצים בFLAC או WAVE, ולהתרחק משמירה בMP3, על כך אני חולק עליך, לא רק בתור הדיוט אלא גם בתור "אודיופיל המתמצא בתחום", אשר הגעתי למסקנה שMP3 הוא פורמט מצויין לשמירה איכותית של קבצי מוסיקה (רק צריך לדעת איך). ולגבי דבריך עלי וכתיבה שלי לקהל יעד: אני אף פעם לא כתבתי לקהל יעד, אלא רק מה שאני חושב, ודוקא בתוך קהל יעד של אודיופילים וחובבי מוסיקה כתבתי לאורך שנים דברים לא מקובלים על קהל היעד. אני מאמין שאם "יש לי קהל" כדבריך זה מפני תוכן דברי והעניין שהם מעוררים. אני אדם פרטי והדברים שאני כותב משתדל שיהיו אמינים, ממוקדים ונטולי מטרת רייטינג וזה, בנוסף לתוכן שהוא העיקר, הוא הערך המוסף שלהם. שוב תודה על התיחסותך, אשמח אם תשלים את המידע החסר בכתבה על אופן קידוד הMP3, וספציפית: מה היה הSTEREO, מה היה פרמטר האיכות, מה היה פרמטר הNORMALIZE, ומה היה הVBR או CBR. יום טוב והאזנה נעימה! פיני
avatar
menahem 2012-03-05 13:18:28
פיני, תודה על המענה. בני פלוגתא אנחנו בעניין ה MP3 - ישאר כך,זה רק הופך את העניין ליותר מעניין. באמצעותך הסברתי לכל מי שהיו השגות לגבי המאמר,תוכנו והמידע המפורט יותר והמפורט פחות מה היו השיקולים שלי וגם זה ישאר בעינו. זה שקראת התאמצת וגם חשבת על זה - בעיני (ובלי ציניות בכלל) זה להשיג את המטרה ובדרך הרבה סיפוק - כי אין לי גישה לסטטיסטיקה של האתר לא פה ובודאי שלא ב Ynet ואני,ככותב, יכול לבוא על סיפוקי רק ממי שטורח להגיב וניכר - ניכר, שקרא. Dtown ובתורו Ynet אינם ירחון,שבועון או יומון שעוסק במוסיקה בפן המקצועי ואף מאמר/כתבה לא עוברים לסגל בוחנים שמאשמרים את הכתוב לא לפני שאלות הבהרה מטודולגיות ואחרות. מאותה הסיבה הרזומה שלי (מן הסתם ידוע לעורך הראשי של Dtown) איננו רלוונטי וגם איננו נושא לדיון. הדבר הבא הוא לגמרי אוף טופיק אבל אולי חשוב שיאמר בפורום שהדיון בו הוא תחת מאמר ראשי בדף הבית. הכנסת הקימה ועדה שנתבקשה לבדוק האם יש להחיל כללי אתיקה והסדרה חוקית על אנשים שכותבים מאמרים בבלוגים,בפורומים ובאתרי מידע,כמו למשל dtown. העדתי בפני הועדה הזו והבעתי את עמדתי. מסקנות הועדה,כמו גם עדותי,ראו פובמי באתר ממשל זמין וגם באתר הכנסת. הועדה החליטה שלא להחיל את ככלי האתיקה וההסדרה החוקית על הפורמט הזה מהרבה סיבות ועיקרן - לשמור על חופש הבטוי. השאלה שאני שואל את עצמי היא כזו: האם חופש הבטוי שלי ככותב ושל העורך הראשי - כמי שמאשר לפרסום את המאמר - לא נעצר כאשר יש במאמר פרט טכני לא מדויק שמטעה את ציבור הקוראים ועלול לגרום להם לקבל החלטה שגויה או מקבל מידע שגוי כי חשבו שהאתר,בד"כ,מעביר מידע שאיננו שגוי. הרבה פעמים נדרשתי לשאלה הזו ולא רק פה. הסברתי את עצמי בתגובה הראשונה שלי אליך,וגם כאן - ובאמצעותך, לכל מי שתהה או שאל או היה בן פלוגתא על התוכן ו/או על המסקנות וכו וגו'. שלא יחשוב אף אחד שאני מנסה להתחמק ו/או פשוט לא יודע - כפי שהגעת בכוחות עצמך למסקנה כזו, הדיון על קבצי MP3 כפורמט מועדף (או לא) וכאמצעי לאיחזור מוסיקה באמצעות מחשב מקומו בפורומים כדיון בפני עצמו. דיון בפני עצמו כדי שמי שמגיע לכאן על מנת לאסוף מידע יחשף אליו. אף אחד לא יחשף למידע אם הדיון יערך פה תחת הכותרת של המאמר - וגם את זה הסברתי לך וגם הסביר,לך ובאמצעותך כאמור,העורך הראשי של האתר - ליאור קורן. אתה מוזמן לפתוח פתיל חדש בעניין הזה להביע את דעתך אשמח להשתתף בדיון הזה. ועוד תוספת קטנה: כאן,בה"פ וגם הדרכים אחרות פנו אלי אנשים שקראו את המאמר. מהפניות,מהתוכן,מהשאלות ומהמידע שעולה מהם אני מבין שכן הפיקו תועלת,כזו או אחרת,מהדברים שנכתבו במאמר כשלם. קצת לא הוגן לומר דברים שקשה לבדוק - תאלץ אתה,פיני,ושאר הקוראים שמגיעים לפה לסמוך על היושרה המקצועית והאישית שלא - שלא המצאתי את הדברים. מנחם.
avatar
פיני שפטר 2012-03-05 14:24:59
נתחיל בסוף דבריך: אני מקבל ב100% את היושרה שלך ותחת הנחה זו נכתבו דברי פיני, תודה על המענה. בני פלוגתא אנחנו בעניין ה MP3 - ישאר כך,זה רק הופך את העניין ליותר מעניין. באמצעותך הסברתי לכל מי שהיו השגות לגבי המאמר,תוכנו והמידע המפורט יותר והמפורט פחות מה היו השיקולים שלי וגם זה ישאר בעינו. זה שקראת התאמצת וגם חשבת על זה - בעיני (ובלי ציניות בכלל) זה להשיג את המטרה ובדרך הרבה סיפוק - כי אין לי גישה לסטטיסטיקה של האתר לא פה ובודאי שלא ב Ynet ואני,ככותב, יכול לבוא על סיפוקי רק ממי שטורח להגיב וניכר - ניכר, שקרא. Dtown ובתורו Ynet אינם ירחון,שבועון או יומון שעוסק במוסיקה בפן המקצועי ואף מאמר/כתבה לא עוברים לסגל בוחנים שמאשמרים את הכתוב לא לפני שאלות הבהרה מטודולגיות ואחרות. מאותה הסיבה הרזומה שלי (מן הסתם ידוע לעורך הראשי של Dtown) איננו רלוונטי וגם איננו נושא לדיון. הדבר הבא הוא לגמרי אוף טופיק אבל אולי חשוב שיאמר בפורום שהדיון בו הוא תחת מאמר ראשי בדף הבית. הכנסת הקימה ועדה שנתבקשה לבדוק האם יש להחיל כללי אתיקה והסדרה חוקית על אנשים שכותבים מאמרים בבלוגים,בפורומים ובאתרי מידע,כמו למשל dtown. העדתי בפני הועדה הזו והבעתי את עמדתי. מסקנות הועדה,כמו גם עדותי,ראו פובמי באתר ממשל זמין וגם באתר הכנסת. הועדה החליטה שלא להחיל את ככלי האתיקה וההסדרה החוקית על הפורמט הזה מהרבה סיבות ועיקרן - לשמור על חופש הבטוי. השאלה שאני שואל את עצמי היא כזו: האם חופש הבטוי שלי ככותב ושל העורך הראשי - כמי שמאשר לפרסום את המאמר - לא נעצר כאשר יש במאמר פרט טכני לא מדויק שמטעה את ציבור הקוראים ועלול לגרום להם לקבל החלטה שגויה או מקבל מידע שגוי כי חשבו שהאתר,בד"כ,מעביר מידע שאיננו שגוי. הרבה פעמים נדרשתי לשאלה הזו ולא רק פה. הסברתי את עצמי בתגובה הראשונה שלי אליך,וגם כאן - ובאמצעותך, לכל מי שתהה או שאל או היה בן פלוגתא על התוכן ו/או על המסקנות וכו וגו'. שלא יחשוב אף אחד שאני מנסה להתחמק ו/או פשוט לא יודע - כפי שהגעת בכוחות עצמך למסקנה כזו, הדיון על קבצי MP3 כפורמט מועדף (או לא) וכאמצעי לאיחזור מוסיקה באמצעות מחשב מקומו בפורומים כדיון בפני עצמו. דיון בפני עצמו כדי שמי שמגיע לכאן על מנת לאסוף מידע יחשף אליו. אף אחד לא יחשף למידע אם הדיון יערך פה תחת הכותרת של המאמר - וגם את זה הסברתי לך וגם הסביר,לך ובאמצעותך כאמור,העורך הראשי של האתר - ליאור קורן. אתה מוזמן לפתוח פתיל חדש בעניין הזה להביע את דעתך אשמח להשתתף בדיון הזה. ועוד תוספת קטנה: כאן,בה"פ וגם הדרכים אחרות פנו אלי אנשים שקראו את המאמר. מהפניות,מהתוכן,מהשאלות ומהמידע שעולה מהם אני מבין שכן הפיקו תועלת,כזו או אחרת,מהדברים שנכתבו במאמר כשלם. קצת לא הוגן לומר דברים שקשה לבדוק - תאלץ אתה,פיני,ושאר הקוראים שמגיעים לפה לסמוך על היושרה המקצועית והאישית שלא - שלא המצאתי את הדברים. מנחם. אני משוכני שמה דיווחת הוא מה שקיבלת, וכל הדיון שנפתח בעקבותיו הוא מה הסיבות שקיבלת תוצאה כזו, ולא "לא יכול להיות שקיבלת תוצאה כזו". בקהילת האודיו יש המון בוגרי דיונים (שפעם היו אינסופיים) של "הבדלים בין כבלים", "איכות השמע של תקליט לעומת CD", "השפעה של ג'יטר על הסאונד באות דיגטאלי", "שפופרתי מול טרנסיסטורי" ועוד תופעות כאלו ואחרות שנדונו בצורה נרחבת בדיוני אודיו למינהם. אחד הדברים שלמדתי ודבקתי בו לאורך כל השנים הוא שפערים בין עמדות שונות ניתן לסגור ביעילות ע"י הבנה יסודית של המנגנונים השונים וכימות התופעות (אם ניתן) בעזרת שימוש במדדים מדידים. כך לאורך דיונים אין סופיים הצלחנו לכמת את התופעה ובמקום יוכוח (לדוגמא) של האם כבל משפיע על השמע, הדיון התפתח למהם הגורמים המשפיעים ומה גודל ההשפעה. כך יש מקום גם למי שטוען שתופעה בעלת X% השפעה זה המון, למי שטוען שזה מעט לחיות בשלווה "זה לצד זה". באותו האופן אני לא רואה כל סתירה בין הטענה שלך כי יש הבדל בין MP3 וWAVE לבין טענתי שMP3 הוא פורמט מצויין לשמירת והאזנה של מוסיקה איכותית, הכל שאלה של איך וכמה, ובמקרה שלנו לדעתי הכל תלוי באיך בוצע הקידוד. אתה יכול לעזור בכך שתספק את המידע על אילו פרמטרים השתמשת בקידוד, זה לדעתי יבהיר את הסיבה להבדל בין התוצאות שכל אחד מאיתנו קיבל ולדעתי יעזור מאוד לכמת את העניין, ואפילו להפוך את הסטטוס ביננו מ "בני פלוגתא" (אהבתי את הכנוי) ל"NOT APPLICABLE" יום טוב פיני
avatar
AK1 2012-03-05 14:34:33
יואל ואמיר מענאכיים, אני מצטער שלא הדגשתי גם הפעם שמדובר בנקודה שולית ופינתית. אני מבקש לתקן את איות שמי -- עמיר, לא אמיר. תודה! עמיר
avatar
menahem 2012-03-05 17:45:28
מענאכיים, אני מצטער שלא הדגשתי גם הפעם שמדובר בנקודה שולית ופינתית. אני מבקש לתקן את איות שמי -- עמיר, לא אמיר. תודה! עמיר הי עמיר, מתנצל לצערי זו לא הפעם הראשונה שזה קורה לי.
avatar
menahem 2012-03-05 18:16:59
פיני, אני יודע איפה אני "חי" ובאיזה פורום ובאיזה אתר אני כותב - כולל הדיונים הטכניים שמנסים להסביר תחושות סוביקטיביות - לחלוטין. המאמר הוא שלי ואני אביו הפורום לא. אני לא אפר את כללי האתיקה של האתר ואהפוך את הדיון פה לדיון טכני על איך ובאילו כלים צריך ליצר קבצי MP3 על מנת להגיע לאיזו שהיא מסקנה כזו או אחרת. כבר אמרתי קודם - פתח פתיל חדש אמור את דבריך ואשמח גם להתבטא וגם לעמוד ולהגן על דעותי. ומאחר ואפילו להפוך את הסטטוס ביננו מ "בני פלוגתא" (אהבתי את הכנוי) ל"NOT APPLICABLE" הרי שאין טעם בשום דיון (פה בתגובות למאמר - שלי) משום שמראש אתה מניח שדעתך,מחשבותיך,ניסיונך והאמירה שאתה אומר בעקבותיהם הם תכלית האמת הממוצה ואני מן הסתם טועה ומאחר ודברי פורסמו ברבים - גם מטעה. לאוזניים שלי תכלית האמת הממוצה זה מה שהן שומעות ומה שהשכל שלי עושה עם זה והתחושות הסוביקטיביות שלי ואפילו נתתי להם פומבי פה ובעקבות זה ב Ynet ובעקבות זה אני עומד מאחורי מה שכתבתי כי זה מה ששמעתי ולבדוק את התחנות שעצרתי בהן כדי להגיע למה ששמעתי אפשר לעשות מבלי להזדקק להסברים שלי הכל כתוב במאמר או מתבקש מהכתוב בו על דרך השכל הישר. ועדין,האופציה לבטא את מחשבותיך בפתיל נפרד נתונה - זכויותי בפורום הזה לא שונות מזכויותיך שלך. סופ"ש נעים. מנחם.
avatar
AK1 2012-03-05 18:40:08
הי עמיר, מתנצל לצערי זו לא הפעם הראשונה שזה קורה לי. בסדר, רק אנא תקן בפוסט #30. עמיר
avatar
menahem 2012-03-05 19:03:41
בסדר, רק אנא תקן בפוסט #30. עמיר תיקנתי(ורד) מנחם
avatar
AK1 2012-03-05 19:09:03
תיקנתי(ורד) מנחם תודרבה! (ורד) עמיר
avatar
matanoosh 2012-03-05 23:26:09
חבר'ה מה כ"כ חשוב אם זה MP3 או FLAC? למה לא להתעסק עם FLAC וזהו? איחסון היום כ"כ זול, וכל תוכנת ניגון סבירה תומכת ב- FLAC, אז בשביל מה להשאר בספק? אם אתם רוצים להתווכח על הבדלי איכות בפורמטים, נסו FLAC מול WAV. הרבה יותר מעניין, ופה התוצאות חלוקות.
avatar
פיני שפטר 2012-04-05 00:03:59
"הכל כתוב במאמר או מתבקש מהכתוב בו על דרך השכל הישר" פיני, הכל כתוב במאמר או מתבקש מהכתוב בו על דרך השכל הישר. . מנחם שלום לא ביקשתי ממך לתאר איך לייצר קבצי MP3 אלא מידע בלבד אילו פרמטרים בחרת להשתמש עבור הקבצים שייצרת, למעשה ברמת הפירוט של שאר מרכיבי הכתבה זה בולט בהעדרו. לא מובן לי מדוע אינך נענה לבקשה זו, אבל זכותך. בכל מקרה תודה רבה על הכתבה והמענה שכן נתת. פיני
כל הזכויות שמורות לאתר dtown.co.il


תגיות
הרשם לעדכוני האתר
Email: