צמד מקרני קולנוע ביתי: אפסון 5500 מול 4400
ליאור קורן
22-03-2010 06:06
צמד מקרנים של אפסון עומד למבחן, זהו דגם הטופ של החברה - TW-5500 ואחיו הזול יותר TW4400, כיצד יצליח צמד המקרנים להרשים אותנו באיכות השחור, שאר הצבעים והפירוט בתמונה? ומה עם שידורי טלויזיה רגילים? ביקורת.
תחום המקרנים ליישומי קולנוע ביתי עבר תהפוכות גדולות בשנים האחרונות, באחד מאירוע האתר, בסיום הדגמה שכללה מערכת קולנוע ביתי ומקרן, נשמעה הערה של אחד המשתתפים "לפי איכות השחורים בתמונה, לא הייתי מאמין שמדובר במקרן LCD", זה מתמצת במשפט יחיד את הקפיצה הגדולה שעברה טכנולוגיית ה- LCD למקרנים – אותה מובילה חברת אפסון.
דגם ה- EH-TW5500 מהווה את מקרן הדגל של החברה, כשהוא מציע שיפור קל מעל דגם השנה שעברה (5000), בתחום הניגודיות ומנגנון החלקת התנועה, לצידו, נבחן גם דגם זול יותר, ה- EH-TW4400 כשהמטרה הינה לבדוק כיצד פער כספי של 5,000 ₪ מתבטא במציאות.
שחור ולבן
מבחוץ, שני המקרנים מציגים חזות זהה לחלוטין, מלבד גימור בצבע שחור של ה- 5500 לעומת לבן פנינה של האח הקטן יותר בסדרה, ה- 4400.
בחזית שני המקרנים, ממוקמת העדשה, שמסוגלת להקרין תמונה בגודל 30"-300" במרחק של 0.87 מטר – 9.03 מטר, שתי גלגלות ידניות, מסייעות במיקום המקרן ומאפשרות להזיז את התמונה על ציר מאונך או מאוזן, גם מנגנוני הפוקוס והזום ידניים הינם, מה שמחייב במקרה של התקנה על התקרה לעלות על כיסא או סולם, כי אח"כ לא ניתן יהיה לעשות זאת בעזרת שלט ומנגנון חשמלי כפי שמגיע בחלק מהמקרנים המתחרים.
מצד שמאל של העדשה, נמצא פתח גדול המיועד להוצאת אויר חום והוא אכן יוצא בהמוניו בזמן פעולה (פתח כניסה אויר טרי נמצא מאחור ולכן מומלץ להשאיר מרווח מספק בצד האחורי).
על גג שני המקרנים, ממוקמים לחצני הדלקה וכיבוי ומעבר בין הכניסות השונות, גם בסעיף זה זהים שני הדגמים של אפסון כשהם מציעים זוג כניסות HDMI, כניסת קומפוננט, S-Video וקומפוזיט, VGA למחשב (D-SUB) וחיבור RS232 לישומי בית חכם וגם Trigger Out לאותה המטרה.
דופן שמאל חותמת את אפשרויות שליטת המשתמש בהציעה מסדר לחצנים המיועד לשינוי פרמטרים שונים בתפריטי המקרן.
השלט הרחוק, שזכור לנו מדגמי השנה שעברה, גדול ונוח להפעלה, עם לחצנים הכוללים תאורה פנימית כתומה, קלים לשליטה והפעלה וכוללים קיצור דרך לפעולות החשובות, כגון שינוי יחסי תמונה (Aspect), מצבי צבע וגישה ישירה לכניסות השונות.
שחור
לאחר תהליך הכיול, מתחילה הבדיקה, נמתקד קודם כל בבסיס: השחור.
בפתיחה של הסרט 2012, רואים את כוכבי הלכת בשמיים, השחור עושה רושם משכנע (אם כי אינו מוחלט), עדיין קצת בהיר יותר מהמסגרת השחורה של המסך, אבל אפל במידה כזו שאינה פוגעת בחווית הצפיה בסרט.
בסצינה אחרת בסרט, על האוניה, תוי פניו של הזמר השחור מוצגים על גבי רקע אפל, מה שעלול להוות אתגר, אבל ה- 5500 אינו מערבב צבע שאינו בצבעו ומציג לראווה את הדמות כשהיא ברורה ומופרדת מהרקע.
תפריט הכיול מאפשר להפעיל מנגנון Contrast Enhancement שבעזרת עיבוד וידאו דינמי מקצין הבדלים בין איזורים בהירים וכהים בתמונה, במבחן "החליפות" בסרט "קזינו רויאל", בחירה במצב מקסימום (3) העלימה את הפרטים בחליפת הנבל והפכה אותה לגוש פחם אחיד, נראה כי מצב 1 מהווה פשרה מוצלחת בין פירוט בחלקים הכהים בתוספת שיפור מסויים באפקט הניגודיות לעין.
איריס האוטומטית
הפעלת מצב ה- Auto Iris, מעוררת לחיים את מנגנון הניגודיות הדינמית של המקרנים, תפקידו הינו לשלוט על גודל הצמצם וכך להקטין או להגדיל את כמות האור שמוקרן על המסך ובהתאם לכך לשפר את איכות השחור בסצינות חשוכות.
דגם ה- 5500 מתפאר בניגודיות דינמית של 200,000:1, לעומתו, דגם ה- 4400 מצטנע עם ערך של 130,000:1. ובפועל? לא היו הבדלים דרמטיים, אפילו לא ממש מוחשיים בין שני הדגמים, בהשוואה נראה שהתוצאה דומה למדי וכי איכות השחור והניגודיות דומות יותר מאשר המפרט רוצה היה לרמז.
בדגם 5000 נתגלו מספר טענות על רמות רעש מטרידות בזמן הפעלת המנגנון הדינמי, ב- 5500 העניינים היו שקטים, לאחר ניסיונות מרובים להטריד את המנגנון, מצאתי את הפרצה שהתגלתה בדמות העברת ערוצים בממיר הלווין, בין ערוץ לערוץ, הופיע מסך שחור לשניה, מה שגרם למנגנון ה- Auto Iris לחרחר קלות (מצב High).
כאמור, בעת צפיה "רגילה" / "ממוצעת" לא נשמעו קולות יוצאי דופן מכיוון המקרן, מלבד רחש המאוורר שעבד ללא הפסק במטרה לקרר את העניינים מבפנים.
פירוט
רזולוציית 1080p הפכה לסטנדרט בדורות האחרונים של מקרני קולנוע ביתי, זוג ה-"אפסונים" הפגין כמצופה רמת פירוט טובה מאוד: פניו המיוסרות של ג'ון רמבו הקשיש, בסיומו של קרב עקוב מדם בסוף הסרט האחרון בסדרה, מוצגות עם פירוט מצויין, של כל טיפת דם, יזע ובוץ, גם הצבעים אמינים לעין, מבלי להגרר לפלסטיקה מוגזמת.
מנגנון Super Resolution מחדד את התמונה (בנוסף לאפשרות Sharpness בתפריט הכיול), בתמורה הוא מוסיף גם קצת גרעיניות, מצבים 1 או 2 מביאים לתמונה "קריספית" יותר לעין, החלטתי להשתקע שם, גם פניו של איל הנפט הקשוח (דני דיי לואיס זוכה האוסקר) בסרט "זה יגמר בדם" מוצגות באופן מפורט מאוד.
במרחק צפיה של קצת פחות משלושה מטרים ובגודל מסך מקסימלי (כ- 105"), ניתן היה להבחין במעט "Screen Door" באותיות תרגום לבנות, בשאר חלקי התמונה זה כבר היה פחות דומיננטי ואני מאמין כי הרוב הגדול של הצופים, לא ממש יבחין בתופעה.
החלקת תנועה
אפסון הכלילה בשנה שעברה לראשונה מנגנון החלקת תנועה Frame Interpolation שעבד באופן מוצלח יותר במצב High אך הפגין קפיצות וקרטועים בתמונה במצב Low, ה- 5500 מפגין שיפור במצב זה והעניינים מתנהלים בקצב חלק יותר בהרבה.
גם כאן, כמו ברבים מדגמי הטלויזיות אוצם בחנתי, נראית לעין תופעת הילה שעוטפת גופים הנעים במהירות על המסך (ביחס לרקע), זה בולט במצב High ונרגע במצב Low (אם כי לא נעלם לגמרי).
לרוב, אני מעדיף לנטרל מנגנון זה, בגלל המראה הבלתי טבעי שהוא מקנה לתמונה, אולם ה- 5500 מציג תמונה נסבלת יותר לעין מהבחינה הזו, אולי בזכות המסך הגדול, אולי בגלל סיבה אחרת.
צבעים
תפריט מצבי התמונה, מאפשר בדגם Epson 5500 מגוון של שבע אפשרויות, גם דגם ה- 4400 כולל שבעה מצבים, אך הם קרויים בשמות אחרים.
הנבחר ב- 5500 היה מצב Cinema Night כש- Natural הגיע שני אחריו (עם הבדל קטן בגווני הצבעים) ובדגם 4400 מצאנו את Theatre Black 1 כמוצלח ביותר.
תו ה- ISF בדגם 5500, מתייחס בפועל לאפשרויות כיול צבע נרחבות, בהשוואה מול ה- 5500, הפגין דגם ה- 4400 הזול יותר גוון יותר ירקרק / כחלחל בתמונה ואילו ה- 5500 הציג צבעים עשירים אך גם נייטרליים יותר, בשניהם ניתן לכוון את טמפרטורת הצבע והבחירה היתה 6500K או מעט יותר (7000K-7500K) למי שמעדיף מראה גוונים מעט "קר" יותר לעין.
הסרט "500 ימים עם סאמר" הפגין מראה צבעוני ומאוד קולנועי, עם גוון חום אדמדם, "אירופאי" לעין, מה שהקנה לסרט גוון אלגנטי. תצוגת הצבעים היתה מרשימה והוסיפה לחווית הצפיה.
הסרט "מאמה מיה" מתברך במקור בגוון צבעים זוהר ומעט מוקצן, נתקלנו בעבר במסכי טלויזיה שהציגו כאן תמונה זרחנית ולא טבעית לעין, דגם ה- 5500 מצליח גם כאן, להראות צבעים עזים, אך לא מלאכותיים מדי ולא נופל למלכודת ה-"פלסטיקה" שהפילה כבר חללים בעבר.
חיסכון
כל מי שמודאג ממצב צריכת האנרגיה בעולם, יוכל לבחור בתפריט מצב חיסכון חשמל המכונה Eco, אבל יש לזה מחיר מסויים בדמות גוון ירקרק לתמונה, לא אהבתי וביטלתי (חברת חשמל לא התלוננה על כך...).
שידורי טלויזיה רגילים
באופן מפתיע, שני המקרנים הציגו תמונה נסבלת ואף טובה מזה בשידורי טלויזיה SD ואני מדבר על גודל מסך של כ- 105" ממרחק צפיה של שלושה מטרים. זה מאפשר לצפות ואף לא לסבול ממרבית התכנים בערוצים הרגילים, מלבד החשודים הרגילים כגון ערוץ 1, מספר כתבות מפוקסלות בערוץ 2 וכמה סרטים מטושטשים בערוצי הסרטים.
יכולת ה- Upscale של המקרנים הנבחנים היתה טובה והצליחה להציג איכות מספקת בהחלט לצפיה, בעיה אחת בה נתקלתי היתה "שיני מסור" שהופיעו סביב איזורים בתנועה על המסך, זו היתה נגזרת של מנגנון ה- Deinterlacing ומסתבר שבחירה במצב "וידאו" בתפריט Progressive הקטינה עד למאוד את התופעה לעין. נראה היה שבמצב Auto, המקרנים לא תמיד קלעו למטרה של לבחור נכונה בין מצב Film ו- Video.
לא רק בחושך
עוצמת התאורה (1600 לומנס בשני המקרנים) היתה כזו שהצליחה להקרין תמונה באיכות בה ניתן לצפות בשידורי טלויזיה רגילים גם כאשר למשל, האור במטבח דלק והאיר את הסלון מבעד לחלל המשותף, כמובן שבמצב כזה אין מה לדבר על שחור בתמונה, אולם, בצפיה באולפני החדשות, השחור מגיע בד"כ מהתכנים (תאונות ושאר אסונות), אנו נדקדק כאן פחות בענין זה ונשאיר את האיכות לצפיה בסרטים.
מתיחת תמונה
אפסון לא חסכה כאן וסיפקה לצופה מגוון אפשרויות של מתיחת תמונה, כאשר חוץ מהמצבים הרגילים כגון Full או Zoom, ישנו גם מצב מתיחה חכמה הקרוי Wide שמזכיר בפעולתו את המנגנון של מסכי פנסוניק (Just) אשר מותח בעיקר בצדדים ומשאיר את מרכז התמונה ביחס המקורי.
יש גם מצב Anamorphic Wide שמיועד לאותם סרטי סינמסקופ אולטרה רחבים שמשאירים שוליים שחורים (מעלה מטה) גם על מקרני 16:9 ומותח את התמונה על כל המסך, אולם העדפתי להשאיר את אותם סרטים ביחסם המקורי.
לסיכום נושא זה, אני שמח שמהנדסי אפסון אימצו את הגישה בה נוקטים יצרני הטלויזיות ובכך לא הזניחו גם את הנושא הכאוב של מעבר בין פורמט 4:3 ל- 16:9.
סיכום
אפסון ממשיכה להציג מקרנים ש-"מספקים את הסחורה", ביצועי טכנולוגיית ה- LCD, מדגימים תמונה טובה מאוד, עם פירוט וחדות. גם נושא הניגודיות לא הוזנח ומטופל כאן באופן מפתיע לטובה, בהצגת שחור טוב וגם פירוט בחלקי התמונה הכהים.
עדיין, מקרני DLP יקרים, מספקים תחרות בתחום הניגודיות, אולם הפער שהיה גדול בעבר נול טכנולוגיית ה- LCD שנחשבה לנחותה בתחום זה, כבר אינו מהווה שיקול מכריע בבחירת מקרן המבוססת רק על סמך טכנולוגיה כזו או אחרת.
בנוסף, ביצועי המקרנים בחיבור למקורות וידאו באיכות SD גם מפתיעים לטובה והופכים אותם לראויים בהחלט לצפיה בשידורים ולא רק בסרטי קולנוע.
הבדלים בין 5500 ו- 4400
הפרש המחיר בין שני המקרנים עומד על 5,000 ₪, זהו סכום לא קטן עבור רוכשים רבים, האם הוא מוצדק?
לשני הדגמים יש מנגנון ניגודיות דינמית שפועל באופן דומה מאוד, כמו גם החלקת תנועה, איכות צפיה בשידורי SD, חיבורים, עיצוב ושלט.
ההבדל העיקרי נשען על ענין תו ה- ISF אותו עונד דגם ה- 5500, מה שאומר עליו כי ניתן לכיילו לאיכות צבע טובה ומדוייקת יותר. זה יאפשר לאותם וידאופילים בעלי ידע וציוד (או אלו שמוכנים להשקיע סכום כסף נוסף בכיול ע"י מקצוען) להגיע לתוצאה קרובה יותר לשלמות.
אני מניח שעבור לקוחות פוטנציאלים רבים, המצאותו של דגם 4400, תאפשר להם לרכוש מקרן שמגיע כמעט לביצועי "הדבר האמיתי", בעלות נוחה יותר ולהגיע גם כך לתוצאה מרשימה בסלון או בחדר הקולנוע הביתי.
ציון:
מחירים
דגם: EH-TW4400, מחיר 17,990 ₪
דגם: EH-TW5500, מחיר 22,990 ₪
אחריות: 3 שנים, כולל החלפת נורה פעם אחת.
דגם ה- EH-TW5500 מהווה את מקרן הדגל של החברה, כשהוא מציע שיפור קל מעל דגם השנה שעברה (5000), בתחום הניגודיות ומנגנון החלקת התנועה, לצידו, נבחן גם דגם זול יותר, ה- EH-TW4400 כשהמטרה הינה לבדוק כיצד פער כספי של 5,000 ₪ מתבטא במציאות.
שחור ולבן
מבחוץ, שני המקרנים מציגים חזות זהה לחלוטין, מלבד גימור בצבע שחור של ה- 5500 לעומת לבן פנינה של האח הקטן יותר בסדרה, ה- 4400.
בחזית שני המקרנים, ממוקמת העדשה, שמסוגלת להקרין תמונה בגודל 30"-300" במרחק של 0.87 מטר – 9.03 מטר, שתי גלגלות ידניות, מסייעות במיקום המקרן ומאפשרות להזיז את התמונה על ציר מאונך או מאוזן, גם מנגנוני הפוקוס והזום ידניים הינם, מה שמחייב במקרה של התקנה על התקרה לעלות על כיסא או סולם, כי אח"כ לא ניתן יהיה לעשות זאת בעזרת שלט ומנגנון חשמלי כפי שמגיע בחלק מהמקרנים המתחרים.
מצד שמאל של העדשה, נמצא פתח גדול המיועד להוצאת אויר חום והוא אכן יוצא בהמוניו בזמן פעולה (פתח כניסה אויר טרי נמצא מאחור ולכן מומלץ להשאיר מרווח מספק בצד האחורי).
על גג שני המקרנים, ממוקמים לחצני הדלקה וכיבוי ומעבר בין הכניסות השונות, גם בסעיף זה זהים שני הדגמים של אפסון כשהם מציעים זוג כניסות HDMI, כניסת קומפוננט, S-Video וקומפוזיט, VGA למחשב (D-SUB) וחיבור RS232 לישומי בית חכם וגם Trigger Out לאותה המטרה.
דופן שמאל חותמת את אפשרויות שליטת המשתמש בהציעה מסדר לחצנים המיועד לשינוי פרמטרים שונים בתפריטי המקרן.
השלט הרחוק, שזכור לנו מדגמי השנה שעברה, גדול ונוח להפעלה, עם לחצנים הכוללים תאורה פנימית כתומה, קלים לשליטה והפעלה וכוללים קיצור דרך לפעולות החשובות, כגון שינוי יחסי תמונה (Aspect), מצבי צבע וגישה ישירה לכניסות השונות. שחור
לאחר תהליך הכיול, מתחילה הבדיקה, נמתקד קודם כל בבסיס: השחור.
בפתיחה של הסרט 2012, רואים את כוכבי הלכת בשמיים, השחור עושה רושם משכנע (אם כי אינו מוחלט), עדיין קצת בהיר יותר מהמסגרת השחורה של המסך, אבל אפל במידה כזו שאינה פוגעת בחווית הצפיה בסרט.
בסצינה אחרת בסרט, על האוניה, תוי פניו של הזמר השחור מוצגים על גבי רקע אפל, מה שעלול להוות אתגר, אבל ה- 5500 אינו מערבב צבע שאינו בצבעו ומציג לראווה את הדמות כשהיא ברורה ומופרדת מהרקע.
תפריט הכיול מאפשר להפעיל מנגנון Contrast Enhancement שבעזרת עיבוד וידאו דינמי מקצין הבדלים בין איזורים בהירים וכהים בתמונה, במבחן "החליפות" בסרט "קזינו רויאל", בחירה במצב מקסימום (3) העלימה את הפרטים בחליפת הנבל והפכה אותה לגוש פחם אחיד, נראה כי מצב 1 מהווה פשרה מוצלחת בין פירוט בחלקים הכהים בתוספת שיפור מסויים באפקט הניגודיות לעין.
איריס האוטומטית
הפעלת מצב ה- Auto Iris, מעוררת לחיים את מנגנון הניגודיות הדינמית של המקרנים, תפקידו הינו לשלוט על גודל הצמצם וכך להקטין או להגדיל את כמות האור שמוקרן על המסך ובהתאם לכך לשפר את איכות השחור בסצינות חשוכות.
דגם ה- 5500 מתפאר בניגודיות דינמית של 200,000:1, לעומתו, דגם ה- 4400 מצטנע עם ערך של 130,000:1. ובפועל? לא היו הבדלים דרמטיים, אפילו לא ממש מוחשיים בין שני הדגמים, בהשוואה נראה שהתוצאה דומה למדי וכי איכות השחור והניגודיות דומות יותר מאשר המפרט רוצה היה לרמז.
בדגם 5000 נתגלו מספר טענות על רמות רעש מטרידות בזמן הפעלת המנגנון הדינמי, ב- 5500 העניינים היו שקטים, לאחר ניסיונות מרובים להטריד את המנגנון, מצאתי את הפרצה שהתגלתה בדמות העברת ערוצים בממיר הלווין, בין ערוץ לערוץ, הופיע מסך שחור לשניה, מה שגרם למנגנון ה- Auto Iris לחרחר קלות (מצב High).
כאמור, בעת צפיה "רגילה" / "ממוצעת" לא נשמעו קולות יוצאי דופן מכיוון המקרן, מלבד רחש המאוורר שעבד ללא הפסק במטרה לקרר את העניינים מבפנים.
פירוט
רזולוציית 1080p הפכה לסטנדרט בדורות האחרונים של מקרני קולנוע ביתי, זוג ה-"אפסונים" הפגין כמצופה רמת פירוט טובה מאוד: פניו המיוסרות של ג'ון רמבו הקשיש, בסיומו של קרב עקוב מדם בסוף הסרט האחרון בסדרה, מוצגות עם פירוט מצויין, של כל טיפת דם, יזע ובוץ, גם הצבעים אמינים לעין, מבלי להגרר לפלסטיקה מוגזמת.
מנגנון Super Resolution מחדד את התמונה (בנוסף לאפשרות Sharpness בתפריט הכיול), בתמורה הוא מוסיף גם קצת גרעיניות, מצבים 1 או 2 מביאים לתמונה "קריספית" יותר לעין, החלטתי להשתקע שם, גם פניו של איל הנפט הקשוח (דני דיי לואיס זוכה האוסקר) בסרט "זה יגמר בדם" מוצגות באופן מפורט מאוד.
במרחק צפיה של קצת פחות משלושה מטרים ובגודל מסך מקסימלי (כ- 105"), ניתן היה להבחין במעט "Screen Door" באותיות תרגום לבנות, בשאר חלקי התמונה זה כבר היה פחות דומיננטי ואני מאמין כי הרוב הגדול של הצופים, לא ממש יבחין בתופעה.
החלקת תנועה
אפסון הכלילה בשנה שעברה לראשונה מנגנון החלקת תנועה Frame Interpolation שעבד באופן מוצלח יותר במצב High אך הפגין קפיצות וקרטועים בתמונה במצב Low, ה- 5500 מפגין שיפור במצב זה והעניינים מתנהלים בקצב חלק יותר בהרבה.
גם כאן, כמו ברבים מדגמי הטלויזיות אוצם בחנתי, נראית לעין תופעת הילה שעוטפת גופים הנעים במהירות על המסך (ביחס לרקע), זה בולט במצב High ונרגע במצב Low (אם כי לא נעלם לגמרי).
לרוב, אני מעדיף לנטרל מנגנון זה, בגלל המראה הבלתי טבעי שהוא מקנה לתמונה, אולם ה- 5500 מציג תמונה נסבלת יותר לעין מהבחינה הזו, אולי בזכות המסך הגדול, אולי בגלל סיבה אחרת.
צבעים
תפריט מצבי התמונה, מאפשר בדגם Epson 5500 מגוון של שבע אפשרויות, גם דגם ה- 4400 כולל שבעה מצבים, אך הם קרויים בשמות אחרים.
הנבחר ב- 5500 היה מצב Cinema Night כש- Natural הגיע שני אחריו (עם הבדל קטן בגווני הצבעים) ובדגם 4400 מצאנו את Theatre Black 1 כמוצלח ביותר.
תו ה- ISF בדגם 5500, מתייחס בפועל לאפשרויות כיול צבע נרחבות, בהשוואה מול ה- 5500, הפגין דגם ה- 4400 הזול יותר גוון יותר ירקרק / כחלחל בתמונה ואילו ה- 5500 הציג צבעים עשירים אך גם נייטרליים יותר, בשניהם ניתן לכוון את טמפרטורת הצבע והבחירה היתה 6500K או מעט יותר (7000K-7500K) למי שמעדיף מראה גוונים מעט "קר" יותר לעין.
הסרט "500 ימים עם סאמר" הפגין מראה צבעוני ומאוד קולנועי, עם גוון חום אדמדם, "אירופאי" לעין, מה שהקנה לסרט גוון אלגנטי. תצוגת הצבעים היתה מרשימה והוסיפה לחווית הצפיה.
הסרט "מאמה מיה" מתברך במקור בגוון צבעים זוהר ומעט מוקצן, נתקלנו בעבר במסכי טלויזיה שהציגו כאן תמונה זרחנית ולא טבעית לעין, דגם ה- 5500 מצליח גם כאן, להראות צבעים עזים, אך לא מלאכותיים מדי ולא נופל למלכודת ה-"פלסטיקה" שהפילה כבר חללים בעבר.
חיסכון
כל מי שמודאג ממצב צריכת האנרגיה בעולם, יוכל לבחור בתפריט מצב חיסכון חשמל המכונה Eco, אבל יש לזה מחיר מסויים בדמות גוון ירקרק לתמונה, לא אהבתי וביטלתי (חברת חשמל לא התלוננה על כך...).
שידורי טלויזיה רגילים
באופן מפתיע, שני המקרנים הציגו תמונה נסבלת ואף טובה מזה בשידורי טלויזיה SD ואני מדבר על גודל מסך של כ- 105" ממרחק צפיה של שלושה מטרים. זה מאפשר לצפות ואף לא לסבול ממרבית התכנים בערוצים הרגילים, מלבד החשודים הרגילים כגון ערוץ 1, מספר כתבות מפוקסלות בערוץ 2 וכמה סרטים מטושטשים בערוצי הסרטים.
יכולת ה- Upscale של המקרנים הנבחנים היתה טובה והצליחה להציג איכות מספקת בהחלט לצפיה, בעיה אחת בה נתקלתי היתה "שיני מסור" שהופיעו סביב איזורים בתנועה על המסך, זו היתה נגזרת של מנגנון ה- Deinterlacing ומסתבר שבחירה במצב "וידאו" בתפריט Progressive הקטינה עד למאוד את התופעה לעין. נראה היה שבמצב Auto, המקרנים לא תמיד קלעו למטרה של לבחור נכונה בין מצב Film ו- Video.לא רק בחושך
עוצמת התאורה (1600 לומנס בשני המקרנים) היתה כזו שהצליחה להקרין תמונה באיכות בה ניתן לצפות בשידורי טלויזיה רגילים גם כאשר למשל, האור במטבח דלק והאיר את הסלון מבעד לחלל המשותף, כמובן שבמצב כזה אין מה לדבר על שחור בתמונה, אולם, בצפיה באולפני החדשות, השחור מגיע בד"כ מהתכנים (תאונות ושאר אסונות), אנו נדקדק כאן פחות בענין זה ונשאיר את האיכות לצפיה בסרטים.
מתיחת תמונה
אפסון לא חסכה כאן וסיפקה לצופה מגוון אפשרויות של מתיחת תמונה, כאשר חוץ מהמצבים הרגילים כגון Full או Zoom, ישנו גם מצב מתיחה חכמה הקרוי Wide שמזכיר בפעולתו את המנגנון של מסכי פנסוניק (Just) אשר מותח בעיקר בצדדים ומשאיר את מרכז התמונה ביחס המקורי.
יש גם מצב Anamorphic Wide שמיועד לאותם סרטי סינמסקופ אולטרה רחבים שמשאירים שוליים שחורים (מעלה מטה) גם על מקרני 16:9 ומותח את התמונה על כל המסך, אולם העדפתי להשאיר את אותם סרטים ביחסם המקורי.
לסיכום נושא זה, אני שמח שמהנדסי אפסון אימצו את הגישה בה נוקטים יצרני הטלויזיות ובכך לא הזניחו גם את הנושא הכאוב של מעבר בין פורמט 4:3 ל- 16:9.
סיכום
אפסון ממשיכה להציג מקרנים ש-"מספקים את הסחורה", ביצועי טכנולוגיית ה- LCD, מדגימים תמונה טובה מאוד, עם פירוט וחדות. גם נושא הניגודיות לא הוזנח ומטופל כאן באופן מפתיע לטובה, בהצגת שחור טוב וגם פירוט בחלקי התמונה הכהים.
עדיין, מקרני DLP יקרים, מספקים תחרות בתחום הניגודיות, אולם הפער שהיה גדול בעבר נול טכנולוגיית ה- LCD שנחשבה לנחותה בתחום זה, כבר אינו מהווה שיקול מכריע בבחירת מקרן המבוססת רק על סמך טכנולוגיה כזו או אחרת.
בנוסף, ביצועי המקרנים בחיבור למקורות וידאו באיכות SD גם מפתיעים לטובה והופכים אותם לראויים בהחלט לצפיה בשידורים ולא רק בסרטי קולנוע.
הבדלים בין 5500 ו- 4400
הפרש המחיר בין שני המקרנים עומד על 5,000 ₪, זהו סכום לא קטן עבור רוכשים רבים, האם הוא מוצדק?
לשני הדגמים יש מנגנון ניגודיות דינמית שפועל באופן דומה מאוד, כמו גם החלקת תנועה, איכות צפיה בשידורי SD, חיבורים, עיצוב ושלט.
ההבדל העיקרי נשען על ענין תו ה- ISF אותו עונד דגם ה- 5500, מה שאומר עליו כי ניתן לכיילו לאיכות צבע טובה ומדוייקת יותר. זה יאפשר לאותם וידאופילים בעלי ידע וציוד (או אלו שמוכנים להשקיע סכום כסף נוסף בכיול ע"י מקצוען) להגיע לתוצאה קרובה יותר לשלמות.
אני מניח שעבור לקוחות פוטנציאלים רבים, המצאותו של דגם 4400, תאפשר להם לרכוש מקרן שמגיע כמעט לביצועי "הדבר האמיתי", בעלות נוחה יותר ולהגיע גם כך לתוצאה מרשימה בסלון או בחדר הקולנוע הביתי.
ציון:
מחירים
דגם: EH-TW4400, מחיר 17,990 ₪
דגם: EH-TW5500, מחיר 22,990 ₪
אחריות: 3 שנים, כולל החלפת נורה פעם אחת.