מקינטוש MC275 - מגבר מנורות קלאסי ורומנטי, ביקורת
נמר לוי
17-12-2010 06:00
ה- MC275 של חברת Mcintosh האמריקאית מיוצר מזה כ-50 שנה. זהו מגבר הספק מבוסס מנורות שנבחן כאן בתצורת מונובלוק (כצמד מגברים), מבחן האזנה עם מגוון סגנונות מוזיקה חושף אופי מנורתי ברור. ביקורת.
Mcintosh labs הינה אחת מיצרניות האודיו הוותיקות ביותר בעולם אשר הוקמה בשנות ה-40 המאוחרות, בשנות ה-50 קיבלה החברה הכרה עולמית כאשר יצרה מוצרים שעד עצם היום הזה נחשבים לאגדות אודיו מרשימות ביותר. מקינטוש ידועים במגברים והקדם מגברים שלהם, אולם יחד עם זאת למקינטוש ישנם רמקולים שנחשבים גם הם ליחוס עולמי מכובד ביותר כאשר בראשם עומד הרמקול המרשים בגודלו ובכמות היחידות שהוא מתפאר בהן שנקרא XRT2K שהוצג לראשונה בישראל בתערוכת - DIGITOWN Hi End 2010.
היום, נדליק אור על מגבר הסטריאו – דגם MC275, הפעם נבחן זוג מגברים כאשר כל יחידה מתפקדת כמונובלוק. למרות שמדובר במגבר סטריאו שמסוגל לעבוד כמגבר מונו, לפי מידע שהחברה מוסרת, מסתבר כי רוב המשתמשים מעדיפים אותו כמונו בלוק ולא כמגבר סטריאו המחובר לזוג רמקולים. את הסיבה תבינו בהמשך הביקורת. ה-275 שוחרר לשוק האודיו העולמי כבר בשנת 1960 והפך באופן כמעט מיידי לאחת ההצלחות הגדולות ביותר של החברה. כיום, אותו מגבר שמיוצר 50 שנה נישאר כמעט זהה, בלי שינויים מהותיים ולכן ניתן לקרוא גם למגבר החדש הזה מגבר ישן חדש.
אגב, זו אינה החברה האמריקאית היחידה שמייצרת דגם מסויים לאורך שנים כה רבות, גם חברת הארלי דוידסון שמהווה אייקון מוכר בעצמה, מייצרת קו אופנועים מדגם "ספורטסטר" מזה חמישים שנה, נראה כי האומה האמריקנית אוהבת קלאסיקות.
מגבר מונובלוק – בעד ונגד
מצד אחד, יתרונם של מונו בלוקים מגיע בקרבתם לרמקול, כך שניתן לעלות ברמת כבל הרמקול - במקום לרכוש למשל 2.5 מטרים של כבל רמקול בינוני, ניתן לקנות 1.5 מטר של כבל רמקול איכותי מאוד.
אבל, מצד שני, יש הוצאות נוספות בענין: שני כבלי חשמל, שני מדפים איכותיים, כבל אינטרקונקט ארוך יותר, לכך נוסיף מחיר של המונו בלוקים שיקר משמעותית מהאח הסטריאופוני.
היתרונות הסוניים של מגברי מונו בלוק טמונים בשנאים נפרדים לכל מגבר, הפרדה מוחלטת של ערוץ ימין ושמאל וכמובן יותר כוח ושליטה על הרמקול מאשר אותו מגבר בסטריאו.
מעבר לכך, מגיע גם ענין "המראה המקצועי" לעין שמציג שני "בלוקים" רציניים המוצבים בצידי מעמד המערכת.
עיצוב רטרו אמיתי
מדובר במגבר עם עיצוב שלמען האמת שנוי במחלוקת. מקינטוש שומרת על גחלת עיצובית בקנאות חסרת תקדים, המגבר הזה הינו יפה לעין כאשר עומד בדד ובמיוחד כאשר כלוב ההגנה על המנורות מוסר ממנו.
אך כאשר מציבים שני מונו בלוקים יחדיו, נכנס לענין משהו מטריד, הסיבה העיקרית לכך היא ששתי היחידות זהות לגמרי כאשר הכניסות והיציאות ממוקמות באותו צד של המארז ולכן קשה להגיע לסימטריות בכבילה שגם ככה "מכערת" את המראה המערכת כולה.
בחלקו האחורי של כל מגבר, ניתן למצוא שלושה שנאים גדולים, לפניהן עומדות בגאווה מנורות ההגברה. בצידו הימני של המגבר ניתן למצוא כניסות מאוזנות בתצורת XLR וכניסות לא מאוזנות בתצורת RCA כאשר גם ב-XLR וגם ב-RCA הכניסה הימנית היא זו שהופכת את מגבר הסטריאו למגבר מונו על ידי בורר שנמצא מימין לכניסות ה-RCA.
מימין לכניסות ה-XLR ניתן למצוא שני בוררים נוספים אשר מאזנים את צד ימין וצד שמאל כאשר המגבר עובד במצב סטריאו (אינם משפיעים במצב מונו בלוק). מה שממש, אבל ממש הציק לי היה מבנה הטרמינל של יציאות הרמקולים. מדובר בטרמינל ברגים שאינו מאפשר שילוב של כבל רמקול עבה, אינו מאפשר חיבור ספדים (חיבור פרסה) ובטח שלא חיבור פלאג. מדובר בחיסרון מטריד שגרם לי לנתק מאחד הכבלים שלי את הטרמינל עבור הסקירה.
יחד עם זאת,ה- MC275 כולל מגוון אפשריות לחיבור הרמקול על פי ההתנגדות שלו. כלומר, ניתן לחבר ליציאת ה-4 אוהם, 8 ו-16 אוהם שנפוץ יותר ברמקולים בתצורת שופר.
טכניקה
מגבר ה- MC 275 פועל עם ארבע מנורות הגברה KT88 או 6550 ולכן, למרות שלא כתוב הוא יעבוד גם עם KT90. למגבר יש שבע מנורות דרייבר כאשר שלוש מנורות הן 12AX7A וארבע מנורות נוספות מסוג 12AT7A.
כל אלו, מביאים כל מונו בלוק להספק של 150 וואט ליחידה במונו ו-75 וואט ליחידה כמגבר סטריאו. המגבר מציג נתון היענות לתדר שנע בין 20 הרץ התדרים הנמוכים ל-20 אלף הרץ בגבוהים בפלוס מינוס 0.5 דציבל ונתון של 10 הרץ ועד ל-70 אלף הרץ בפלוס/מינוס 3 דציבל. רגישות הכניסה בכניסה המאוזנת היא 2.5 וולט ובכניסה הלא מאוזנת מדובר על רגישות כניסה של 1.5 וולט. משקל ליחידה הוא 30.5 קילוגרם שזה בהחלט משקל מכובד שמצביע על שנאים כבדים.
איכות הבניה יוצאת דופן כיאה למקינטוש. תשומת לב רבה ניתנת לפרטים הקטנים (חוץ מיציאות הרמקולים המטרידות), חומרים איכותיים במיוחד, צבעי רטרו קלאסיים וכמובן הלוגו של החברה בתבליט יחד עם שם הדגם 275 המכובד בהחלט.
הערה: למרות שמדובר במגברי סטריאו שברוב המקרים משווקים כמונו בלוקים הגעתי למסקנה שגם מגבר בודד (שעובד בסטריאו) מצליח לשלוט היטב על הרמקול שברשותי. אך שידוך שני מגברים לרמקול הופך את התוצאה ללא פחות ממדהימה. כוח – יש לו משמעות אדירה!
Mcintosh MC275 - מבחן האזנה
פתחתי את המבחן עם מוסיקת רוק קלאסי רך מבית Dire Straits-On Every Street אני מוצא שהתוצאה בשילוב המונו בלוקים הללו פשוט מרגשת, מורגש מיד שאופי המגבר חמים ורומנטי. יש משהו בחמימות הזו שגורמת לצליל לעטוף את המאזין, להרגיע אותו ולגרום לו לשקוע בצלילים. כך הוא המגבר הזה, מאוד מערב ומאוד מרגש עם קולו העמוק של מארק נופלר.
ה- MC 275 מביא את הזמר לחדר ומסדר את הלהקה במרחב הבמה באופן מעורר כבוד. תחום ה- מידבס של המגבר הזה פשוט מושלם, העומק שהוא מייצר והמשקל הרב מחמיאים מאוד למוסיקה הזו. התחום הגבוה רך ומפורט ללא עוקצנות או חריפות גם בעוצמות גבוהות. בפראזת הגיטרה המלווה את השיר כאשר הקצב מתגבר נשמעת נהדר, התופים נשמעים דינמיים מאוד ותוקפניים מבלי להציק באוזן. הפרזנטציה של המגבר הזה גדולה בהחלט ונותנת תחושה של הופעה חיה. אני מוצא את התוצאה הזו כתוצאה מרשימה ומרגשת יחד. קשה להתעלם מהאיכויות שהמגבר הזה חושף, מהפרטים והדינמיות וזה מבלי להישמע צבוע.
רוק איטי
לעומת זאת, במוסיקת רוק כבד כמו dream theater scenes from a memory כבר פחות נהניתי ממנו. יש משהו מעט "איטי" באופיו שפחות מחמיא לז'אנר ומביא את התוצאה לקצת פחות מרשימה. אני אציין שהאיטיות הזו שאני מתאר אינה משפיעה על הפרטים. כלומר, תוף הרגל הכפול המוכה במהירות נשמע טוב מאוד, אפילו מצוין אך המגבר הפרטי שלי למשל הינו מהיר ממנו משמעותית מה שמלמד אותי שבמקרה הזה מהירות ומיידיות היא לא ממש הצד החזק שלו במוסיקה מהג'אנר הזה. יחד עם זאת אני כן מקבל את המשקל הנכון של הגיטרה החשמלית, קולות השירה נשמעים גם כאן באופן מצויין והפרדת הצליל טובה מאוד.
גם במוסיקה אלקטרונית קשה מבית
מתוך התקליט hospitality גיליתי שהז'אנר הזה לא ממש מתאים לו. נכון, רוב חובבי מגברי המנורות לא יאזינו לסגנון הזה אך בכל זאת ראוי לציין גם את החסרונות שלו כאשר בסגנון הזה הם נחשפים בקלות. גם כאן, אני מגלה שהוא אינו מהיר כמו המגבר האישי שלי (AUDIO ANALOGE MAESTRO 200) שמחזיק את היצירה הזו במהירות אדירה אך עדיין מורגש שלא מדובר בבעיות שליטה שכן הוא שולט ברמקול היטב. אני לוקח את החיסרון הזה כאופי של המגבר שהופך אותו לרומנטי מאוד באופיו במוסיקה פחות "דורשת" וקשה מזו.
בקטעים אלקטרונים קלים כמו המרוץ של yello אני מוצא שהמגבר כן מצליח לייצר ביצוע אלקטרוני מהסוג הזה והוא עושה זאת היטב. התחום הנמוך מתגלה כמאוד מגובש ועוצמתי, המהירות מספקת בהחלט והדינמיות מרשימה. הצליל מאוד מערב, רומנטי אך מבלי להיות מרוח או צבוע על חשבון פרטים.
הערה על רוק כבד ומוזיקה אלקטרונית: היה לי די מוזר לקבל את העובדה שמוסיקה כמו רוק כבד ואלקטרוני קשה מכבידה על המגבר והביצועים שהוא מציג בסגנון הזה אינם מהמשובחים בעוד במוסיקה קלאסית, תובענית ככל שתהיה הוא מצליח להציג דינמיות, שליטה והפרדה מרשימים ברמה כמעט קוסמית. המבחן הזה מלמד אותי שמוסיקה אלקטרונית קשה יכולה להכשיל מגברים שמנגנים קטע קלאסי הבנוי מתזמורת סימפונית גדולה למרות שבתיאוריה הקלאסי אמור להיות יותר קשה עבורו. אבל כפי שאנחנו יודעים, התיאוריה הינה רק תיאוריה. הביצוע המעשי הוא זה שקובע.
אין כמו קלאסית
מוסיקה קלאסית מתוך יצירת היחוס שלי, Britten - Young Persons Guide to the Orchestra מראה לי באופן חד וברור כי זהו המגרש שלו שבו הוא מרגיש בהחלט בטוח. הוא מצליח לנגן את Britten באופן שלא ניתן לזלזל בו. הוא מציג כלי נשיפה מפורטים, דינמיים ומאוד נעימים לאוזן, הפרדת הצליל בקטעי מוסיקה מרובה כינורות נשמעים מעולה, אפשר ממש לספור את הכינורות המנגנים, השקיפות שבהבדל בין וויולות לכינורות מורגש היטב, תופי הפרקשן נשמעים טוב מאוד, עם גוף ומשקל, מכת המקל על עור התוף נשמעת היטב והדינמיות נפלאה. יחד עם זאת, אין פשרה גם בתחומים אחרים וכלי נשיפה נשמעים מצויין.
ה- MC275 מציג מיקרו דינמיות מדהימה שחושפת את האוויר הבוקע משופר הכלי, טובות וטרומבונים מציגים משקל ראוי וחצוצרות נעימות להאזנה וצליל כללי שאינו מציג שמץ של חריפות גם בקטעים התובעניים ביותר. העדר החריפות מביא את חליל הפיקולו להישמע כל כך נעים שהייתי מסוגל להאזין ליצירה שלמה מפי החליל הזה מבלי שיפריע לי לרגע הצליל הגבוה והמעט מטריד של הכלי הזה. מעבר לכך ניתן להרגיש כי המונו בלוקים הללו מסדרים במה מדהימה. רחבה, עמוקה, מסודרת כאשר אחד הפרמטרים הבולטים בו הוא גודל הצליל. מדובר במגבר זכוכית מגדלת מובהק, הכל גדול, מרשים וחוויתי במיוחד. זה אומנם מעט פוגע בתחושה שאמורים לקבל בגודל האמיתי של כלי הנגינה אך עדיין השקיפות והאיזון יחד עם פירוט נהדר אינו גורם לצליל להישמע לא טבעי. בכלל, במוסיקה קלאסית המגבר הזה פשוט מדהים. הוא מצליח להעביר חוויה מאוד מערבת, מאוד גדולה ואולי הקרובה ביותר להופעה באולם קונצרטים מכל מגבר אחר שבחנתי עד כה.
בתחום הנמוך, כאשר מאזינים לטובה, צ'לו, קונטרבס אני מרגיש שהמגבר מוריד את הרמקול נמוך ושומר על רזולוציה מעולה. הוא מאוד מאוזן ומאוד מגובש והדוק. גם כאן, בגזרת התדרים הנמוכים, הפרדת הצליל מעולה. אין ספק שמדובר במגבר מאוד טבעי שבנוסף לחמימות שלו הוא הופך את היצירה הקלאסית הזו למאוד מערבת. הצליל הבוקע ממנו פשוט מהנה. זהו אחד מהמגברים הבודדים שעברו כאן שאני ממש לא מעוניין "לבחון" אם כי רק להאזין לו בשביל הכיף. וכיף, הוא בהחלט מסב.
בלוז מעושן
בתחום הבלוז בחרתי בתקליטור Neal black & the healer's power שאחד מהפרמטרים הבולטים בו הוא איכות ההקלטה
הפנומינלית. בשיר הזה המגבר מציג יתרונות מרשימים מאוד. הצליל מרגיש כאילו אני יושב בפאב מעושן והלהקה ממש מופיעה מולי. הבמה מדהימה, הצליל גדול וכוחני והבס מרשים ביותר. קולו של ניל בלאק בוקע מהמרכז והוא מלא משקל, מלא אנרגיה ובגובה ישיבה. הפסנתר נשמע מדהים. מאוד חלק, מאוד אמיתי וקוהרנטי ואוסיף סוג של הצהרה שהיא לא תמיד נכונה אך במקרה הזה היא ממש כזו – מאוד מנורתי.
ככל שאני שוקע בשיר אני מגלה יותר ויותר פרטים שנחשפים: ניתן לחוש את העץ של הפסנתר, העור של התוף, המתכת של המצילות והטבעיות של הכלים בכלל. התוצאה במוסיקת בלוז משובחת בהחלט ומרשימה עוד יותר כאשר מעמעמים את האור ולוגמים כוס ויסקי איכותי. התחושה של הצליל הכל כך משכנעת של הופעה תסדר כבר את האשליה במוח של קהל, להקה מוחשית מקדימה וכסאות עץ ישנים. ממש כמו פעם.
נקודות ציון
בס, מיד וגבוהים
המגבר הזה מציג צליל מאוד מאוזן, מאוד "נכון" למרות שהוא על הגוון החמים ולמרות הפרזנטציה הגדולה. זה הישג מרשים בהחלט. הוא מייצר בס עמוק מאוד, שולט ומהיר יחסית ויחד עם זאת הדוק ומגובש. הוא מציג מיד מלא, עם משקל ורזולוציה מרשימה מאוד. התחום הגבוה הוא בהחלט מעודן אך מפורט ואוורירי ביותר מבלי לגלות שמץ של חריפות.
שיכוך
כמו בכל מגבר מנורות השיכוך הוא הכרח. אומנם מדובר במכשיר כבד שלא קל לבחון אותו על שלל מדפים (חבל על הגב) מצאתי שמוצרים רכים כמו אורלקס, רגליות גומי איכותיות, שעם וחבריהם מהמשפחה הרכה עושים לשני המגברים, בניגוד למה שחשבתי, ממש טוב. מדפים או ספייקים מהמשפחה הקשיחה מביאים אותם לתוצאה קצת מגורענת ומשום מה פוגעים בפוקוס ובאיזון הטונאלי של המכשיר.
טמפרטורת עבודה והתחממות
ה- מקינטוש MC 275 מתחמם בטירוף. אין להניחו בקרבת הרמקול שכן תוך כמה שעות תגלו בועות בלכה של הרמקול היקר שלכם. לכן, יש להניחו במרחק הגיוני מהרמקול. הוא נשמע במיטבו לאחר כמה דקות של עבודה ומגיע לחום עבודה מהר מאוד. אין צורך להמתין שעה טרם מאזינים בריכוז.
התאמה לרמקולים
למרות שמגבר בודד יודע לעבוד כמגבר סטריאו בודד ולא רק כמגבר מונו אני ממליץ לשלב בין השניים. אין ספק שמגבר אחד בלבד שולט ברמקולים ממוצעים היטב אך במקרה הזה טובים השניים מן האחד וביחד הם מהווים יתרון על מגבר בודד בכל פרמטר.
המגברים הללו שייכים למשפחת הצליל החמה. אני ממליץ לשדך להם רמקולים ניטרלים או אנליטים והם כבר יסדרו יופי של איזון טונאלי.
סיכום
המבחן הזה הצליח לחשוף היטב יתרונות וחסרונות של המגבר. הסשן שהביא אותי למסקנות הברורות ביותר הוא האלקטרוני והרוק אשר המחיש בקלות מה המגבר מסוגל לעשות ומה לא, היכן הוא נכנע והיכן הוא לוחם עז. אז בגדול המגבר הזה מאוד רומנטי ומעודן באופיו מבלי להיות צבוע. וזה הישג שראוי להעריך. יחד עם זאת ברמת העיצוב של שני מגברים זהים כאשר החיבורים בצד אחד מעט הפריעו לי אסטטית אך אסטטיקה היא לא מה שיפריע לי מלרכוש אחד כזה ורק בזכות היתרונות שלו בסגנונות בהם הוא מרגיש בבית.
קשה להתעלם מהיצרנית הזו. אם זה בעקביות העיצוב, איכויות הבניה המרשימות או בכלל בשם הכבד והמכובד שהיא נקראת בו – מקינטוש שנשמע לי תמיד כמו קטרפילר בתחום הציוד המכני הכבד. חברים, זה מגבר מנורות אמיתי! עם החסרונות ועם היתרונות. איכות הצליל, המשקל שבמוסיקה, הרגש והשליטה שהוא מפגין, החמימות ביחד עם האווריריות והקצב הטוב הופכות אותו לכזה. הוא ישתלב מעולה עם רמקול חמים שנוטה לנטרלי, נטרלי ואפילו אנליטי אך לא יציג את כל יתרונותיו עם רמקולים מהמשפחה החמה וזה משום שהוא בעצמו נוטה לחמימות מסוימת. הוא דינמי מאוד אך מוגבל במוסיקה אלקטרונית תובענית או רוק כבד וקשה, מניע קשים ואוכל לארוחת בוקר יצירות קלאסיות קשות.
חובבי הצליל המנורתי של פעם אבל כאלו שרוצים מגבר חדש מהניילון ואינם מאזינים לרוק כבד ותובעני או אלקטרוני משוגע יכולים למצוא אותו כאחת מהרכישות הטובות ביותר.
מחיר: 25,100 ₪ (ליחידה)
אחריות ושירות: הד סינמה
היום, נדליק אור על מגבר הסטריאו – דגם MC275, הפעם נבחן זוג מגברים כאשר כל יחידה מתפקדת כמונובלוק. למרות שמדובר במגבר סטריאו שמסוגל לעבוד כמגבר מונו, לפי מידע שהחברה מוסרת, מסתבר כי רוב המשתמשים מעדיפים אותו כמונו בלוק ולא כמגבר סטריאו המחובר לזוג רמקולים. את הסיבה תבינו בהמשך הביקורת. ה-275 שוחרר לשוק האודיו העולמי כבר בשנת 1960 והפך באופן כמעט מיידי לאחת ההצלחות הגדולות ביותר של החברה. כיום, אותו מגבר שמיוצר 50 שנה נישאר כמעט זהה, בלי שינויים מהותיים ולכן ניתן לקרוא גם למגבר החדש הזה מגבר ישן חדש.
אגב, זו אינה החברה האמריקאית היחידה שמייצרת דגם מסויים לאורך שנים כה רבות, גם חברת הארלי דוידסון שמהווה אייקון מוכר בעצמה, מייצרת קו אופנועים מדגם "ספורטסטר" מזה חמישים שנה, נראה כי האומה האמריקנית אוהבת קלאסיקות.
מגבר מונובלוק – בעד ונגד
מצד אחד, יתרונם של מונו בלוקים מגיע בקרבתם לרמקול, כך שניתן לעלות ברמת כבל הרמקול - במקום לרכוש למשל 2.5 מטרים של כבל רמקול בינוני, ניתן לקנות 1.5 מטר של כבל רמקול איכותי מאוד.
אבל, מצד שני, יש הוצאות נוספות בענין: שני כבלי חשמל, שני מדפים איכותיים, כבל אינטרקונקט ארוך יותר, לכך נוסיף מחיר של המונו בלוקים שיקר משמעותית מהאח הסטריאופוני.
היתרונות הסוניים של מגברי מונו בלוק טמונים בשנאים נפרדים לכל מגבר, הפרדה מוחלטת של ערוץ ימין ושמאל וכמובן יותר כוח ושליטה על הרמקול מאשר אותו מגבר בסטריאו.
מעבר לכך, מגיע גם ענין "המראה המקצועי" לעין שמציג שני "בלוקים" רציניים המוצבים בצידי מעמד המערכת.
עיצוב רטרו אמיתי
מדובר במגבר עם עיצוב שלמען האמת שנוי במחלוקת. מקינטוש שומרת על גחלת עיצובית בקנאות חסרת תקדים, המגבר הזה הינו יפה לעין כאשר עומד בדד ובמיוחד כאשר כלוב ההגנה על המנורות מוסר ממנו.
אך כאשר מציבים שני מונו בלוקים יחדיו, נכנס לענין משהו מטריד, הסיבה העיקרית לכך היא ששתי היחידות זהות לגמרי כאשר הכניסות והיציאות ממוקמות באותו צד של המארז ולכן קשה להגיע לסימטריות בכבילה שגם ככה "מכערת" את המראה המערכת כולה.
בחלקו האחורי של כל מגבר, ניתן למצוא שלושה שנאים גדולים, לפניהן עומדות בגאווה מנורות ההגברה. בצידו הימני של המגבר ניתן למצוא כניסות מאוזנות בתצורת XLR וכניסות לא מאוזנות בתצורת RCA כאשר גם ב-XLR וגם ב-RCA הכניסה הימנית היא זו שהופכת את מגבר הסטריאו למגבר מונו על ידי בורר שנמצא מימין לכניסות ה-RCA.
מימין לכניסות ה-XLR ניתן למצוא שני בוררים נוספים אשר מאזנים את צד ימין וצד שמאל כאשר המגבר עובד במצב סטריאו (אינם משפיעים במצב מונו בלוק). מה שממש, אבל ממש הציק לי היה מבנה הטרמינל של יציאות הרמקולים. מדובר בטרמינל ברגים שאינו מאפשר שילוב של כבל רמקול עבה, אינו מאפשר חיבור ספדים (חיבור פרסה) ובטח שלא חיבור פלאג. מדובר בחיסרון מטריד שגרם לי לנתק מאחד הכבלים שלי את הטרמינל עבור הסקירה.
יחד עם זאת,ה- MC275 כולל מגוון אפשריות לחיבור הרמקול על פי ההתנגדות שלו. כלומר, ניתן לחבר ליציאת ה-4 אוהם, 8 ו-16 אוהם שנפוץ יותר ברמקולים בתצורת שופר.
טכניקה
מגבר ה- MC 275 פועל עם ארבע מנורות הגברה KT88 או 6550 ולכן, למרות שלא כתוב הוא יעבוד גם עם KT90. למגבר יש שבע מנורות דרייבר כאשר שלוש מנורות הן 12AX7A וארבע מנורות נוספות מסוג 12AT7A.
כל אלו, מביאים כל מונו בלוק להספק של 150 וואט ליחידה במונו ו-75 וואט ליחידה כמגבר סטריאו. המגבר מציג נתון היענות לתדר שנע בין 20 הרץ התדרים הנמוכים ל-20 אלף הרץ בגבוהים בפלוס מינוס 0.5 דציבל ונתון של 10 הרץ ועד ל-70 אלף הרץ בפלוס/מינוס 3 דציבל. רגישות הכניסה בכניסה המאוזנת היא 2.5 וולט ובכניסה הלא מאוזנת מדובר על רגישות כניסה של 1.5 וולט. משקל ליחידה הוא 30.5 קילוגרם שזה בהחלט משקל מכובד שמצביע על שנאים כבדים.
איכות הבניה יוצאת דופן כיאה למקינטוש. תשומת לב רבה ניתנת לפרטים הקטנים (חוץ מיציאות הרמקולים המטרידות), חומרים איכותיים במיוחד, צבעי רטרו קלאסיים וכמובן הלוגו של החברה בתבליט יחד עם שם הדגם 275 המכובד בהחלט.
הערה: למרות שמדובר במגברי סטריאו שברוב המקרים משווקים כמונו בלוקים הגעתי למסקנה שגם מגבר בודד (שעובד בסטריאו) מצליח לשלוט היטב על הרמקול שברשותי. אך שידוך שני מגברים לרמקול הופך את התוצאה ללא פחות ממדהימה. כוח – יש לו משמעות אדירה!
Mcintosh MC275 - מבחן האזנה
פתחתי את המבחן עם מוסיקת רוק קלאסי רך מבית Dire Straits-On Every Street אני מוצא שהתוצאה בשילוב המונו בלוקים הללו פשוט מרגשת, מורגש מיד שאופי המגבר חמים ורומנטי. יש משהו בחמימות הזו שגורמת לצליל לעטוף את המאזין, להרגיע אותו ולגרום לו לשקוע בצלילים. כך הוא המגבר הזה, מאוד מערב ומאוד מרגש עם קולו העמוק של מארק נופלר.
ה- MC 275 מביא את הזמר לחדר ומסדר את הלהקה במרחב הבמה באופן מעורר כבוד. תחום ה- מידבס של המגבר הזה פשוט מושלם, העומק שהוא מייצר והמשקל הרב מחמיאים מאוד למוסיקה הזו. התחום הגבוה רך ומפורט ללא עוקצנות או חריפות גם בעוצמות גבוהות. בפראזת הגיטרה המלווה את השיר כאשר הקצב מתגבר נשמעת נהדר, התופים נשמעים דינמיים מאוד ותוקפניים מבלי להציק באוזן. הפרזנטציה של המגבר הזה גדולה בהחלט ונותנת תחושה של הופעה חיה. אני מוצא את התוצאה הזו כתוצאה מרשימה ומרגשת יחד. קשה להתעלם מהאיכויות שהמגבר הזה חושף, מהפרטים והדינמיות וזה מבלי להישמע צבוע.רוק איטי
לעומת זאת, במוסיקת רוק כבד כמו dream theater scenes from a memory כבר פחות נהניתי ממנו. יש משהו מעט "איטי" באופיו שפחות מחמיא לז'אנר ומביא את התוצאה לקצת פחות מרשימה. אני אציין שהאיטיות הזו שאני מתאר אינה משפיעה על הפרטים. כלומר, תוף הרגל הכפול המוכה במהירות נשמע טוב מאוד, אפילו מצוין אך המגבר הפרטי שלי למשל הינו מהיר ממנו משמעותית מה שמלמד אותי שבמקרה הזה מהירות ומיידיות היא לא ממש הצד החזק שלו במוסיקה מהג'אנר הזה. יחד עם זאת אני כן מקבל את המשקל הנכון של הגיטרה החשמלית, קולות השירה נשמעים גם כאן באופן מצויין והפרדת הצליל טובה מאוד.
גם במוסיקה אלקטרונית קשה מבית
מתוך התקליט hospitality גיליתי שהז'אנר הזה לא ממש מתאים לו. נכון, רוב חובבי מגברי המנורות לא יאזינו לסגנון הזה אך בכל זאת ראוי לציין גם את החסרונות שלו כאשר בסגנון הזה הם נחשפים בקלות. גם כאן, אני מגלה שהוא אינו מהיר כמו המגבר האישי שלי (AUDIO ANALOGE MAESTRO 200) שמחזיק את היצירה הזו במהירות אדירה אך עדיין מורגש שלא מדובר בבעיות שליטה שכן הוא שולט ברמקול היטב. אני לוקח את החיסרון הזה כאופי של המגבר שהופך אותו לרומנטי מאוד באופיו במוסיקה פחות "דורשת" וקשה מזו. בקטעים אלקטרונים קלים כמו המרוץ של yello אני מוצא שהמגבר כן מצליח לייצר ביצוע אלקטרוני מהסוג הזה והוא עושה זאת היטב. התחום הנמוך מתגלה כמאוד מגובש ועוצמתי, המהירות מספקת בהחלט והדינמיות מרשימה. הצליל מאוד מערב, רומנטי אך מבלי להיות מרוח או צבוע על חשבון פרטים.
הערה על רוק כבד ומוזיקה אלקטרונית: היה לי די מוזר לקבל את העובדה שמוסיקה כמו רוק כבד ואלקטרוני קשה מכבידה על המגבר והביצועים שהוא מציג בסגנון הזה אינם מהמשובחים בעוד במוסיקה קלאסית, תובענית ככל שתהיה הוא מצליח להציג דינמיות, שליטה והפרדה מרשימים ברמה כמעט קוסמית. המבחן הזה מלמד אותי שמוסיקה אלקטרונית קשה יכולה להכשיל מגברים שמנגנים קטע קלאסי הבנוי מתזמורת סימפונית גדולה למרות שבתיאוריה הקלאסי אמור להיות יותר קשה עבורו. אבל כפי שאנחנו יודעים, התיאוריה הינה רק תיאוריה. הביצוע המעשי הוא זה שקובע.
אין כמו קלאסית
מוסיקה קלאסית מתוך יצירת היחוס שלי, Britten - Young Persons Guide to the Orchestra מראה לי באופן חד וברור כי זהו המגרש שלו שבו הוא מרגיש בהחלט בטוח. הוא מצליח לנגן את Britten באופן שלא ניתן לזלזל בו. הוא מציג כלי נשיפה מפורטים, דינמיים ומאוד נעימים לאוזן, הפרדת הצליל בקטעי מוסיקה מרובה כינורות נשמעים מעולה, אפשר ממש לספור את הכינורות המנגנים, השקיפות שבהבדל בין וויולות לכינורות מורגש היטב, תופי הפרקשן נשמעים טוב מאוד, עם גוף ומשקל, מכת המקל על עור התוף נשמעת היטב והדינמיות נפלאה. יחד עם זאת, אין פשרה גם בתחומים אחרים וכלי נשיפה נשמעים מצויין.
ה- MC275 מציג מיקרו דינמיות מדהימה שחושפת את האוויר הבוקע משופר הכלי, טובות וטרומבונים מציגים משקל ראוי וחצוצרות נעימות להאזנה וצליל כללי שאינו מציג שמץ של חריפות גם בקטעים התובעניים ביותר. העדר החריפות מביא את חליל הפיקולו להישמע כל כך נעים שהייתי מסוגל להאזין ליצירה שלמה מפי החליל הזה מבלי שיפריע לי לרגע הצליל הגבוה והמעט מטריד של הכלי הזה. מעבר לכך ניתן להרגיש כי המונו בלוקים הללו מסדרים במה מדהימה. רחבה, עמוקה, מסודרת כאשר אחד הפרמטרים הבולטים בו הוא גודל הצליל. מדובר במגבר זכוכית מגדלת מובהק, הכל גדול, מרשים וחוויתי במיוחד. זה אומנם מעט פוגע בתחושה שאמורים לקבל בגודל האמיתי של כלי הנגינה אך עדיין השקיפות והאיזון יחד עם פירוט נהדר אינו גורם לצליל להישמע לא טבעי. בכלל, במוסיקה קלאסית המגבר הזה פשוט מדהים. הוא מצליח להעביר חוויה מאוד מערבת, מאוד גדולה ואולי הקרובה ביותר להופעה באולם קונצרטים מכל מגבר אחר שבחנתי עד כה.בתחום הנמוך, כאשר מאזינים לטובה, צ'לו, קונטרבס אני מרגיש שהמגבר מוריד את הרמקול נמוך ושומר על רזולוציה מעולה. הוא מאוד מאוזן ומאוד מגובש והדוק. גם כאן, בגזרת התדרים הנמוכים, הפרדת הצליל מעולה. אין ספק שמדובר במגבר מאוד טבעי שבנוסף לחמימות שלו הוא הופך את היצירה הקלאסית הזו למאוד מערבת. הצליל הבוקע ממנו פשוט מהנה. זהו אחד מהמגברים הבודדים שעברו כאן שאני ממש לא מעוניין "לבחון" אם כי רק להאזין לו בשביל הכיף. וכיף, הוא בהחלט מסב.
בלוז מעושן
בתחום הבלוז בחרתי בתקליטור Neal black & the healer's power שאחד מהפרמטרים הבולטים בו הוא איכות ההקלטה
הפנומינלית. בשיר הזה המגבר מציג יתרונות מרשימים מאוד. הצליל מרגיש כאילו אני יושב בפאב מעושן והלהקה ממש מופיעה מולי. הבמה מדהימה, הצליל גדול וכוחני והבס מרשים ביותר. קולו של ניל בלאק בוקע מהמרכז והוא מלא משקל, מלא אנרגיה ובגובה ישיבה. הפסנתר נשמע מדהים. מאוד חלק, מאוד אמיתי וקוהרנטי ואוסיף סוג של הצהרה שהיא לא תמיד נכונה אך במקרה הזה היא ממש כזו – מאוד מנורתי. ככל שאני שוקע בשיר אני מגלה יותר ויותר פרטים שנחשפים: ניתן לחוש את העץ של הפסנתר, העור של התוף, המתכת של המצילות והטבעיות של הכלים בכלל. התוצאה במוסיקת בלוז משובחת בהחלט ומרשימה עוד יותר כאשר מעמעמים את האור ולוגמים כוס ויסקי איכותי. התחושה של הצליל הכל כך משכנעת של הופעה תסדר כבר את האשליה במוח של קהל, להקה מוחשית מקדימה וכסאות עץ ישנים. ממש כמו פעם.
נקודות ציון
בס, מיד וגבוהים
המגבר הזה מציג צליל מאוד מאוזן, מאוד "נכון" למרות שהוא על הגוון החמים ולמרות הפרזנטציה הגדולה. זה הישג מרשים בהחלט. הוא מייצר בס עמוק מאוד, שולט ומהיר יחסית ויחד עם זאת הדוק ומגובש. הוא מציג מיד מלא, עם משקל ורזולוציה מרשימה מאוד. התחום הגבוה הוא בהחלט מעודן אך מפורט ואוורירי ביותר מבלי לגלות שמץ של חריפות.
שיכוך
כמו בכל מגבר מנורות השיכוך הוא הכרח. אומנם מדובר במכשיר כבד שלא קל לבחון אותו על שלל מדפים (חבל על הגב) מצאתי שמוצרים רכים כמו אורלקס, רגליות גומי איכותיות, שעם וחבריהם מהמשפחה הרכה עושים לשני המגברים, בניגוד למה שחשבתי, ממש טוב. מדפים או ספייקים מהמשפחה הקשיחה מביאים אותם לתוצאה קצת מגורענת ומשום מה פוגעים בפוקוס ובאיזון הטונאלי של המכשיר.
טמפרטורת עבודה והתחממות
ה- מקינטוש MC 275 מתחמם בטירוף. אין להניחו בקרבת הרמקול שכן תוך כמה שעות תגלו בועות בלכה של הרמקול היקר שלכם. לכן, יש להניחו במרחק הגיוני מהרמקול. הוא נשמע במיטבו לאחר כמה דקות של עבודה ומגיע לחום עבודה מהר מאוד. אין צורך להמתין שעה טרם מאזינים בריכוז.
התאמה לרמקולים
למרות שמגבר בודד יודע לעבוד כמגבר סטריאו בודד ולא רק כמגבר מונו אני ממליץ לשלב בין השניים. אין ספק שמגבר אחד בלבד שולט ברמקולים ממוצעים היטב אך במקרה הזה טובים השניים מן האחד וביחד הם מהווים יתרון על מגבר בודד בכל פרמטר.
המגברים הללו שייכים למשפחת הצליל החמה. אני ממליץ לשדך להם רמקולים ניטרלים או אנליטים והם כבר יסדרו יופי של איזון טונאלי.
סיכום
המבחן הזה הצליח לחשוף היטב יתרונות וחסרונות של המגבר. הסשן שהביא אותי למסקנות הברורות ביותר הוא האלקטרוני והרוק אשר המחיש בקלות מה המגבר מסוגל לעשות ומה לא, היכן הוא נכנע והיכן הוא לוחם עז. אז בגדול המגבר הזה מאוד רומנטי ומעודן באופיו מבלי להיות צבוע. וזה הישג שראוי להעריך. יחד עם זאת ברמת העיצוב של שני מגברים זהים כאשר החיבורים בצד אחד מעט הפריעו לי אסטטית אך אסטטיקה היא לא מה שיפריע לי מלרכוש אחד כזה ורק בזכות היתרונות שלו בסגנונות בהם הוא מרגיש בבית.
קשה להתעלם מהיצרנית הזו. אם זה בעקביות העיצוב, איכויות הבניה המרשימות או בכלל בשם הכבד והמכובד שהיא נקראת בו – מקינטוש שנשמע לי תמיד כמו קטרפילר בתחום הציוד המכני הכבד. חברים, זה מגבר מנורות אמיתי! עם החסרונות ועם היתרונות. איכות הצליל, המשקל שבמוסיקה, הרגש והשליטה שהוא מפגין, החמימות ביחד עם האווריריות והקצב הטוב הופכות אותו לכזה. הוא ישתלב מעולה עם רמקול חמים שנוטה לנטרלי, נטרלי ואפילו אנליטי אך לא יציג את כל יתרונותיו עם רמקולים מהמשפחה החמה וזה משום שהוא בעצמו נוטה לחמימות מסוימת. הוא דינמי מאוד אך מוגבל במוסיקה אלקטרונית תובענית או רוק כבד וקשה, מניע קשים ואוכל לארוחת בוקר יצירות קלאסיות קשות.
חובבי הצליל המנורתי של פעם אבל כאלו שרוצים מגבר חדש מהניילון ואינם מאזינים לרוק כבד ותובעני או אלקטרוני משוגע יכולים למצוא אותו כאחת מהרכישות הטובות ביותר.
מחיר: 25,100 ₪ (ליחידה)
אחריות ושירות: הד סינמה