מדריך – רכישה של רסיבר קולנוע ביתי

מדריך – רכישת רסיבר קולנוע ביתי

רוכשים רסיבר קולנוע ביתי? המדריך הזה יפרט בפניכם את שלל התכונות אותן תמצאו בדגמי רסיברים מודרניים: פורמטי אודיו, מעגלי וידאו, תמיכה בקבצי מולטימדיה, אינטרנט ועוד. מה חשוב לחפש ברסיבר ומה הם ההבדלים בין רסיברים בקבוצות מחיר שונות?

רסיבר מהווה לב ליבה של מערכת הקולנוע הביתי, תפקידו הבסיסי וההיסטורי הינו לקבל את אות האודיו, לעבד, לחלק אותו לרמקולים השונים ולהגביר אותם באיכות שתגרום לנו להרגיש בסלון כמו באולם קולנוע משוכלל, עם אפקטים קוליים שמתרוצצים בין קירות החדר ומכניסים אותנו אל עולם הפנטזיה של הסרטים או חוויה של הופעה מוזיקלית.

בשנים האחרונות, שפע התכונות החדשות, הפכו את הרסיבר למכונה משוכללת הרבה יותר מ"סתם מגבר", עם שפע של מעגלי עיבוד וידאו ואודיו, התממשקות לרשת האינטרנט וקישוריות להתקני מולטימדיה שונים ומתקדמים.

תהיה זו משימה בלתי אפשרית לציין את כל דגמי הרסיברים שנמכרים כיום בכתבה אחת ולמען האמת גם לא ממש מעשית בגלל קצב התחלפות הדגמים. מדריך זה מתמקד בהסברים על התכונות החשובות אותן תמצאו ברסיברים חדשים המיועדים למערכת קולנוע ביתי (בסלון או בחדר הקרנה יעודי).

בחרנו לחלק את עולם הרסיברים לשלוש קבוצות, על פי מחיר. לכל קבוצת דגמים ישנן תכונות משלה ואתם מוזמנים לבחור את הרסיבר המתאים ביותר לכם, על פי הצרכים והדרישות שלכם.

רסיברים - תכונות עיקריות בחלוקה לקטגוריות מחיר

קבוצת מחיר נמוך: עד 2,500 ש"ח
3-4 כניסות HDMI
5-6 ערוצי הגברה.
תמיכה ב-  Dolby TrueHD, DTS-HD Master Audio (אם כי לא בכל הדגמים).
העברת אותות וידאו (מרכזיה בלבד) ללא שיפור שלהם.
כיול רמקולים בסיסי.

מחיר בינוני 2,500 – 6,000 ש"ח
4-6 כניסות HDMI.
6-7 ערוצי הגברה.
כניסת רשת ותמיכה ב- DLNA.
חיבורי USB.
מתאם BT אופציונלי.
מעגלי שיפור תמונה.
תמיכה בניגון קבצי LPCM, MP3, WAV, AAC, WMA Lossless, Apple Lossless, FLAC.
רדיו אינטרנט.
ממשק תפעול בסיסי על מסך הטלוויזיה.


קבוצת מחיר גבוה: מעל 6,000 ש"ח
6-7 כניסות HDMI
2 יציאות HDMI (לטלוויזיה ומקרן במקביל, למשל).
7-9 ערוצי הגברה.
כניסת רשת ותמיכה ב- DLNA.
חיבורי USB.
תמיכה בחיבור מכשירי אפל עם AirPlay.
שלט חכם לומד, בעל תאורת מקשים.
מעגלי שיפור תמונה.
מתאם BT.
תמיכה בניגון קבצי LPCM, MP3, WAV, AAC, WMA Lossless, Apple Lossless, FLAC (192 kHz/24-bit) (FLAC via LAN only).
רדיו אינטרנט.
ממשק גרפי מתקדם על מסך הטלוויזיה.

הערה: התכונות שצוינו מהוות סמן כללי לקבוצת המחיר, לא כל הדגמים יגיעו איתן בהכרח.


כעת, נסביר על התכונות העיקריות, אותן תמצאו בדגמים החדשים.

רסיבר קולנוע ביתי מודרני – תיאור התכונות 

אודיו
פורמטי אודיו
הקפיצה המשמעותית האחרונה בתחום הזה, אירעה כאשר נכנסו לשימוש נגני ה- Blu-ray. הם הציגו שני פורמטי אודיו רב ערוציים: Dolby Digital True HD ואת המתחרה DTS Master Audio. הצליל בשני הפורמטים הללו הינו דחוס פחות מאשר בעבר ואמור להשמע טבעי ומפורט יותר. אותם פורמטים נתמכים ברוב הגדול של הרסיברים, אולם, גם כיום, יש כמה דגמים בסיסיים שאינם תומכים בהם ולכן נמליץ פחות על רכישה שלהם– גם אם אינכם מתכוונים לרכוש נגן Blu-ray בשלב זה. מאז הושקו שני הפורמטים הנ"ל, יצאו לשוק ואריאציות של עיבודים שאמורים לקחת את אות המקור מהסרט ולשפר אותו בדרכים שונות בעזרת מעבדי הרסיבר, האחרון מהם הוא פורמט דולבי IIz, שמוסיף רמקולי אוירה נוספים בצדדים או עליונים מקדימה ומעביר אליהם חלק מהצלילים – מה שיוצר שדה גדול ורחב של צלילים מסביב לצופים בחדר. קישור: מדריך פורמטי אודיו קולנוע ביתי.

הגברה
ככל שעולים ברמת המחיר, כך אמורה גם עוצמת ואיכות ההגברה להשתדרג בהתאם, ההספקים לכל ערוץ ברסיברים, נעים בין 50-150 וואט. אגב, "בעולם האמיתי" – כלומר, בשימוש שוטף ברסיבר, האזנה בעוצמת קול מקובלת, פירושה שימוש בעוצמה של כמה עשרות וואטים בודדים בלבד. עליה במספר הוואטים מתבטאת בספק כח גדול יותר אשר מצריך גופי קירור יעילים (עבור רכיבי ההגברה כמו טרנזיסטורים למשל). זה דורש תשומת לב והשארת מרווח אוורור מתאים מעל ובצידי הרסיבר בעת התקנה.


אל תתרשמו יותר מדי ממספרי הוואטים הגבוהים שמציגים הרסיברים, במקרים רבים, זה לא ממש משקף שימוש במציאות. ראשית, רוב היצרנים, מציינים הספק (ביחידות וואטים) מול רמקולים עם עכבה (התנגדות) של 8 אוהם, חלק מהיצרנים מציגים הספק שנראה גבוה יותר, אך הוא מוצג מול רמקולים עם עכבת 6 אוהם. בכדי לבצע השוואה נכונה יותר, השוו את המספרים מול ערכי אוהם זהים. בנוסף, יש יצרנים אשר מציגים הספק וואטים לערוץ, נניח 140 וואט, אך, בפועל הם מודדים את זה רק כאשר ערוץ בודד או שניים פועלים ולא בעת הפעלת כל החמישה או שבעת הערוצים. רוצים לדעת כמה חזק באמת הרסיבר שלכם? בדקו את הנתון שמציג ספק הכח (בוואטים), אם הוא עומד על 500 וואט, חלקו את המספר למספר הערוצים (לא כולל את ערוץ הסאב שנחשב ל-0.1 ערוץ). במקרה הזה, למשל, לא יכול להיות שכל ערוץ מקבל 140 וואט כאשר חמישה ערוצים פועלים במקביל (וגם החלוקה הזאת מראה נתון אופטימי, משום שהמכשיר, מלבד הגברה, צורך גם וואטים נוספים המגיעים לשאר מעגלי הרסיבר).

טכנולוגיית הגברה: הרוב המוחלט של הרסיברים, מגיע עם הגברה טרנזיסטורית (Class A/B), חלק קטן מהדגמים מגיע עם מה שמכונה  "הגברה דיגיטלית" – Class D.

יכולת Bi-Amp: חלק מהרמקולים המודרניים, מגיעים עם ארבע כניסות כבלים, במקום שניים בעבר. רמקולים אלו, כוללים מעגל נפרד ליחידת הטוויטר ואחר ליחידות הוופרים. אם תכונה זו קיימת ברסיבר שלכם, הוא מסוגל לרתום ערוצי הגברה בלתי מנוצלים (נניח רמקולי סנטר אחוריים) לטובת הגברה "כפולה" לכל רמקול קדמי.

Compressed Music Enhancer: חלק מהרסיברים, מגיעים עם מעגלי שיפור קול המיועדים לניגון קבצי MP3 דחוסים, הם "פותחים" את קצוות טווח התדרים (גבוהים ונמוכים) כך שהצליל ישמע דחוס פחות.

דולבי ווליום – Dolby Volume: תכונה זו, משנה את עוצמת הקול בהתאם לתוכן המשודר, באם היא מזהה קפיצה חדה (כמו במעבר לפרסומות, למשל) אז היא מאזנת אותה בחזרה.

תוכניות DSP: אלו הם מצבי קול שונים המדמים למשל אולמות קונצרטים, מועדוני ג'ז או איצטדיונים, חלק מהיצרנים טוענים כי שלחו את אנשיהם לבצע מדידות ממקומות מפורסמים בכדי לתעד את הדהוד הצליל במקום ולהביא אותו הביתה. חלק מהתוכניות מתאימות לתכנים שונים כמו אקשן, ספורט וכו'.

מצב Pure / Direct Audio: לאלו אשר מעדיפים להאזין למוזיקת סטריאו במצבה המקורי (ללא עיבודי צליל מיותרים), ישנו לחצן ברסיבר אשר מכבה את מעגלי הוידאו במכשיר וגם את מצבי סימולציית ה- DSP, כך שהאות אמור לעבור את המסלול הקצר ביותר ממקור המוזיקה, דרך ההגברה ועד לרמקולים.

DAC 192KHz / 24bit: אלו רכיבי המרת אותות דיגיטליים (המידע אשר צרוב על דיסק אופטי או שמור על כונן קשיח) לפס קול אנלוגי (אותו מגבירים ושולחים לרמקולים). רכיבי DAC באיכות 192 / 24 הפכו לסטנדרט והם דרושים בכדי לפענח את פורמטי הקול החדשים.

כניסת פטיפון: חלקכם שומרים עדיין על אותו פלא אנלוגי ונהנים מידי פעם למראהו וצלילו של תקליט ויניל שחור מסתובב. מטבע הדברים, הרוב הגדול של הרסיברים, כבר אינו כולל כניסה מתאימה. במקרה כזה, תצטרכו לרכוש יחידת פונו סטייג' במחיר של כמה מאות שקלים והיא תשדך בין הפטיפון לבין הרסיבר.

כיול אוטומטי

אחת התכונות הברוכות ביותר שנכנסו לשימוש בשנים האחרונות, היתה כיול "ללא מגע יד אדם": לא די בהתקנה של חמישה (ומעלה) רמקולים וסאב, אלא יש לכייל את הרסיבר, כך שיהיה מסוגל "לשלוט" בהם באופן אופטימאלי.
הכיול מתבצע בעזרת חיבור מיקרופון בעל כבל ארוך אל הרסיבר (מגיע באריזה) והעמדה שלו בעמדת האזנה. לאחר כניסה לתפריט הכיול ובחירה בהתחלת כיול, ישמיע הרסיבר צלילים שונים ומשונים במשך מספר דקות, המיקרופון קולט אותם, משדר את המידע לרסיבר ובהתאם לזאת, מעבד הרסיבר יודע להגדיר את הפרמטרים השונים של אות השמע. איכות הכיול אינה זהה בין הרסיברים השונים וגם אם דגמים שונים משתמשים באותו יחידת כיול מתוצרת חברת Audyssey המפורסמת, הרי שגם כאן נמצא מנגנונים הנבדלים בינהם ברמת העיבוד המתמטי והתוצאה הסופית. ברמת המחיר הנמוכה, הכיול הינו בסיסי והוא מכייל פרמטרים כמו גודל רמקולים, מרחק של כל אחד מהם מהרסיבר, תזמון צליל שונה, עוצמת קול מתאימה לכל אחד מהם וגם תיקון היפוך פאזה (במקרה בו הפכתם בטעות בין הפלוס והמינוס בכבל הרמקולים.


ברמת מחיר בינונית של רסיברים, מתבצע גם כיול איקולייזר (טונים גבוהים, נמוכים ומה שבינהם) וגם יכולת התאמה לאקוסטיקת החדר: הרסיבר משנה את  ובכך מתגבר על מגבלות אקוסטיות של חלל האזנה, בקטע של זמן הדהוד ותדר שלו, למשל, אם יש הדהוד של תדר מסויים או גל עומד, הענין יקבל תיקון. כולל צליליו של רמקול הסאב וופר.
רסיברים בנגזרת המחיר היקרה יותר, יודעים למדוד ולאחסן בזכרונם מיקום של כמה נקודות האזנה, כך שאיכות הצליל תהיה אופטימלית לא רק ממיקום של צופה / מאזין יחיד בחדר אלא של כמה.


סנכרון שפתיים לתמונה
רבים ממסכי הטלוויזיה (מסכי LCD וגם פלזמה) כוללים אפשרויות מתקדמות לעיבוד וידאו, כמו למשל מנגנוני החלקת תנועה, אשר הופכים את התנועה בתמונה לחלקה יותר ובכך מתגברים על בעיית מהירות זמן תגובה במסכי LCD, למשל. הפעלת מנגנוני 100Hz בתמונה, גורם לעיכוב זעיר בהופעת התמונה לאחר שהאות הגיע למכשיר הטלוויזיה, כלומר, הפס הקול, מקדים בפועל את התמונה. הרסיברים אשר מציעים את מנגנון הסנכרון, מאפשרים לעכב אותו מעט ולסנכרנו ביחד עם התמונה.

וידאו ברסיבר

יחידת הוידאו ברסיבר, אחראית על שני תפקידים עיקריים: 1. HDMI Converter - קבלת אותו וידאו מהכניסות השונות, החל מכניסת RCA קומפוזיט, S-Video, קומפוננט ו- HDMI וניתוב שלו ליציאת המוניטור שתהיה HDMI ברוב המקרים. בתצורה זו, הרסיבר משמש למעשה כמרכזיית וידאו עבור המקורות החשובים כמו נגן DVD או Blu-ray, ממיר כבלים או לווין, קונסולת משחקים כמו PS3 או Xbox, סטרימר ומכשירים נוספים. בעזרת השלט החכם של הרסיבר, ניתן לעבור בין המקורות השונים ואף לשלוט עליהם משלט יחיד ובכך לצמצם או להעלים את ערימת השלטים הבלתי נגמרת על שולחן הסלון. 2. HDMI upscaling: מלבד ניתוב האותות, מעבד הוידאו ברסיבר מסוגל גם להמיר אותות מסוג i אל p (מה זה Deinterlacing) וגם לשפר במידה מסויימת אותות וידאו - למשל את התמונה שמגיעה מהממיר של YES או HOT. זה קורה בעיקר ברסיברים ברמת המחיר הבינונית והגבוהה והתמיכה הינה באותות וידאו עד לאיכות 1080p שהיא הגבוהה ביותר אשר מקובלת כיום בעולם ה- קולנוע ביתי.

חיבורי HDMI 1.4: תלת מימד הופך להיות תכונה נפוצה במסכי טלוויזיה ובעתיד הלא רחוק יוכנס לדגמים רבים. גם אם אתם לא זקוקים לתכונה זו כעת, כדאי לרכוש רסיבר עם חיבורי HDMI בתקן 1.4 (המעודכן ביותר לרגע זה), כך שיהיה שם כאשר תצטרכו אותו.
Pass Through: תכונה זו מאפשרת העברת אותות וידאו דרך HDMI גם כאשר הרסיבר כבוי. זו תכונה שמופיעה רק בחלק מהרסיברים, לפעמים היא מוגבלת לכניסה מסויימת במכשיר או לסוג מכשירים מסויים והיא מאפשרת להמשיך ולצפות בשידורי טלוויזיה מהממיר, למשל, מבלי להדליק את המערכת עבור כך.


מולטימדיה וקישוריות / חיבורים

סטרימר פנימי: כמו הסטרימרים ומכשירי טלוויזיה חכמים, גם רסיברים מודרניים, מציגים תמיכה בהזרמת קבצים דרך רשת. ברוב הגדול של הדגמים שמציגים יכולת זאת, היכולת כוללת ניגון קבצי אודיו בלבד, בחלק מהרסיברים ניתן להציג גם תמונות ובחלק קטן יותר גם קבצי וידאו, אבל עדיין הרסיבר אינו מחליף סטרימר בתחום הזה מבחינת תמיכה במגוון פורמטים.


חיבורי USB: הרסיברים המודרניים, יכולים להגיע עם חיבור אופציונלי לעריסת תחנת עגינה לנגני אפל, או כניסת USB שמשמשת גם היא לחיבור מכשירי אפל כמו אייפון או אייפוד, או חיבור נגן אודיו נייד, דיסק און קי עם קבצי מוזיקה.

כניסות אודיו Pre in: הכניסות הללו מאפשרות לחבר נגן אודיו דרך חיבור אנלוגי רב ערוצים (5-7) זאת במקרה בו רוצים לחבר נגן בלוריי או SACD ולהשתמש בממיר הדיגיטל לאנלוג הפנימי שלו), זה יאפשר גם לחבר נגנים עתידיים במקרה בו מפענחי האודיו הפנימיים של הרסיבר לא יתמכו בפורמטים חדשים.

יציאות אודיו Pre Out: כאשר נדרשת עוצמת הגברה גדולה יותר, למשל, במקרה בו החליף המשתמש רמקולים לכאלו שדורשים עוצמת דחיפה מגברת, היציאות הללו יאפשרו לחבר מגבר הספק חיצוני, חזק יותר מיחידת ההגברה הפנימית של הרסיבר, ניתן לחבר מגבר מונו ליציאה אחת עבור הגברת רמקול ספציפי (למשל רמקול סנטר) או מגבר קולנוע ביתי רב ערוצי המיועד לכל הרמקולים.


חיבור רשת (LAN): מיועד לניגון קבצים אשר מצויים באחד מהמחשבים בבית בעזרת פרוטוקול DLNA, או לחיבור אל שירות תחנות רדיו אינטרנטי, למשל Pandora / Rhapsody / SIRIUS Internet Radio / Napster / vTuner.
מי שמחפש לקלוט תחנות רדיו מקומיות בדרך המסורתית יותר, ימצא כי טיונר רדיו AF-AM קיים בכל הרסיברים, בחלק מהדגמים יש גם טיונר רדיו לוויני שאינו רלוונטי לישראל.

שליטה דרך הרשת: אם אתם מעדיפים לשבת מול המחשב בזמן ביצוע הגדרות מתקדמות, חלק מהדגמים החדשים, מאפשר זאת בעזרת Web Browser Control. על מסך המחשב, יופיעו תפריטי הגדרות, מה שמאפשר למומחי בית חכם

אפליקציית שליטה – סמארטפון וגם טאבלט
בשנתיים האחרונות, לאור התגברות השימוש בטלפונים חכמים וגם טאבלטים, חברות כמו פיוניר, ימאהה, אונקיו ונוספות פיתחו אפליקציות חכמות לשליטה על הרסיבר דרך אייפון / אייפד וגם מכשירי אנדרואיד. אפליקציות אלו מצויידות בממשק גרפי יפייפה והן מאפשרות שימוש נוח בממשק מגע בכדי לכוון פרמטרים החל משליטה על ווליום ועד לכיול מתקדם.


רסיבר אחד, כמה איזורים
יכולת זו שתוצג במפרט המכשיר כ- איזורים שונים Zone 2/3 (ואפילו Zone 4 בדגמים יקרים במיוחד), מאפשרת להשתמש ברסיבר כלב של של מספר מערכות שונות בבית. זה אומר בפועל שניתן להתקין בסלון מערכת שלמה של קולנוע ביתי ובשני חדרים נוספים, זוג רמקולים בכל חדר, אל הרמקולים בחדרים הנוספים, ניתן להעביר אותות שמע ממקורות שונים כמו נגן CD או  DVD. ברסיברים יקרים, יגיע במארז גם שלט שני אשר מופקד על האזור הנוסף.

חיבורים עבור התקנות מערכות בית חכם: אלו כניסות ויציאות המיועדות לחיבור ציוד של מערכות בית חכם והן יאפשרו העברת פקודה (זרם) להדלקת וכיבוי מכשירים חיצוניים עיניות הארכת מרחק לשלטים רחוקים ואפילו אפשרות לתכנות המכשיר. הכניסות יסומנו כ- +12V Trigger Output, Remote (IR) Input/Output וגם כניסת RS-232.


שלט רחוק, חכם: רסיברים זולים מגיעים עם שלט פשוט, אולם היקרים יותר כוללים שלט אוניברסלי (אליו ניתן להכניס קודי שליטה על מגוון ענק של מכשירים) או שלט חכם לומד, בדגמים הדגל, תקבלו גם שלט שני פשוט יותר לשליטה על Zone 2/3.
ממשק גרפי: הרסיברים זולים אינם כוללים ממשק ויזואלי על המסך, השליטה בהם נעשית דרך צג המידע הקדמי ברסיבר. בדגמים היקרים יותר, כאשר מחברים את הרסיבר לטלוויזיה, יוצג על המרקע ממשק גרפי אשר מראה בפירוט את תהליך הכיול למשל ומציע אפשרויות שליטה בתכונות מתקדמות כמו הצגת קבצי מולטימדיה ברשת, רשימות תחנות רדיו ועוד.

רסיברים דקים
בבית המודרני, בו אסטטיקה גוברת לעיתים על שאר השיקולים, עוביו של המכשיר הפך להיות גורם משמעותי יותר מבעבר.
בהתאם לכך, גברה הדרישה לרסיברים נמוכים יחסית וחברות כמו פיוניר וגם מרנץ השיקו דגמים דקים במיוחד. כמה דקים? העובי יכול לעמוד על כחצי מעוביו של רסיבר מדגם רגיל, למשל, גובה של 85 מ"מ, לעומת 168 מ"מ. נכון לעכשיו, הרסיברים הדקים מגיעים עם הגברה מעט חלשה יותר בהשוואה לדגמים במחיר דומה, אך מי שחייב להעמיד את המכשיר במזנון נמוך וצנוע במידותיו, ימצא כי רק רסיבר דק יכול להכנס למשוואה.


כיצד אבחר את הרסיבר שלי?

ראשית, החליטו מה הן התכונות אשר חשובות עבורכם, הציצו במפרט היצרן וסמנו לעצמכם את הדגמים שעונים לדרישות.
בעולם הרסיברים, יש מותגים ידועים כמו:
אונקיו - Onkyo, דנון - Denon, הרמן קרדון – Harman Kardon, ימאהה - Yamaha, מרנץ - Marantz, סוני - Sony, פיוניר - Pioneer, נאד - NAD, אנטם - Anthem, ארקם - Arcam, רוטל - Rotel, קיימברידג' אודיו –Cambridge Audio.

לאחר מכן, יש להגיע לחנות ולבקש הדגמה, רצוי להגיע עם דיסקים מוכרים שלכם – מוזיקה (CD) וגם סרטים (DVD או Blu-ray). במקרה האידאלי, בחינת הרסיבר תתבצע עם רמקולים זהים לאלו שנמצאים אצלכם בבית, אם אין בחנות רמקולים כאלו, שווה להתאמץ ולהביא לפחות את אלו הקדמיים (זוג). לכל רסיבר מתוצרת מותג אחר יש גוון צליל שונה במשהו מהמתחרים וגם יכולת "הדחיפה" / הנעה של הרמקולים איננה זהה ולכן השילוב של רסיבר קולנוע ביתי עם הרמקולים שלכם ישמע שונה בכל פעם שתחליפו רסיבר.

מתלבטים? מוזמנים להכנס אל פורום קולנוע ביתי – אודיו רב ערוצי באתר.