ביקורת רמקולים: ASW Genius 310 – דור חדש ומשודרג

חשבתם שאי אפשר להשיג איכות של 30 אלף שקל בפחות מחצי מזה? תחשבו שוב; הכירו את Genius 310, רמקול שמציג צליל עשיר ומרגש. הדגם הקודם שלו זכה אצלי בתואר "מוצר השנה". האם יתעלה על קודמו? ספוילר: ועוד איך.

אני אוהב לבחון רמקולים בטווח מחירים של בין עשרת אלפים לעשרים אלף שקל. האיכות של מוצרים כאלו ביחס לעולם ה-Hi End היקר מאוד תמיד מכניסה אותי לפרופורציה וממחישה לי כמה באמת שווה לשלם על מוצר עילית ומה טיבם של מוצרים בעלי מחיר נגיש יותר.

רמקולי ASW

השם ASW הוא ראשי תיבות של Accurate Sound Wave. החברה נוסדה בגרמניה, ב-1987 והיא מייצרת רמקולים בלבד, בשלוש רמות. הרמקול שאני עומד להכיר לכם, דגם 310, שייך לסדרת ה- Genius והוא ממוקם שני רק לדגם 410, הבכיר בה.

טכנית, מדובר ברמקול בתצורת 2 way רצפתי צר וגבוה שפיאותיו הצדדיות מעוגלות כדי למנוע גלים עומדים בתוך התיבה. בקדמתו נמצאות זוג יחידות מידבס וטויטר קרמי במבנה דיאפוליטו (טויטר בין שתי יחידות המידבס).
קוטר יחידות המדבס הוא 150 מ"מ ויחידת טוויטר קרמית בקוטר של 25 מ"מ. יש לו היענות רחבה לתדרים – בין 32 הרץ ועד 30 קילוהרץ, רגישות של 90DdB ותנועת עכבה שנעה בין שמונה לארבעה אוהם. על הנייר לפחות, הוא קשה  יותר להנעה מהדור הקודם.

משקל הרמקול יחסית לגודלו אינו רב – 17.5 קילוגרם, אך איכות הבניה וההרכבה היא מהמרשימות שנתקלתי בהן בטווח המחיר הזה. מאוד אהבתי את העיצוב החדש שמשדר הרבה יותר יוקרה מהעיצוב השמרני של הדור הקודם. אהבתי את שידרוג היחידות ועוד יותר – את השינוי ביחידת הטויטר שהפכה ליחידה קרמית שנחשבת (לפחות נחשבת) לשקופה ואיכותית יותר מקודמתה.

מכיוון שבחנתי בזמנו את הדור הקודם של ה-ASW Genius החלטתי לבחון את הדגם החדש עם אותה מוסיקה בדיוק. אני יכול להגיד בביטחון מלא שהדור החדש עולה על הקודם, למרות שזה האחרון זכה אצלי לשבחים. כמה יותר טוב? המשיכו לקרוא.

מפרט מעודכן בהשוואה
אני יכול להגיד שברמה הטכנית יש שינויים במפרט:
א. הדור הקודם ירד (על הנייר) נמוך יותר. 35 הרץ לעומת 42 הרץ בחדש.
ב. הדור החדש קל יותר. 22 קילו לעומת 17.5 קילו בחדש.
ג. הדור החדש נציל פחות. 91.5 דציבל לעומת רגישות של 90 דציבל בחדש.

מבחן האזנה

1: רוק ומטאל
אני פותח את מבחן ההאזנה בסלון ביתי עם הרכב מדהים שנקרא dave matthews band בשיר שנקרא #41  מתוך התקליט crash. מכות תוף הרגל והמצילות שפותחות את השיר מלמדות אותי שמדובר ברמקול עם בס מאוד עמוק, עוצמתי ומהיר. אומנם הוא לא “קצר” כמו בדגם הקודם אך בהחלט מוצג עם הרבה יותר רזולוציה.

יחד עם זאת, האיזון הטונאלי בגזרת התדרים הנמוכים הוא פשוט מצוין. תוף הרגל בשילוב גיטרת הבס נשמעים מעולה, ההפרדה בניהם מוגדרת וברורה. הטויטר הקרמי החדש מרגיש חלק בלתי נפרד משאר היחידות. הוא מהיר כברק אך לא סלחן ומעודן כמו הטויטר בדור הקודם. זה אומר שהוא נוטה ליותר חריפות אך הרבה יותר פרטים ודיוק. זה מתבטא בכך שקל מאוד לזהות היכן פגע מקל המתופף במרחב המצילה, אפקט הדעיכה שלאחר המכה מורגש היטב ושאר הכלים המסתובבים בטווח התדרים הזה נשמעים מפורטים ומופרדים היטב.

הערה: השיפור הגדול ביותר שאני מגלה הוא דווקא בהתנהגות התיבה. התחושה היא שהיחידות מנגנות באינטרקציה טובה יותר עם התיבה לעומת הדור הקודם. זה משפיע על ההפרדה, המהירות והאיזון הטונאלי. מאידך, למרות התיבה ה"מתה" יותר, הבס הרבה יותר מתוח ועמוק, עם הרבה יותר רזולוציה ועוצמה. 


מכאן אני מאזין ללהקת הרוק Rage against the machine בשיר הטוב ביותר שלהם (לטעמי) שלהם killing in the name. השיר הזה מוכיח לי כי מדובר ברמקול פחות נוח להנעה מהדור הקודם, מגברי מנורות מעוטי וואטים לא בטוח יניעו אותו כראוי במוסיקה תובענית  והאיזון הטונאלי יפגע. מאידך, מגברים חזקים יותר (100 וואט וצפונה) יוציאו ממנו איכויות אדירות ושליטה מרשימה. אני מרגיש כי הרמקול הזה אינו מתרגש כל כך מגיטריסטים שפורטים באלימות על המיתרים; אפקט הדיסטורשן נשמע מלא, אנרגטי ועשיר מאוד. התופים נשמעים דינמים וכוחניים, אינם מאבדים מהדינמיות או מהתוקפנות שלהם מבעד לכל שאר הכלים, השירה מגיחה ממרכז הבמה ונשמעת נהדר. הבמה גדולה, מאוד ברורה ומוגדרת ועמוקה במיוחד.

מבחן האזנה 2: קולות שירה
נעבור למוסיקה ווקאלית: קולות אדם מהפטיפון. בחרתי בתקליט של הזמר והמנצח peter schreier שנקרא das schönste von.  קולו של הסולן הזה הוא אחד המרגיעים ביותר כשהוא שר בעדינות והעוצמתיים שאני מכיר כשהוא מחליט "לתקוף". אני מוצר אותו כרפרנס מצויין לבדיקת איכות קולות אדם במערכת. הרמקול הזה מציג מיד מרשים ביותר ומצליח להציג בקלות את הפער בין קול רגוע לקול עוצמתי ותקיף. קולות שירה אינם נדחקים מבעד לכלים שמאחור והכלים כמובן, כמו קול השירה, שומרים על עושר והפרדה מרשימים במיוחד.

נמשיך עם קול נשי ביצירה מדהימה בקולה המרגש של הזמרת emma kirkby בתקליט musique and sweet poetrie . הזמרת הזו ידועה ברכות שבקולה ובמנעד מרשים מאוד. קולה המתנדנד מוצג היטב מבעד לרמקול הזה, הוא מצליח להעביר את הפרטים והניואנסים הקלים ביותר מיחידת הטויטר המעולה שלו ומצליח לשמוע על איזון טונאלי מצויין גם בעוצמות נמוכות וגבוהות יחד. מאחורי הזמרת נשמעים כלי התקופה ממוקמים במרחב הבמה באופן ברור ומוחשי. הרמקול מציג הפרדת כלים מרשימה, טבעיות ופרטים ברמה מעולה, ניואנסים קלים כמו הקשת ששטה על המיתרים וצליל משיכתה אחורה. אני מוצא את התוצאה כמצויינת, טבעית ונכונה מאוד.

הערה על תמונת סטריאו: זו מרשימה בשני קטעי הבחינה, הזמרים ממוקמים במרכז, בגובה עמידה ובקדמת הבמה בעוד כלי הנגינה נמצאים מהצדדים ומאחור. הרמקולים נעלמים בחלל החדר בלי כל בעיה. גם בחדר השינה הם הצליחו להמחיש לי את אותם יתרונות שקשורות בבמה אך כאשר הזמרת הרימה את קולה התחושה הייתה מעט מהירה, אני משער שטיפול אקוסטי קליל בחדר השינה יביא את הרמקול לאיזון מרשים גם כאשר מדובר בקולות גבוהים עם נטייה קלילה להישמע מעט חריפים.


מבחן האזנה 3: מלכודת אלקטרונית
אני ממשיך עם מוסיקה אלקטרונית קלה של הצמד האלקטרוני שנחשב, בעיני לפחות, לאחד מההרכבים האלקטרונים הטובים והמוכשרים ביותר שאני מכיר – Yello. בחרתי את הקטע Drive/Driven מתוך האלבום Essential . היצירה הזו היא אחת מהטובות ביותר שיצרו ולדעתי מפנקת באיכות צליל שהיא מהטובות ביותר שהוקלטו אי פעם במוסיקה אלקטרונית קלה. הGenius 310- מצליח להעביר בס עמוק ועוצמתי, מיד מלא ומופרד היטב וצלילים גבוהים מאוד נטרלים ומפורטים. קולם העמוק של הסולנים נשמע היטב, עם אנרגיה נכונה ופרופורציה מעולה בין השירה לפלייבק.

לקינוח, בדקתי את הרמקול בקטעים אלקטרונים קשים יותר - venetian snares מהאלבום hospitality שמשמש אותי זמן רב למבחנים ומהווה רפרנס מעולה לכל מה שקשור למיידיות, מהירות, רזולוציה ותוקפנות. אני זוכר שמאוד התפעלתי מהתוצאה של הדור הקודם במוסיקה אלקטרונית. כשחזרתי לקרוא את הכתבה שעשיתי עליו ממש הצלחתי להיזכר בסאונד שלו. אני זוכר גם את ההפתעה שהקטנצ'יק ההוא הצליח לנגן את היצירה בקלות כזו. מאידך, הדור החדש קצת פחות נהנה מהסגנון הזה. אני חש כי הטויטר מעט יותר חריף ופחות סלחן. הצליל פחות מעודן וזורם אלא קשה ואנליטי. הוא עומד בקלות בעוצמות גבוהות ואינו ניכנס לעיוות או אפילו קרוב לכך, אך התוצאה הכללית חריפה, פחות מאוזנת מהדור הקודם אלא יותר מפורטת ומהירה. כלומר, בקטעים בהם חשתי שהדור הקודם אינו מספיק מהיר (ומסתפק בציון "עובר") הרמקול הזה רושם ציון טוב יותר - אך במחיר חסרונות באיזון הטונאלי שבתדרים גבוהים. לעומת זאת, התחום הנמוך נשמע מעולה.
הבס העמוק יותר מהדור הקודם מוסיף נפח מקסים ליצירה וממלא את החלל בקלות בלי לפגוע בשאר תחומי הצליל.

הרמקול הזה מציג ביצועים פחות טובים מקודמו במוסיקה אלקטרונית. יש להניח כי מדובר ברמקול יותר אנליטי ופחות סלחן מקודמו ולכן הוא משקף היטב את הסגנון האלקטרוני שמעדיף לרוב רמקולים סלחנים. יחד עם זאת, התחום הנמוך שלו טוב יותר מקודמו והוא מפורט יותר. יחידת הטויטר הזו אומנם אינה ממש מעודנת אך אין מה לעשות – רמקול שקוף ולא סלחן הוא רמקול טוב יותר. צריך לדעת כיצד לאזן אותו ובמקרה הזה יש פתרונות (בהמשך).

נקודות ציון

הגברה
מדובר ברמקול ניטרלי אך מעט אנליטי, כלומר בהיר - אבל פחות סלחן. זה מתבטא בכך שאלקטרוניקה זולה ופשוטה מהמשפחה הבהירה או הנטרלית עלולה להוציא ממנו חריפות מסויימת. יחד עם זאת, אלקטרוניקה חמה או "סגורה" תגרום לכך שנאבד את הרזולוציה, המהירות והשקיפות שלו. מגברי מנורות מעוטי וואטים אינם מתאימים לו במידה ורוצים לנגן מוסיקה אלקטרונית, סימפוניות גדולות או רוק כבד. במקרים הללו הוא יסבול מחוסר דינמיות; מגבר חזק ואיכותי בהחלט יהווה יתרון אדיר שיוציא מהרמקול הזה את המיטב.

מיקום והעמדה
ראשית, אספר לכם שלמרות גודלו הצנוע מדובר ברמקול שמסוגל למלא סלון בינוני בקלות רבה. היחידות הקטנות הללו מסוגלות להפיק בס עמוק וחזק, מדויק ומוגדר מאוד. יחד עם זאת הוא מסוגל לנגן בקול רם. רצוי להרחיקו מקיר אחורי וצדדי ולמקמו בהטיה קלה מאוד פנימה על מנת לקבל את האיזון בין במה רחבה ופוקוס במרכז. יש לזכור כי משום מה הרמקול הזה מאוד רגיש לעניין ההטייה פנימה. מצאתי שהטיית הרמקול כאשר הטויטרים מסתכלים על המאזין מציגה פוקוס מדהים אך הבמה פשוט נעלמת לחלוטין. יש לתת תשומת לב לעניין ההעמדה שלו ולהמנע מהטייה גדולה מידי.

התאמה לסגנונות מוסיקה
בניגוד למוזיקה אלקטרונית קשה, כלים אקוסטים נשמעים דרכו פשוט מדהים. כשאני אומר מדהים אני מתכוון לכך שהוא מצליח להעביר פרטים ברמה שקשה למצוא בטווח המחיר הזה. הוא מסוגל גם להשמיע רוק כבד בעוצמה ראויה וכך גם עם זמורת סימפונית גדולה. הוא אינו מפציץ ובכל זאת נשאר עשיר, מאוזן וטבעי כל כך במוסיקה אקוסטית ועדיין מסוגל לנגן בעוצמה ראויה מבלי שתרגישו שחסר.

סיכום

כפי שטענתי במהלך הביקורת. יצא לי לבחון גם את אותו הדגם מהדור הקודם שלהם שאהבתי מאוד והוא הוכתר על ידי כמוצר השנה. הרמקול הזה מתעלה על הדור הקודם שלו ומציג איכות גבוה מאוד לקטגוריה שלו. איכות הבניה, העיצוב המרשים והזורם, היחידות הנפלאות והביצועים שהופקו מהם בשילוב התיבה, קלות ההנעה שלו והאנרגיה שהוא מפיק הם חלק מהיתרונות שלו. בולטות במיוחד הן הוורסטיליות שלו והאיכות המתקבלת בשלל סגנונות המוסיקה שתנגנו דרכו.
כן, עדיין יש לו מגבלה וקצת קשה לו לנגן תזמורת סימפונית גדולה במלואה, יש לו טוויטר לא סלחן והוא ידרוש מגבר מאוזן על הגוון החמים. מצד שני, לעניין הטוויטר יש פיתרון הולם, מה שמשאיר אותנו עם מגבלה שחוזרת על עצמה גם במוצרים יקרים ממנו ולא בטוח שהם יצליחו לעשות את מה שה-Genius 310 עושה. אני מוצא שמדובר ברמקול נהדר, עם יחס עלות תמורה יוצא מהכלל והוא נכלל בהחלט ברשימת ההמלצות שלי.

מחיר: 14,000 שקל.

אחריות ושירות: מאסטרו אודיו.