חנויות
פיוז ארמה אודיו אודיו אקסטרים Sonic Bliss אמנון סאונד סטריאו פרו Soundquest קודו אודיו Stereoscope סטריאוסקופ למטייל אניגמה קולנוע ביתי גופי תאורה

בחירת כרטיס קול USB למחשב – Lexicon Alpha | מחשבים | ביקורות | ראשי

בחירת כרטיס קול USB למחשב – Lexicon Alpha

גודל אות: Decrease font Enlarge font
בחירת כרטיס קול USB למחשב – Lexicon Alpha בחירת כרטיס קול USB למחשב – Lexicon Alpha

מנחם עובר מסע בדרך לרכישת כרטיס קול USB בעל איכות סונית מספקת במחיר נוח ובוחן אותו עם מגוון קבצי אודיו ומערכת לינוקס. ביקורת כרטיס קול Alpha של לקסיקון.

הקדמה
זה כבר כמה שנים שזנחתי את השימוש במחשבים בתצורת PC ועברתי לשימוש במחשבים ניידים. בכל מחשב נייד שנוצר באלף הנוכחי מוטמן כרטיס קול, ברם, כרטיסי הקול האלה הם באיכות ירודה ונמצאים שם רק כדי שאפשר יהיה לנגן משהו ו/או להציג מצגת מלווה בפס קול וכו. איכות השמע הגבוהה הינה מהם והלאה.

האתגר

האתגר שהצבתי לעצמי היה פשוט: כרטיס קול בחיבור USB שיציג איכות סאונד לפחות בסף הכניסה לעולם האודיופילי. המחיר: לקבל עודף מ- 800 ש"ח, מה שיאפשר לסעוד את ליבי בחומוסייה המועדפת עלי אחרי רכישת הכרטיס. אתגר נוסף: הכרטיס צריך לעבוד תחת מערכות ההפעלה: חלונות, מקינטוש ולינוקס.
ואתגר אחרון: הכרטיס יתקע לשקע ה- USB של מחשב נייד וכל מה שאני צריך להתעסק איתו זה הגברה או הנמכה של עוצמת השמע. לא רוצה להתעסק עם "כיול" דרייברים או מערכת ההפעלה. הכרטיס מיועד לסביבת עבודה בחיי היום יום ולא למטרת הקלטות.

קצת רקע
באופן גס, ניתן לומר כי עולם כרטיסי האודיו מחולק לשניים: כרטיסי אודיו אשר מחוברים למחשב כמקור ובינם לבין מערכת השמע ישנו DAC, או כרטיסי קול לאולפן ההקלטות הדיגטאלי שמצריכים כיול של הדרייברים ושל מערכת ההפעלה על מנת שההקלטות תהיינה איכותיות. מן הג'אנר האחרון כבר יש לי וכאמור, מעבר למחירו היקר, איננו עומד בקריטריונים שהצבתי לעצמי במקרה הזה.

תחילת המסע

היה ברור לי מלכתחילה שאין לי כוונה להפוך את המחשב הנייד אשר משמש אותי לעבודה יום יומית למקור שמע. ולכן הג'אנר של כרטיסי קול אודיופיליים ו-DAC מתאים נפסל על הסף.

נשאר לי לחפש כרטיס קול שיעמוד באתגר שהצבתי בעולם האודיו המקצועי שמכוון לאוכלוסייה שעושה שימוש במחשב כאולפן הקלטות דיגיטאלי.

כרטיסי קול לשימוש באולפן ובחיבור USB שכיחים מאוד בתחום הזה ומחיריהם, כמו גם התכונות שלהם ואיכות השמע, נעים בין כמה מאות שקלים לכמה עשרות אלפי שקלים. בשלב הזה היה צורך להפריד את המוץ מן התבן, קרי: למצוא את אותם כרטיסי קול בחיבור USB שיש להם את מינימום התכונות הקשורות בהקלטה מקורית למחשב ומקסימום התכונות לספק איכות שמע אודיופילית או קרובה לזה.

כבר מלכתחילה, הגבלתי את עצמי (ותמיד עושה את זה) לרכישה של מוצר מנציג בארץ ולא ליבוא מחו"ל.

בחירת כרטיס קול USB למחשב – Lexicon Alpha
השלב הראשון, באמצעות אתרי האינטרנט של הנציגים בארץ, צימצמתי את האפשרויות לשלושה מועמדים כל אחד מיצרן אחר. כל מועמד היה בטווח המחיר הנדרש וכן מופשט, כככל הניתן, מתכונות אודיו שאינן נדרשות במקרה הזה.


השלב הבא היה לחפש באינטרנט חוות דעת על איכות הסאונד ואיכות התפעול של שלושת הפיינליסטים. לאחר הבדיקה הזו נשארתי עם שניים.

כדי לראות מי יהיה הפיינליסט בררתי ביניהם על בסיס המחיר. קרי: קודם כל נלך להאזין לכרטיס היקר מבין השניים ואחר כך לזול יותר, כל אחד מתוצרת אחרת ומיובא על ידי נציג מקומי אחר.

קצת קשה לעשות מבחני האזנה משום שבעולם האודיו האולפני עושים שימוש ברמקולים לשדה שמיעה קרוב (Near Field). רמקולים שאינם נחשבים בדרך כלל לאודיופיליים. תפקידם לעזור בעריכה ובהקלטה ולגלות פגמים באות המוקלט וקצת קשה להאזין להם לאורך שעות. כל אחד מהנציגים בארץ שהחזיק את אחד הפיינליסטים מייבא גם רמקולים מוניטורים לשדה שמיעה קרוב כולל קווי המוצרים יקרים וכאלה שנמצאים בהרבה מאוד אולפנים שמכבדים את עצמם. לכן, בשני המקרים, כרטיסי הקול חוברו לסדרות העילית של המוניטורים לשדה שמיעה קרוב אצל שני הנציגים ונבחן בהאזנה איכות הקול קלות התפעול וכן נדרש מידע לגבי חיבור למחשב והפעלה באמצעותו.

כאמור, נשאר לי לסור לחנויות של הנציגים בארץ להאזין לשני הפיינליסטים, כל אחד בתורו, לקבל מידע טכני ותפעולי ולהחליט מי מהם ירכש.

התחלתי בכרטיס היקר יותר, ברם עוד במעמד ההאזנה בחנות היבואן הוא ירד מן הפרק. לא בגלל איכות הסאונד אלא בגלל שהדגש ששם בו היצרן היה על חיבור כלי נגינה לכניסות האנאלוגיות שלו והזניח את האפשרות לחבר לכרטיס מכשירי אודיו שעושים שימוש בחיבור לא מאוזן. לחבר מכשיר שהיציאה שלו איננה מאוזנת למכשיר שמצפה לחיבור מאוזן פירושו לפגוע באיכות הסאונד ולא ניתן לתקן או להתגבר על זה. נותרתי עם כרטיס מועמד אחד בלבד.

סרתי לחנות היבואן, האזנתי לכרטיס שנותר כמועמד יחיד. איכות הסאונד הייתה מאוד מפתיעה לטובה וגם התכונות האולפניות שהופשטו מהכרטיס היו בדיוק אלו שלצרכים שלי אין בהן שימוש. לכאורה, זה היה מקרה של להוריד מהמדף, לשלם בקופה וללכת הביתה.

בעולם האודיו למחיר זול יש מחיר יקר. המחיר הזול גרם לי לרתיעה וביקשתי לקבל מהיבואן ומהיצרן שני פרטים: האם הכרטיס יעבוד כשהוא מחובר למחשב נייד שמריץ לינוקס כמערכת הפעלה (לגבי חלונות ומק מצורפים לכרטיס דרייברים מתאימים ועדכניים) והאם התכונות שהופשטו מהכרטיס ואלה שנותרו בו לא פגמו בתכנון האלקטרוני של מעגלי השמע בכרטיס או באיכות הרכיבים אשר אחראיים לשיחזור הקול (מקובץ או ממדיה מקורית). את שתי השאלות האלה הפנתי הן ליבואן בארץ והן ליצרן בארה"ב.

בענין לינוקס: מהיבואן קיבלתי תשובת "לא יודע". מהיצרן קיבלתי תשובה שלא נתקלו בצורך הזה ולכן לא בחנו את הכרטיס תחת מערכת ההפעלה הזו וישמחו לאפשר לי לבדוק ואם לא יעבוד אז לא לרכוש. לגבי השאלה השנייה, היבואן בארץ ציטט את הנתונים שיש על אריזת הקרטון של הכרטיס ולא ממש שיכנע אותי שהמחיר הזול הוא זול מידי ועלול להיות רכישה שאצטער עליה. היצרן, לעומת זאת, שלח אותי לאתר האינטרנט שלו למרכז המידע שם תואר בפירוט התיכנון האלקטרוני של המכשיר ומהמידע הזה הסתבר שהכרטיס הזה חולק את אותו תיכנון כמו כרטיסים אחרים של היצרן הזה שחלקם נחשבים ל- State of the art בעולם ההקלטה הדיגיטאלית והמתכננים "פשוט" הסירו תכונות ומעגלים שלא נדרשו לקונפיגורציה של הכרטיס אבל לא חסכו לא בכסף ולא באיכות הייצור (בסין אגב).

בחירת כרטיס קול USB למחשב – Lexicon Alpha
הכרטיס נרכש

לינוקס - מה זו החיה הזו?
הארכיטקטורה של מערכת ההפעלה לינוקס שונה מאופן מהותי מזו של חלונות ושונה מזו של אפל / מקינטוש. בלינקס אין דרייברים אלא יש שרתים שרצים במרחב זיכרון משלהם ופועלים ללא תלות בשרתים ושירותים אחרים שמערכת ההפעלה מספקת. לינוקס כמקור אודיו, בשל הארכיטרטורה של מערכת ההפעלה, עדיפה באופן כללי על שתי המתחרות. אפשר לכתוב פה הרבה מאוד מלל שיסביר את הטיעון שלי אולם ההסבר המפורט הוא מחוץ לסקופ של המאמר הזה. אציין רק, כי בשל הארכיטקטורה של מערכת ההפעלה שעה ששרת הקול עובד לא מעניין אותו מה עושים חלקים אחרים של מערכת ההפעלה ולכן הוא מקצה את מירב המשאבים לאיחזור ו/או העברת הסאונד בעוד שהפעלה של חלקים אחרים במערכת ההפעלה, יתבצעו במרחב זיכרון ובערוצי גישה למעבד ולחיבורים הפריפריאליים באופן נפרד כך שלמערכת ההפעלה עצמה ישנה השפעה מאוד מעטה על איחזור המידע ו/או שינועו בשרת הקול. בלינוקס אין צרוך לשתק שירותים של מערכת ההפעלה ואין צורך לחלוק בזיכרון מרחבי זיכרון עם חלקים אחרים של מערכת ההפעלה שרת הקול, אשר אחראי לשיחזור והובלה של הסאונד, כשהוא עובד באופן עצמאי ובלתי תלוי.

כרטיס הקול

היצרן הינו לקסיקון ארה"ב. דגם לקסיקון אלפא. את פרטי הכרטיס ניתן לראות באתר היצרן: http://www.lexiconpro.com/product.php?id=7

התכונות העיקריות
חיבור למחשב שתומך ב- USB 1 וב- USB 2 כאשר זהוי ה- USB בכרטיס נעשה אוטומטית. לכרטיס שתי כניסות ושתי יציאות. כל הכניסות והיציאות בתצורת TSR רבע אינטש ועל פי סוג המחבר (TSR רבע אינטש מאוזן בנוי אחרת מהלא מאוזן) נבחר אוטומטית האם החיבור הוא מאוזן או לא. לכרטיס יש כניסה יעודית לציוד נגינה וכן יציאה לאוזניות כשמגבר האוזניות בנוי כרכיב נפרד במעגל נפרד בתוך הכרטיס עצמו. הכרטיס שוכן באריזת פלסטיק מוברש ונראה שהושקעה באריזה מחשבה ואיכות. הכרטיס מתוכנן בלקסיקון ארה"ב ומיוצר בסין. הכרטיס הספציפי אותו רכשתי יוצר בחודש ינואר 2011 וחתימה אישית של בודק האיכות מתנוססת בגבו.

בחירת כרטיס קול USB למחשב – Lexicon Alpha
סביבת העבודה

הכרטיס מחובר לשקע USB 2 של מחשב נייד טושיבה עם מסך "10 מעבד N455 של אינטל דו ליבתי, 1 גיגה זיכרון RAM ו- 160 גיגה דיסק קשיח 5400 סל"ד.

מערכת ההפעלה הינה לינוקס אובונטו 10.4 LTS גירסת Netbook.

מקורות שמע
CD דנון דגם עתיק יומין dcd-520
קבצי Wav שהועתקו מתקליטור CD מקורי ב 44.1 קה"צ 16 ביט.
סוני מינידיסק  Atrac3Plus.
סוני דיסקמן d-ne 319.
נגן ארכוס Internet 5 מריץ אנדרואיד 2.2 קבצי הקול בפורמט Wav 24 ביט 48 קה"צ.
אינטרקונקטים: כבלי אודיו בחיבור TRS ¼ Inch Unbalanced to RCA, TRS ¼ Inch unbalanced to TRS 1/8 Inch unbalanced.

שמע
AKG 270 Studio אוזניות הרפרנס.
Grado SR 80
Koss PortaPro
Sennheiser CX 680.

מקורות
CD מבית החרושת.
CD צרובים בספר האדום.
CD צרובים לאחר שעברו עריכה דיגיטאלית באולפן הביתי שלי (בעיקר הופעות חיות שנערכו מחדש ושונו אקוסטית בחומרה ותוכנה)
קבצי Atrac3Plus בקצב דגימה של 320 ק"ב 44.100
קבצי WAV 16/44.100 וקבצי WAV 24/48.

ז'אנר מוסיקאלי
[רשימה חלקית]
מוסיקה קלאסית יצירות סימפוניות בטהובן ומוצארט.(מה CD המקורי)
מוסיקה קלאסית אופראית: הוולקירה של ואגנר בבוצע בפילהרמונית מברלין על הניצוח – שולטי.(CD מקורי)
R&B: לד זפלין, גרנד פאנק ריילרוד, להקת המי,U2  אריק קלפטון, שינייד אוקונור, פינק פלויד. (קבצי Wav שונים).
רוק מתקדם: סצינת קנטנברי – להקת טראפיק ולהקת קראואן. (CD מקורי ו- CD צרוב בספר האדום)
הופעות חיות: הנשרים בהופעה חיה (המקור הינו תקליט וניל אשר עבר עריכה דיגטאלית באולפן), לאונרד כהן (CD מקורי + גרסה לא רשמית להופעה בהיכל התרבות בתל אביב לפני שני עשורים, עבר עריכה דיגיטאלית), UK (הומר מתקליט וכן גירסה נוספת שעברה עריכה דיגיטאלית באולפן) ג'נסיס (גרסה לא רשמית של הלהקה הופעה חיה מ- 1985 לא עבר עריכה דיגיטאלית).

בחירת כרטיס קול USB למחשב – לקסיקון אלפא
חיבור והתקנה
חיבור כבל ה-USB לנייד. מערכת ההפעלה זיהתה את החיבור וניתבה את האודיו לכרטיס החיצוני ללא התערבותי.

ואיך זה נשמע

האתגר שיצרן הכרטיס העמיד בפני המתכננים שלו היה פשוט: ליצר כרטיס קול נטול אופי לחלוטין - שקוף. תפקידו של הכרטיס לקבל את האות בכניסה ולהעבירו למחשב בלי להתערב – לא לטוב ולא לרעה. עוד בהאזנה לכרטיס בחנות היבואן הרושם היה שהיצרן אכן הצליח לעמוד באתגר שהעמיד לעצמו. כדי לאשש את ההנחה הזו האזנתי ליצירות שעברו, אצלי באולפן, עריכה דיגיטאלית ושונו מהמקור. התקליט של הנשרים (Eagles) בהופעה חיה הועבר למחשב מתקליט הוניל ולאחר מכן, בחומרה ותוכנה, נערך דיגיטאלית כך שהמאזין שומע את ההופעה כאילו הוא באולם הקונצרטים דרך מערכת ה- PA של הלהקה. זה אומר, בין השאר, הרבה ריוורב, באסים שיורדים נמוך, הרבה גבוהים שההרמוניות שלהם עוברות את סף השמע האנושי וגם רעשים רבים נלווים שהמחשב לא הצליח לסלק מהתקליט המקורי. כל הפרמטרים האלה נשמעו בהאזנה והעובדה שהקול עובר דרך הכרטיס הזה הייתה רק בגלל שאני רואה אותו מול עיני הוא שקוף לחלוטין וחסר אופי לחלוטין.

חוסר האופי הדאיג אותי קצת, שכן בכל זאת – הכרטיס בנוי על מערכת שבבים אלקטרוניים ולא סביר שהם לגמרי שקופים. המתחם הקלאסי ובעיקר האופרה של ואגנר שמצריכה עבודה קשה לכרטיס הקול סיפקו את התשובה. הכרטיס אומנם שקוף אבל לא לחלוטין. הצליל שלו נוטה לחמיממות קלה מאוד בעיקר באה לידי ביטוי בתחום הגבוה (8 קה"צ וצפונה) ובעיגול פינות הבאס באזור 32 הרץ ומטה – אולי בשל העובדה שלא תוכנן להעביר תדרים שמתחת ל- 20 הרץ.

ברגע שמקור השמע היה בעל נטייה לקרירות ולאגרסיביות (כמו הדנון המיושן) הכרטיס העביר את האווירה הזו והחמימות שלו לא הצליחה להשפיע על הצליל. יתרון או חיסרון זה באוזני השומע.

במה: גם בתחום הזה הכרטיס מאוד שקוף. כאשר הבמה במקור הייתה רחבה (כמו למשל ב- CD של טארפיק) הכרטיס העביר את התחושה הנכונה שאפשר לשלוח יד לראשו של המתופף או לאחוז בידו של הגיטריסט או לחנוק את גרונו של הזמר. גם המתחם האופראי הצליח הכרטיס לפרט את מיקום הכלים ולסדר את מיקום הזמרים והמקהלה. לעומת זאת, הדיסקים שבוצעה להם עריכה דיגיטאלית ושונתה הבמה הכרטיס לא הצליח להעביר את העובדה שנעשה כאן שינוי ידני מכוון של הבמה ומימדיה. העובדה הזו קשה לאבחנה אם אין רפרנס אחר. כרטיס הקול שמחובר למחשב האולפני (והוא בליגה אחרת לגמרי מהמוצר שבסקירה) מגלה מיד שיש בהקלטה מעשים שאינם טבעיים ושהבמה שונתה והמרחב האקוסטי שונה דיגיטאלית. בהיבט הצרכני ולמטרה לשמה נרכש הכרטיס אני לא רואה בשקיפות הזו בעיה.

התחום הנמוך: הדיסק של להקת המי אופרת הרוק טומי הועבר למחשב לאחר שעבר עריכה דיגיטאלית באולפן. עיקר המניפולציה היה בשיכפול התדרים הנמוכים כך שהרמוניות שלהם יגיעו לאזור ה- 5 הרץ ולמינוס 40 DB. כאן,כמו שצויין קודם, הכרטיס מעגל פינות ומחמם את הבס ולא מצליח לרדת כל כך נמוך. כאשר אותו הקטע הושמע כאשר מופעל loudness קרי פלוס 6 DB ב 80 הרץ ופלוס 6 DB ב 8 קילוהרץ הכרטיס איבד את השקיפות שלו, הבס עוות ונשמע קצת קריספי, קריר ולא נכון בהשווה למקור.

תחום המיד: תחום המיד ובעיקר התחום שקשור למוסיקה ווקאלית אופראית הפתיע אותי לטובה והכרטיס שמר על שקיפות. כאשר תחום המיד עבר מניפולציה דיגיטאלית שבמקור הפכה את התחום לקריר חד ומעט אלים הכרטיס העביר את הקרירות והחדות אבל מיתן את האלימות ככל הנראה מהעובדה שהמקור עצמו היה ברזולוציה גבוהה 48/24 שזו הרזולציה הגבוהה ביותר שהכרטיס יכול לעבוד בה – משהו בממיר ה- DA שלו לא הצליח לשמור את השקיפות האופיינית לכרטיס ומשפיע לרעה על המהירות הנדרשת להעביר את האות. בדיסקים מבית החרושת התופעה הזו לא הורגשה.

תחום הגבוהים: גם כאן הכרטיס התעקש להישאר נאמן למתכנניו והיה שקוף. קצת חשדתי בתכונה הזו. היצרן מספק תרשים של הארכיטקטורה האלקטרונית של הכרטיס ובאתר שלו מידע על התיכנון זה. לכרטיסים מהסוג הזה ישנה נטייה למרוח צלילים ככל שמתקרבים לסף השמע העליון, מה שיוצר הרמוניות שקרובות יותר למסור חשמלי מקולקל מאשר לצלילים אודיופוניים. כדי לברר עד היכן ישאר הכרטיס אדיש והיכן כן ישפיע על הצליל העברתי דרכו גרסת קובץ של התקליט של הנשרים שבה התחום מ- 4 קילוהרץ ועד 22 קילוהרץ עבר שיכפול של 9 דיבי וריצפת הרעש שלו הומרה למינוס 40 דיבי (רחוק מהאופי הטבעי ומאוד לא אודיופוני). כאן נחשפו מערומיו של הכרטיס והוא לא הצליח להעביר את הזוועה האודיופונית כפי שהיא במקור. חיברתי אותו במקום הכרטיס שבאולפן ואת היציאה שלו חיברתי למחשב שבקצה תוכנה שבודקת עוצמה ותדרים. התוכנה איששה את ששמעו האוזניים: הכרטיס חותך כל תדר במעל ל- מינוס 40 די.בי ומעל 12,500 הרץ. אודיופונית זה אומר שבדיסק שלא התעללו בו דיגיטאלית התחום הגבוה ישאר שקוף אבל אם נעשים שינויים (שאינם בהכרח טבעיים) הכרטיס לא נשאר אדיש מבחינת שמיעה ואז נשמע מריחה והפרדה לקויה בין הצלילים ומבחינה ויזואלית (בתוכנה) נראה שהכרטיס חותך את התדרים ואת רצפת הרעש כפי שתיארתי קודם. מאחר והמטרה שלו היא לא לערוך מוסיקה אלא רק להשמיעה As Is אז נותרה בעינה השקיפות שלו, לטוב ולרע.

מהירות: אחת הבעיות של כרטיסי קול מבוססי USB היא להתמודד עם מוסיקה שמצריכה תגובה מהירה מאוד לשפע של צלילים ולהבדלים בעוצמות שנועדו ליצר במת שמע. התופעה הזו בולטת מאוד ביצירות קלאסיות מורכבות, וואגר נקרא לדגל לבדיקה. לפני שאמשיך אני חייב לסייג את עצמי. הכרטיס הזה מחובר למערכת הפעלה לא סטנדרטית שלא נמצאת בכל בית וכאמור איננה עושה שימוש בדרייברים. העובדה הזו מועילה דווקא לתקן את הליקוי ההינהרנטי של חיבורי ה- USB. גם אצל ואגנר וגם בקובץ המטופל דיגיטאלית של הנשרים היכן שנדרשה מהירות דיוק והפרדה חדה בין שלל המידע לאוזן הכרטיס כשל והיה צורך להנמיך את האות בכניסה מתחת לסף שהופעל קודם לכן על מנת לעצור את הקקופוניה. אמנם, מדובר במצב קיצון שניתן לתיקון מידי אבל אם רוצים להאזין למקור שדורש מהירות ואבחנה גבוהה של הרבה נתונים הכרטיס הזה איננו הכתובת הנכונה. שלא במקרי קיצון או במקורות שלא טופלו לא הכרטיס נשאר שקוף ולא השפיע לרעה על המהירות והחדות.

בחירת כרטיס קול USB למחשב – לקסיקון אלפא
ביקורת

לקסיקון הצליחו לעמוד במטרה שהציבו, קרי, כרטיס קול שהוצאו ממנו מירב התכונות הנדרשות לשימוש במתחם האולפן המקצועי ועדיין לשמור אותו אדיש ושקוף. אבל, שני פוטנציומטרים שולטים על עוצמת האות הנכנס לכרטיס. הם נמצאים שם כי זו תכונה נדרשת בתחום האודיו האולפני. כדי להקל על התפעול צירפו לקסיקון שני לדים לכל אחד מהפוטנציומטרים ובחוברת ההפעלה הם מציינים שהלדים האלה צרכים להבהב מידי פעם. אם הם לא מהבהבים בכלל אנחנו נמצאים מתחת לסף האפס די.בי ואם כן אז אנחנו איפה שהוא בין אפס די.בי לחמישה די.בי. פלוס חמישה די.בי כשהמקור הוא נגן תקליטורים פירוש הדבר אודיו ברמת הזוועה. תוך כדי האזנה לכרטיס, החלפת המדיות והמקורות הסתבר כי לכייל את האות הנכנס זה עניין קצת בעייתי וקשה למצוא את העוצמה הנומינאלית שלא תפגע באיכות הצליל. בעזרת תוכנה, בדקתי את הטיעון של לקסיקון כפי שמופיע בחוברת ההדרכה והסתבר שהלדים מתחילים להבהב כבר במינוס 6 דיבי מה שמאוד מקשה לכייל את האות הנכנס לפי העין. ולפי האוזן: אם הוחלף מקור או לחילופין הוחלפה מדיה צריך, קודם כל, להאזין (באוזן לא בעין) ולכייל את האות הנכנס לפי האוזן. זה קצת מטריד מבחינה תפעולית ואת שביל הזהב מצאתי בכך שפשוט הנמכתי את האות הנכנס כך שתוכנת המחשב הראתה פיק מקסימאלי באזור המינוס 3 דיבי והגברתי את העוצמה במגבר האוזניות הפנימי או פשוט החלפתי לאוזניות יותר רגישות. פתרון אבל לא ממש אידאה.

סיכום

ככרטיס קול שנועד להחליף את הזוועה הסונית אותה מספקים יצרני המחשבים הניידים, כרטיס זה מהווה בהחלט רכישה צרכנית נבונה, הן מבחינת המחיר, מבחינת התפעול והן מבחינת איכות הקול. למטרות אודיופליות קרי להפיכת המחשב למקור שמע ובאמצעות הכרטיס הזה לחבר למערכת הסטריאו לא הייתי ממליץ עליו לא בגלל איכות השמע כמו בגלל הצורך לכייל את האות הנכנס כל פעם מחדש – תכונה מבורכת באולפן ומטרידה בסלון.

לא התייחסתי למבנה הפיסי של הכרטיס. הוא קל משקל והפוטנציומטרים שלו בנויים כך שככל שהם מסתובבים עם כיוון השעון הם הופכים ליותר ויותר קשים למגע, מצאתי את זה כיתרון וכאחד שחשוב לציין כי, כאמור, הכרטיס הזה נייד ויכול להיות שלא ימצא בטווח הראייה וברגע של חוסר תשומת לב נדחוף לאוזן את הדציבל המחריש המיותר. התפעול של הכפתורים ועובדת היותם קשים להנעה יותר ויותר בכיוון השעון מקלה על התפעול והיא תכונה מבורכת.

מבחינה סונית: הכרטיס אדיש ושקוף. במצבי קיצון הוא משפיע לרעה על איכות הסאונד אבל, שוב, מאחר והיישום שלו אינו מכוון לתחום האודיופילי כמקור נוסף ולא לאולפן הממוחשב הרי שהתכונה הזו זניחה לא לפני שבוצע כיול של האות הנכנס.

במהלך בחינת הכרטיס נעשה שימוש באוזניות מאיכויות שונות, התנגדויות שונות ואופי שונה. גם פה לא שמעתי שהכרטיס השפיע, לרעה או לטובה, על האופי של האוזנייה כפי שאני מכיר אותה. עם כולן אני חי כבר הרבה מאוד זמן.

מבחינת עלות תועלת, הכרטיס הזה נמצא בליגת האלופים. עלותו כ- 500 שקלים ומבחינה סונית הוא מציג איכות טובה מאוד.

ראוי לציין שהתקנת הכרטיס בחלונות או מאק כרוכה בהתקנת קרייברים ותוכנות נלוות,הדיסקים מצורפים לכרטיס, ההתקנה פשוטה וכוללת הסבר גם עם צילומי מסך. לדעתי, האופי הסוני ו/או התפעולי של הכרטיס לא ישתנה, לטובה או לרעה, אם יותקן תחת חלונות או מק.

  • email שלח לחבר

Share DTOWN Article

דיון בפורום על המאמר (0 תגובות פורסמו):

כל הזכויות שמורות לאתר dtown.co.il


הרשם לעדכוני האתר
Email: