אודיופילים חובבי אודיו, מה בנוגע לאוזן שלכם?

איך עובדת אוזן ומהו מנגנון השמיעה האנושית? איך שלא נהפוך את הדברים, בסופו של דבר, הצלילים שיבקעו ממערכת הסטריאו יגיעו לאוזניים שלנו, משם למוח ובתוך המוח לשלל מקומות אשר קשורים בתודעה ובתהליכי העינוג שהמוח האנושי יכול לספק לבעליו.

האוזן - מבט טכנולוגי

אם לרגע נתנתק מעובדת היותנו בני אדם ונבחן את האוזן האנושית ככלי טכנולוגי שיש לו יכולות פיסיקאליות כאלה ואחרות, נגלה את הדברים הבאים:

לאוזן ישנם שלושה שלבים שבהם היא פועלת:

שלב א: איסוף הצלילים מהסביבה הקרובה.
שלב ב: שיחזור הצלילים והפיכתם לאותות חשמליים.
שלב ג: העברת האותות החשמליים ובהם המסרים המשוחזרים למוח לפיענוח.

המנגנון הטכנולוגי - מכאני של האוזן מסוגל לשחזר צלילים בתדרים שבין 16 הרץ ועד ל 20 קילוהרץ. מתחת ל 16 הרץ ומעל ל 20 קילוהרץ אנחנו לא שומעים ואת זה עוד נברר בהמשך.

השמיעה מלידה ועד מוות

בלא כל מאמץ וללא תלות בגיל כל בן אנוש שומע את התדרים מ- 250 הרץ ועד 8 קילוהרץ.
מרגע הלידה ועד לגיל 8 טווח השמע הוא 16 הרץ ועד 20 קילוהרץ. את התדרים בין 16 הרץ ל 20 הרץ יכולים לשמוע בתנאי שקט מוחלט וישירות לתעלת השמע אך לא מעבר לכך. מעבר לכך עד גיל 8 שנים כל בן אנוש יכול לשמוע את מנעד התדרים שבין 20 הרץ ל 20 קילוהרץ ללא מאמץ מיוחד במינו.

מגיל 8 מתחילה ירידה ביכולת השמיעה של תדרים מעל ל 8 קילוהרץ. הירידה הזו נמשכת כל מהלך החיים.


למה נשים רגישות?
אצל נשים, הירידה בטווח התדרים מעל 8 קילוהרץ איטית יותר מאשר אצל גברים ובכלל נשים רגישות יותר לתחום השמע הגבוה בעוד גברים רגישים יותר לתחום השמע הנמוך. גבוה פירושו מעל 8 קילוהרץ ונמוך הוא מתחת ל 250 הרץ.

האם מה שציינתי עכשיו אומר שעם הזמן אנחנו לא שומעים תדרים מעל ל 8 קילוהרץ? התשובה היא לאו מוחלט, אנחנו כן שומעים אותם אבל המאמץ הנדרש לשם כך והעוצמות הנדרשות לכך הולכים ועולים עם הגיל. כמו כן, ניתן לאמן את האוזניים לשמוע צלילים בקצות הטווח וזאת מאחר שמעבר למנגנון הפענוח של הצליל ניתן לפתח את המנגנון הקוגנטיבי הקשור לפענוח צלילים שעם השנים קשה למנגנון הפיסיקאלי של האוזן לפענח אותם בשל שחיקה מכאנית.

האם אנחנו "רק" שומעים?

גוף האדם מעביר למנגנון פענוח הצלילים הקוגנטיבי צלילים בתדרים מ- 4 הרץ ועד 16 הרץ עד גיל 8 ו- 4 הרץ ועד ל-20 הרץ לאחר מכן. המנגנון הקוגנטיבי יודע לפרש את התדרים האלה לצלילים למרות שלא נקלטו באמצעות מנגנון השמיעה.

ומה עם תדרים גבוהים מעל 8 קילוהרץ וצפונה? ובכן גם פה קורה אותו הדבר אבל טווח התדר העליון קשה,עד בלתי אפשרי, למדידה מאחר והוא תלוי במבנה הגוף וביכולת הקוגנטיבית האישית של כל אדם ואדם אך אין למדע ספק שגם צלילים מעל ל 20 קילוהרץ מורגשים ומועברים על ידי הגוף האנושי ומעשירים את התחושה הקוגנטיבית של צלילים.

למה האבולציה העניקה לנו מנגנון שמיעה?

התשובה לשאלה הזו יכולה להכיל ערך שלם מהאינצקלופדיה, אבל הטעם הבסיסי לשמו האבולציה העניקה לנו את מנגנון השמיעה ועוד מיקמה אותו מחוץ לגוף וקרוב מאוד למוח היא אחת ויחידה: מנגנון השמיעה מחובר ישירות למנגנון התרעות מכאב ובריחה מפחד. זהו מנגנון בסיסי הטבוע בכל אחד ואחת מאיתנו ואיננו בר שליטה. אם לא נשמע לא נדע לברוח כאשר ישנה סכנה ולא נוכל להמנע מכאב שני אבני היסוד של של המכונה שמופלאה שנקראת אדם.


מדוע אחרי גיל 8 ישנה שחיקה בשמיעה?

גוף האדם אינו מבשיל עם גיחתו של הנולד מרחם אימו אלא מסיים את הבשלתו בגיל 40 לערך. כל ילוד נולד עם ריאות אולם הן מבשילות ומתחילות לתפקד רק בדקות (6 דקות ליתר דיוק) שלאחר הלידה, מה שמוכר לכולנו כבכיו הראשון של הרך הנולד. כולנו מכירים את ההבשלה המינית בין גיל 11 ל- 20 כולל הבשלה של מנגנוני הרביה וההתרבות. היכולת האינטלקטואלית מבשילה סופית בסביבות גיל ארבעים אחרי כן לא ניתן להוסיף לא יכולת ריגשית ולא אינטלקטואלית המנגנון מבשיל וננעל לעד. בגיל 8 מבשיל מנגנון השמיעה ולאחר מכן נשחק עד לחרשות המוחלטת - המוות.

אנחנו שומעים, מקשיבים מה באמת?

מרגע שנולדנו ועד שנמות באופן סופי ומוחלט ללא יוצא מן הכלל וללא הפסקה לרגע אחד אנחנו רואים, שומעים, טועמים, מרגישים ומריחים. אין רגע בחייו של אדם שאיזה חוש מחושיו אינו פעיל. הסיבה לכך שכל החושים שלנו נולדו לתכלית אחת: לספק את ההתראה ובזמן, למקרה שהולך להיות כואב ולברוח במקרה ומתרחשת סכנה. זהו צורך טבוע גנטית ולא ניתן לשנוי או לשליטה. המוח שלנו הוא הנתב המופלא שנוצר אי פעם. כל הזמן, מלידה ועד בסוף המר, ללא כל יוצא דופן המוח קולט את כל הנתונים כל הזמן אבל משווה אותם עם טבלת הניתוב שלו שהיא משפט פשוט אחד: עומד להתרחש כאב? עומדת להתרחש סכנה? אם לא הוא עושה drop למידע והוא לא מגיע לתודעה. אם ההשווה לטבלת הניתוב מניבה שעומד להתרחש כאב או פחד המידע מגיע לתודעה מידית ללא שליטה ומניע את יצר הבריחה מכאב ומסכנה. בנוסף, מתוחכם כבר אמרתי, במידה והקוגנה מסמנת לנתב שהיא מעוניינת להעביר מידע מאחד החושים (מחוש הטעם בעת אכילה, מחוש השמיעה בעת האזנה לצלילים, לחוש המישוש בין הסדינים וכו') הנתב מעביר את הנתונים והם מועברים לתודעה לטיפול הקוגנה שאת המנגנון המלא שלה טרם הצליח המדע לפענח וספק אם יצליח אי פעם.

ובלי סקס - אי אפשר...

מחקרים מהעשור האחרון,במקומות שונים בעולם ועם מגוון רחב של אוכלוסיה הוכיחו שבעת האזנה למוסיקה מפריש המוח את אותם כימקאלים ואת אותם אותות חשמליים שתכליתם לעורר את מנגנון העונג לרבות העונג מהאורגזמה הנשית והגברית.

האם זה אומר שאם חשקה נפשי בסקס ואין לי בן/בת זוג לעשות את זה איתו אז אקשיב למוסיקה? התשובה היא לא. הסיבה: למרות שמדובר באותה הפרשה כימיקאלית ובאותם אותות עצביים כל זה עובר את מנגנון האנטליגציה הרגשית שבו טבועה תוכנה שיודעת לעשות פירוש שונה לאותה הסיטואציה בין הסדינים לבין זו שבין הרמקולים.

ומשפט אחרון: עבדתם בסביבה רועשת ללא הגנה לאוזניים, סובבתם את כפתור העוצמה במגבר לקצה גבול היכולת של ציוד האודיו, רקדתם במועדון למוסיקה בעוצמת רעש שלא מביישת מטוס סילון בעת המראתו, דעו לכם כי התחרשתם לאט אבל בטוח ומעל לכל והכי חשוב פגעתם באבן היסוד של הקיום שלנו כבני אדם קרי מנגנון ההמנעות מכאב ובריחה מסכנה, ביכולת ההשרדות שלכם כיצור אנוש. שמרו על האוזניים, על השמיעה אי אפשר לתקן נזק, בדרך כלל הוא קורה לאט מאוד ומתרגלים אליו - קשה להבחין בו.