PrimaLuna - קדם מגבר ושני מונובלוקים במבחן

סטאפ שלם של פרימה לונה מתייצב למבחן: קדם מגבר PrimaLuna DiaLogue Three ושני מגברים DiaLogue Seven, נמר לוי מעביר אותם משוכות של ג'אז, קלאסי, אלקטרוני ועוד. ביקורת.

שני מונובלוקים כבדים ומרהיבים מתוצרת פרימה לונה מתיישבים על מעמד המערכת בחדר, אליהם מצטרף קדם מגבר מנורתי של החברה, המראה שלהם ביחד הינו מרשים וגורם לי לחשש מרגע הפרידה.

נתחיל בקדם מגבר מדגם DiaLogue Three ששוקל לא פחות מ-24 קילוגרמים, הוצאתו מהאריזה המאתגרת ארכה זמן רב והיתה מתסכלת למדי. בחלקו הקדמי נראה שתי גלגלות, הראשונה משמשת כבורר כניסות והשניה אחראית על עוצמת הקול.

מאחור, ניתן לראות טרמינלים מוזהבים בתצורת RCA, מהם חמש כניסות סטריאו וכניסה אחת עבור קולנוע ביתי. בסעיף היציאות, נמצא שתים המיועדות להגברה (גם כן בתצורת RCA). בחלק העליון של קדם מגבר זה, ניתן למצוא את המנורות כאשר שתיים מהן הינן מסוג 5ar4 ו-ארבע מנורות מסוג 12au7. מאחור, ממוקמים שנאים כבדים ומרשימים למראה.


הצד הטכני

הנתונים הטכנים של ה-DiaLogue Three מספרים על היענות לתדר שנעה בין 10 הרץ בתחום הנמוך במינוס 3 דציבל ועד ל-130 קילוהרץ בתחום הגבוה גם כן במינוס 3 דציבל מה שאומר שהמכשיר "יורד" נמוך ומטפס גבוה בגזרה השמיעה בבירור. נמשיך עם עוד נתון מרשים והוא היחס אות לרעש שעומד על 100 דציבל ואחוזי עיוות שעומדים על 0.15% שזה נראה כבר פחות מרשים בתאוריה, אך במעשה לא הורגשה כל בעיה.

שני מגברים אחים
יחד עם ה- DiaLogue Three קיבלתי שני מגברי הספק מונו כבדים ביותר מדגם DiaLogue Seven כל מונובלוק מבוסס על ארבע מנורות kt88 שביחד מפיקות 70 וואט וארבע מנורות דרייבר כאשר שתיים מהן מסוג 12au7 ושתיים נוספות מסוג 12ax7. מאחור, ניתן למצוא ארבעה טרמינלים איכותיים המשמשים ליציאות הרמקול כאשר הימני ביותר הוא ה-0 וכל אחד מהשלושה נועד להתאים את עכבת הרמקול המשודך אליו בדילוגים של 8, 4 או 2 אוהם, עצם העובדה שהמונובלוקים הללו מסוגלים לרדת אל 2 אוהם כבר משרה בי ביטחון.

כמובן, כיאה למגבר הספק מונו, ניתן לראות רק כניסת RCA אחת והזנת חשמל בתצורת הקומקום המוכרת. ברמה הטכנית המגברים הללו מציגים נתונים די מרשימים. שלהם נוסיף את נתון היחס אות לרעש שעומד על 101 דציבל ועכבת כניסה של 100 קילו אוהם.


כלוב כובש לב
הסט הזה נראה מרשים, נוצץ אך לא מידי. למרות העיצוב המאוד בלתי מתפשר, למרות הכלוב החצי מעוגל שמגן על המנורות מפני מפגע לא רצוי הוא עדיין שומר על איפוק מסויים יחד עם סטייל מרשים. מדובר בסט מרהיב למראה אך לא כזה שיגנוב את ההצגה של העציץ האהוב על הגברת בבית. יחד עם זאת, אני מוצא את העיצוב הזה כעיצוב שכל אישה תסכים לו. יש משהו בו שמצליח לכבוש את לבבות הצופים ומשלב עדינות ורושם. זה נראה מתאים במיוחד ללילה, רצוי חורפי, חובה דלוק ומאיר והכי חשוב עם גשם זלעפות בחוץ.

מבחן האזנה

ג'אז
בחרתי באבישי כהן (הקונטרבסיסט) מתוך ההופעה שלו בבלו נוט ברצועה מספר 6. קולו של אבישי כהן נשמע ניפלא כשהוא מכריז על "השיר הבא" שנקרא "זיכרון/זוכר/זיכרונות" ומחיאות הכפיים מצד הקהל נשמעות ריאלסטיות. ההפרדה טובה, ניתן לספור בערך את מספר מחיאות הכפיים (במידה וממש משעמם) והפסנתר נשמע פשוט נפלא. יש לו גוף, משקל, אנרגיה ודינמיות יוצאת דופן. בסולו הקונטרבס אני מגלה רזולוציה מעולה בתחום הנמוך שמגלה לי בדיוק איזה מיתרים אבישי כהן משך ולא מפספסת גם את שיחרור המיתר. כמו הפסנתר, גם הקונטרבס מציג גוף גדול ופרטים רבים. התוצאה במוסיקת ג'אז עדינה ממש מרשימה. זו אחת הפעמים הבודדות בהן נשאבתי לתוך הצליל ונהנתי מכל צליל שבקע ממנו.


רוק
כרגיל, אני בוחר ב-Dream theater scenes from a memory, למען האמת, מגברי מנורות תמיד הפחידו אותי כאשר הגעתי לגזרה הזו. אני תמיד חש שהם לא יצליחו לתאר עבורי את ההרכב במלואו ובאנרגיה הנכונה. ברוב הפעמים התבדתי, לפעמים גם צדקתי. מוסיקת רוק כבד לא תמיד מתאימה למגברי נורות. במקרה הזה, הסט הזה נכנס לסטטיסטיקה של אלה שכן מצליחים להעביר רוק כבד בצורה מרשימה: גיטרה חשמלית מלאת משקל ואנרגיה, תופים מהירים ודינמים, שירה וקולות ליווי נשמעים היטב מבעד לאקשן הרוקי הכבד, במה גדולה ומסודרת מאוד, לא חשתי בחסרונם של פרטים אך גם לא גיליתי שום פרט חדש. אפשר להגיד שהוא מצליח לנגן רוק כבד וזה עובר לו יחסית קל. למה יחסית? משום שלא הייתי מתנגד לתוף סנר קצת יותר תוקפני, למצילות קצת יותר מרעישות ועוד טיפה, אפילו טיפטיפה יותר דינמיות. בגדול, די הופתעתי משום שנתתי עוצמה שבהחלט הרעידה את הבניין וניסיתי לקחת אותו למקום בו הסטאפ יכשל. המגברים הללו לא נכשלו כלל אך הכניסו את אופיים הרגוע ליצירה. אני אישית מאוד מתחבר לרוגע הזה אך לעיתים מעדיף קצת יותר תוקפנות.

הערה על מצב הגברה: בחרתי במצב טריוד במגברי ההספק. הרוגע במוסיקת רוק כבד עלול להתפרש כ"עצלות" או "איטיות". זהו שלא, הוא מהיר שם כפי שהוא מהיר בסגנונות אחרים. זה המגבר וזה מה שהוא עושה. לא חשתי שהיצירה הקשה הזו השפיעה עליו ברמת השליטה, הדחיפה בכלל או הדינמיות. הוא הצליח להעביר את הסגנון הזה מבלי לשנות את אופיו ומבלי לפחד מהנגנים הקשוחים. במילים אחרות הוא נשאר הוא בלי לעשות קולות של טרנזיסטור אמריקאי אלים אך יחד עם זאת לא עשה קולות של סינגל אנדד חלוש ועדין מול דלת של ריבונים זוללי זרם מאידך, במצב אולטרה לינאר התקבלו יותר שליטה ואנרגיה על חשבון כמה פרמטרים עליהם אתמקד בהמשך.


מוזיקה קלאסית

אני מחליט להתמקד בכלים מסויימים ולכן השתמשתי ביצירה הקלאסית המדהימה Britten - Young Persons Guide to the Orchestra שמהווה עבורי רפרנס אדיר במוסיקה קלאסית. הפתיחה נשמעת מעולה. השליטה ברמקול טובה מאוד וניתן להפריד בקלות את הכלים זה מזה. במיקוד כלים אני מוצא שהוא מצליח להעביר חליל פיקולו באופן מאוד טבעי, הוא מצליח להעביר את החריפות הטבעית שלו עם סוג של רוך מאוד עדין שלא נותן לחליל צ'אנס לצרוח לי באוזן. כן, יש שיגידו מעגל פינות אך אני יכול להצדיע למוצר שמצליח "לעגל" בצורה כל כך "נכונה" מבלי לפגוע בפרטים. כלי נשיפה נשמעים טוב מאוד. הסט מאוד מיידי, מהיר, מאוזן ומפורט. כך גם כלי הקשת. מופרדים היטב, ברורים ומוגדרים מאוד, עם פרופורציות נכונות בין הויולה לכינור, עם בס ורזולוציה מעולה בקונטרבס ובצ'לו, אנרגיה טובה בכלי ההקשה אך קצת חסרה לי תוקפנות ושליטה מושלמת ברמקול.

שירה
בגזרה הווקאלית בחרתי בזמר קונטרה טנור בשם peter schreier בתקליט - das schönste. בגזרה זו קשה מאוד להתאכזב ממנורות. הסט הזה לא שובר מיתוסים. הוא אכן עשיר, מלא, מאוזן, עם במה ענקית וברורה וכושר הצגה מדהים במוסיקה ווקאלית.

קולות אדם נשמעים ניפלא דרכו, הוא מצליח להעביר את הפרטים הקטנים ביותר, המיקום הנכון על הבמה, הניואנסים הקלים בין אות לאות בשירתו של הזמר המרשים הזה. הצליל הבוקע מגרונו של הזמר חלק כמו קטיפה והמגבר הזה מציג זאת בקלות. התוצאה בקולות אדם מרשימה מאוד וסוחפת. הוא מצליח לייצר נוכחות אנושית בחלל וזה בהחלט מה שגורם למאזין לשמוע את התלת מימדיות של הסט הזה. פשוט תענוג!


אתגר אלקטרוני

בגזרה האלקטרונית הקשה, venetian snares hospitality הוא אומנם לא קשוח כמו הבני דודים הטרנזיסטורים שלו שבגזרה הזו מראים היטב מה הם יודעים לעשות, אך הוא בהחלט לוחם. הוא מצליח לייצר בס עמוק ומהיר למדי, מיד מופרד ומוגדר מאוד וגבוהים רכים, אולי אפילו מנומסים מידי עבור האלקטרוני מהמפחה הזו שמבקשים קצת אלימות בטווח הזה. מה שכן הפתיע אותי, אולי אפילו הפתיע מאוד, זו העובדה שהוא לא קרס. אני זוכר שכמה וכמה מגברי מנורות ששמעתי לעצמי קרסו ביצירה הזו. מעט מאוד מגברי מנורות שהם אינם "בהמות גסות" עוברים את היצירה הזו בשלום. אבל, עצם העובדה שהוא לא קרס לא הופכת את התוצאה בגזרה הזו לטובה מספיק. היתה חסרה לי קצת מהירות, עוד טיפונת מיקרו דינמיות והפרדה בתחום הגבוה.

לעומת זאת, באלקטרוני קל יותר הוא אכן מרשים מאוד. כלומר, מוסיקה ניו אייג' ואלקטרוני בסגנון cafe del mar בהחלט נשמעים מדהים דרכו. בז'אנר האלקטרוני המעודן יותר הוא אינו מציג שום חיסרון שהצלחתי לגלות באלקטרוני הקשה והתובעני. לכן, אם אתם מהחבר'ה האלה, שמאזינים לאלקטרוני כבד ומחפשים "אלימות" ותוקפנות בצליל, תמשיכו הלאה. זה לא ממש בשבילכם.

טריוד או אולטרה ליניאר? בשלט הקדמגבר ניתן להעביר במהלך נגינה מצבים בין אולטרה לינאר לבין טריוד. אני העדפתי בכל סגנונות המוסיקה מלבד אלקטרוני את מצב טריוד. יחד עם זאת, במידה והחלטתם לרכוש רק את מגברי ההספק ויחד איתם מגיע שלט קטנטן אשר תפקידו הוא אחד ויחיד – להעביר בין המצבים הללו.

במצב טריוד המגבר הציג צליל טבעי יותר, מאוזן יותר, בס הדוק ומיידי יותר ורזולוציה טובה בהרבה מאשר מצב אולטרה לינאר. מאידך, בקטעי מוסיקה קשים למצב אולטרה לינאר ישנם יתרונות ברורים בשליטה ודינמיות על חשבון נקיון וטבעיות.


נקודות ציון

שיכוך והעמדה
ככל שתשקיעו בגזרה הזו יותר כך תקבלו יותר. יותר הפרדה, יותר מהירות, יותר שקט, יותר פרטים ויותר מוסיקה. במיים אחרות – חובה לשכך וחובה לתת לכך תשומת לב רבה.

התאמה למוסיקה
זה כמובן תלוי ברמקולים. רמקול נציל ויציב מבחינת עכבה יביא את הסט הזה לנגן כל מה שתחפצו. הרמקול שלי אומנם דורש על הנייר 30 וואט מינימום אך בסיגנונות תובעניים וקשים הוא מכשיל 30 וואט בקלות ולכן תמיד רצוי להסתמך על האוזן ולא על הנתונים או ההמלצות של היצרן. במידה והרמקול יציב ונציל בטווח הממוצע הוא ינגן כל סגנון שהוא לא אלקטרוני מהסוג הזה שבחנתי כאן. כלומר, גם רוק כבד הוא יעביר בקלות.

התאמה לרמקולים
נצילים עד ממוצעים. רמקולים קשים לדחיפה יגבילו אותו בסגנונות מסויימים בעוצמות גבוהות או מעל הממוצעות.

שלט רחוק
עשוי ממתכת כבדה, נראה מרשים מאוד והנדסת האנוש מעולה. קל מאוד לעבוד איתו בצורה עיוורת אחרי מספר דקות של שימוש. בנוסף, הוא שולט כמובן על כל הסט של פרימה לונה. זה אומר שאם יש לכם נגן של החברה אז הוא ישמש אתכם גם עבור המשימה הזו. איכות הקליטה טובה, לא מאוד. הוא ידרוש לכוון למכשיר ולא סתם ללחוץ על הכפתור הרצוי בזמן שהיד זרוקה על הספה והשלט בתוכה. היתרון המדהים הוא שניתן לעבור בין טריוד לאולטרה ליניאר בלחיצת כפתור ועל ידי כך ניתן לאמוד את הביצועים בכל אחד מהמצבים. יחד עם זאת היתרון הזה מאפשר להתאים את המצב לסגנון המוסיקה הנשמע בהתאם לטעמו האישי של המאזין.


סיכום

איך נפרדים מסט כזה טוב? לפעמים אין ברירה. מדובר בסט מצוין שיש לו תחרות אך היא לא רבה. ברוב המקרים התחרות תהיה על גוון הצליל וההתאמה לטעמו של המאזין ולרמקול. קשה לי להאמין שנימצא סט במחיר הזה שהוא טוב מהסט הזה משמעותית או בכלל.

מדובר במערכת הגברה פנומינלית למחירה עם המון יתרונות וחסרון אחד שהוא קיים בכל מגבר מנורות – התעסקות. אני סבור ובטוח שמנורות טובות ואיכותיות יותר מהמקוריות יוכלו לשדרג עוד יותר את הצליל. זה אומר שכמה שהוא טוב עכשיו, במצבו המקורי שהוא בעצם "ברירת מחדל" מסויימת, הוא יכול להשמע טוב יותר מה שמביא אותו לאחד שיהיה ממש קשה להיפרד ממנו.

העיצוב, איכות הצליל, השליטה והטבעיות מביאות את הסט הזה להיות אחד מהטובים והאיכותיים שיש בגזרת המחיר הזו. נכון, זה מנורות, זו התעסקות ובעיות רזוננס במידה והוא אינו יושב על מעמד ראוי אך במידה ופתרנו את הבעיות הללו ואנו מודעים לחסרונות של מגברי המנורות, אנו מקבלים איכות סונית מרשימה ביותר מסט שבשורה התחתונה הוא ממש לא יקר.

אני בהחלט נהנתי מהביקורת ומהמוצרים הללו ואמליץ בחום להקשיב להם במידה ואתם מחפשים הגברה מנורתית בטווח המחיר הזה.
 
PrimaLuna
קדם מגבר DiaLogue Three: מחיר 12,500 ש"ח
מגברי הספק DiaLogue Seven: מחיר 26,500 ש"ח
אחריות ושירות: מאסטרו אודיו