מרנץ PM 5004 – מגבר סטריאו למתחילים במבחן

דגם ה- PM 5004 של מרנץ, הינו מגבר משולב (סטריאו) המיועד למי שרוצה להכנס לתחום האודיו, מבלי שזה יכאב יותר מדי בכיס. יש לו יתרונות וגם חסרונות, אך בשורה התחתונה, זה מגבר מהנה להאזנה. ביקורת.

חברת Marantz מעלה אצל לא מעט חובבי אודיו אנשים זיכרון של חברת אודיו ששומרת על טעם של פעם. בשנים האחרונות, הציגה חברה זו גם שלל רסיברים ומגברים עבור קולנוע ביתי, אך תחום הסטריאו נותר יסוד מרכזי בבסיס ופיתוח המוצרים ממשיך במרץ עד עצם היום הזה.

המוצר העומד היום למבחן הינו דגם "אח" של נגן ה- CD מדגם 5004 שבחנתי לא מזמן, נגן שיצא "קינג" בגזרת המחיר שלו. הפעם, נדליק אור על מגבר משולב מאותה סדרה - דגם PM 5004 והוא, ואת זה תדעו בהמשך, אמור לשמור על על האיכויות והתמורה המעולה למחיר.

מגבר משולב לסטריאו

לפני שאני פותח במבחן ההאזנה, נדבר קצת על המראה, המפרט הטכני ואיכות הבניה. כפי שכתבתי קודם, מדובר על מגבר סטריאו משולב בדרגת הפתיחה של החברה. הוא בנוי היטב, כבד יחסית ומעוגל בפאותיו הקדמיות. בחזית, ניתן לראות שני בוררים כאשר אחד מהם אחראי על עוצמת השמע והשני אחראי על בחירת הכניסות הרצויות. במרכז, מופיעים שלושה בוררים נוספים כאשר שניים מהם אחראים על כמות הבס והגבוהים והשלישי אחראי על האיזון עוצמה בין רמקול ימין ושמאל. מעליהם לחצנים אשר אחראיים על פעולות כמו בחירת מערך רמקולים (A ו-B), מה שאומר שניתן לחבר שני זוגות רמקולים, להפעיל רק זוג או את שני הזוגות יחדיו. במילים אחרות, המגבר הזה אמור להיות מסוגל לשחרר כוח ל-4 רמקולים. אחד מהלחצנים במכשיר הינו הלחצן היחיד שמצליח לעשות לי צמרמורת כאשר אני מביט בו. מדובר בלחצן ה-loudness שתפקידו ברוב המקרים הוא לרצוח בדם קר כל חלקה טובה בצליל. גם הפעם נבחן זאת לעומק, אולי הוא יצא צדיק.

חיבורים
מאחור ניתן למצוא את שלל הכניסות בתצורת RCA, כניסת Phono בדרגת הגברה mm בלבד, הזנת החשמל בתצורת "קומקום" כמובן ואת ארבע היציאות לרמקולים.


טכני
ברמה הטכנית לא מדובר על מגבר אימתני, עתיר זרם ומומנט אך יחסית למחירו המידע הטכני מכובד בהחלט. הוא מספק 40 וואט ב-8 אוהם ו-55 וואט ב-4 אוהם, הוא מציג 0.0001 אחוזי עיוות, תגובה לתדרים שבין 10 הרץ ועד ל-50 קילוהרץ באפס דציבלים מה שאומר בעצם שהוא אמור על הנייר להוריד את הרמקול מאוד נמוך ולהקפיץ אותו מאוד גבוה בקלות במידה ושאר השרשרת מאפשרת זאת. נתון יחס האות לרעש בכניסת הפטיפון הינו ממש מרשים ועומד על 83 דציבל מה שאומר שהוא יחסית שקט על הנייר ובכניסת line עם 85 דציבל שמהווה נתון ממוצע. בורר כמות הבס שולט על ה-100 הרץ (שזה התדר המורגש ביותר בבטן) והוא מסוגל להגביר ולהנמיך אותו ב-10 דציבל. הבורר על התחום הגבוה שולט על ה-10 קילוהרץ (התדר שמדגיש את הצליל ה"קריסטלי") וגם הוא נשלט במנעד של +- 10 דציבל.

מבחן האזנה

במוסיקת רוק קלה כמו Dire Straits-On Every Street ה- PM 5004 מצליח להציג יופי של תוצאה. קולו של מרק נופלר נשמע מעולה, מאוד חם, עגול, נעים ועם משקל ראוי. הוא מפורט יחסית - לא במידה שגרמה לי ממש להתפעל אך עדיין לא מחסיר שום פרט חשוב. הוא מצליח להעביר גיטרה חשמלית בגודל נכון, תופים דינמים ומהירים, סינטיסייזר מלא והבמה רחבה, עמוקה ויחסית ברורה.

בסגנון אלקטרוני קליל כמו "המירוץ" של yello ה- 5004 מרגיש מאוד בטוח בעצמו. והוא מצליח להציג בס מאוד הדוק, מהירות מרשימה מאוד, צלילים גבוהים מפורטים אך מעודנים, אין שמץ של בהירות והתוצאה מאוד מאוזנת ומגובשת. החצוצרות המסונטזות שפותחות את היצירה נשמעות מאוד מלאות ובשרניות. בכלל, המגבר הזה בשרני ושמן באופיו אך לא מגלה "נפיחות" מוגזמת או לא טבעית. הוא מצליח לשלוט היטב בתחום התדרים הנמוכים, הוא מצליח לנגן את היצירה בקול רם מבלי לאבד דינמיות או מבלי לפגוע באיזון הטונאלי של הצליל. בגדול, תוצאה טובה מאוד.


בעליה
כעת, אני עובר לז'אנר הקשה והתובעני. בחרתי כרגיל ב-dream theater scenes from a memory שמהווה רפרנס קבוע עבורי בז'אנר הרוק הכבד. אז כאן אני מיד מגלה חולשה אחת. המגבר המשולב הזה אינו ממש "סוחב" את היצירה. יש לציין כי מדובר בהרכב רוק כבד מאוד אגרסיבי וכוחני, בדרך כלל, 35 וואטים שאינם ממש "בריאים" ושאינם מתהדרים בזרם הסטרי, נופלים מהר מאוד בסגנון הזה במיוחד כאשר הם משודכים לרמקולים שהם אינם ממש קלים להנעה. במקרה הזה, הרמקול שלי, שהוא די ממוצע להנעה אך רחוק מלהיות קליל מקשה על המגבר להתאושש ולהכין את עצמו לצליל הבא. אבל, יש לציין שאת החלק הזה ביצעתי בעוצמה גבוהה יחסית שכן הנמכת העוצמה סדרה תוצאה סונית טובה יותר. מאידך, המגבר הזה מציג יתרון בולט אחד. הוא מאוד מאוזן. הוא אינו מדגיש שום תדר יותר מהאחר ואינו נשמע "נפוח" מה שקורה עם לא מעט מוצרים בטווח המחיר הזה. יחד עם זאת, העדר השליטה ברמקול בקטע הזה הביאה את התוצאה הסונית להיות טובה מספיק אך לא טובה מאוד. היא טובה מספיק משום שהצליל לא התגלה כמתכתי או סנטטי, יש משהו מאוד טבעי ו"נכון" במגבר הזה ולכן החלטתי כן להעביר אותו בז'אנר הזה. אני מאמין שרמקולים קלים משלי, אולי מוניטורים טובים ולא יקרים, יתאימו למגבר הזה ויוציאו ממנו תוצאה הרבה יותר סלחנית ופחות "חושפנית".

בגזרה האלקטרונית התובענית גם כן לא הופתעתי לגלות שקשה לו. venetian snares hospitality הוא אולי אחד מהקשים ביותר לעיכול במיוחד כאשר מדובר על מגברים שהם אינם חזקים. במקרה הזה אני יכול להגיד שלא ממש נהנתי מהתוצאה, הוא לא הצליח להציג מספיק דינמיות, לא הצליח להפריד את הצלילים היטב ובקיצור לא הצליח לנגן את היצירה הזו כפי שהיא אמורה להישמע.


הערה על התאמה לסגנונות מוזיקה: מדובר על מגבר ברמת כניסה, הוא מעוט וואטים, וקל משקל יחסית. שני הקטעים התובעניים איתם בחנתי מהווים אתגר בין הקשים ביותר עבור מגברים משולבים זולים ומעוטי וואטים והשילוב שלו עם רמקול קרמי מרובה יחידות כמו שלי מקשה עליו עוד יותר. הקטעים הללו הפילו לא מעט מוצרים שעברו דרכי וגם הוא נכשל בהעברת סיגנונות תובעניים כמו אלא. יחד עם זאת הוא הציג תוצאה מרשימה ביותר במוסיקת רוק קלה ובאלקטרוני עדין. הוא הצליח להציג תוצאה מאוד דינמית, מאוד מאוזנת ומאוד טבעית (ברוק קל) ולכן אני ממליץ למאזיני הרוק הכבד או האלקטרוני האלים להמשיך הלאה, הוא לא ממש בשבילכם.

אוהב קלאסית
בגזרה הקלאסית אני בוחר בארבע העונות של וויואלדי בהוצאה המצויינת של bis. הצליל הראשון מראה לי שהמגבר הזה בהחלט איכותי מאוד ביחס למחירו. הוא מצליח להציג כינורות מאוד טבעיים, הפרדת הכלים טובה מאוד, התחום הנמוך מאוד "נכון" והתוצאה הכללית מציגה רזולוציה מרשימה בהחלט.
כאן, הופתעתי מהדינמיות שלו בקטעים מתפרצים. הוא מניע את הרמקול שלי היטב ביצירה הזו, הוא מרגיש מאוד בטוח, מאוד שולט אך יחד עם זאת מעט מעגל פינות ומתובל קצת פחות נטרלי. כשהיצירה נחלשת ונרגעת הוא חוזר לצליל הנטרלי והטבעי שלו.

בסמפוניות גדולות מורגש שקשה לו. ה-5 של מהאלר עשתה לו חיים לא קלים. הוא איבד המון רזולוציה כאשר היצירה התפתחה וחשפה את כל כלי התזמורת וזה השפיע כמובן על הפרדת הכלים, המהירות והדינמיות. כלי נשיפה נשמעים טוב אם כי חסרה לי התחושה של האוויר היוצא מהשופר. מיקרו פרטים זה לא השטח שלו ובקטעי מוסיקה תובעניים, מורכבים וקשים, בעוצמות גבוהות אך בגזרת השפויות הוא בהחלט קצת קורס. אבל שוב, אולי אני מצפה ממנו ליותר מידי.


מתובל
ג'אז עדין ורומנטי הוא מבחן קשה למדי. במוסיקה אקוסטית רגועה המורכבת מכלים בודדים על המגבר להציג טבעיות, נקיון, מעברים פתאומיים, מיקרו דינמיות והמון פרטים. שמעתי מספר קטעי ג'אז על המגבר הזה שהיה צריך להוציא את המיטב מה"קצת" כלים הללו. זה התחיל ב- jacques loussier the best of play bach ובמקרה הזה, באלבום הזה, הוא מצליח להפתיע אך לא ברמה "אודיופילית". הכוונה היא שהוא מתובל מעט, הוא מעגל פינות וצובע את הצליל. זה מוזיקלי ומהנה, אבל לא נטרלי מספיק. כך גם חשתי כשהאזנתי לאבישי כהן בהופעה שלו בבלו נוט ובעוד קטעים של מיילס דיוויס. הוא אומנם מצליח לשלוט היטב על הרמקול גם בסולו הקונטרבס ברצועה 6 בהופעה של אבישי כהן אך קשה לו להעביר את הפרטים הקטנים שחלקם שייכים לתיבת הכלי וחלכם להתרחשויות מסביב. יחד עם זאת, אני חש כי למרות שהוא אינו מגבר נטרלי ונקי כמו המגברים היקרים, הוא בכל זאת נותן משהו מאוד חוויתי בצליל. אני נוטה לסלוח לחסרונותיו של המגבר הזה רק משום שהוא זול, לא מתיימר ובסך הכל מגבר כיפי.

הערה על אופי צליל: הצליל שבוקע מהמגבר הזה הוא חמים. הוא אינו נוטה לניטרליות או רומנטיות חמה מידי ולכן הוא נימצא משהו באמצע. הצליל החמים הזה מתגלה כמאוד מערב ועוטף ולמרות התיבול העדין שהוא מציג הוא עדין אינו נישמע צבוע או מנופח.

נקודות ציון

שיכוך והעמדה
כדאי להשקיע בכך אך זה לא בגדר חובה ממש. הוא ישמע טוב יותר עם שיכוך ראוי אך ישמע טוב מספיק גם בלעדיו. מעמד יעודי או אביזרי שיכוך ינקו מעט את הצליל, יביאו אותו להישמע מעט יותר דינמי, יותר מפורט אך כל זה יקרה במעט ודרוש רמקול מאוד שקוף על מנת שהמעט הזה יורגש בצליל. לכן, רק אם בא לכם ואתם שומעים את ההבדלים, תשקיעו בתחום הזה. אם לא? גם טוב.

חום
המרנץ אינו מתחמם באופן ששווה להרחיב לגביו. הטמפרטורה שהוא מגיע אליה דומה מאוד לזו אליה של כמעט כל רסיבר קולנוע ביתי מדגם כניסה. רצוי בהחלט להניחו במקום מאוורר מצדדיו ומעליו וכך נבטיח שלא יתחמם יתר על המידה. בקיצור, בעניין הזה יש להתייחס אליו כמו שמתייחסים לרסיבר קולנוע ביתי.

שלט רחוק
מתגלה כארגונומי ונוח, שולט גם על נגן התקליטורים של מרנץ, עשוי פלסטיק לא ממש מסיבי (אל תשתמשו בו כפטיש) ובעל איכות שידור מעולה.

התאמה לרמקולים
ה- PM5004 הינו ידידותי לרמקולים בעלי אופי צליל מגוון בזכות הסלחנות שלו שכמו שתבינו בסיכום, ניתן בהחלט לסלוח עליה. לכן, אם הרמקול בהיר ניתן להנחית את התחום הגבוה מבלי לפגוע ממש בצליל ואם הוא מעט סגור ניתן להגביר את התחום הזה. גם בתחום הנמוך ניתן לשחק עם הבורר ולהגיע לאיזון הטונאלי הרצוי. הסלחנות הזו מביאה אותו לנוחות התאמה לרמקולים והיא מבורכת בהחלט בטווח המחיר הזה.

בוררי בס וטרבל
כאן התגלתה הפתעה! הם לא רצחו את הצליל, אלא הנחיתו והגבירו את הבס הטונים הגבוהים בצורה כזו שכמעט ולא פגעה באיכות הצליל. הסיבה לכך טמונה אולי בסלחנות הבסיסית של המגבר, או שמהנדסי מרנץ הצליחו לתכנן את הבוררים הללו בצורה נכונה. אך, בפועל, הסיבה אינה משנה כמו התוצאה המפתיעה שמתגלית כאשר מתנסים עם אותם הבוררים. זה בהחלט ראוי לשבח ושמחתי לגלות כי ניתן לשנות בס וטרבל במוצרים זולים מבלי להרוס את המוסיקה.

Loudness
צריך להוציא את הכפתור הזה מהחוק! אני חש כי זו השיטה הטובה ביותר שמאפשרת להפוך מערכת טובה לגרועה בפחות מחצי שניה. ממש ככה! לחיצה עליו ואני מקבל, ישר לתוך האוזן, ללא רחמים או הכנה נפשית מראש, סיכות מתכת חדות ולא נעימות! הכפתור הזה, כפי שחשבתי ולא התבדתי, הוא כפתור השמדה עצמית לצליל. אין שום סיבה בעולם לקחת אותו בחשבון כאשר מאזינים למוסיקה, ליצרנית לא היה שום סיבה בעולם לפתח את האיקיוליזציה הזו ובטח שבטח אין שום סיבה הגיונית בעולם שהאצבע שלכם תיגע בו. כן, אני חריף קצת וזה אולי הדרך הכי מעודנת לתאר את מה שעושה הכפתור המחריד הזה!


סיכום

הרזומה של היצרנית הזו הינו בהחלט מרשים אך בד בבד גם מאוד דינמי שידע עליות ומורדות. נראה שכיום, בתחום הסטריאו, מדובר בתקופה טובה מאוד שלה. המגבר הזול הזה מתגלה כשווה למחירו. הוא אינו אודיופילי, לא נקי כמו מגברים יקרים ואין לי סיבה מיוחדת להצביע עליה ולומר שהוא "שווה יותר ממחיר כפול ויותר" אך הוא עושה מוסיקה בצורה יוצאת דופן. אפשר להגיד שהוא ממש ממש מוסיקלי ונעים להאזנה.

ברמה היותר טכנית או "קרה" אוכל לספר לכם שלא תמצאו פרטים שלא ידעתם על קיומם, הוא אולי אפילו לא מספיק מפורט (בגזרת המחיר הזה אני לא מצפה לפרטים של היי אנד). אבל כן תמצאו במה וגודל צליל מרשימים בהחלט, לא תמצאו ניטרליות וטבעיות שלא ניתן להתעלם ממנה אך כן תמצאו תיבול מאוד עדין בצליל שהוא אומנם צבע אך צבע שמחמיא למוסיקה. לא תמצאו שקיפות היסטרית אך כן תמצאו סוג של סלחנות שסולחים עליה בקלות כאשר מבינים שזה עוזר מאוד כאשר הרמקול המשודך אליו (וזה מה שיקרה ברוב המקרים) סלחן גם הוא.

אז מדוע בכל זאת המגבר הזה כל כך מומלץ?
המסקנה הזו נובעת מתוך מספר סיבות, העיקרית בינן היא ההתאמה הפוטנציאלית אל רמקולים רבים והסלחנות הזו שמאפשרת להנות ממנו גם בהקלטות שאינן ממש משובחות. הוא לא מומלץ לחובב הוותיק בעל התקציב הגבוה, אך החובב המתחיל, שאינו מוכן עדיין להשקיע סכומי גדולים באודיו איכותי, יכול להנות משילוב של מגבר נהדר, שיתאים לכל רמקול כמעט, עם שליטה על בס וגבוהים שכמעט ולא הורסת את הצליל וכמעט ולא פוגעת בפרטים, דינמיות ונקיון (סלחן כבר אמרנו?) טובים וכל זה בהשקעה קטנה מאוד.

החובב המתחיל כנראה יתאהב מיד בצליל הנעים והחם הבוקע מהמגבר הזה, ומה שקובע בציוד זול הוא מידת ההנאה של המאזין ולא איכויות על שגם כך כמעט ולא ניתן לקבל אותן בגזרת המחיר הזו. לכן, עזבו את הפרטים הקטנים, הנקיון והחושך שבין הכלים ופשוט תקבלו אותו כמו שהוא: מגבר משולב שמנגן מוסיקה באיכות טובה ומענגת במיוחד.

מחיר: 1,850 ש"ח
מפיץ: מוראל (Morel)
אחריות: הד סינמה