טור עורך: ההווה השטוח של תלת המימד

תלת המימד נמצא כאן – במכשירי הטלוויזיה כבר כשנתיים, האם ניתן כבר להגדיר אותו כרומן של קבע או כסטוץ חולף? זהו טקסט על התלהבות והתפקחות.

שיר הלל מוקדם

לפני כשנתיים, צמד אותיות שזהר בדרך כלל בפרסומות בצבע אדום בוהק הכריז על מהפיכה חדשה בתחום האלקטרוניקה הבידורית. אני זוכר עדיין את העיניים הבוהקות של אנשי השיווק בתערוכות בעולם בזמן שפיהם יורה לכל עבר תשבוחות ושירי הלל על החוויה החדשה. היה בזה משהו חדש ומסקרן והבטחה להצגת מימד חדש שטרם נראה בסלון הבית. יצרניות מסכי הטלוויזיה היו בטוחות כי אותו "הייפ" יעלה את המכירות לגבהים חדשים ויגרם להסתערות של לקוחות על חנויות מוצרי החשמל.

שנתיים אחרי ואנו יכולים רק לדמיין את הבעת המנהלים הבכירים באותן חברות כשהם מביטים על נתוני המכירות והרווחיות, אני מוכן להמר שלתוצאה הזאת הם לא פיללו. משהו לא עבד בתלת מימד הזה, נתונים המכירות נותרו שטוחים והמספרים לא העלו חיוכים.  

בין העיתונאים והעוסקים בתחום, היו כאלו שקפצו להלל את הטכנולוגיה כאילו היא האלוהים החדש בתחום, כל אחד עשה זאת מהסיבות שלו: חלק מהכותבים, הסתכלו על הענין הטכנולוגי במנותק מחווית הצופה הכוללת, בכתיבה שאינה מחוברת לקהל הקוראים, אחרים הסתירו מניעים נסתרים, למשל רצון לקדם את ה- 3D באופן מאסיבי בכדי להנות מפרסום אצלם של היצרניות בתחום.

סיפור המבחן הזה מדגים גם כישלון בהסתמכות על אותם משתמשים המכונים "מאמצים מקדימים" (Early Adopters) שכן, אדם שכזה מוכן להקריב משהו מהנוחות שלו בכדי לקבל שיפור מסויים בחוויה, אבל מסתבר שהסיפור שונה לגמרי כאשר זה מגיע לקהל הרחב. רבים, למשל, התנגדו לענין חובת הרכבת משקפיים. בנסיעה האחרונה שלי אל תערוכת IFA בגרמניה, באחד מהמקומות בהם סעדנו, ישב זוג מקומי, במהלך השיחה שהתפתחה עלה נושא תלת המימד, תגובתם היתה "משקפיים?" אין מצב שנרכיב כאלו בסלון שלנו, זוהי רק דוגמה אחת להלך הרוחות של הלקוחות הפוטנציאליים שנרתעים מהענין, זאת לפני שמדברים על מחירו של כל משקף.

יצרניות הטלוויזיות הבינו את הבעיה כבר בשנה שעברה ושינו בהתאמה גם את סיסמאות הפרסום שלהם, כמו זו של פנסוניק אותה ראיתי על שלט חוצות ענק בארצות הברית, בה המשפט הראשון הוא "מסך ה- 2D הטוב ביותר שלנו..." ולאחר מכן, מסתובב הלוח בכדי לחשוף את משפט ההמשך "הוא גם מסך 3D", זהו, התלת מימד נדחק לשורה השניה, במהירות שיא.
בנוסף, הסתבר כי מסע הקידום המאסיבי לתלת מימד, בלבל את הצרכנים שלא ידעו מה קורה עם צפיה בתכני דו מימד - אלו שהם רגילים לצפות בהם מזה שנים רבות, האם מסך תלת מימד מסוגל בכלל להציג תכנים "רגילים" ומה קורה לאיכות התמונה, האם התמיכה בתלת מימד פירושה פגיעה בדו מימד? בשלב מסויים הבינו זאת היצרניות והחלו לענות על השאלה גם בקמפיינים השיווקיים.


התוכן הוא המסר

לאחר סרט הלהיט "אווטאר" שאחראי במידה רבה להפיכת תלת המימד לדבר היום, הוליווד קפצה על המציאה והחלה להפיק סרטי "תלת מימד" בשרשרת. המרכאות בצמד המילים לא באו כאן במקרה משום שהרוב הגדול של אותם סרטים, לא צולמו כלל ב-3D אלא עברו המרה מלאכותית באולפן לאחר מכן, מה שהפך את התוצאה לענין הרבה פחות מרשים לעין. בנוסף, האולפנים גילו כי עומק בתמונה, אינו מחליף עלילה שטוחה ולא יכול לכסות על פגמים בתסריט. הצופים, אכן הצביעו ברגליים וגרמו לירידה של עשרות אחוזים ברכישת כרטיסים לסרטים בגרסאות תלת מימד.

בשידורי הטלוויזיה, עוד לפני שמדברים על תלת מימד, המעבר לפורמט HD בדו מימד כלל לא הושלם בעולם – בטח שלא בישראל והסיבוך הנוסף בהפקת תוכניות או סרטים ב-3D אינו מעודד את יצרניות התוכן להפיקו. נכון להיום, מתמקדים בעיקר בהפקת תכנים אניברסליים, אותם ניתן להפיץ ביותר ממקום אחד בעולם (סרטים או תוכניות טבע למשל) משום שבנקודה זו, הענין לא שווה את הטרחה עבור הפקה מקומית בלבד.

בישראל, התמונה אינה מלבבת בתחום שידורי הטלוויזיה: ערוץ ספורט 5 HD 3D משדר מספר קטן של משחקי כדורגל בשידור מחזורי בעיקר, חברת YES העלתה קטגוריית סרטי 3D בשירות ה- VOD שלה, אולם מספרם, עומד, נכון להיום על שבעה סרטים בלבד.

הפתרון אותו מצאו יצרניות רבות, הוא הטמעתו במסך הטלוויזיה של מנגנון המרת שידורי דו מימד אל תלת מימד בזמן אמת. היתרון נעוץ בעובדה שההמרה מתבצעת על אותו תוכן מוכר בו אנו רגילים לצפות מידי יום, אך בצד השלילה אעיד כי האפקט אינו אחיד, לפרקים הוא מרשים, אך לרוב, רמת התגובות נעה בין "נחמד" אל "לא מורגש".

פיתרון אחר שמתרחב בצורה מסויימת, מגיע מכיוון תעשיית הגיימינג – עם משחקים בתלת מימד שפונים בעיקר לבני נוער שחפצים לחוות את המציאות ועולם הדימיון הממוחשב בצורה הקיצונית ביותר שאפשר.

תלת מימד, האם זה עובד בפועל?

מבחינה טכנית, לאחר התנסות עם כמה וכמה טלוויזיות תלת מימד, אוכל להעיד כי טכנולוגיית המשקפיים האקטיביים אשר מציגים תמונת Full HD ומהבהבים כ-100 פעם בשניה, נראית במיטבה בעיקר על מסכי פלזמה (מבחינת תמונה נעימה לעין וחוסר בכפילויות עצמים – Cross Talk), אך כאשר עוברים אל מסכי LCD / LED  הטכנולוגיה הפאסיבית מתגלה כמתאימה יותר (נכון להיום, רק LG ו- פיליפס משתמשות בה לעומת שאר היצרניות שבחרו במשקפיים אקטיביים), כנראה בגלל ענייני זמן תגובה שהופכים ללא רלוונטיים עם המשקפיים הפאסיביים (בהם נהוג להשתמש בבתי קולנוע), זאת למרות הויתור על חלק מהרזולוציה בתמונה.

באופן עקרוני, תלת מימד, בטכנולוגיה הנוכחית, לא יכול לההפך לענין יום יומי, המשקפיים המסורבלים (האקטיביים בעיקר), מונעים מהצופה לשוחח עם בני לוויתו לצפיה בזמן התוכנית, מפריעים לו לאכול תוך כדי (נסו לעבור במבטכם בין מסך הטלוויזיה לבין הסנדוויץ' אותו אתם מחזיקים ביד ותבינו למה אני מתכוון). בנוסף, תאורת ניאון מרצדת דרך משקפיים אקטיביים ובכלל, אור חיצוני פוגם באופן ניכר בחוויה.

בקיצור, התלת מימד הנוכחי, מתאים לסיטואציה חד שבועית בסגנון "בואי נצפה היום בערב בתלת מימד" לכשעתיים ולא כהרגל יום יומי.


בנוסף, תופעות הלוואי ואי הנוחות כתוצאה מהרכבת המשקפיים, גם אם צומצמו מאוד בהשוואה לדורות קודמים של משקפי תלת מימד, מפריעים לבין 10%-20% מהאוכלוסיה אשר צפויים לחוות אי נוחות שבאה לידי ביטוי החל מעייפות בעיניים ועד לסחרחורות או בחילות כתוצאה מצפיה בתלת מימד.

כולם מצפים היום לפיתרון שיוכל לאפשר צפיה בתלת מימד, ללא המשקפיים, סנוניות ראשונות מגיעות בדמות דגמים בודדים של סמרטפונים (חלקם בגדר אבי טיפוס), מחשב נייד עם מסך שכזה והשקה צפויה בחודשים הקרובים של מסך טלוויזיה מסחרי ראשון בגדול שמתאים לסלון – דגם ה- CEVO 2 של טושיבה שמגיע עם רזולוציית 4K (גבוהה פי כמה מתקן Full HD הנוכחי) בכדי לאפשר חדות סבירה במצב תלת מימד. התוצאה, על פי מספר אבי טיפוס של המסך בהם צפיתי, עדיין דורשת שיפור בכדי להרשים ממש.

3D – האם יש עתיד?

האם תלת מימד יתפוס או לא, זו שאלה מצויינת אשר העסיקה את מנהלי החברות בשנים האחרונות, אבל מה שבטוח זה שתלת מימד לא הפך כיום להיות הענין העיקרי שמושך אנשים לרכוש טלוויזיה חדשה, אלא הצטרף כשורה במפרט לרשימת התכונות הארוכה של מסכי טלוויזיה חדשים, לצד תכונות כמו חיבור אינטרנט, ניגון קבצי מדיה שונים ועוד.

נכון לעכשיו, לא נראה כי יצרניות המכשירים יפסיקו לדחוף את נושא התלת מימד, אם בשנה שעברה, היו אלו דגמי המסכים היקרים ביותר שהגיעו עם תכונה זו, הרי שהשנה היא חדרה גם לסדרות הביניים במחירים זולים בהרבה. בשנה הבאה, היא תופיע גם בדגמים מסדרות כניסה ולמעשה תהפך לתכונה בסיסית אשר מצויה בדגמים רבים. כך, לכאורה, לקוחות רבים ירכשו מסך תלת מימד, אבל, המציאות מראה שעצם המצאותו של אותו פורמט במפרט מכשיר הטלוויזיה, עדיין רחוקה מלהעיד על ניצחון מסחרי שלו בשוק.

מאמצי השיווק בנושא תלת המימד של החברות השונות, בין אם מדובר ביצרניות של מכשירים או של ספקי תוכן ושידורים, פחתו מאוד בחודשים האחרונים. אמנם, הושקעו כל כך הרבה מאמצים בפיתוח יכולות ה- 3D, אולם קהל המתעניינים עדיין מצומצם מדי כרגע ולאור הדוחות הפיננסיים האחרונים של היצרניות הגדולות ביותר בתחום כמו סמסונג, פנסוניק, סוני ועוד שמדברים על ירידה עולמית במכירות של מסכי טלוויזיה ושחיקה גדולה ברווחיות, נראה כי המציאות דוחפת את החברות לבדוק גם כיוונים חדשים, כמו השקעה בתחום הטאבלטים ותחום המובייל באופן כללי.

כותרת המאמר מתייחסת להווה וזאת משום שאת העתיד קשה להספיד, יש פוטנציאל להצלחה, אולם עם טכנולוגיה אחרת, משופרת ונעימה יותר לשימוש. קשה לי להאמין כי טכנולוגיית התלת מימד, בדור הנוכחי תעשה את הפריצה, זה יקרה, אבל רק בדורות הבאים, שיצליחו לתת אפקט משכנע ומהנה של עומק בתמונה, זאת ללא תופעות לוואי פיזיות או הצורך בהרכבת "מתקני עזר" (משקפיים) בכדי להנות מהאפקט.

תערוכת CES 2012 שתתקיים בחודש ינואר הקרוב בעיר לאס וגאס, תציג את דורות ההמשך של מסכי תלת המימד של החברות השונות, יהיה מעניין לראות, עד כמה התובנות שהגיעו מהצרכנים והמשתמשים בשנתיים האחרונות אכן חלחלו למוצרים החדשים שיושקו בתערוכה.