בניית רמקולים – עשה זאת בעצמך, כמה זה מסובך?

נמר לוי, נותן הצצה על תחום ה- DIY, שואל את עצמו "עד כמה מורכבת מלאכת תכנון וייצור רמקול באופן עצמאי" וגם מספק תשובה מפורטת על כך.

מי מתעסק עם רמקול?

מעבר לעיסוק במוצר עצמו, אנו - החובבים, מוצאים עצמנו מתעסקים בין היתר באנשים שאוהבים את תחום האודיו וכאן יש שלושה סוגים עיקריים:

חובב שרוכש ומסתפק במוכן.
חובב המשדרג את המוכן.
חובב שיוצר ובונה ואז יש לו מוכן.

חשוב להדגיש כי אין כאן שאלה של "מה יותר טוב", הכל נכנס להגדרה של תחביב. אני למשל לא מסוגל לבנות מכשירי אודיו, משום שאין לי את הידע, אני לא מסוגל לפתוח ולשדרג משום שאני פוחד לפתוח מכשירים למטרה שהיא איננה, חס וחלילה רחמנן ליצלן, תיקון.
אנשים כמוניי, תתפלאו לשמוע, מהווים רק מיעוט בתחום. אודיופילים רבים שאני פוגש מצהירים כי אין להם כל בעיה לפתוח מכסה של מכשיר ולשפר אותו (במידה וניתן), חלק מאותם אנשים,אף בונה את הציוד בעצמו.

אז מה הוא היתרון ב- DIY?

סונית, יכול להיות כאן יתרון באם מדובר באיש מוכשר מאוד, ברוב הפעמים בהם שמעתי ציוד DIY  מקורי (שאינו מהווה שדרוג של פלטפורמה קיימת) הוא נשמע טוב. אך האתגר האמיתי הינו להביא רמקול לכך שישמע מצויין. כל זה, מצריך נסיון, זמן וכמובן ציוד בניה מתאים.

אספר על שני אודיופילים אותם יצא לי להכיר: הראשון, לקח את העניין צעד אחד קדימה ורכש את כל הציוד הנדרש עבור בניית רמקולים - החל במסורים ומחוררים מיוחדים ועד לחובקים (קלמרות) ברמה הגבוהה ביותר שניתן למצוא, בנוסף, יש לרכוש גם דבקים, אביזרי שיכוך, כבילה ורכיבי אלקטרוניקה למפלג התדרים (קרוסאובר).

האודיופיל השני הינו מתון יותר מבחינת ציוד הבניה והעדיף שחברת רמקולים ישראלית המתמחה בתחום תייצר עבורו את התיבה, זאת על פי דרישות מדויקות שלו ועם חומרים שהוא בחר.

אחד מהמוכשרים הללו, הינו חבר הפורום "אבנר126” שהחליט, לשמחתי הרבה לשתף אותי במהלך הפרוייקט כך שיצא לי לשמוע את אותו רמקול במהלך כמעט כל הליך הבניה. כיום, לאחר שהרמקול בנוי ומוכן, ניתן לספר לכם כי מה שנמצא בתוכו, לא תראו בשום רמקול מסחרי כמעט ועליו נכתוב ביקורת מסודרת בקרוב.

לא לכל אחד
על מנת לבנות מוצר לבד יש להצטייד בידע רב, ידיים טובות, סבלנות והרבה זמן פנוי. על כסף, בינתיים אני לא מדבר.

ידע על יחסי גומלין

הכוונה כאן אינה מתייחסת לידיעה של מה זה קרוסאובר, קבל, עץ או ממה עשויה היחידה. כשאני מדבר על ידע רב, הכוונה הינה לידע ברמה טכנית גבוהה באלקטרוניקה ואקוסטיקה,  היכרות עם יחידות (אלמנטים של רמקולים), רכיבי קרוס ולדעת מה יתאים למה. בעבר הייתי בטוח שאם יש לי תוכנה לחישוב נפח התיבה זה מספיק עבור בניית רמקולים. זו אינה טעות משום שזה בדיוק מה שצריך על מנת לבנות רמקול. ואולי אפילו על זה הייתי מוותר ובונה ישר על פי ההגיון שלי. אך, הבעיה מתחילה כאשר רוצים לבנות רמקול איכותי שישמע בהתאם. כאן, להבדיל מאלקטרוניקה, יחסי הגומלין שמובילים לצליל טוב אינם רק בין רכיב חשמלי כזה לאחר ואיך יסתדרו יחד. יחסי הגומלין כאן הם בין החדר, התיבה, היחידות והקרוס. הרמקול, הוא היחיד שמשדר את המוסיקה באופן ישיר למאזין. לכל רכיבי השרשרת יש כמובן משמעות אדירה אבל הרמקול, אם הוא לא מתוכנן ובנוי היטב, ישפיע בצורה הכי קריטית על התוצאה.

דבק מתאים
הידע בבניית רמקולים דורש מהיוצר יכולת התאמה מדוייקת של הדבקים המשמשים לסגירת התיבה, סוג הבורג שיצמיד את היחידה והאביזרים האקוסטים שירפדו אותה. אם אחד מהם אינו מתאים אז עלולים להגרם מספר בעיות:

1- התיבה תשתחרר.
2- התיבה תנגן באופן בולט מהרצוי.
3- היחידות ישחררו אט אט את הברגים.

שימו לב מדובר רק על חלק קטן מהתכנון. בדרך ישנם עוד שלל משתנים שעלולים להרוס את התוצאה ויש לתת תשומת לב רבה לכולם. זה לא קל, גם למומחים והמנוסים שביננו.

לאחר שיצא לי לחזות בתהליך בניית הרמקול של אבנר ורונן פרץ נחשפתי למידע רב במהלך השיחות שלנו. יחד עם זאת אבנר ורונן, בזכות הידע שרכשו, יודעים להבחין היטב באיכויות בניה גם כשמדובר במוצרים מסחריים. לא פעם ולא פעמיים הראה לי אבנר כיצד "מזלזלים" בלקוח בכך שמוכרים לו מוצר שהינו רחוק שנות אור מהתיאור שלו. זה מתחיל בכך שמדווחים על עץ מלא ובפועל מדובר ב-MDF  מהזן הפשוט ביותר. הרי גם ל- MDF  יש רמות איכות, בדיוק כמו לפלדה למשל.
יש MDF אוסטרי שהוא יקר ואיכותי מאוד, אמריקאי שהוא איכותי כמעט באתה רמה של האוסטרי ויש את הסיני שהוא הזול והפחות איכותי מכולם. זה מתבטא באיכות תערובת העץ עם הדבק, עוצמת הדחיסה, סוג העץ וכמות בועות האוויר שנותרו במהלך הדחיסה. ככל שה-MDF  איכותי יותר כך מחירו גבוה יותר. יש גם דרכים לדעת איזה סוג MDF מצוי ברמקול שלכם, אך את זה נשאיר לפעם אחרת.

הכי יקר -  לא בהכרח הכי נכון

הדיעה הרווחת היא שהיחידות הכי יקרות, רכיבי הקרוב הטובים ביותר, העץ הנחשב ביותר והדבקים האיכותיים ביותר הם ערובה למוצר איכותי. זו טעות מרה. בדיוק כפי שמערכת סטריאו תלויה בסינרגיה של חלקים שאמורים להתאים אחד לשני על מנת להוציא איכות צליל גבוהה כך הוא גם שילוב הרכיבים המרכיבים את הרמקול. למשל, חישוב נפח התיבה ומיקום היחידות עליה הינם קריטיים לא פחות מבחירת דגם היחידה (טוויטר, וופר וכו'). יש יצרניות שיעדיפו להשתמש ביחידה ספציפית מפני שהיא זו שמתאימה לתיכנון שלהם בלי קשר למחירה. לעיתים קרובות מדברים על יחידות שעברו שינויים עבור רמקול ספציפי. לא תמיד השינויים הללו, תיאורתית הם לטובה. לעיתים, השינויים הללו, על הנייר, מספרים על יחידה הינה פחות איכותית, אך השילוב של היחידה הזו עם התכנון הספציפי יהיה טוב יותר מכל יחידה אחרת - יקרה ככל שתהיה. כך הוא הדבר גם עבור רכיבי הקרוס והכבילה שבתוך הרמקול.

ספייקים, גומיות, או אולי בלי רגליים בכלל?

כל רמקול, בהתאם לתיכנון שלו, מונח בצורה מסוימת על הרצפה. יש כאלו שהינם חסרי תומכות ("רגליים") לגמרי כך שהצליל האולטימטיבי מתקבל כאשר מעמידים אותם ישירות על הרצפה, ללא שום שיכוך. לדוגמה, יצרנית הרמקולים VMPS אינה ממליצים על ספייקים כלל. טענתם היא שתכנון התיבה נועד לעמוד ישירות על הרצפה. זה אומר שרמקול צריך להיות מתוכנן לעמוד על ספייקים או כל אביזר שיכוך אחר או בלי שום הפרדה בין הגוף לקרקע.

כסף
אם החיסכון הכספי בהשוואה מול רמקול מוכן הוא זה שהכי מפתה אתכם ליצור באופן עצמאי, אז יש לי חדשות רעות עבורכם: ברוב המקרים זה יוצא יקר יותר.
חשבו על כך: חישוב של עלויות חומרים בלבד הינו שגוי מהיסוד. כלל שעות העבודה והציוד הנדרש לבניית המוצר, התקלות בדרך, ההוצאות הבלתי צפויות ודברים נוספים מסתכמים בסכום שקשה מאוד לתמחר אותו. תחשבו כמה אתם מרוויחים לשעת עבודה וכמה שעות כאלה מושקעות ברמקול שלכם. זה עלול לגרום להבנה כי זו עסקה שאינה ממש משתלמת.

התשובה הנפוצה בדרך כלל לכך תהיה "אנחנו מאוד נהנים מהתהליך", אני מכיר המון אנשים שעדיין נהנים במקום עבודתם ובכל זאת לא יסכימו להורדת שכר, שלא לדבר על ויתור מלא עליו.
זה אולי יסדר לכם קצת את הראש בכל הנוגע לתמחור מוצר, שעות אדם זה עסק יקר, יקר מאוד שנכנס לתמחור. במקרה של DIY לעומת מוצר מסחרי, יש להכפיל את שעות העבודה משום שהתנאים בבנייה עצמית אינם נוחים כמו אלו של מפעל.

מה יוצא לנו מזה?

כייף, סיפוק, תעסוקה, מוצר שמתאים בדיוק לטעם האישי ולמרות שזה קצת סותר את מה שטענתי קודם, יש כאן בכל זאת סוג של חיסכון בכסף משום שכמות המזומן שיוצאת מהכיס תהיה פחותה בחלק גדול מהמקרים (בל נשכח כי בונה הרמקול הפרטי אינו גובה מעצמו רווח).

בנוסף, ניתן לראות את הניצוץ בעיני יוצרי ה- DIY, הם מתייחסים למוצר שבנו כאילו הוא התינוק שלהם. חלקם יקח גם באופן קשה ביקורת שמוטחת עליו. ואם היתה כזו, הם מיד יתקשרו להזמין להאזנה נוספת לאחר שה-"בעיה" טופלה.

מה שבטוח הוא, שהידע שנרכש במהלך הבניה נותן לאנשי ה- DIY סוג של "מבט לאחורי הקלעים" וזוית ראיה רחבה יותר מהממוצע בכל מה מה שקשור למוצרי אודיו.

במהלך שנה זו, נדליק אור על כמה מפרוייקטי "עשה זאת בעצמך" המושקעים ביותר בארץ. בין סקירה לסקירה של מוצרים מסחריים, נבחן גם מוצרים אנונימים, נטולי מוניטין, שלא כולם מרשימים אולי ויזואלית - אך אגלה לכם סוד קטן, הצליל שלהם הינו ממש … (ואת ההמשך תקראו כבר בסקירות).