חנויות
פיוז ארמה אודיו אודיו אקסטרים Sonic Bliss אמנון סאונד סטריאו פרו Soundquest קודו אודיו Stereoscope סטריאוסקופ למטייל אניגמה קולנוע ביתי גופי תאורה

Olympus E-P1 מצלמה חדשה עם נוסטלגיה, ביקורת | מצלמות | ביקורות | ראשי

Olympus E-P1 מצלמה חדשה עם נוסטלגיה, ביקורת

גודל אות: Decrease font Enlarge font
Olympus EP-1 - מצלמת מיקרו 4/3 במבחן Olympus EP-1 - מצלמת מיקרו 4/3 במבחן

דגם E-P1 של אולימפוס מהווה אחת מהדוגמאות הראשונות לפורמט המיקרו 4/3 שהינו חדש יחסית, עד כמה הוא קוסם לצלם החובב והאם מצלמה שכזו יכולה להכנס לכיס המכנס תוך כדי הצגת איכות צילום גבוהה בהשוואה למצלמות קומפקטיות?



אולימפוס PEN E-P1 הינה אחת המצלמות המסקרנות ביותר שיצאו ב 2009.



אולימפוס פן - E-P1

שעור היסטוריה קצר:

למי שמכיר, האולימפוס פן המקורית ששייכת לתחילת שנות ה- 60 ודגם ה F בפרט, היו הישג טכנולוגי לא קטן בשוק מצלמות ה 35 מ"מ, הן הפכו ללהיט בקרב הצלמים שהעריכו קומפקטיות, הן בגודל, במשקל והן בגישה.
קומפקטיות, בלי להתפשר ביכולות. כמעט.
http://www.olympus-global.com/en/corc/history/camera/pen.cfm#04

Olympus E-P1 E-P2 E-P3

למה כמעט?, כי הפן היתה מצלמת רפלקס אמנם, אך בתצורת "חצי-מסגרת" - Half-Frame.
אולימפוס שמו לעצמם מטרה להקטין את גוף מצלמת ה-  35 מ"מ SLR המגושמת ומה שאפשר זאת היתה ההחלטה להסתפק בחצי משטח הנגטיב, וכך ליצור מצלמה קומפקטית עם מערכת עדשות ואביזרים תואמת.
בתוספת של תכנון חכם (ויתור על פנטפריזם  - מנגנון פריזמה מגוש זכוכית לטובת מראות, בין היתר) הניב מצלמה מהפכנית. מצלמת רפלקס, *Single Lens Reflex, בגוף קטן כמו של מצלמות *Range Finder.
המשמעות היא, מצלמה מתקדמת, עם עדשות מתחלפות, קטנה וקלה לנשיאה לכל מקום – עם ניידות גבוהה.

צילום ב- SLR מול RF

מילה על ההבדל בין צלם המצויד ב- SLR מול RF. מדובר בשתי גישות שונות להשגת המטרה.

צלם ה- SLR מצויד ללא פשרה, עם עדשות שונות, מיקוד מדויק ומהיר, במחיר של משקל וסרבול יחסי, לעומתו הצלם השני שסוחב פחות ציוד, אך מקבל אותה איכות התמונה ומצליח לתפוס את הרגע בזכות הטמעות בקהל, עם מצלמה קטנה ולא בולטת.
זה בערך ההבדל בין גישת ה- SLR ל- RF, במשפט אחד.

אולימפוס באו ומיזגו את שתי הגישות האלה למצלמה אחת. גם רפלקס, גם עדשות מתחלפות, גם קומפקטית וקלה. היא לא גזלה עבודה מדגם ניקון F בסיקור מלחמות, אבל בהחלט כרתה לעצמה נישה משמעותית.

אולימפוס המשיכו לפתח ולחדש ובשנת 1973הוציאו את ה OM-1 ובכך הגיעו למצלמת רפלקס 35 מ"מ קומפקטית, ללא הצורך בחצי מסגרת.

Pen D, E-P1, OM-1
 
Olympus E-P1 E-P2 OM1

נחזור למאה שלנו, אולימפוס, ששרדה יפה את המעבר למדיום הדיגיטלי, לוקחת צעד הצידה מגדודי ה- P&S וה- DSLR ומניחה על השולחן קטגוריה חדשה-ישנה.

מצלמה באיכות של SLR אך קומפקטית

לא ברור לי מדוע אין הרבה מצלמות כאלו, אבל נראה שהמגמה הולכת להשתנות, עם כניסת יצרנים נוספים לנישה.
ממגזר ה- SLR לוקחת אולימפוס את החיישן הגדול של דגם ה- E 620 שלהם ומתקינה אותו בגוף קומפקטי, ללא מערכת הפנטפריזם-מראה ומקבלת איכות של SLR בגוף צנום בסגנון Range Finder.
יש לציין שזהו ניסיון שני של אולימפוס לחזור על הצלחת ה- F, ה EVOLT 300E היתה נסיון קודם לא מוצלח.
ה E-P1 היא למעשה האולימפוס רפלקס 420E הסופר קומפקטית, רק הפעם ממש בלי הרפלקס.

מיקרו 4/3
ה E-P1 מסתמכת על מערכת המיקרו 4:3 שכמו ה 4:3 המקורית, פותחה בשיתוף עם פנסוניק, בנסיון ליצור סטנדרט שיענה על הדרישה לחיישן גדול, עדשות מתחלפות, ויתן למי ש- DSLR נראית לו גדולה ומורכבת מדי, מצלמה לא פחות טובה, ובמימדים קטנים.
גודל החיישן במיקרו 4:3 הוא 17.3 x 13.0 מ"מ, קרוב מאד למצלמות CROP*, והרבה יותר גדול ממצלמות P&S.

השוואת גדלי חיישנים - מצלמות

Olympus E-P1 E-P2 E-P3

כשנפתרים מהמערכת האופטית שמפנה את התמונה למנסרה ומשם לעינית המשתמש ומהמראה הקופצת, ניתן לתכנן גוף מצלמה קטן בהרבה ולהשאר עם אותו גודל חיישן. איכות הצילום תשמר, והאופטיקה תוחלף ע"י עינית אלקטרונית, Electronic View Finder, או EVF, או במקרה של ה E-P1, צג LCD בלבד.

עינית אלקטרונית
איכות העינית האלקטרונית היתה עד היום לא משהו לכתוב עליו הביתה, אך בדגם העדכני EP2 אולימפוס הרימו את הבר ל- 1400 פיקסלים, מה שאומר שהתחום הזה ילך וישתפר.
כאמור, אולימפוס ארזה את המצלמה החדשה כמחווה למצלמת הלהיט שלה משנות השישים, ואפילו יש משפט אלמותי "מאז 1959" שחקוק על אחד מהפאנלים שלה. על מנת שלא נתבלבל.

 
Olympus E-P1 E-P2 E-P3

ה E-P1 על הנייר היא משאלתם של הרבה צלמים, אני בינהם, שמחפשים מצלמה איכותית, כפי שהתרגלנו מהדור האחרון של ה- DSLR, אך הפעם בגוף מיניאטורי, בלתי נראה. זאב בגוף של כבש.

Olympus E-P1 E-P2 E-P3

מפרט טכני

סוג מצלמה – קומפקטית, מיקרו 4:3, עדשות מתחלפות.
חיישן –  Live MOS 17.3 מ"מ X 13 מ"מ
http://en.wikipedia.org/wiki/Live_MOS
רזולוצייה –  12.3 מ"פ
גודל קובץ ופורמט – 4032x3024 Raw+jpeg
מסך LCD – 3", 230,000 פיקסלים
משקל – 335 גרם

מספר נקודות ראויות לציון:
חיישן 12.3 מ"פ בגודל 17.3X13 מ"מ
עדשות מתחלפות, פורמט מיקרו 4:3
מסך LCD "3, K230 פיקס'.
עינית אופטית אופציונלית
פלש אופציונלי
וידאו P720 עם סאונד סטריאופוני
מייצב תמונה מובנה
3 פריים לשנייה צילום ברצף
מבנה מתכת איכותי
2 גלגלות לשליטה ידנית
2 עדשות קיט,  17 מ"מ (שווה ערך ל- 34 מ"מ במונחי פילם 35 מ"מ) "פנקייק" וזום 14-42 מ"מ (שווה ערך ל- 28-84 מ"מ).
עיצוב רטרו
צילום RAW
כרטיס SD/SDHC
335 גרם
SuperSonic Wave Filter dust reduction

מבנה, עיצוב ושליטה

עיצוב: מצד החזית, נראית ה- E-P1 ממש כמו מצלמת פילם של פעם. צורת קופסה פשוטה בסגנון rangefinder, מתכת כסופה, עור שחור (דמוי), מיעוט כפתורים ובליטות וקוים רכים, נקיים. היא מושכת את העין, תגובות התפעלות (את מי שזה מעניין) לא מאחרות להגיע. "מה זה, מצלמת פילם?" נשמע לא פעם מפי אנשים שנולדו לפני 1980.
אולימפוס יודעים גם לתת למצלמה איכות של תכשיט קטן, כמו בפן המקורית, ואח"כ בסדרת ה- OM.
מיכאנית, המצלמה היא תענוג לאחיזה, יש לה משקל "נכון", וויזואלית היא יוצאת דופן.

כשהוצאתי אותה מהתיק שלה בפעם הראשונה, התגובה שלי היתה "וואו!". תחושת איכות המוכרת ממצלמות "ברזל" משנות ה- 70: ה- OM1 עדיין מפארת את מגירת ציוד הצילום שלי.

אולימפוס נתנו למצלמה את התכונה הזו, שאין לכל מוצר בשוק, את התכונה הזו שגורמת לך לרצות אותה רק בזכות איך שהיא נראית. המצלמה הזו הינה פשוט "חתיכה". היא נראית טוב על השולחן, וביד שלך.
 
Olympus E-P1 E-P2 E-P3

בניגוד לאיך שהיא נראית בתמונות, המצלמה איננה כזו קומפקטית. היא בהחלט לא SLR, אבל עדיין ממש גדולה יחסית ל P&S הרגילה.

ומה עם הכיס?

לא, היא לא נכנסת בכיס... גם עם עדשת הפנקייק היא תמתח את הבגד האומלל ותסכן את המראה ה- casual  שלכם. לא מומלץ. למרבה הצער נאלץ לקחת נרתיק צילום, או לסחוב אותה על הכתף. אם מדובר בטיול בארץ קרה או סתם חורף, תיק המעיל עלול להיות לא מספיק גדול עבורה, שוב, לא אידאלי.
גם לייקה לא נכנסת בכיס, קיבלנו מה שביקשנו לא? כן, אבל לחלום אפשר.

אחיזה, שליטה וארגונומיקה
 
Olympus E-P1 E-P2 E-P3

מהמראה הכללי נתקרב לגברת. מסך LCD גדול בן 3 אינטש מקובלים מאכלס את רוב שטח הגב, אך הוא מסתפק ב- 230,000 פיקסלים, ברזולוציה של 320X240 לא הכי מרשימה, בהתחשב במחיר המצלמה ומסכי ה-LCD  בקנון 500D למשל. מצד שני הוא בהיר מספיק לרוב הסיטואציות, חוץ משמש ישירה, וקל לצפייה גם מזויות צידיות.
 
Olympus E-P1 E-P2 E-P3

לצד המסך, ישנם מספר כפתורים קטנים וגלגלת ראשית. הכל קל מאד להבנה, למעשה למעט שניים שלושה דברים, לא נאלצתי לפתוח את ספר ההוראות על מנת להתחיל לצלם מיד.

ללא עינית או פלאש מובנה
למצלמה הזו אין עינית אופטית ומי שמתעקש יוכל להוסיף עינית המתלבשת על תושבת הפלאש. אם המצלמה לא נראתה לכם מספיק רטרו, אז עכשיו אי אפשר להתבלבל. זו היא כמובן עינית קבועה לעדשה הרחבה, לא ממש שימושי למשהו חוץ ממראה יחודי במיוחד.
בדגם החדש E-P2, מציעה אולימפוס עינית אלקטרונית מודרנית, תודה.
גם פלאש מובנה הוא משהו שאולימפוס החליטה לוותר עליו משום מה, שוב שיקולי העיצוב והקהל המיוחד שיקנה אותה כנראה שיכנעו אותם שאפשר לוותר על נוחות ולהכביד על המשתמש בקניית אביזר נוסף. אישית אני לא מרבה להשתמש בפלאש, כך שלי זה לא הפריע. (ניסיתי עליה את מבזק ה-canon שלי, לא עבד).
 
Olympus E-P1 E-P2 E-P3

כפתור ההפעלה שוכן בגג המצלמה והוא בגודל נוח, קל להפעלה ומתהדר באור ירוק לסימון מצבו. המצלמה נדלקת מהר ומתריעה כשהזום במצב ה"מקופל" שלו.
הגלגלת הראשית ממוקמת נכון בגב המצלמה, נותנת לגישה בלחיצה לדברים החשובים כגון אסא, פוקוס, ואיזון לבן.
במרכז הגלגלת הראשית ישנו כפתור ה- OK שמעלה ע"ג המסך תפריט עבודה מהיר, לדברים שוטפים שאינם מצריכים את התפריט המלא וכמובן ישנו כפתור ה- menu שיעלה לפניכם את כל האופציות, בצורה נהירה וברורה יש לציין. המצלמה עמוסה ברוב האופציות המקובלות כיום, כולל מד איזון אופק!...
לקח לי קצת זמן להתרגל לריבוי הלחיצות בכדי להגיע לאפשרויות שונות, אם זה מעבר מפוקוס ידני לאוטומטי, מדידת אור כזו או אחרת והמסקנה שלי שאכן זה יותר קשה לשליטה מ- SLR, אבל מאפשר לשלוט בהכל בעצם.

התאמה לכף היד
קשה לצפות מגוף מצלמה שנראה כמו מצית זיפו אלגנטי להתאים לכף היד.

אולימפוס הוסיפו מקדימה בליטה מחוספסת ועיבוי קל בצד האחורי, בכדי לאפשר אחיזה, בלעדי תוספות אלה באמת לא היה סיכוי לאחוז במצלמה באיזשהי יעילות.
כמו במצלמת P&S שעיקר יעודה בחיים זה להכנס לכיס בצורה חלקה ולא להפריע, גם ה- E-P1 מצריכה מהצלם למצוא את הזוית, את התנוחה הספציפית של האצבעות, שבה אפשר ללחוץ על הכפתור, לסובב את הגלגלת, לא לשמוט את המצלמה ולתפוס תמונה טובה בזמן הזה!... משימה לא פשוטה!

Olympus E-P1 E-P2 E-P3

ככל שהמצלמה קטנטונת יותר, יחסית לכף היד, כך הדבר קשה יותר. ה- E-P1 עדיין נחשבת אצלי למצלמה קטנה. ניתן, למרות זאת, לצלם ביד אחת, אם כי היד שנייה תאלץ להצטרף בסופו של דבר.
 
Olympus E-P1 E-P2 E-P3

שליטה במצלמה

כפתורי השליטה העגולים, ה-dials , הכה חשובים להפעלה שוטפת ומהירה של המצלמה, לא הכי נוחים לתפעול. מיד אומר שצריך לשמור על הדברים בפרופורציה, לא מדובר במצלמת SLR לצילום עיתונות או ספורט ולא במצלמת כיס לצילום מזדמן. יש כאן משהו באמצע. אך בכל זאת, עיצוב הכפתורים נאמן יותר מדי לעיצוב הרטרו לטעמי, מאשר לפונקצייה. ועיצוב רטרו לא חייב להיות לא נוח, אגב.

הגלגלת הראשית קטנה מדי, והמשנית, העליונה, גם קטנה וגם רגישה מדי למגע. קשה לבצע "קליק" אחד איתה, כי אין לה מספיק התנגדות, או היזון חוזר.
עצם זה שיש 2 גלגלות פיזיות (לשליטה בסגר וצמצם בו זמנית למשל) הוא הכרחי במצלמה שמיועדת לצלם חובב, אך אולימפוס היו יכולים לשפר אותן קצת. בצד שמאל של הגוף, ישנו כפתור בורר מצבי הצילום, גם הוא קצת קטן ומופנם, לא הכי קל לשנות מצבים עם כפתור שרק 15% ממנו בערך חשוף למגע, ובמקרה הזה קשה מדי  לסיבוב.
 
Olympus E-P1 E-P2 E-P3

אולימפוס השכילו להציב כפתור פיצוי חשיפה, שוב, קצת קטן מדי לטעמי, אבל קיים, מיקומו נוח מאד ליד הסגר/פוקוס.
יש לציין כי אחרי כשבועיים של שימוש, התרגלתי לעבוד עם הכפתורים האלה ושכחתי את התחושה הראשונית שנגרמת בעיקר כי אני רגיל למצלמת DSLR. מי שעובר ממצלמת P&S יקבל שידרוג ניכר ברמת התפעול אליה הוא רגיל, או שבעצם הוא לא ידע מהם כל הכפתורים האלה ומה המשמעות שלהם.

עצם זה שלא צריך לנבור בתפריטים בכדי לשנות מהירות סגר או צמצם הוא דבר מבורך. הכפתורים ניתנים לתכנות ברמה טובה.
עוד ברכה למשתמשי מצלמות הכיס, מהווה הזום ידני. איזה סיוט זה הזום האלקטרוני חסר הדיוק במצלמות הקטנות, שהוא בד"כ עדשה עם 5 תחנות בדרך, וכאן למזלנו ישנה עדשת זום סטנדרטית, מסובבים את הזום ידנית.
לסיכום הפרק הארגונומטרי, הייתי שמח אם אולימפוס היו קצת פחות יצירתיים-אומנותיים ויותר טכניים. אחרי הכל, זה מתקן לתפיסת תמונות, לא פסל סביבתי.
אבל סה"כ מדובר במצלמה שמאפשרת שליטה מצוינת במשתני הצילום, לא ברמה של SLR אבל בהחלט הרבה יותר נוח ממצלמת כיס.

E-P1

Olympus E-P1 E-P2 E-P3


DSLR
 
Canon DSLR


P&S
 
P&S

במבחן המציאות

עדשות – רוב הזמן עדשת הזום 14-42 היתה מותקנת על המצלמה. העדשה קלה מאד ומאפשרת מצב "מקופל" כשהיא לא בשימוש.
ההתרשמות שלי, כמשתמש חובב ולא אתר בדיקה מקצועי, היא שהעדשה חדה למדי.
ואכן העדשה קיבלה ציון טוב ב- slrgear.

גם אחותה הצנומה, בת ה- 71 גרם, ה- 17 מ"מ 2.8 F, הניבה תמונות מצוינות, בעיקר בצמצם קצת סגור יותר מהמקסימום. באופן לא מפתיע, מצאתי שה- 17 מעולה לשעות הערב ולסצנות עם תאורה חלשה, וכיאה לעדשת פריים רחבה, היא התאימה לחללי פנים דירה וכדומה. למרות שעדשת הזום מכסה בטווח שלה את עדשת הפריים, עדיין העדפתי את השנייה לאותן סיטואציות שבהן הזום מהווה מגבלה.
זה היתרון של מצלמה עם עדשות מתחלפות, וכאן יש לציין שבעזרת מתאם, המגוון גדול מאד.
למרות זאת חסרה לי עדשה עם צמצם באמת פתוח, כגון הפנסוניק 20 1.7 וזום עם טווח רציני יותר, כגון הפנסוניק 14-140. אולימפוס העדיפו כאן להציע עדשות קלות וזולות יותר מפנסוניק. היות ומדובר בסטנדרט תואם, אפשר לקנות את הגוף של האולימפוס ולהצמיד לו עדשה של פנסוניק, ולהיפך.

 Olympus E-P1 E-P2 E-P3

יצוב תמונה – כמו במצלמות הרפלקס של אולימפוס, גם כאן ישנה מערכת יצוב פנימית, המסיטה את החיישן כנגד תנודות הגוף. מייצב הפך לסטנדרט היום במצלמות קומפקטיות, וב- EP נטולת הפלאש, ההגיון כפול.
היתרון הגדול הינו, שלא צריך לרכוש עדשות עם מייצב משלהן. אולימפוס מתגאים ביצוב שווה ערך ל- 4 צמצמים (אפשר לצלם בתנאי תאורה החשוכים ב 4 צמצמים, או דרגות תאורה, *EV,  יותר מאשר ללא המערכת), אם זה נכון או לא, לא ערכתי מבחני השוואה מדוקדקים, אבל בהחלט הבחנתי בשיפור חדות משמעותי במהירויות סגר נמוכות.

למערכת שלושה מצבים, יצוב אופקי בלבד (טוב ל- PAN), אנכי, ומלא.

במצב Live View אין גימגומים ותקיעות כשה- IS עובדת, ונראה שסך הכל היצוב ממומש באופן מצויין.
 
Olympus E-P1 E-P2 E-P3

פוקוס

ישנן 11 נקודות מיקוד, ניתן לבחור לעבוד עם כולן או אחת מהן. יש פוקוס ננעל, עוקב וידני.

יש גם ננעל+ידני שמאפשר לתת למצלמה להנעל אוטומטית ואז לתת כיוונון ידני.
במצב ידני, ה- Olympus E-P1 מאפשרת הגדלת האוביקט על צג ה- LCD עבור קלות מיקוד, זהו אפקט מאד נוח. הצלם מסובב את טבעת המיקוד שעל העדשה, אבל מנוע פנימי הוא זה שמזיז את הזכוכיות. זה נותן תחושה אלקטרונית כזו, כמו במסרטות וידאו, לא ממש תחושה של עדשה מכנית, אבל זה עדיף על כלום, וזה עובד טוב, כל עוד יש מספיק אור בסצנה.
בתנאי תאורה נמוכים, התמונה על גבי צג ה- LCD רוחשת ורועשת, מה שלא שונה ממצלמות מקבילות, והמיקוד הידני הופך למשחק ניחוש, עד בלתי אפשרי. עדשה עם צמצם פתוח אמרתי כבר? מה רע באיזה 17 מ"מ צמצם 1.4?...

במצב אוטומטי העסק מתנהל בעצלתיים, מרגע החצי-לחיצה על כפתור הפוקוס/סגר יכולה לעבור כשנייה עד שהמצלמה ממקדת. זה לא ה- snap המהיר של SLR, מנוע הפוקוס עובד כאן קשה לפרנסתו.

המיקוד איטי ברמות שממש מקשות על צילום אוביקטים בתנועה. במצב פוקוס עוקב למשל, הסיכוי שהפוקוס ינעל ויעקוב אחרי משהו זז, נמוך עד לא קיים.

קחו בחשבון שכל מצלמות הכיס נכשלות כאן, ומי שצריך לצלם ספורט, או כל דבר מאתגר דומה, ילך על SLR מלכתחילה. ה E-P1 מתאימה יותר לצילום מחושב, עם דגש על קומפוזצייה ותאורה, וכיוצא בזה. קצת כמו מצלמות ה- RF ההיסטוריות, שאז מיקדו ידנית כמובן, אז בבקשה לא להתלונן. אבל, זו היתה הפתעה נעימה אם מערכת המיקוד היתה זריזה יותר.

כמקובל כיום, גם ל EP-1 יש מערכת זיהוי פרצופים, עד שמונה בפריים, במטרה להבטיח מיקוד טוב על כל הדודות בתמונה המשפחתית. התכונה הזו עבדה לא רע, אפילו כשהאנשים זזו קצת, אם כי אחוז הפספוסים היה גבוה.
לסיכום, הפוקוס ב EP-1 איטי מדי למי שרגיל ל- SLR ודי שיגרתי בהשוואה למצלמות כיס. אכזבה מסוימת מבחינתי.
 
Olympus E-P1 E-P2 E-P3

מדידת אור וחשיפה

ל- E-P1 יש את כל המצבים המקובלים:  Program, Aperture/Shutter-priority, Manual, Bulb, סט פריסטים למצבים שונים ומקבץ מיותר של פילטרי "אומנות".

יש מדידה חכמה, ESP, המחלקת את הפריים ל 324 מדידות לפני שהיא עושה החלטה, יש center –weighted, ושלושה רמות שונות של spot – רגיל, לצל, ולאור חזק.
כאמור, יש כפתור פיצוי חשיפה, ואפילו iso bracketing.
הסגר ב-E-P1  מייצר "קלאנק" די חזק בזמן החשיפה. לא אופיני למצלמה כה קטנה.  ברור קצר ברשת גילה לי את הסוגייה. הסגר פתוח במצב ה- LV, הוא נסגר לקראת הצילום, ואז נפתח שוב לפרק הזמן של החשיפה. זה לא צריך להטריד אף אחד, אבל בהחלט הרגיש לי חריג. 

החשיפות שהמצלמה הניבה היו מושלמות במגבלות החשיפה האוטמטית, לא גיליתי כל חריגה מהנורמל.
קל לעבור מידני לאוטומטי, לפצות חשיפה, לשנות צמצם, כל מה שעושה מצלמה לידידותית למשתמש.
צילום ברצף – ה- EP מתהדרת ב 3 פריים לשנייה, ואכן הדבר מתאפשר, כל עוד מערכת המיקוד לא מעכבת אותה. ככל שהקובץ גדול יותר, כך יתמלא ה- BUFFER מהר יותר, ב RAW מדובר ב- 14 תמונות עד ל"סתימה". לא רע למצלמה כזו.
איכות תמונה – איכות התמונה שה- E-P1 מפיקה מעולה. בהתאם לגודל החיישן, מדובר בתוצאה מצוינת.
כמובן שבמצלמה כזו יש מצב RAW, ולכן ניתן להגיע לתוצאות טובות יותר מה JPEG שהיא מיצרת ע"י שימוש בתוכנת פיתוח RAW כגון Adobe Lightroom. התעלמתי מקבצי ה JPEG, שהיו מחודדים מדי, קונטרסטיים מדי ועם יותר מדי רווייה. לא משהו מפתיע.

שוב, עקב היותי אדם פרטי ללא הרבה זמן פנוי, הבדיקות שערכתי הן לא מקצועיות או ממש מסודרות.
אין ברשותי מתחרה ישירה כגון הפנסוניק, אבל התאפשר לי לראות מה ה- E-P1 מסוגלת לעשות מול כמה דגמי מצלמות קנון שברשותי.
האולימפוס נתנה פייט יפה לקנון D20 בת ה- 5, שעדיין עולה עליה בנקיון באסא גבוה, אך ה- E-P1 הראתה טווח דינמי עדיף ותמונה עם מעברי צבעים חלקים יותר.  
סה"כ, האולימפוס הקטנה עמודת יפה מול DSLR, למרות החיישן הקטן יותר.

טווח דינמי
– קובץ ה RAW מכיל בתוכו הרבה יותר מידע מה JPEG וה- EP נתנה לי לעבוד עם התמונה ולהגיע לתוצאה יפה מאד. אין לי נתונים יבשים, אבל היא הפגינה רמה טובה מאד נכון להיום.


צבעים – אהבתי את התוצאה של הצבע שמפיקה  ה- E-P1במצב RAW, נראה טבעי ונכון באור יום, אם כי בתנאי תאורה מלאכותיים ובאסא גבוה, איכות התוצאה היתה פחות יפה.


רעש – התמונה נקייה מאד באסא 100-200, אבל ב 800 ומעלה הרעש מודגש למדי. מדובר בבחינה מקרוב, ולא משהו שיפריע בהגדלה סבירה.


בדיקת ISO
 
ISO Olympus E-P1 E-P2 E-P3 Canon 5DMK2


 
Olympus E-P1 E-P2 E-P3 Canon 5D MK2

צילום וידאו HD

ה- EP מאפשרת צילום ברזולוצייה של 1280X720, בקצב של 30FPS. היא מיצרת קובץ AVI בקומפרסיית motion jpeg, הקלה לעריכה במחשב, בגודל של כ 3-4 מגה לשנייה. אפשר להגיע לקבצים של 2 ג'יגה, כ- 7 דקות.

ניתן לצלם ב Aperture priority ובכך לשלוט בעומק השדה לקבלת תמונה יותר נעימה.
כמו שאר המצלמות, גם כאן ישנו אפקט ה rolling shutter, אם כי במידה מועטה.  
הפוקוס האוטומטי במצבcontinuous  איטי מדי ומייצר יותר מדי רעש כדי לא להקלט במיקרופון, ולכן השתדלתי למקד ידנית. זה סיפור אהבה-שנאה: המיקוד הידני במצב וידאו אופיני לכל גל מצלמות הסטילס מצוידות ה- HD שצצו לאחרונה. לזכות ה EP יצוין שקל מאד למקד ידנית, בזכות אופציית ההגדלה שלה וקלות סיבוב טבעת הפוקוס בעזרת אצבע אחת. (היתרון של היותה אלקטרונית).
בסקירה על מסך המחשב הוידאו מפגין קצת רעש וקומפרסייה, אבל על טלוויזית הפלזמה הוא נראה מצוין.
מייצב התמונה עובד יפה במצב וידאו, וסה"כ ה E-P1 עומדת ברמה המקובלת כיום.

זמן סוללה
יחסית למצלמה המפעילה מסך LCD כל הזמן, מצאתי שהסוללה החזיקה יפה.

הצלחתי להוציא ממנה כ- 400 תמונות RAW וכ- 20 קטעי וידאו קצרים, לפני שהיא התרוקנה. סוללה חלופית, טעונה, מהווה אבזר הגיוני ליום צילום בחוץ.

סיכום
 

האם עקרון המיקרו 4:3 עובד? בהחלט, כן ירבו, אם תחום ה EVF ימשיך להשתפר, נוכל כולנו להנות בעתיד ממצלמות ועדשות קטנות יותר ואולי תיק הצילום ירזה גם בקילו?
האם אולימפוס החיו מחדש את הקטגורייה הישנונית של ה ?F – הקטגורייה עדיין ישנה שנת ישרים, לדעתי צריך מצלמה יותר קרובה לשלמות כדי שהצלמים הרציניים ישימו לב.

והאם הייתי קונה אותה, או דומה לה? כן בהחלט. אני בעד מצלמות קטנות רבות יכולת, הנותנות תחליף נוח ל SLR הכבדות.
היא חסרה את אלמנט המהירות של ה- DSLR, אבל אם אתם לא מצלמים ספורט או עיתונות, היא בהחלט תענה על 95% מהדרישות של הצלם המשפחתי החובב ועל 85% של הצלם המנוסה, שרוצה כרגע להנות ממצלמה איכותית קומפקטית.
עדשת זום עם טווח גדול יותר, ופוקוס מהיר יותר היו הופכים את ה- E-P1 לחבילה מאד אטרקטיבית.
גוף עם כפתורים נוחים יותר היה מתקבל בברכה, אבל לשם ההגינות, אין כמעט מצלמות קטנות עם שליטה טובה ברמה של SLR.

האם ה-  E-P1 היא F חדשה? לא לגמרי, אבל בהחלט מדובר בתת ז'אנר עם פוטנציאל גדול, בתנאי שהחסרונות יטופלו.

כמו שהיא כיום, אני חושש שהיא תשאר מצלמת נישה, הנופלת בין הכסאות. צלם מנוסה לא יאהב את הפוקוס האיטי, וצלם חובב/משפחתי, לא יבין למה היא מתומחרת גבוה כל כך.
אם אולימפוס יהיו קשובים למשוב חוזר מהלקוחות, ה EP תוכל לתת מענה אמיתי לצורך קיים.


ציונים (סקאלה של 1-5) - Olympus E-P1 Review
ארגונומיקה והפעלה – 3.5 דגש יתר על עיצוב אסטטי.

מהירות תגובה – 3.5 הפוקוס יכול להשתפר.
תוצאה – 4.5 בהנתן תנאים מתאימים, התוצאה מעולה.
עיצוב – 4.5 עניין של טעם, אבל אין ספק שאולימפוס עשו עבודה יפה.
תמחור – 3.5 קצת יקרה למה שהיא נותנת.
המשהו הנוסף – יש לה את זה. ה EP עושה חשק לקחת אותה ולצאת לצלם.

מחיר: 3,990 ש"ח
אחריות: שנתיים של אלודה

ציון סופי:


ה- E-P2
בנובמבר 2009 הכריזה אולימפוס על ה- E-P2, קצת מוקדם לדגם מחליף, היה עדיף אולי לקרוא לה E-P1n או משהו דומה. בכל מקרה השינוי המשמעותי הוא עינית אלקטרונית כתוספת, כמו בפנסוניק GF-1, ברזולוציה מאד גבוהה של 1400k, חיבור למיקרופון חיצוני וגימור שחור. לא ברור עם הפוקוס שופר, ועדיין אין פלש מובנה.

השוואה לפנסוניק GF-1
ה- Panasonic GF-1 הינה גם מצלמת מיקרו 4:3 והיא מהווה את המתחרה הכי קרובה כיום ל E-P1.
הן מציגות גודל גוף דומה מאד, בעלות 12 מ"פ, מסכי 3", וידאו 720p, עינית כתוספת, ויכולת לחלוק עדשות.
בגדול, ללומיקס מסך עם 460K פיקסלים, פלש מובנה, (פוקוס מהיר יותר ממה שקראתי ברשת), עינית EVF אופציונלית, בניגוד לאופטית קבועה ב E-P1.
לאולימפוס יש מייצב רעידות מובנה, המשחרר את הצורך לקנות עדשות מיוצבות, שתי גלגלות שליטה, מד איזון אופק, ועיצוב רטרו. הזום של הפן מתקפל לגודל קומפקטי יותר מהזום של הפנסוניק.
ה- E-P2 מוסיפה גם עינית EVF.

השוואה לקנון G-11
קו ה- G של קנון היווה את האופצייה למצלמת RF טובה בשנים האחרונות, וה- E-P1 יושבת על אותה רובריקה, ולכן ההשוואה מתבקשת. ההבדל הראשוני הוא שה- Canon G11 באה עם זום 5X קבוע, מיוצב, עם יכולת מקרו טובה, בגוף טיפה גדול יותר מה- E-P1. מסך LCD "2.8 עם 460K פיקסלים המסתובב על ציר, פלאש מובנה ומחיר זול יותר.
לאולימפוס חיישן גדול יותר, תוצאה נקייה יותר באסא גבוה, אפשרות לעדשות שונות, וידאו HD.

שחקן נוסף ששווה איזכור, היא הסיגמה DP-1/2.
זוהי מצלמה שלא הצליחה להתרומם ולתפוס נתח שוק, אבל מדובר בחיישן DSLR Foveon המוצלח של סיגמה. בכך סיגמה היא מהראשונות שהצליחה להכניס חיישן גדול בגוף קטן.


הסברים ומונחים

SLR
http://en.wikipedia.org/wiki/Single-lens_reflex_camera

Range Finder

http://en.wikipedia.org/wiki/Rangefinder_camera

מערכת 4/3
http://en.wikipedia.org/wiki/4/3_System

EV – כמות אור
http://en.wikipedia.org/wiki/Exposure_value

מצלמת קרופ
http://en.wikipedia.org/wiki/Crop_factor

דוגמאות צילום

Olympus E-P1 E-P2 E-P3

Olympus E-P1 E-P2 E-P3

Olympus E-P1 E-P2 E-P3

Olympus E-P1 E-P2 E-P3

Olympus E-P1 E-P2 E-P3

Olympus E-P1 E-P2 E-P3

חילזון

Olympus E-P1 E-P2 E-P3

Olympus E-P1 E-P2 E-P3

Olympus E-P1 E-P2 E-P3

Olympus E-P1 E-P2 E-P3

Olympus E-P1 E-P2 E-P3

Olympus E-P1 E-P2 E-P3



  • email שלח לחבר

Share DTOWN Article

דיון בפורום על המאמר (13 תגובות פורסמו):

avatar
aviram_1 1970-01-01 02:00:00
סקירה מקיפה ויפייפיה! ראיתי אותה במציאותוהיא אכן מיוחדת בעיצוב שלה. רק שלדעתי, לצלם החובב חשוב שיהיה פלאש פנימי.
avatar
nizans 1970-01-01 02:00:00
מזכיר את הילדות וההיתבגרות כילד לאבא הייתה אולימפוס שנראתה דומה מאוד . כשהיתבגרתי ויצאתי לטיולים הוא היה משאיל לי אותה, וגם כשהיתגייסתי בתחילת שנות השמונים עדיין צילמתי בה עד שנשברה לרסיסים. במשך כ15 שנה לפחות היא צילמה תמונות שבהן גיליתי שאני אוהב לצלם. סקירה ממצא ואיכותית כל הכבוד על הפירוט וההשקעה. בכל זאת אולימפוס קומפקטית ( יחסית לנו עם ה SLRיים ) ב- 4000 ש"ח. פי 4 מהערך שלה לדעתי , מוכן להוסיף עוד 50% בשביל הסנטימנטים והנוסטלגיה , אבל , ראבק יירד היבואן מה א ו ל י מ פ ו ס .
avatar
carmi 1970-01-01 02:00:00
כתבה נהדרת עם הרבה מידע ורגש אישי (שקצת חסר לי בביקורת אחרות). אני גם חושב שהמצלמות האלו קצת יקרות (כך זה גם בחו"ל) ואני מקווה שבהמשך נקבל מצלמות כאלו בשלות יותר במחיר שפוי יותר. היות ורכשתי מצלמת SLR לא מזמן ביררתי גם בקשר למצלמות כאלו ועם כל הכבוד לכך שאני שומע הרבה מילים חמות על המצלמה מהאוחזים ב SLR, רובם לא רוכשים אותה כמצלמה נוספת אלה מעדיפים P&S :) בקשר לפוקוס המצב במצלמות SLR אחרות די דומה בצילום ב LIVE VIEW
avatar
איתי_הגיתי 1970-01-01 02:00:00
תודה על הרגש בקריאה!... כרמי, הפוקוס יותר מהיר מה LV ב SLR. כמו P&S. אם הבנתי אותך נכון...
avatar
hbs 1970-01-01 02:00:00
יופי של כתבה וביקורת! נדמה לי שקראתי היכן שהוא שניתן לחבר גם מתאם עבור עדשות ניקון או קנון, זה נכון?
avatar
1970-01-01 02:00:00
כל הכבוד, סוף סוף ביקורת בעברית שבאמת מציגה את המצלמה כמו שצריך. אני מתלבט בין האולימפוס או לייבא את הפנסוניק GF1, הפלש של פנסוניק קורץ, אבל באולימפוס יש מייצב פנימי...
avatar
נמר 1970-01-01 02:00:00
מעולה! יופי של סקירה, הצלחת להעביר לי את המוצר באופן שאינו משתמע לשני פנים. כל הכבוד!!!!
avatar
liorkoren 1970-01-01 02:00:00
כתבה נהדרת, איזו נוסטלגיה העלת אצלי איתי... המצלמה הראשונה שלי בבית ספר יסודי היתה אולימפוס (של אימי) שצילמה על חצי פריים (המון תמונות מרול בודד של פילם). כשלא היה מספיק אור לצילום בלי פלאש, היה מופיע פס אדום בעינית הצלם, פטנט מעניין. השלב הבא היה אולימפוס OM-1, מצלמת רפלקס מכנית לחלוטין (סוללה שימשה רק עבור מד האור), כלי מעולה ללימוד צילום, עם עדשת פריים 50 מ"מ וגם עדשת טלפוטו, מי העז לחלום בכלל על עדשת זום? מאוחר יותר עליתי כבר אל NIKON FE - חצי אוטומטית, ממש פינוק... (עם זום 35-70 מ"מ F2.8 של סיגמא). אגב, מדברים בימים אלו על דגם חדש של אולימפוס, עם חיישן זהה או דומה לזה של E-P1, בגוף קטן יותר, עם פוקוס קצת יותר מהיר ואולי אף פלאש פנימי.
avatar
1970-01-01 02:00:00
ממש לא הגזימו בארץ... באמזון ירד המחיר של הדגם הלבן עם עדשה 14-42 ל-700 דולר! http://www.amazon.com/gp/product/B002CGSYLC?ie=UTF8&tag=43rumors-20&linkCode=as2&camp=1789&creative=390957&creativeASIN=B002CGSYLC
avatar
hbs 1970-01-01 02:00:00
היי איתי, האם התמונה האחרונה היא מתוך צילומים לסרטון פרסומת ? היכן זה צולם?
avatar
איתי_הגיתי 2010-01-02 01:07:06
כן, ברחוב הארבעה.
avatar
2010-01-02 12:58:57
כתבה מצויינת ה 500D שיש ברשותי בהחלט נראית מגושמת וגדולה לעומת הצעצוע וינטג' המלוטש הזה. את מחיר הכובד אני משלם בצילומי פנים או לילה כשאני צריך להיות יציב בשביל שהתמונה לא תצא מטושטשת. אני גם לא משתמש בפלאש - כך שאני לא רואה בכך חיסרון גדול. הדבר היחיד שקצת הרתיע אותי הוא הפוקוס האוטומתי האיטי יחסית. אני צלם חובב שאינו מרבה להשתמש בפוקוס ידני. חוץ מזה - אם הייתי קונה מצלמה היום - במיוחד אחרי שקראתי את המאמר, ה E-P1 הייתה בהחלט אחת האופציות. מאמר מעניין ומנוסח כך שגם מי שחדש בתחום יכול להבין הכל.
avatar
liorkoren 2010-04-02 01:22:55
מצלמת אולימפוס חדשה הושקה - אחות קצת יותר קטנה לדגם שנבחן. זו היא דגם Olympus E-PL1
כל הזכויות שמורות לאתר dtown.co.il


תגיות
הצבע לכתבה
5.00
הרשם לעדכוני האתר
Email: