מצלמת תלת מימד ראשונה בישראל – ביקורת על FujiFilm 3D W1
נמרוד גנצרסקי
08-02-2010 12:14
מצלמה עם יכולות תלת מימד בצילום סטילס או וידאו, זוהי ה- W1 של פוג'י שמכניסה מימד של עומק לתמונה, האם מדובר בגימיק או מהפיכה אמיתית? ביקורת.
אתחיל בהסבר קל על מה שאתם עומדים לקרוא.
כשקיבלתי את המצלמה הייחודית הזו, שיחקתי איתה, העבדתי אותה וקרעתי לה את ה... סוללה. בכל מקרה, אהבתי מה שראיתי, עם "אבל" יחסית גדול.
לפני שישבתי להעלות את הביקורת על נייר (על מקלדת), עשיתי סבב באתרי ביקורות בחו"ל לראות אם פספסתי משהו, אולי פונקציה שלא נגעתי בה או טיפ מסוים ("בכדי לצלם יש להסיר את כיסוי העדשה").
הופתעתי. כולם חלקו למצלמה שבחים מעולים ויוצאי דופן. נכון, גם אני התלהבתי מהמצלמה, אבל לא צריך להגזים. אז קראתי על מה מדובר ובסוף הבנתי; השבחים והתלהבות מגיעים למכשיר הזה שמתפקד כגאדג'ט ולא כמצלמה נטו.
דואליות
בדיוק כפי שעובד מנגנון תלת המימד – מצלם את אותה התמונה אך משתי זויות שונות, כך יש לשפוט את המצלמה הזו, בזוית ראשונה שבוחנת את המכשיר כמצלמה ומזוית שניה שמתבוננת עליה כגאדג'ט.
תראה לי תלת מימד
המגבלה הגדולה ביותר בכתבה זו, תהיה להעביר אל הקורא את חווית ה- 3D, זו תהיה משימה בלתי אפשרית, משום שבכדי להנות מאפקט העומק בתמונות, יש לצפות בהן מעל גבי צג המצלמה, לרכוש מסגרת דיגיטלית של פוג'י, מדגם 3D V1, או לשלוח את קבצי התמונה, אל שירות פיתוח תמונות של החברה, שמדפיס אותן על נייר מיוחד, כולל אפקט תלת המימד.
W1 כמצלמה
הדבר הראשון ששמים לב אליו הוא המשקל. המצלמה כבדה ויחסית גדולה עבור גודלה (כשל מצלמת פוקט), אבל אם זה בגלל כל הטכנולוגיה התלת מימדית הזו, אז מקובל עלי.
את פני המצלמה מקשטות שתי עדשות, אחת בכל צד, עם מרווח של 77 מ"מ בניהם, זאת בכדי ליצור תנאי "ראיה" הדומים לאלו של זוג עיני אדם ממוצע.
ל- W1 ישנם שני חיישני 10 מגה פיקסל בגודל פיזי של 1/2.3 אינצ' (7.7 מ"מ אלכסוני), אחת לכל עדשה. לא, זה לא אומר תמונות של 20 מגה אלא תמונת 3D שכוללת שני פריימים, כל אחד מהם בגודל 10 מגה פיקסלים. ניתן לצלם תמונות בתצורת תלת מימד או בדו מימד "רגיל", כך גם בוידאו.
מאחור תמצאו מסך 2.8 אינצ', שסביבו מסודרים שני טורים של כפתורי הפעלת המצלמה.
הפעלה
הדבר השני שנתקלים בו אחרי שמתרגלים למשקל, זה הקושי בלחיצה על לחצני ההפעלה. לא ברור למה, אבל הלחצנים קשים ללחיצה ולעיתים צריך ללחוץ כמה פעמים עד שהמצלמה מקבלת את הפקודה.
כל לחצן שולט גם על מספר פונקציות, כלומר צריך לכוון את הלחיצה; פעם יש ללחוץ עם נטייה ימינה ופעם עם נטייה שמאלה בכדי להפעיל אפשרות אחרת, ממש כמו בפוליטיקה...
מצלמה זו איטית למדי מרגע הפעלתה ועד לרגע בו היא מוכנה לצלם וגם בין תמונה לתמונה גם בצילום דו מימדי רגיל, מה שקצת מעצבן בתפעול שוטף.
למצלמה אין נורית עזר למנגנון הפוקוס בתנאי חשיכה, אז תשכחו מצילומים בתנאי תאורה נמוכים או בחושך. כלומר, אפשר לצלם, אבל הסיכוי שתצא תמונה עם פוקוס כמו שצריך הוא נמוכה מאוד.
ISO גבוה
ואם כבר נגענו בתנאי תאורה, אז ככל שמטפסים ברמת ה-ISO, התמונה הופכת מגורענת, כרגיל במצלמות קומפקטיות, אבל משום מה המצלמה הזו בוחרת לעבוד ב-ISO גבוה מהרגיל, בצילום עם פלאש למשל, יבחר ערך של ISO 800, גם אם מדובר בתנאי תאורת יום שלא מצדיקים בחירה בערך גבוה שכזה.
.
ביצועי ה- ISO הגבוה המשובחים, להם התרגלנו מדגמי Fuji האחרונים, נעלמו כאן משום מה, מעל לערך של ISO 400, הגרעיניות הופכת דומיננטית ובהגדלה, ניתן לראות כי פרטים רבים הולכים לאיבוד.
במקום חוגת מצבי צילום המקובלת במצלמות, יש ב- W1 לחצן מצבים ובו תמצאו מצב אוטומטי, ידני מלא, ידני חלקי ואת מצב ה-SP. מצב זה מנסה לעזור לכם לצלם טוב יותר אם זה על ידי שימוש בסצנות צילום שונות ואם זה על ידי צילום שתי תמונות ברציפות כשאחת עם פלאש והשנייה בלי.
בצילום ביום או בתנאי תאורה סבירים, התמונות לא מביישות את הפירמה ומתמודדות עם מצלמות קטנות אחרות בהצלחה.
לסיכום פרק זה, כמצלמה בלבד, לא תמצאו כאן המלצה לוהטת והביצועים מתגלים כסבירים ולא יותר.
W1 כגאדג'ט
יא אללה.. איזה גאדג'ט מעולה! הייתי אף מוסיף – מאאאגניב.
כן, מדובר בפריצת דרך בתחום הויז'ואל. תשכחו ממשקפי האדום כחול מקרטון שקיבלתם בסרט מלתעות (או שרק3, תלוי בני כמה אתם) ותגידו שלום למסכי תצוגה בתלת מימד. כמו ש- 2008-2009 היתה השנה של HD, כך 2010-2011 תהיה השנה של תלת מימד ו- FujiFilm שחררו טעימה מדהימה בשם W1 בדיוק בזמן. כיום, כדי ליהנות מתלת מימד תצטרכו להשתמש גם במשקפים מיוחדות שעובדות בסנכרון עם המסך, פוג'י ויתרה על ההליך הזה ושיגרה לנו מסך בתצוגה ייחודית של תלת מימד. כדי להבין איך הוא עובד תאלצו להיזכר בסרגלים של בית הספר שבמבט מזווית אחת עמדה "הלו קיטי" עם חיוך ובמבט בזווית אחרת עמדה "הלו קיטי" עצובה. ככה זה עובד.
ה- W1 מתפקסת על האובייקט וקובעת בכך את השילוב המתאים ביותר בין שני החיישנים (את מרחק החפיפה שלהם). רואים את זה הכי טוב כשנועלים את הפוקוס ואז האובייקט מתקרב או מתרחק מכם; באותו הרגע, התמונה תהיה מאתגרת לצפייה, לא בגלל פורנו או מרחץ דמים, אלא בגלל שהעיניים שלכם יתקשו להסתכל על התמונה הלא ברורה. במקרה כזה המצלמה מאפשרת לכם, במצב צפייה בתמונות (לאחר שצולמו), לכוון ידנית את המרחק בין מה שצילם כל אחד מהחיישנים עד שתקבלו שילוב נכון.
גם לפני הצילום, ניתן לכוון את המרחק בין החיישנים כדי לקבוע בעצמכם את התוצאה.
אם הפוקוס טוב, מה שקורה ברוב המקרים, התמונה שתקבלו תהיה משהו שלא ראיתם עדיין ללא תמיכה של אביזר אחר. באמת מדהים. ייקח לכם כמה שניות להתרגל לסוג הצפייה הזה, אבל ברגע שתתרגלו – זה שווה!
פוקוס בתלת מימד
הבעיה מתחילה כשאין פוקוס טוב, או שיש אובייקט מצולם שלא נמצא כולו במרחק קבוע למצלמה (כמו ילד שמושיט את ידו לכיוון המצלמה). כל חלק שלא בפוקוס יגרום לעיניים שלכם לעבוד שעות נוספות, ממש קשה להביט בתמונה כזו, אם בכלל.
כל תמונה תלת מימדית יכולה גם, בלחיצת כפתור, להפוך לדו מימדית. למעשה, כל קובץ תמונה, מכיל גם קובץ שני בסיומת MPO, שזמין "לעין" רק כאשר התמונה מוצגת על צג המצלמה או מעל גבי מסגרת דיגיטלית יעודית של Fuji (בגודל 8"), בכל מקרה אחר, יוצג רק קובץ ה- JPEG, באופן זהה לכל תמונת סטילס אחרת בדו מימד.
וידאו
רזולוציית הצילום המרבית במצב זה הינה 640X480 פיקסלים, מצב וידאו תלת מימדי הוא מעט בעייתי, כי המצלמה נועלת את הפוקוס לכל אורך ההקלטה ולכן כשמרחקים משתנים, התלת מימד הופך להכפלה ועד לממש הרס מוחלט של הוידאו (עד שתחזרו למרחק בו נקבע הפוקוס ואז הכל מסתדר).
סיכום
כפי שהבנתם מהכתבה, ל- W1 יש שני פנים: כמצלמה נטו, מדובר בדגם מוגבל למדי, עם ביצועים מאכזבים ב- ISO גבוה, זום אופטי נמוך למדי (X3) ואיטיות בזמני פעולה.
אבל, להבדיל ממצלמות אחרות, הפוג'י עושה הכל באופן כפול בכדי להציג אפקט של תלת מימד וכגאדג'ט, יש בהחלט על מה לדבר: אפקט התלת מימד מוחשי לעין ומבדיל אותה מכל דגם אחר שקיים בשוק כיום.
באחד מערבי השבוע, בזמן הליכה ברחוב הראשי בלאס ווגאס (ה- "סטריפ"), בשבוע של תערוכת CES, נתקל ליאור קורן (עורך האתר) בבחור שהיה עסוק בצילומים של אחת מהמזרקות ברחוב, מסתבר שמדובר היה באחד מעובדי חברת Nvidia שצילם בעזרת ה- W1 תמונות תלת מימד שהוצגו למחרת במסיבת העיתונאים של החברה בתערוכה.
עד היום, לצורך פעולה כזו היה צורך בהבאת ציוד צילום יקר ומורכב, ה- W1, בפעם הראשונה, מאפשרת להביא תלת מימד גם לאדם הרגיל, ברחוב.
ציון:
מחיר: 2,700 ש"ח
אחריות: שנתיים של קבוצת שמעוני
בעד: גאדג'ט מאאאגניב, אפקט תלת מימד מוחשי, אלמנט ה-"משהו שאין לאחרים".
נגד: ביצועי ISO גבוה חלשים, מנגנון פוקוס מורכב, ניתן להנות ממלא האפקט רק בעזרת עזרים יחודיים, עדיין גימיק עבור לקוחות פוטנציאלים רבים בגלל המחיר.
15/02/10 עדכון לגבי אפשרויות הדפסת תמונות תלת מימד:
מחיר המסגרת מדגם V1 יעמוד על - 2300 ש"ח.
לגבי הדפסת התמונות בתלת מימד – אופן ההדפסה נעשה ע"י הנחת עדשה על גבי התמונה המודפסת, העדשה היא מעין רדיד פלסטיק מאד דק שמודבק על התמונה ומאפשר צפייה בתלת מימד ללא משקפים.
כרגע קיימות שתי חברות בארץ המדפיסות תלת מימד (ללא עזרת משקפיים), אחת החברות נקראת HUMAN EYES והיא נמצאת בירושלים, חברה נוספת נמצאת בת"א. ניתן להזמין דרך האינטרנט.
בנוסף, פוג'י הכריזה על מדפסת תלת מימד (לא לצרכן הביתי אלא עבור מעבדות להדפסת תמונות) אשר תדפיס תלת מימד, המדפסת תצא לשוק במהלך חודש מרץ. שם תתבצע ההדפסה על גבי הנייר והעדשה יחד.
כמה זה עולה? כיום כ- 50 ש"ח לתמונה 10X15 ובעתיד ע"י פוג'י כ- 35 ש"ח לתמונה 10X15, ניתן יהיה להפיק גם תמונות בגודל 15X21 ס"מ.
מפרט: Fujifilm FinePix REAL 3D W1 Review
רזולוציה: 10 מגה פיקסל
וידאו: 640X480 פיקסלים (פורמט AVI, כולל 3D)
חיישן: שני חיישני CCD 1/2.3-אינטש
עדשה: זום אופטי X3, טווח 35-105 מ"מ, F3.7-F4.2
רגישות: ISO 100-1,600
מנגנון זיהוי פרצופים: פעיל רק במצב 2D
מסך LCD: גודל 2.8", 230,000 פיקסלים
מידות: רוחב 123.6 מ"מ, גובה 68 מ"מ, עומק 25.6 מ"מ
משקל: 260 גרם ללא סוללה.
כשקיבלתי את המצלמה הייחודית הזו, שיחקתי איתה, העבדתי אותה וקרעתי לה את ה... סוללה. בכל מקרה, אהבתי מה שראיתי, עם "אבל" יחסית גדול.
לפני שישבתי להעלות את הביקורת על נייר (על מקלדת), עשיתי סבב באתרי ביקורות בחו"ל לראות אם פספסתי משהו, אולי פונקציה שלא נגעתי בה או טיפ מסוים ("בכדי לצלם יש להסיר את כיסוי העדשה").
הופתעתי. כולם חלקו למצלמה שבחים מעולים ויוצאי דופן. נכון, גם אני התלהבתי מהמצלמה, אבל לא צריך להגזים. אז קראתי על מה מדובר ובסוף הבנתי; השבחים והתלהבות מגיעים למכשיר הזה שמתפקד כגאדג'ט ולא כמצלמה נטו.
דואליות
בדיוק כפי שעובד מנגנון תלת המימד – מצלם את אותה התמונה אך משתי זויות שונות, כך יש לשפוט את המצלמה הזו, בזוית ראשונה שבוחנת את המכשיר כמצלמה ומזוית שניה שמתבוננת עליה כגאדג'ט.
תראה לי תלת מימד
המגבלה הגדולה ביותר בכתבה זו, תהיה להעביר אל הקורא את חווית ה- 3D, זו תהיה משימה בלתי אפשרית, משום שבכדי להנות מאפקט העומק בתמונות, יש לצפות בהן מעל גבי צג המצלמה, לרכוש מסגרת דיגיטלית של פוג'י, מדגם 3D V1, או לשלוח את קבצי התמונה, אל שירות פיתוח תמונות של החברה, שמדפיס אותן על נייר מיוחד, כולל אפקט תלת המימד.
W1 כמצלמה
הדבר הראשון ששמים לב אליו הוא המשקל. המצלמה כבדה ויחסית גדולה עבור גודלה (כשל מצלמת פוקט), אבל אם זה בגלל כל הטכנולוגיה התלת מימדית הזו, אז מקובל עלי.
את פני המצלמה מקשטות שתי עדשות, אחת בכל צד, עם מרווח של 77 מ"מ בניהם, זאת בכדי ליצור תנאי "ראיה" הדומים לאלו של זוג עיני אדם ממוצע.
ל- W1 ישנם שני חיישני 10 מגה פיקסל בגודל פיזי של 1/2.3 אינצ' (7.7 מ"מ אלכסוני), אחת לכל עדשה. לא, זה לא אומר תמונות של 20 מגה אלא תמונת 3D שכוללת שני פריימים, כל אחד מהם בגודל 10 מגה פיקסלים. ניתן לצלם תמונות בתצורת תלת מימד או בדו מימד "רגיל", כך גם בוידאו.
מאחור תמצאו מסך 2.8 אינצ', שסביבו מסודרים שני טורים של כפתורי הפעלת המצלמה.
הפעלה
הדבר השני שנתקלים בו אחרי שמתרגלים למשקל, זה הקושי בלחיצה על לחצני ההפעלה. לא ברור למה, אבל הלחצנים קשים ללחיצה ולעיתים צריך ללחוץ כמה פעמים עד שהמצלמה מקבלת את הפקודה.
כל לחצן שולט גם על מספר פונקציות, כלומר צריך לכוון את הלחיצה; פעם יש ללחוץ עם נטייה ימינה ופעם עם נטייה שמאלה בכדי להפעיל אפשרות אחרת, ממש כמו בפוליטיקה...
מצלמה זו איטית למדי מרגע הפעלתה ועד לרגע בו היא מוכנה לצלם וגם בין תמונה לתמונה גם בצילום דו מימדי רגיל, מה שקצת מעצבן בתפעול שוטף.
למצלמה אין נורית עזר למנגנון הפוקוס בתנאי חשיכה, אז תשכחו מצילומים בתנאי תאורה נמוכים או בחושך. כלומר, אפשר לצלם, אבל הסיכוי שתצא תמונה עם פוקוס כמו שצריך הוא נמוכה מאוד.
ISO גבוה
ואם כבר נגענו בתנאי תאורה, אז ככל שמטפסים ברמת ה-ISO, התמונה הופכת מגורענת, כרגיל במצלמות קומפקטיות, אבל משום מה המצלמה הזו בוחרת לעבוד ב-ISO גבוה מהרגיל, בצילום עם פלאש למשל, יבחר ערך של ISO 800, גם אם מדובר בתנאי תאורת יום שלא מצדיקים בחירה בערך גבוה שכזה.
.
ביצועי ה- ISO הגבוה המשובחים, להם התרגלנו מדגמי Fuji האחרונים, נעלמו כאן משום מה, מעל לערך של ISO 400, הגרעיניות הופכת דומיננטית ובהגדלה, ניתן לראות כי פרטים רבים הולכים לאיבוד.
ISO 800, F3.7, 1/60
במקום חוגת מצבי צילום המקובלת במצלמות, יש ב- W1 לחצן מצבים ובו תמצאו מצב אוטומטי, ידני מלא, ידני חלקי ואת מצב ה-SP. מצב זה מנסה לעזור לכם לצלם טוב יותר אם זה על ידי שימוש בסצנות צילום שונות ואם זה על ידי צילום שתי תמונות ברציפות כשאחת עם פלאש והשנייה בלי.
ISO 200, F3.7, 1/250
בצילום ביום או בתנאי תאורה סבירים, התמונות לא מביישות את הפירמה ומתמודדות עם מצלמות קטנות אחרות בהצלחה.
ISO 800, F3.7, 1/75, Flash
לסיכום פרק זה, כמצלמה בלבד, לא תמצאו כאן המלצה לוהטת והביצועים מתגלים כסבירים ולא יותר.
W1 כגאדג'ט
יא אללה.. איזה גאדג'ט מעולה! הייתי אף מוסיף – מאאאגניב.
כן, מדובר בפריצת דרך בתחום הויז'ואל. תשכחו ממשקפי האדום כחול מקרטון שקיבלתם בסרט מלתעות (או שרק3, תלוי בני כמה אתם) ותגידו שלום למסכי תצוגה בתלת מימד. כמו ש- 2008-2009 היתה השנה של HD, כך 2010-2011 תהיה השנה של תלת מימד ו- FujiFilm שחררו טעימה מדהימה בשם W1 בדיוק בזמן. כיום, כדי ליהנות מתלת מימד תצטרכו להשתמש גם במשקפים מיוחדות שעובדות בסנכרון עם המסך, פוג'י ויתרה על ההליך הזה ושיגרה לנו מסך בתצוגה ייחודית של תלת מימד. כדי להבין איך הוא עובד תאלצו להיזכר בסרגלים של בית הספר שבמבט מזווית אחת עמדה "הלו קיטי" עם חיוך ובמבט בזווית אחרת עמדה "הלו קיטי" עצובה. ככה זה עובד.
ה- W1 מתפקסת על האובייקט וקובעת בכך את השילוב המתאים ביותר בין שני החיישנים (את מרחק החפיפה שלהם). רואים את זה הכי טוב כשנועלים את הפוקוס ואז האובייקט מתקרב או מתרחק מכם; באותו הרגע, התמונה תהיה מאתגרת לצפייה, לא בגלל פורנו או מרחץ דמים, אלא בגלל שהעיניים שלכם יתקשו להסתכל על התמונה הלא ברורה. במקרה כזה המצלמה מאפשרת לכם, במצב צפייה בתמונות (לאחר שצולמו), לכוון ידנית את המרחק בין מה שצילם כל אחד מהחיישנים עד שתקבלו שילוב נכון.גם לפני הצילום, ניתן לכוון את המרחק בין החיישנים כדי לקבוע בעצמכם את התוצאה.
אם הפוקוס טוב, מה שקורה ברוב המקרים, התמונה שתקבלו תהיה משהו שלא ראיתם עדיין ללא תמיכה של אביזר אחר. באמת מדהים. ייקח לכם כמה שניות להתרגל לסוג הצפייה הזה, אבל ברגע שתתרגלו – זה שווה!
פוקוס בתלת מימדהבעיה מתחילה כשאין פוקוס טוב, או שיש אובייקט מצולם שלא נמצא כולו במרחק קבוע למצלמה (כמו ילד שמושיט את ידו לכיוון המצלמה). כל חלק שלא בפוקוס יגרום לעיניים שלכם לעבוד שעות נוספות, ממש קשה להביט בתמונה כזו, אם בכלל.
כל תמונה תלת מימדית יכולה גם, בלחיצת כפתור, להפוך לדו מימדית. למעשה, כל קובץ תמונה, מכיל גם קובץ שני בסיומת MPO, שזמין "לעין" רק כאשר התמונה מוצגת על צג המצלמה או מעל גבי מסגרת דיגיטלית יעודית של Fuji (בגודל 8"), בכל מקרה אחר, יוצג רק קובץ ה- JPEG, באופן זהה לכל תמונת סטילס אחרת בדו מימד.
וידאו
רזולוציית הצילום המרבית במצב זה הינה 640X480 פיקסלים, מצב וידאו תלת מימדי הוא מעט בעייתי, כי המצלמה נועלת את הפוקוס לכל אורך ההקלטה ולכן כשמרחקים משתנים, התלת מימד הופך להכפלה ועד לממש הרס מוחלט של הוידאו (עד שתחזרו למרחק בו נקבע הפוקוס ואז הכל מסתדר).
סיכום
כפי שהבנתם מהכתבה, ל- W1 יש שני פנים: כמצלמה נטו, מדובר בדגם מוגבל למדי, עם ביצועים מאכזבים ב- ISO גבוה, זום אופטי נמוך למדי (X3) ואיטיות בזמני פעולה.
אבל, להבדיל ממצלמות אחרות, הפוג'י עושה הכל באופן כפול בכדי להציג אפקט של תלת מימד וכגאדג'ט, יש בהחלט על מה לדבר: אפקט התלת מימד מוחשי לעין ומבדיל אותה מכל דגם אחר שקיים בשוק כיום.
באחד מערבי השבוע, בזמן הליכה ברחוב הראשי בלאס ווגאס (ה- "סטריפ"), בשבוע של תערוכת CES, נתקל ליאור קורן (עורך האתר) בבחור שהיה עסוק בצילומים של אחת מהמזרקות ברחוב, מסתבר שמדובר היה באחד מעובדי חברת Nvidia שצילם בעזרת ה- W1 תמונות תלת מימד שהוצגו למחרת במסיבת העיתונאים של החברה בתערוכה.
עד היום, לצורך פעולה כזו היה צורך בהבאת ציוד צילום יקר ומורכב, ה- W1, בפעם הראשונה, מאפשרת להביא תלת מימד גם לאדם הרגיל, ברחוב.
ציון:
מחיר: 2,700 ש"ח
אחריות: שנתיים של קבוצת שמעוני
בעד: גאדג'ט מאאאגניב, אפקט תלת מימד מוחשי, אלמנט ה-"משהו שאין לאחרים".
נגד: ביצועי ISO גבוה חלשים, מנגנון פוקוס מורכב, ניתן להנות ממלא האפקט רק בעזרת עזרים יחודיים, עדיין גימיק עבור לקוחות פוטנציאלים רבים בגלל המחיר.
15/02/10 עדכון לגבי אפשרויות הדפסת תמונות תלת מימד:
מחיר המסגרת מדגם V1 יעמוד על - 2300 ש"ח.
לגבי הדפסת התמונות בתלת מימד – אופן ההדפסה נעשה ע"י הנחת עדשה על גבי התמונה המודפסת, העדשה היא מעין רדיד פלסטיק מאד דק שמודבק על התמונה ומאפשר צפייה בתלת מימד ללא משקפים.
כרגע קיימות שתי חברות בארץ המדפיסות תלת מימד (ללא עזרת משקפיים), אחת החברות נקראת HUMAN EYES והיא נמצאת בירושלים, חברה נוספת נמצאת בת"א. ניתן להזמין דרך האינטרנט.
בנוסף, פוג'י הכריזה על מדפסת תלת מימד (לא לצרכן הביתי אלא עבור מעבדות להדפסת תמונות) אשר תדפיס תלת מימד, המדפסת תצא לשוק במהלך חודש מרץ. שם תתבצע ההדפסה על גבי הנייר והעדשה יחד.
כמה זה עולה? כיום כ- 50 ש"ח לתמונה 10X15 ובעתיד ע"י פוג'י כ- 35 ש"ח לתמונה 10X15, ניתן יהיה להפיק גם תמונות בגודל 15X21 ס"מ.
מפרט: Fujifilm FinePix REAL 3D W1 Review
רזולוציה: 10 מגה פיקסל
וידאו: 640X480 פיקסלים (פורמט AVI, כולל 3D)
חיישן: שני חיישני CCD 1/2.3-אינטש
עדשה: זום אופטי X3, טווח 35-105 מ"מ, F3.7-F4.2
רגישות: ISO 100-1,600
מנגנון זיהוי פרצופים: פעיל רק במצב 2D
מסך LCD: גודל 2.8", 230,000 פיקסלים
מידות: רוחב 123.6 מ"מ, גובה 68 מ"מ, עומק 25.6 מ"מ
משקל: 260 גרם ללא סוללה.