רמקולים רצפתיים גדולים במבחן - Hyperion HPS 968
נמר לוי
14-07-2010 06:30
זוג רמקולים רצפתיים מהדגם הבכיר של חברת Hyperion האמריקאית, כמו האח הקטן יותר, גם הם מתכוננים בתצורה של שתי תיבות נפרדות. נמר לוי בוחן אותם, נפעם מהצליל במוזיקה אלקטרונית וסוקר גם צדדים נוספים באופיים.
לאחר סקירת דגם HPS-938 של היפריון, עכשיו הגיע תורו של הדגם הבכיר בחברה, הוא נקרא Hyperion HPS - 968 ובדומה לאחיו הקטן, גם הוא בנוי בתצורת שני חלקים.
ההבדלים מול ה- 938
ראש הרמקול מהווה בית ליחידות המיד והטוויטר, כאן נמצא יחידת מיד (6.5") יוקרתית יותר עשויה קרבון מתוצרת בית, הטוויטר שופר גם הוא והתיבה ב-968 הינה בעלת פורט אחורי זאת לעומת תיבה סגורה בדגם הקטן יותר.
תיבת הרמקול התחתונה - יחידת הבס מגיעה גם היא עם פורט אחורי (קדמי ב- 938) ובדומה לדגם הקטן יותר כוללת שתי יחידות בס בקוטר 8 אינטש. שתי יחידות הבס שונות מאלו של דגם 938, הן עשויות אלומיניום – בייצור עצמאי ע"י היפריון, גם מבנה התיבה קיבל תוספת של מספר סנטימטרים לגובה מה שהפך אותו להרבה יותר אלגנטי ופרופורציונלי לעיני.
ברמה הטכנית מדובר ברמקול שמציג הענות מרשימה לתדר שנעה בין 25Hz ל-25kHz מה שחסר הוא נתון ה-DB שמגלה כמה המדידה הזו שמיעה. ברוב המקרים המדידה מתבצעת במינוס 3 DB ועל פי המשך המבחן יש סיכוי יותר מסביר שהרמקול הזה יורד מתחת ל-30Hz בתחום הנמוך. לכן אני משער (ללא מדידות) שהרמקול הזה נימדד על פי מינוס 3dB. רגישות הרמקול מצביעה על 90dB והעכבה המשתנה נעה בין 6 ל-3.8 אוהם שמצביע על כך שלא מדובר ברמקול קשה להנעה אך גם לא אחד כזה שוואטים בודדים יניעו אותו. בהמשך המבחן אתייחס גם לעניין הזה בהרחבה. חיתוך הקרוס הינו מעניין למדי. יחידת הטיוטר יורדת נמוך מאוד יחסית למקובל ומתחילה לנגן מוסיקה כבר מ-1kHz בעוד יחידת המידבס מפסיקה לנגן גבוה יחסית וכבר ב-150Hz יחידת הבס מתחילה לנגן.
איכות הבניה בשני הדגמים טובה אך יש לי הערה קטנה.
תיבת הרמקול 968 עשויה MDF ומשקלה מעיד על כך שלא נחסך בחומר. אבל בכל זאת תשומת ליבי התרכזה בחומר הציפוי של התיבה (הגימור) שעשוי מלמין ולא פורניר. עין לא מיומנת לא תוכל לעלות על כך שלא מדובר בפורניר אמיתי, אך זה צרם מעט לעיניי.
האזנה
מיד משופר
פתחתי את הסקירה עם אחד מזמרי הנשמה הטובים ביותר שיש בארצינו. בועז שרעבי בשיר המרגש "לשיר איתך" יחד עם הזמרת שושנה דמארי ז"ל. כבר בתחילת השיר ניתן לחוש שיחידת המיד השתפרה פלאים לעומת ה-938. האיזון הטונאלי טוב יותר משמעותית והתחום הנמוך עמוק יותר וטבעי יותר אם כי טיפה "בומי". על מנת לטפל בתחום הנמוך החלטתי לשלב במבחן את לוכדי הבס שהביאו את התחום הנמוך להשמע מוגדר ומגובש יותר.
קולו החם של בועז שרעבי נשמע נהדר. גדול, מרשים ומאוד חי. קולה של שושנה דאמרי מרשים גם הוא - מאוד "נכון" ואמיתי. בכלל, ההקלטה הזו נשמעת נהדר על הרמקול הזה. הבמה רחבה ועמוקה, סידור הכלים במרחב פחות מרשים אך עדיין ניתן (בריכוז) להבחין בתמונת סטריאו טובה בישיבה ממוקדת במרכז הבמה.
חוויה אלקטרונית מטלטלת
החלטתי להמשיך עם מוסיקה אלקטרונית. כרגיל אני משתדל לשמור על רפרנס מוסיקלי קבוע. venetian snares מתוך התקליט hospitality. בחרתי בקטע מספר 1 בדיסק שהוא בהחלט מהווה את הקטע האלים ביותר באלבום. הוא מתחיל רגוע וכך גם הרמקול. אינו מתרגש, מרגיש מפורט ומצליח לעטוף אותי בצלילים ולייצר במה ענקית. היצירה מתפתחת ולראשונה אני אומר את המילה "וואו" כשאני מאזין ליצירה הזו. לאחר שבחנתי עשרות של רמקולים אני יכול להגיד בביטחון מלא שעד עצם היום הזה לא יצא לי לשמוע רמקול רצפתי שמצליח לנגן את היצירה הזו בחוויה כל כך "דיסקוטקית", אנרגטית, כוחנית ונכונה כפי שהרמקול הזה הצליח.
מדובר ברמקול חזק ועוצמתי בצורה בלתי רגילה וזאת כאשר הוא משודך למגבר מנורות צנוע וואטים. התחום הגבוהה מהיר אך רך ואינו חותך את האוזן, הבס ה"קופסאתי" מביא את היצירה לעומק בלתי רגיל. גם כאשר האזנתי ל-TIESTO בקטעים שאני מכיר היטב חשתי את אותה תחושה מועדונית, כוחנית שממש הזכירה לי ציוד PA איכותי. לעיתים, חסרון הופך ליתרון בסגנון מוסיקה שכזה. בקיצור, ה- 968 מתגלה כרמקול הטוב ביותר שנתקלתי בו עד היום בכל הנוגע למוסיקה אלקטרונית.בס: זה התחום החלש יותר של הרמקול משום שמורגשת מעט קופסתיות בתחום המאוד נמוך של הספקטרום. למרות זאת הוא מציג יתרון גדול על רבים וטובים ביכולת שלו לנגן באופן חזק מאוד, כולל קטעים קשים במיוחד מבלי להיכנס לרוויה או בכלל, להרגיש מאוים.
מלחמה בבית
אני ממשיך עם המחלקה הכבדה והרועשת שלי. הפעם בחרתי בזעם נגד המכונות. אין לי צל של ספק שהרמקול מרגיש בבית. כל מה שקשור לכוח ותחושת הופעה אמיתית בפארק נשמע לא פחות ממדהים דרך הרמקול הזה. הגיטרות מלאות במשקל, הבס חזק, עוצמתי והקופסיות שמהווה חיסרון קל בג'אז מוסיפה עוד מימד חיוני בז'אנר המוסיקלי הזה. קולם של הסולנים המתפרעים נשמע מעולה, בימת הצליל טובה מאוד ותמונת הסטריאו מקבלת אצלי ציון עובר. כלומר: ניתן (בריכוז קל) להבחין במיקום הכלים במרחב הבמה אך זה לא ברור בהאזנה טבעית ולא מרוכזת. נקודת ההאזנה הינה צרה יחסית לרמקולים דינמים.
במקרה הזה עניין תמונת הסטריאו הוא שולי בהחלט וזה מפני שהחוויה הכללית ותחושת ההופעה מכסים על כל חיסרון שנימצא.
מיד: מאוד חם ועגלגל, צובע את הצליל אבל באופן יפה לטעמי. קל מאוד להתאהב בחלק זה של הרמקול. הוא מצליח להעביר צליל גדול, שמן ומרשים במיוחד.
קטע האזנה נוסף: הפעם מוסיקה ווקאלית מבית maria jonas - אותה גיליתי לפני בזכות האזנה לאוסף מוסיקה ווקאלית ברשת (גילוי : נמר מאזין למוזיקה באינטרנט!). הדיסק שבחרתי לנגן נקרא Antonia Bembo Produzioni Armoniche והוא למעשה היחיד שאהבתי מהרפרטואר של הזמרת, השאר די שעממו אותי. קולה של הסולנית נשמע טוב, חסרים לי קצת פרטים כמו נשימות ורחשי הפה החשובים במוסיקה מהסוג הזה כאשר הם נשמעים ברקע. במקרה הזה דווקא המגבר הטרנזיסטורי הרגיש הרבה יותר מפורט ונוח על הרמקול. שילוב עם מגבר מנורתי החסיר את הפרטים הללו. כלי הנגינה נשמעים טוב מאוד והפרדת הצליל טובה. יחד עם זאת אני שוב נתקל בבמה מעט מפוזרת אך כאן הרבה יותר קל למקם את הכלים במרחב לעומת קטעי הרוק שבדקתי. טוויטר: מתגלה כמפורט ובעל צליל מלא, מצליח להעביר בקלות ובטבעיות מצילות, תופים ואת כל הכלים שמסתובבים בספקטרום התדרים הזה. שילוב עם הגברה חמה עלול לגרום לו נסיגה מעט אחורה מול שאר התדרים אך מגבר ניטרלי יסדר את העניין בקלות רבה.
סימפוניה
אני ממשיך עם תזמורת סימפונית בגודל בינוני. בחרתי לנגן מהפטיפון את העולם החדש של דבוזאק בהוצאה של EMI. קטע הפתיחה ממחיש כי כלי נשיפה ממתכת נשמעים טוב מאוד דרך הרמקול הזה אך לא מצוין. חסרים לי מעט פרטים כמו גוף הכלי והאוויר שבוקע ממנו.
הצלילים הללו קיימים אך לא יוצאים החוצה בקלות. לעומת זאת, צליל הכינורות נשמע מצויין, הפרדת הצליל טובה וניתן בהחלט להגדיר את התוצאה כטובה אם כי לא טובה מאוד והסיבה מורכבת.
1- הבמה עמוקה ורחבה אך לא מסודרת. כפי שציינתי קודם במבחן, יחידת ראש הרמקול דורשת "משחק" על מנת להגיע לפוקוס מושלם וזה לדעתי הפוקוס הטוב ביותר שהצלחתי להגיע אליו בחלל ההאזנה שלי. אני משער כי תמיד יש סיכוי שבחלל אחר ומיקומים שונים יוכל הרמקול להציג תמונת סטריאו טובה יותר.
2- התחום הגבוה מפורט יחסית אך מרגיש מעט מאחור. בצידו האחורי של הרמקול ניתן לכוון את עוצמת הטוויטר ביחס לשאר היחידות כך שתודגש יותר. הבעיה היא אינה עם העוצמה אם כי איחור קל של יחידת הטוויטר שמרגישה כרודפת אחרי המיד והבס.
3- הבס מעט קופסאתי ולכן העכיר מעט את החוויה במיוחד לקראת סוף היצירה שבה כל הכלים מנגנים יחד בתוספת תופים גועשים.
שלושת החסרונות הללו יכולים בהחלט להעלם בהנתן חלל האזנה גדול יותר שיסייע במיקומים שונים ואף אולי טובים יותר לרמקול. במקרה הזה חשתי כי למרות שני לוכדי הבסים שברשותי החלק התחתון של הרמקול לא התאים לחלל ההאזנה שלי וזה הודגש באופן ברור עם היצירה הזו. מאידך, לא חשתי כי יחידת המיד והטוויטר אינם מסתדרים עם החלל ולכן אני מפיל את האשמה על האיזון הטונאלי של הרמקול בשילוב עם יחידת הבס הנפרדת. המזל הוא שבעיה או חיסרון מהסוג הזה ניתן לשליטה על ידי יחידת קרוס חיצונית.
הערה השילוב עם מגבר מנורות טוב יותר באופן כללי, מאידך מגבר טרנזיסטורי מהמשפחה הניטרלית או האנליטית יסחטו עוד קצת פרטים מהרמקול.
נקודות ציון
מיקום
מומלץ להשאיר לפחות 80 סנטימטרים מהקיר, פחות מזה יביא את הרמקול להישמע מאוד בומי ולא מאוזן. האפשרות היחידה המאפשרת למקם אותו קרוב יותר מ-80 הסנטימטר הינה בעזרת טיפול אקוסטי הכולל לוכדי בסים.הגברה
ה-968 נשמע טוב יותר עם מנורות אך מגבר טרנזיסטורי ניטרלי או אפילו אנליטי באופיו יחשוף עוד קצת פרטים מוסיקליים. אני אישית העדפתי אותו עם מגבר מנורות שכן התוצאה הסונית הכללית הייתה טובה וטבעית יותר על רמקול הזה. הרמקול הזה ינוע בעוצמה מספקת כבר בשידוך מגבר מנורות של 20 וואט. הוא (להבדיל מאחיו הקטן) קל יותר להתאמה של מגברים אך ככל שהמגבר יהיה יותר ניטרלי וטבעי כך הרמקול יבליט את היתרונות שלו וחסרונותיו ישארו מאחור.
עוצמת טוויטר
בחלקו האחורי של יחידת הראש, ניתן לשנות את עוצמת הטוויטר, אני חושב שהצליל הנכון ביותר עבורו הינו 0 DB מה שאומר בעצם בחירה באיזון הטבעי של הרמקול. ככל שתשבו קרוב או רחוק תוכלו להתאים את עוצמת הטוויטר ועל ידי כך להרגיע או להדגיש את התחום העליון. זה בהחלט כפתור שהייתי מכניס לעוד כמה רמקולים שעברו במבחנים.
זווית ראש הרמקול
כעיקרון, בכל חדר הזווית תשתנה אך הבסיס ממנו אני ממליץ להתחיל היא הרמה של 3 סנטימטר בחלקו האחורי של הראש. משם אני בטוח שרק תרימו עוד. כאשר הראש מונח ללא זווית כלל (מיקום באופן טבעי על יחידת הבס) הוא ישמע עמום, סתום ולא מאוזן בעליל. חובה להתאים את הזווית לנקודת ההאזנה אחרת אתם מפספסים את היתרונות שלו.
סיכום
הגעתי למבחן עם חששות רבים שכן אחיו הקטן של ה- HPS - 968 אכזב אותי בעבר בתוצאה הכללית שלו. כאשר התחלתי להאזין הבנתי כי מדובר בחיה אחרת לגמרי, רמקול אחר שאפילו לא מזכיר את אחיו הקטן. מורגש כי במקרה הזה הקדישו הרבה יותר תשומת לב לאיכויות הסוניות של הרמקול ואולי הורידו מעט מחשיבות הגימור.
בסיום הבדיקה, גיליתי שמעט התאכזבתי מתמונת הסטריאו שאינה ברורה באופן מוחלט ודורשת משחק מיקומים קצת מייגע. התוצאה הטובה ביותר שמצאתי על מנת לקבל במה טובה מספיק היא כאשר הראש מורם 3 סנטימטר כאשר גובה הישיבה שלי הוא 1 מטר ומרחק הרמקול מהאוזן הוא 2.7 מטר. כמובן שבכל בית יהיה צורך לכוון על פי התנאים הקיימים אך יש לתת לכך את מלוא תשומת הלב.
בשורה התחתונה מה שחשוב הוא איכות הצליל באופן כללי וכאן אני יכול להגיד שיש שיפור אדיר לעומת אחיו הקטן. מדובר ברמקול שנותן למאזין שלווה כבירה. הוא רגוע, מאופק אך מפורט ומאוזן בחלקו העליון. התחום התחתון הנמוך מאוד מעט קופסתי, אך בהחלט ניתן להשתלט על התחושה בעזרת מיקומים נכונים ואקוסטיקה ייעודית (לוכד בס). ככל שנרחיק אותו מהקיר האחורי כך נקבל איזון, דיוק ופרטים בתחום התחתון.
בגדול מדובר ברמקול שניתן להאזין לו שעות על גבי שעות מבלי להתעייף, הוא אומנם לא מלך הפרטים אך הוא יספק בהחלט את האודיופיל הרגוע והשקול. אל תחפשו אותו בקטנות, משום שכמו בכל רמקול אתם תמצאו אותן. אבל החסרונות הללו זניחים לעומת היתרון המוחץ שלו על הרבה מתחרים. הוא חזק במיוחד, קינג אמיתי באלקטרוני ורוק כבד, קל להנעה, בעל עיצוב גוף וגודל מרשים ואולי היחיד שלא מעייף גם אחרי שעות של האזנה בעוצמות גבוהות.
לחובבי המוסיקה שרוצים להאזין ל- שלמה ארצי וגם ל- Tiesto, יש פיתרון הולם ששווה כל שקל.
מחיר: 35,000 ₪
אחריות ושירות: מאסטרו אודיו
נבחן עם פרימה לונה, EDGE G2, Mystère והמאסטרו של אודיו אנלוג