האינטרנט בעולם האלקטרוניקה הבידורית – האם מדובר בחירות או עבדות?

ליאור קורן
06-04-2012 08:00

מהפיכת האינטרנט בשנים האחרונות, הוציאה אותנו – הצרכנים מעבדות לחירות בתחום האלקטרוניקה הבידורית, מצד שני, גם החירות אינה חפה מחסרונות ויש להזהר מסחרור החופש אותו היא מעניקה. טור עורך.

תארו לכם את הסיטואציה הבאה: הצלחתם לחסוך את סכום הכסף המתאים ועכשיו יש ביכולתכם לקנות מערכת סטריאו או טלוויזיה משוכללת. אבל מה כדאי לקנות? במקרה הזה, תהיו חייבים לצאת מן הבית ולהתחיל להסתובב בחנויות, לשמוע את המלצות המוכרים ואז להחליט. במקרה בו אתם כבר נעולים על הדגם בעקבות זכיה שלו בתואר "מוצר השנה" במגזין כרומו משובח, אתם מנסים לרכוש אותו דרך הטלפון, כלומר, מתקשרים לחנות כלשהיא, אבל מקבלים את הסיסמה הקבועה "אנחנו לא מוסרים מחיר בטלפון", הערפל יתפזר, שוב, רק לאחר שתצאו מן הבית.

את המציאות הזו, שינה האינטרנט מקצה אל קצה, הצרכן המודרני, מוצא שיש בידו מגוון כלים רחב מאי פעם וגם כח חזק בהרבה.


ויוציאנו לחירות

האינטרנט התגלה כחוסך זמן הסתובבות ממושך בחוץ: במקום להסתובב תחת השמש הקופחת או להרטב מגשם זלעפות, חיפוש המוצר ומציאת מידע עליו מתבצעים בתחום הנוחות של הלקוח, בבית, בעבודה או בכל מקום אחר שהוא בוחר להיות בו מול המחשב.

מידע ממגוון מקורות: מגוון האתרים הגדול ברשת, מאפשר להתרשם מהמוצר באופנים רבים כמו טקסט של ביקורות מקצועיות, המלצות גולשים, או תמונות וסרטוני וידאו אשר מציגים את המוצר בעין מכל צדדיו לצרכן.


עדכניות: הראיה הגלובלית באינטרנט, מאפשרת קבלת פידבקים על טיב המוצרים מחו"ל מאת קהילת משתמשים ענקים שלא קיימת בשוק הקטן יחסית של ישראל. החיפוש מאפשר לגלות גם את עדכניות המוצרים: האם מדובר בסדרה חדשה, בדגם מלפני שנתיים, או במוצר אשר מתחלף אוטוטו - מה שמצדיק מיקוח והורדה במחיר.


מיקוד: בעזרת עצות אותן מקבל הצרכן במקומות המתאימים (כמו פורומים מקצועיים) הוא מסוגל לצמצם את הרשימה, להתמקד במספר דגמים ש-"הגיעו לקו הגמר" אותם הוא מגיע לבחון בין / באוזן ולהתרשם מהם בחנות.


רקע: האינטרנט מאפשר לקבל רקע כללי והיסטוריה של המותג, למשל, בעזרת חיפוש פשוט בגוגל ניתן לברר איזה מותגים שייכים למפעלים או לחברות קיימות ואלו הם מותגי המדבקה שאין מאחוריהם חברה אמיתית עם מחלקות פיתוח ובקרת יצור אלא מפעל עלום שם ומדבקה בעלת שם ומחיר מפתה.


שקיפות מחירים: אתרי השוואת מחירים הביאו לשקיפות חסרת תקדים במחירים, הצרכן יודע כיום כמה נמכר כל מוצר בכל חנות ומקום – מה שמאפשר לו להתמקח מול המוכרים ולהוריד עוד יותר את מחיר המוצר בהשוואה לחנויות מתחרות.


חשיפה לעולם: בשנים האחרונות, ניתנה האפשרות להשוות מחירים לחו"ל, מה שגרם להעלאת המודעות הצרכנית לתמחור הוגן בישראל, יבואן כבר לא יכול להדביק איזה מחיר שמתחשק לו (ברווח של מאות אחוזים), משום שהדבר מתגלה במהירות הבזק.

זה לא אומר שאין הפרזות במחירים, אבל האינטרנט מאפשר לצרכן לברור את המותגים  אשרהמתומחרים בצורה הוגנת יותר מול האחרים.

יבוא אישי מחו”ל: במקרה בו זה משתלם לאחר חישוב של הובלה ומיסים, מה שפעם היה ענין כמעט בלתי אפשרי, הופך לאלטרנטיבה מיידית ופשוטה יחסית לביצוע, כאשר הכל מתנהל דרך האינטרנט.

הכוח ביד הקונה: האינטרנט מציב את אפשרות ההחלטה אצל הלקוח, בזמנו ובקצב המתוכנן בו הוא מחפש מידע או חיזוקים להחלטה שלו על בחירת דגם מסויים, הוא כבר לא חשוף למקור המידע הבלעדי - המוכר שמנסה להפעיל לחץ ולסגור עסקה מיידית כאשר הלקוח לא מודע לכל הפרטים הנ"ל ולכן לא יכול למעשה להחליט על המוצר או המחיר הטוב ביותר עבורו.


כח ההמונים: הרשתות החברתיות, נתנו בידי ההמון את כח ההתארגנות, או קיצרו עבורו את הדרך לכך, זה פותח אפשרויות חדשות, כמו התארגנות מהירה לקבוצת רכישה לה ינתן מחיר קבוצתי מוזל, או אפשרות קיצונית יותר לארגון חרם צרכנים, או הבאת מחאה שתגרום להוזלה או לשינוי דרך התנהלות של יבואן או יצרן.

מכירת מוצרים או קניה ביד שניה
: המסחר במוצרי יד שניה הפך לפעיל מאי פעם. כיום, זהו ענין קל, פשוט וזול לפרסם מודעה, הפידבקים מהקונים הם מיידיים והאמצעים העכשוויים (לוחות קניה ומכירה באינטרנט) מאפשרים להראות תמונות של המוצר או אף קטעי וידאו שלו.


מגאולה לשיעבוד?


לאינטרנט הזה, יש גם חסרונות, כך מסתבר, שפע המקורות והיועצים הוירטואליים יכול להפוך גם למקור לבלבול, חוסר מיקוד ואף לגורם מטעה עבור הצרכן שאינו מודע לחסרונות המדיום.


חכמי המקלדת: אלו הם אנשים שורצי פורומים, מציגים עצמם כמומחים כביכול אשר בידם לייעץ לכם. בפועל, חלק מהם מגיעים עם נסיון שמסתכם בבילוי של שעות רבות וימים באותם הפורומים  - כולל "קרבות מקלדת" וויכוחים תאורטיים בין מחנות של אוהדי מותג כזה או אחר, אין להם ניסיון מעשי מהשטח, הדעות שלהם מגיעות ממקורות כמו "הוא אמר וזה המליץ", כך שיש לקחת כל חוות דעת בחשדנות.


אשליה: האינטרנט מקנה אשליה של מקצוענות, אבל מאחורי הקלעים, רוחשים במקומות רבים אינטרסים מסחריים סמויים ולא תמיד יש לצרכן אפשרות לגלות אותם, כיום, אין גופי אתיקה מקצועיים אשר מפקחים על הנעשה באתרי תוכן פרטיים.


חנות וירטואלית: יש חנויות אינטרנטיות שעושות אולי רושם חיובי דרך עיצוב האתר, אך בפועל מדובר על מחסן ביישוב נידח או ללא מבנה פיזי ולא ידוע מי יכבד את האחריות ומהיכן הגיעה הסחורה.

הרף לפתיחת חנות באינטרנט הוא נמוך ביותר כיום ודורש משאבים דלים, שוב, זה מחייב תחקיר אמינות ורצינות, האם ישנה מחלקת שירות לקוחות, האם החנות הינה מורשית מטעם היבואן ואל מי פונה במקרה בו צריך לממש אחריות.

חוסר מיקוד: עודף היצע והצפה של מידע מביאים את הצרכן לבלבול, קצב השקה מסחרר של דגמים חדשים בכל כמה חודשים ביחד עם כמות ענק של מידע אשר זמינה באינטרנט גורמים לסחרחורת ולפעמים מבלבלים את הלקוח הרבה יותר מאשר פעם.

גם לאחר הקניה, יש כאלו שנכנסים שוב לפורומים ומנסים לקבל חיזוקים "האם קניתי נכון?", דעות שונות של אנשים "איזו טעות עשית" מביאות אותם לנסות לבטל את הקניה או שהם מוצאים עצמם מבלים ימיהם בתחושת החמצה "יכולתי לקנות משהו טוב יותר" במקום להנות מהרכש החדש.

מחלת השדרגת: עודף הגירויים באינטרנט גורם לצרכן להוציא לפעמים יותר כסף ממה שהוא תכנן (משלם על תכונות שהוא לא חייב אבל הוא קרא באינטרנט ש-"חייבים אותן"), במקום להתמקד בתכונה החשובה ביותר של המוצר (למשל איכות תמונה בטלוויזיה ולא שלל גימיקים בלתי נחוצים).


לא לוותר על החושים

עד כמה שהאינטרנט הינו מדיום מתקדם, בחלק לא קטן מהמקרים, זה לא מחליף התרשמות בלתי אמצעית: טלוויזיה חייבים לראות בעיניים, מערכת אודיו חייבים לשמוע באוזניים, מצלמה חייבים להרגיש בידיים. לפעמים, ההתלהבות אותה יוצרים השיטוט והמחקר באינטרנט גורמת לצרכן לרכוש משהו שמתגלה שהוא אינו מתאים לטעמו האישי כלל וכלל – זהו ענין שמאוד קשה לסנן אותו דרך הרשת (יש ניואנסים שאינם עוברים דרך מסך המחשב).

לכן, השתמשו בחוכמה בחירות המידע אותה מעניק האינטרנט, הגיעו אל החנות כאשר אתם כבר ממוקדים, התרשמו מהמוצרים המבוקשים במקום, סגרו על המחיר המבוקש וחזרו הביתה מרוצים.

תתחדשו וחג חירות שמח!

מעבר לתגובות בפורום