חנויות
פיוז ארמה אודיו אודיו אקסטרים Sonic Bliss אמנון סאונד סטריאו פרו Soundquest קודו אודיו Stereoscope סטריאוסקופ למטייל אניגמה קולנוע ביתי גופי תאורה

דעה אישית - חוק לשון הרע באינטרנט, זה טוב וגם רע | מחשבים | כתבות | ראשי

דעה אישית - חוק לשון הרע באינטרנט, זה טוב וגם רע

גודל אות: Decrease font Enlarge font
צנזורה זה לא תמיד רע - חוק לשון הרע צנזורה זה לא תמיד רע - חוק לשון הרע

מה הוביל להעלאת עדכון לחוק לשון הרע? האם ההתנהלות ברשת האינטרנט וצורות הביטוי הנפוצות מצדיקות תיקון שכזה ומה הקשר לנשיא אובמה?

מתוך חוק איסור לשון הרע:

"לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול- 1.להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצידם; 2.לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו; 3.לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורים ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו; 4.לבזות אדם בשל מוצאו או דתו;"

זהו הציטוט המדויק מתוך החוק, אשר חוקק לראשונה בשנת 1965 ונחתם ע"י המכובדים רוה"מ לוי אשכול, שר המשפטים דב יוסף ונשיא המדינה שניאור זלמן שזר. דאז כמובן. כפי שתשימו לב, לא מעט דברים השתנו מאז 1965 - כולל שמות המכובדים אשר חתומים על עדכוני החוק.


חוק לשון הרע החדש - מה הוביל לזה?

גולן טופמןלאחרונה הוצע תיקון לחוק לשון הרע, אשר אמור לתקף את החוק בהתאם לרוח התקופה שלנו כיום. בקיץ האחרון נחשפנו למחאה חברתית חסרת תקדים, אשר התנהלה בחלקה המכריע גם ברשתות החברתיות, שם גייסה עשרות אלפי (חלק יגידו מאות אלפי, תלוי באיזה עיתון אתם קוראים) תומכים, אשר התגייסו למען המטרה.

ולמה אני מצרף את המחאה החברתית כדוגמא? פשוט מאוד. משב הרוח האינטרנטי הוא זה שמניע את הדברים, ולראייה אפשר למצוא דוגמאות נוספות, הטובה שבהן היא קמפיין הריצה לנשיאות של אובמה בשנת 2007. רוב הקמפיין התנהל במקום אשר לא היה כה מסורתי לפני כן. בעוד שאחרים עבדו חזק במדיומים כגון טלויזיה, רדיו, ועיתונות כתובה, המועמד לנשיאות אובמה פתח ערוצי פייסבוק ויוטיוב שם העביר את מסריו, יצר קשר עם התומכים ודאג לקדם את ענייניו בדרך לבית הלבן. ובהמשך לאובמה, גם ביבי לא נשאר פראייר, עם עמוד פייסבוק מושקע.


שיקולים או אילוצים?


מבלי להיכנס לשיקולים פוליטיים, צד כזה או אחר, כן שווה להתייחס לנושא מבחינה טכנית ויבשה. חוק לשון הרע קיים משנת 1965, ולא בטוח שעומד במבחן הזמן. רבים לא יודעים, אך הרדיו, הטלויזיה והעיתונות הכתובה כפופים לרגולציה מחמירה ומתמידה, בין אם צנזורה צבאית, או הגבלות שנובעות משיקולי תוכן לגילאים, מגזרים ועד כמה הם הולמים לצופה.
באינטרנט המצב מעט שונה. אם התגובה הקיצונית ביותר שניתן להפגין כלפי כתבה בעיתון, היא זריקתו לפח האשפה, הרי שכלפי כתבה או וידאו ברשת אפשר להגיב בצורה שונה, לעתים הרסנית ולפעמים דורסנית. לכל כתבה יש טוקבק, אבל לכל טוקבק יש תוצאה והיא אף פעם לא נראית לעין. אז אולי לא בטוח שכדאי לשלוף עם פינצטה אחד אחד מהם, אבל אין ספק שיש כאן השפעה רצינית.

בשנת 2007 פורסם הסרט הדוקומנטרי "הטוקבקיסטים", אשר מציג את אמנות הטוקבקים, אם תרצו לקרוא לזה כך. "מהפכת האינטרנט", אומרים בסרט, "מעניקה קול לנמענים". בדיוק כך. על כתבה בעיתון נוכל להגיב מקסימום בתשבץ בעמודים הסוגרים, וגם אז זה לא רלוונטי ועל כתבת צבע בטלויזיה נוכל להגיב רק מול בת/בן הזוג או החברים בסלון. לעומת זאת, ברשת קל מאוד להגיב, אפשר ונדרש.


איפה אפשר להתבטא באינטרנט? איפה אוכל להגיב ולהביע את דעותיי?

טוקבקים, תתפלאו לשמוע, הם רק דוגמית קטנה. בשנים האחרונות חלה מהפיכה ששמה – Web 2.0. משמעה- ההמון מייצר את התוכן. טוקבק הוא תוכן שכפוף לתוכן שכבר נוצר מעליו ע"י גוף (עיתון/אתר). לעומת זאת, קיימים אמצעים נוספים ורבים למציאת ביטוי אישי.

פורומים הם דוגמא פשוט מצויינת. הרשת שוצפת קוצפת בפורומים. באילו נושאים? הכל. רק תחשבו על נושא, ואני אקריא מתוצאות גוגל: פורום רוני סופרסטאר, פורום עספור, פורום צ'כיה, פורום "הליכוד", פורום "העבודה", פורום "מכבי חיפה", פורום סריגה, פורום תפירה, פורום קריעה. פורום הכל. אם אפשר לכתוב על זה, ויש עוד אנשים שמחכים בתור לקרוא ולכתוב על זה, תקראו לזה פורום.  יש חוקים, יש מנהל, בדיוק כמו בחיים האמיתיים, אבל, איך אומרים - "באמנות כמו באמנות, אין דבר כזה שאין דבר כזה". גם שם הרוחות סוערות, ומילים נזרקות לאויר. אף אחד לא נותן את הדעת על כך, ולעתים מדובר במגיבים אנונימיים בתשלום.


ומצד שני - מדובר באמצעי יעיל להוצאת קיטור בנוסף לשיתוף עם אחרים. לכידות היא דבר חשוב, ואין כמו לגלות שעוד רבים חושבים כמוך.


בנוסף לפורומים והטוקבקים נמצאות שם בפסגה הרשתות החברתיות. סטטוסים, קבוצות, עמודים וגם תמונות- כולם מהווים את הכלים של המאה ה-21. השאלה היא, ולא – אני לא אענה עליה במאמר הזה - היא היכן עובר הגבול (ומכאן התיקון לחוק, כנראה).


איך אני יכול לדעת אם מדברים עליי ברשת?


כדי שהסעיף הזה יהיה מאוד רלוונטי לקורא, רצוי שתהי/ה סלב, פוליטיקאי, או תאגיד. אבל לאו דווקא. זה נכון שהקבוצות הללו מושכות הכי הרבה תשומת לב (יש שיגדירו "אש"), אבל לכו תדעו, אולי מישהו, איפשהו ברשת, כותב גם עליכם. הדרך הטובה ביותר היא גיגול עצמי. רשמו את שמכם או שם החברה שלכם במנוע חיפוש, ובדקו מה עולה בתוצאות. כתבו עליכם? דיברו עליכם? סביר  להניח שזה יופיע. אבל יש גם כלים מתקדמים יותר. קיימים אינספור שירותי ניטור ברשת, אבל גוגל מציעים אחד חינמי, ושמו- Alerts Google. מילוי הטופס, כולל מילות מפתח, יוכל לספק לנו איזכורים אחרונים בנושא.


Google alerts
במידה ואנו מעוניינים להגיב, רצוי לאתר איזכורים רלוונטיים ועדכניים. לא נגיב לפוסט שנכתב לפני שנתיים, מאחר והוא לא רלוונטי, וספק אם הכותב מתעדכן בתגובות שנכתבות שם.

דרך נוספת היא לחפש את הנושא המבוקש בפייסבוק, ולבדוק האם נפתחו קבוצות או עמודים בנושא. בכל הנוגע לרשתות חברתיות, הנושא כאוב, ומוכר מאוד לצערנו. לפני כשלושה חודשים, התפרסם מקרה של נער שחווה התעללות חוזרת ונשנית דרך הפייסבוק ושם קץ לחייו. מארק צוקרברג מודע לבעיה וכבר החל לפעול להעלאת קמפיינים נגד בריונות רשת
לפני כמה חודשים.


לסיכום – חוק מיושן, תיקון מעודכן?


חוק לשון הרע יכול לפעול לכאן או לכאן. יש שיזעקו "איראן זה כאן" ויש שיגידו שמדובר בתיקון שישים קץ לבריונות הרשת.  אין ספק שהתקופה רגישה והכל נפיץ - העולם האיסלאמי כולו רועד ומשנה צורתו כתוצאה ממחאות חברתיות ברשת, בעוד שהגזרה מתלהטת והרשתות החברתיות הופכות לכלי משמעותי בכל זירה- פוליטיקה, ספורט, מדע, תרבות ובידור.

הזמן יעשה את שלו, אך בינתיים, לפני שאנו כותבים מילה נוספת, נבדוק האם דיברו עלינו. למגיבים למאמר זה- התיקון לחוק עדיין לא נכנס לתוקף, אבל היו עדינים.

  • email שלח לחבר

Share DTOWN Article

דיון בפורום על המאמר (9 תגובות פורסמו):

avatar
hbs 2011-06-12 08:55:58
אז מה שאתה אומר זה שצריך להיות מנומסים ? .......
avatar
2011-06-12 10:11:31
אני מבין מה המסר שלך אבל השאלה היא אם החוק החדש נותן באמת מענה להכפשות בטוקבקים או סתם מעלה את סכום הפיצוי הכספי ?
avatar
golant 2011-06-12 10:13:10
אין חובת נימוס, אך למילים יש הרבה מאוד כוח. טוקבקים נוטים להיות אנונימיים, אך עוקצניים, לעתים ברמות שעשויות להוות נזק. לדוגמא- במקרה של אסתי גינזבורג - כמה טוקבקים מטיפים לה על משקל וגזרה? הרבה מאוד. ומצד שני, מנסים למנוע תופעה של אנורקסיה. אפשר לקרוא לזה "הסכנה שבאנונימיות". השאלה היא היכן עובר הגבול בין חופש ביטוי לבין גרימת נזק.
avatar
eldo 2011-06-12 19:46:13
החוק הנ"ל הוא חוק מיותר ואידיוטי, מסיבה פשוטה: האחריות על הטוקבקים המפורסמים באתרי אינטרנט היא אך ורק על עורכי אותם אתרים. הרי אף אחת מאותן תגובות פוגעניות לא היתה זוכה להתפרסם בדפיו של אמצעי תקשורת מודפס, מאחר שהיתה "מצונזרת" בוודאות ע"י העורך (לפחות אחד מאנשי שרשרת העריכה). אותו דין צריך לחול גם על אתרי אינטרנט - אם זה לא מספיק טוב להיות מפורסם בדפוס, זה לא מספיק טוב להופעה על המסך. אלא שאנשי האתרים מעדיפים לפטור עצמם מהמטלה המעיקה (?) של הפעלת שיקול דעת, ומפרסמים כל רעל וכל #@& ששולחים אליהם, לבד אולי ממספר קטן מאד של תגובות שכנראה מזעזעות אפילו את הטיפוסים הריקים והאטומים האלה. שום אתר אינטרנט אינו חייב לפתוח עצמו לתגובות, ואם בחר לעשות כן - חובתו לשמור על רמה אנושית אלמנטרית. לא שמר - העונש צריך להיות סגירת האתר למשך שבוע, למשל. אבל בישראל כמו בישראל, הרבה יותר קל להפיל את האחריות על הש"ג - במקרה זה הטובקיסט - ולפטור את האחראי האמיתי (אנשי האתר) מכל אחריות למעשיהם/מחדליהם.
avatar
2011-06-12 20:53:26
האם אתה בטוח שהטוקבקיסט הוא הש"ג? האם האחריות אינה נופלת לאלו שמטיפים לרצח, אנורקסיה או גזענות על גבי הטוקבקים? ברור שהעורכים לא חייבים להכניס, אבל צריך להתחיל להבין מאיפה זה מגיע.
avatar
יואלפלרמן 2011-07-12 20:57:10
לפני כל דיון במהות, צריך לציין כי מדובר בשני חוקים שונים לגמרי, שאם יתקבלו שניהם תהיה לכך השפעה דרמטית על עניין הטוקבקים, אבל בעניין הטוקבקים לא ממש (ראו בהמשך). החוק האחד מרחיב מאוד את עניין לשון הרע בכלל ומתמקד בהחמרה קיצונית של הסנקציות הכספיות בפרט. בנוסף, חוק זה קובע קנס גבוה במיוחד על לשון הרע, גם אם לא הוכח נזק. החוק השני נועד לאפשר לבית משפט לצוות על הספקית לגלות מיהו האיש העומד מאחורי הטוקבק, דבר שכיום אינו מותר. לגבי חוק זה, אין בעיה לעקוף אותו; יש אפשרויות רבות. *** החוק הראשון הוא תועבה מוסרית, משום שנועד להלך אימים על עיתונאים. לא יותר, לא פחות. מול סכומים כאלה, במקרים רבים - גם במקרים חשובים מאוד - תיווצר רתיעה. והרתעה כזאת תשמח פוליטיקאים לא מעטים וגם עוד כמה בסביבה. לגבי החוק השני, צריך לאפשר - במקרים חמורים במיוחד - המצאת שם הטוקבקיסט. יש חשיבות רבה מאוד לשיח האנונימי, אבל אסור שהוא יהיה גם מפלטם של נבלים. אסור שתהיה כאן נבלה ברשות זכות הביטוי.
avatar
carmi 2011-08-12 09:40:00
זה לא שאני לא חושב שצריך תרבות דיון בין אישים ובמדיה האלקטרונית אבל אני מאוד מפחד (כן מפחד) מהכיוון שהממשל בוחר בחוקים שהוא מעביר מחר לא נוכל להתריע מפני חברה שעושה פעולה שפגעה בנו מחר לא נוכל לקרוא להחרים חברה ישראלית מחר לא נוכל לבקר את הממשל מחר לא יהיה לנו חופש להביא את הדעות שלנו וכאמור אני מפחד מכך שנאבד את הדמוקרטיה שיש כאן.
avatar
2011-08-12 12:56:43
אדם שמשפיל אנשים בכל מקום ללא סימוכין זה רע החוק נהדר לא יתכן שעיתונאים יתפרנסו להשפיל בכח כדי למכור עיתונים
avatar
carmi 2011-08-12 20:00:28
אורח יקר כנראה לא קראת את החוק אחרי הכל יהיה אפשר להאשים אותך בלשון הרע על עיתונאים - תחושב על זה
כל הזכויות שמורות לאתר dtown.co.il


תגיות
הרשם לעדכוני האתר
Email: