דעה אישית - חוק לשון הרע באינטרנט, זה טוב וגם רע

גולן טופמן
06-12-2011 06:21

מה הוביל להעלאת עדכון לחוק לשון הרע? האם ההתנהלות ברשת האינטרנט וצורות הביטוי הנפוצות מצדיקות תיקון שכזה ומה הקשר לנשיא אובמה?

מתוך חוק איסור לשון הרע:

"לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול- 1.להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצידם; 2.לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו; 3.לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורים ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו; 4.לבזות אדם בשל מוצאו או דתו;"

זהו הציטוט המדויק מתוך החוק, אשר חוקק לראשונה בשנת 1965 ונחתם ע"י המכובדים רוה"מ לוי אשכול, שר המשפטים דב יוסף ונשיא המדינה שניאור זלמן שזר. דאז כמובן. כפי שתשימו לב, לא מעט דברים השתנו מאז 1965 - כולל שמות המכובדים אשר חתומים על עדכוני החוק.


חוק לשון הרע החדש - מה הוביל לזה?

גולן טופמןלאחרונה הוצע תיקון לחוק לשון הרע, אשר אמור לתקף את החוק בהתאם לרוח התקופה שלנו כיום. בקיץ האחרון נחשפנו למחאה חברתית חסרת תקדים, אשר התנהלה בחלקה המכריע גם ברשתות החברתיות, שם גייסה עשרות אלפי (חלק יגידו מאות אלפי, תלוי באיזה עיתון אתם קוראים) תומכים, אשר התגייסו למען המטרה.

ולמה אני מצרף את המחאה החברתית כדוגמא? פשוט מאוד. משב הרוח האינטרנטי הוא זה שמניע את הדברים, ולראייה אפשר למצוא דוגמאות נוספות, הטובה שבהן היא קמפיין הריצה לנשיאות של אובמה בשנת 2007. רוב הקמפיין התנהל במקום אשר לא היה כה מסורתי לפני כן. בעוד שאחרים עבדו חזק במדיומים כגון טלויזיה, רדיו, ועיתונות כתובה, המועמד לנשיאות אובמה פתח ערוצי פייסבוק ויוטיוב שם העביר את מסריו, יצר קשר עם התומכים ודאג לקדם את ענייניו בדרך לבית הלבן. ובהמשך לאובמה, גם ביבי לא נשאר פראייר, עם עמוד פייסבוק מושקע.


שיקולים או אילוצים?


מבלי להיכנס לשיקולים פוליטיים, צד כזה או אחר, כן שווה להתייחס לנושא מבחינה טכנית ויבשה. חוק לשון הרע קיים משנת 1965, ולא בטוח שעומד במבחן הזמן. רבים לא יודעים, אך הרדיו, הטלויזיה והעיתונות הכתובה כפופים לרגולציה מחמירה ומתמידה, בין אם צנזורה צבאית, או הגבלות שנובעות משיקולי תוכן לגילאים, מגזרים ועד כמה הם הולמים לצופה.
באינטרנט המצב מעט שונה. אם התגובה הקיצונית ביותר שניתן להפגין כלפי כתבה בעיתון, היא זריקתו לפח האשפה, הרי שכלפי כתבה או וידאו ברשת אפשר להגיב בצורה שונה, לעתים הרסנית ולפעמים דורסנית. לכל כתבה יש טוקבק, אבל לכל טוקבק יש תוצאה והיא אף פעם לא נראית לעין. אז אולי לא בטוח שכדאי לשלוף עם פינצטה אחד אחד מהם, אבל אין ספק שיש כאן השפעה רצינית.

בשנת 2007 פורסם הסרט הדוקומנטרי "הטוקבקיסטים", אשר מציג את אמנות הטוקבקים, אם תרצו לקרוא לזה כך. "מהפכת האינטרנט", אומרים בסרט, "מעניקה קול לנמענים". בדיוק כך. על כתבה בעיתון נוכל להגיב מקסימום בתשבץ בעמודים הסוגרים, וגם אז זה לא רלוונטי ועל כתבת צבע בטלויזיה נוכל להגיב רק מול בת/בן הזוג או החברים בסלון. לעומת זאת, ברשת קל מאוד להגיב, אפשר ונדרש.


איפה אפשר להתבטא באינטרנט? איפה אוכל להגיב ולהביע את דעותיי?

טוקבקים, תתפלאו לשמוע, הם רק דוגמית קטנה. בשנים האחרונות חלה מהפיכה ששמה – Web 2.0. משמעה- ההמון מייצר את התוכן. טוקבק הוא תוכן שכפוף לתוכן שכבר נוצר מעליו ע"י גוף (עיתון/אתר). לעומת זאת, קיימים אמצעים נוספים ורבים למציאת ביטוי אישי.

פורומים הם דוגמא פשוט מצויינת. הרשת שוצפת קוצפת בפורומים. באילו נושאים? הכל. רק תחשבו על נושא, ואני אקריא מתוצאות גוגל: פורום רוני סופרסטאר, פורום עספור, פורום צ'כיה, פורום "הליכוד", פורום "העבודה", פורום "מכבי חיפה", פורום סריגה, פורום תפירה, פורום קריעה. פורום הכל. אם אפשר לכתוב על זה, ויש עוד אנשים שמחכים בתור לקרוא ולכתוב על זה, תקראו לזה פורום.  יש חוקים, יש מנהל, בדיוק כמו בחיים האמיתיים, אבל, איך אומרים - "באמנות כמו באמנות, אין דבר כזה שאין דבר כזה". גם שם הרוחות סוערות, ומילים נזרקות לאויר. אף אחד לא נותן את הדעת על כך, ולעתים מדובר במגיבים אנונימיים בתשלום.


ומצד שני - מדובר באמצעי יעיל להוצאת קיטור בנוסף לשיתוף עם אחרים. לכידות היא דבר חשוב, ואין כמו לגלות שעוד רבים חושבים כמוך.


בנוסף לפורומים והטוקבקים נמצאות שם בפסגה הרשתות החברתיות. סטטוסים, קבוצות, עמודים וגם תמונות- כולם מהווים את הכלים של המאה ה-21. השאלה היא, ולא – אני לא אענה עליה במאמר הזה - היא היכן עובר הגבול (ומכאן התיקון לחוק, כנראה).


איך אני יכול לדעת אם מדברים עליי ברשת?


כדי שהסעיף הזה יהיה מאוד רלוונטי לקורא, רצוי שתהי/ה סלב, פוליטיקאי, או תאגיד. אבל לאו דווקא. זה נכון שהקבוצות הללו מושכות הכי הרבה תשומת לב (יש שיגדירו "אש"), אבל לכו תדעו, אולי מישהו, איפשהו ברשת, כותב גם עליכם. הדרך הטובה ביותר היא גיגול עצמי. רשמו את שמכם או שם החברה שלכם במנוע חיפוש, ובדקו מה עולה בתוצאות. כתבו עליכם? דיברו עליכם? סביר  להניח שזה יופיע. אבל יש גם כלים מתקדמים יותר. קיימים אינספור שירותי ניטור ברשת, אבל גוגל מציעים אחד חינמי, ושמו- Alerts Google. מילוי הטופס, כולל מילות מפתח, יוכל לספק לנו איזכורים אחרונים בנושא.


Google alerts
במידה ואנו מעוניינים להגיב, רצוי לאתר איזכורים רלוונטיים ועדכניים. לא נגיב לפוסט שנכתב לפני שנתיים, מאחר והוא לא רלוונטי, וספק אם הכותב מתעדכן בתגובות שנכתבות שם.

דרך נוספת היא לחפש את הנושא המבוקש בפייסבוק, ולבדוק האם נפתחו קבוצות או עמודים בנושא. בכל הנוגע לרשתות חברתיות, הנושא כאוב, ומוכר מאוד לצערנו. לפני כשלושה חודשים, התפרסם מקרה של נער שחווה התעללות חוזרת ונשנית דרך הפייסבוק ושם קץ לחייו. מארק צוקרברג מודע לבעיה וכבר החל לפעול להעלאת קמפיינים נגד בריונות רשת
לפני כמה חודשים.


לסיכום – חוק מיושן, תיקון מעודכן?


חוק לשון הרע יכול לפעול לכאן או לכאן. יש שיזעקו "איראן זה כאן" ויש שיגידו שמדובר בתיקון שישים קץ לבריונות הרשת.  אין ספק שהתקופה רגישה והכל נפיץ - העולם האיסלאמי כולו רועד ומשנה צורתו כתוצאה ממחאות חברתיות ברשת, בעוד שהגזרה מתלהטת והרשתות החברתיות הופכות לכלי משמעותי בכל זירה- פוליטיקה, ספורט, מדע, תרבות ובידור.

הזמן יעשה את שלו, אך בינתיים, לפני שאנו כותבים מילה נוספת, נבדוק האם דיברו עלינו. למגיבים למאמר זה- התיקון לחוק עדיין לא נכנס לתוקף, אבל היו עדינים.

מעבר לתגובות בפורום