טור עורך: אין ";מחשבים"; או ";טלוויזיות";, רק לוחות, באיזה גודל תרצו את שלכם?

ליאור קורן חוזה: בעתיד תבוטל ההפרדה בין סמרטפונים, מחשבים וטלויזיות ואנחנו נבחר את המכשיר המתאים רק לפי גודל לוח התצוגה.

סמארטפון? טאבלט? מחשב נייד? מחשב שולחני? מסך טלוויזיה? כל אחד מהמכשירים הללו משתייך כיום לקבוצה נפרדת בפני עצמה, אך כל זה הולך להשתנות בשנים הקרובות.

השיפורים האחרונים ברכיבי האלקטרוניקה, טכנולוגיות הצגים (LCD, OLED) והקפיצה הגדולה בממשקים של מערכות ההפעלה, מפילים את כל גדרות ההפרדה ועומדים לבצע "קיבוץ גלויות" טכנולוגי.

למה זה קורה

אם נתבונן על תחום האלקטרוניקה הבידורית, נראה כי במהלך השנתיים האחרונות (בעיקר), כל אותן עוצמות מחשוב שהיו מוגבלות רק למארזי המחשבים השולחניים בבית או במשרד עברו לשכון במגזרים נוספים.

למעשה, כח העיבוד של אותם מחשבים, נרתם לשימושם של מכשירים שעד לפני מספר קטן של שנים לא חלמנו כלל שיהיו בעל עוצמות מחשוב שכאלו, כמו למשל, טלפונים סלולאריים וטלוויזיות.

איכות ועוצמת העיבוד שטמונות ברכיבים הופכת מכשירים ממגזרים שונים לדומים מאי פעם ביכולות שלהם, אם נבצע השוואה בין מכשירי סמרטפונים לטאבלטים נמצא שהם דומים ברוב היכולות שלהם ולמעשה כל מה שמפריד בינהם הינו גודל מסך בלבד, למשל דגמי סמסונג כמו הטאבלט גלאקסי טאב מול הסמרטפון גלאקסי S שמריצים מערכת הפעלה אנדרואיד בגרסה דומה, דוגמה אחרת הינה הטאבלט של פנסוניק שמציג שידורי טלוויזיה ויכולות שמזכירות מאוד את מסכי הטלוויזיה של החברה.

מה צריך המשתמש

כשאנו באים לנתח את המכשיר החשמלי שכולנו מכירים כיום: מחשב אישי, נראה כי את המשתמש מעניינים רק האמצעים בהם הוא מתקשר עם המכונה, אמצעי קלט - פלט שהם מסך, עכבר ומקלדת, כל מה שנמצא מעבר לכך אינו רלוונטי עבורו.

למעשה, כל אותו מארז מחשב גדול שממוקם בדרך כלל בצמוד לרגלי המשתמש – מתחת לשולחן אינו קשור כלל לסוגיית השימושיות או חווית התפעול, למשתמש לא ממש אכפת מה נמצא בתוך המארז ועבור מה הוא נמצא שם, אותו מעניין רק מה שמופיע על המסך והוא רוצה לקבל את זה באופן מהיר וחלק (תגובות זריזות וממשק נוח).
לצערנו, מארזי המחשב הגדולים עדיין נמצאים כאן בגלל שלא נמצאו פתרונות יעילים וזולים מספיק עבור קירור יעיל ושקט של המכונה וגם בגלל השימוש הנרחב שעדיין נעשה בכוננים קשיחים שאינם קטנים מספיק בגודלם הפיזי.

כאמור, האינטרקציה העיקרית שיש למשתמש עם המחשב מתבצעת דרך מסך, מקלדת ועכבר, רמקולים ומיקרופון ואל המארז נשלח ידו רק בעת כיבוי או הדלקה וגם הכנסת דיסק אופטי.

לא צריך מארזים
המארזים הללו הינם מיותרים לגמרי והם הולכים להעלם בשימוש הביתי / אישי: גם את המטלות הקטנות הללו של לחצן הפעלה או כונן אופטי (שהשימוש בו הולך ומצטמצם מאוד) ניתן להעביר לגוף המסך עצמו – את חיבורי ה- USB למשל, ניתן לראות כיום במסכי מחשב רבים.

בתחום המקביל – עולם המובייל, כל עניין מארזי המחשב אינו רלוונטי, שם כל אותם אמצעי קלט / פלט הוטמעו ביחידה אחת בודדה: המסך, המשתמש אינו צריך שום אביזר נוסף עבור יכולת שליטה על המכשיר, הכל מתבצע דרך אותו מסך.

בפועל, הגורם העיקרי היחיד בו נפגש המשתמש הוא המסך = לוח.

הזרז להעלמת אותם מארזים, נכנס לשוק לפני שנים ספורות: מהפיכת יחידות העיבוד שהגיעה עם דור ה- ATOM של אינטל (וגם המתחרים עם מעבדי ARM ודומים להם) אפשרה לדחוס כוח חישוב מספק בתוך גוף דק של מסך, כזה המתאים למטלות יומיות כמו גלישה באינטרנט, כתיבת מסמכים ואפילו ניגון קבצי מולטימדיה / וידאו באיכות HD.

עבור משתמשים רבים, כוח העיבוד של טאבלטים כדוגמת אייפד מספק ביצועים טובים עבור תפקוד יום יומי, הדרך רק מתחילה כאן ומשנה לשנה, אותו כוח עולה באופן משמעותי בביצועיו ולא ירחק היום בו יוצגו ביצועים של מחשב שולחני חזק גם בלוח קטן ונייד.

זה לוח

לוחות מדיה
למעשה, אנחנו עדים לתהליך בו כלל המכשירים, החל מטלפונים חכמים, דרך מחשבים ועד למסכי טלוויזיה ענקיים מתחילים להציע ביצועים דומים בעוד ההבדל היחיד בינהם הינו רק... גודל המסך.

בנוסף, גם אופן השימוש במכשירים השונים הופך להיות זהה: צפיה בסרטי קולנוע או סדרות אינה מוגבלת כיום רק למסכי טלוויזיה אלא מתבצעת גם על צגי טלפון זערוריים, גלישה באתרי אינטרנט אינה מתנהלת רק על מסך מחשב צנום אלא גם על גבי מסכי טאבלטים או המסך הגדול בסלון.

למעשה, כל אותם מכשירים בקטגוריות השונות, עוברים לענות על אותם צרכים והופכים לפלטפורמת צריכת תוכן ויצירת קשר חברתי = לוחות מדיה.

הגבולות מטשטשים עד כדי כך שבעתיד הלא רחוק, ההבדל המרכזי בין כל המכשירים הללו יהיה גודל המסך בלבד: הכל הופך ללוח: קטן, בינוני וגדול, הלקוחות לא יקנו יותר "טלוויזיה" או "מחשב" אלא רק לוח (מסך) בגודל מסויים כאשר אותם לוחות ידעו לעשות הכל.

גם זה לוח

אמצעי השליטה בלוחות
אופי השליטה באותו הלוח, יותאם לגודלו וגם למרחק ממנו משתמשים בו (לוחות קטנים = מקרוב ואילו לוחות גדולים = מרחוק).
לוחות קטנים (טלפונים וטאבלטים) ימשיכו להגיע עם צג מגע והשליטה דרכו תשתכלל ותתרחב למשל גם לעוצמת הלחיצה, כאשר עוצמת נקישות האצבע, תאפשר לנו למקם פריטים על ציר עומק במסך, בממשקי תלת מימד (נקישה חזקה = דחיפה למיקום רחוק יותר).

לוחות גדולים יקבלו יכולות של שליטה מרחוק בעזרת מחוות גוף, כדוגמת הקינטקט של מיקרוסופט שישולב בתוך גוף המסך, תנתן גם אפשרות ללוח מגע, עבור מי שירצה להשתמש בהם כאמצעי הוראה למשל.

מה נבקש מהמוכר בעתיד?
לאור כל זאת, בעתיד הלא רחוק, אנו נכנס לחנות ונבקש לוח, "באיזה גודל" ישאל המוכר, יציג בפנינו את הדגמים השונים וזהו: ניקח לוח מידה XXXL לסלון, L לשימוש בתיק ותארוז לנו בבקשה לוח מידה S עבור כיס המכנס.

מה דעתכם, מתי זה יקרה ואיזה שם הייתם מעניקים ללוח אוניברסלי שכזה?