אודיו Hi End בתערוכת CES - חלק ב'

אודיו Hi - End מלון The Venetian בתערוכת CES

המשך המסע במסדרונות מלון The Venetian עם הצצה והאזנה לרמקולים, מגברים, פטיפונים ורכיבי אודיו נוספים היקרים בעולם.

המסדרונות הארוכים של מלון וניטיאן מזכירים אולי סצינות מהסרט "הניצוץ" אבל המשוגעים במקרה הזה הם כולנו – חובבי אודיו "אודיופילים"
רק שאצלנו זה לא נגמר בדקירות אלא בחור גדול בכיס וחיוך על הפנים (עד שמתעורר הצורך לשדרוג הבא).

בהמשך הסיור בממלכת האודיו בתערוכת CES, נתקלתי מספר פעמים ב"נקודה היהודית" (כפי שכבר כתב עליה תומר צין בעבר) ומסתבר כי הנציגים בתערוכה שמגיעים עם שורשים ישראלים מגיעים להשגים הגבוהים ביותר בתחום ומביאים בהחלט כבוד גדול.

בסוויטה גדולה שוכן לו ה- "קסמיקו", של חברת Magico, יאיר תמם ואלון וולף שהציגו את דגם הרמקול החדש.

Magico Q5

אם יש מאפיין בולט אחד איתו ניתן לאפיין איתו את הרמקול הרי תהיה זו העובדה שלא מדובר ברמקול ביישן, ה- Q מספק תצוגה חיה מאוד של המוזיקה, מקרין אותו בעוז אל תוך החדר ומערב את המאזין בחוויה הקולית.

זוג הרמקולים ניצב לפני אל מול מתקן יריעות בעל שלדה מעוגלת, שמלבד היותו פריט עיצובי, תפקד גם כיחידה אקוסטית.

המציגים הציבו גם תיבה פתוחה בצידה שמציגה לראווה את התכנון הפנימי, שלדת הרמקול עם החיזוקים הרבים ואת הדרייברים.

הסטאפ הלא שגרתי כלל ארבעה מגברים TBP-Zero ver.2 power amp יפנים בצירוף קדם מגבר TBC-Zero תואם, נראה שהשילוב עם ה- Magico היה מוצלח מאוד והחוויה הכוללת היתה מיוחדת בהחלט.

השילוב התגלה כדינמי מאוד, עם סאונד סטייג' רחב, אבל כזה שלא מתפשר על העמדה מפוקסת של הכלים. בנוסף, הורגש שחזור הרמוניות שהתבצע בצורה מרשימה.
כאמור, הצליל דרמטי בהגשה, עם בס עמוק ומדוייק, כאשר מכות תוף מורגשות בחלל החדר, זאת מבלי להדהד באופן בלתי נשלט.

לצערי, לא יכולתי להתרשם מהדיסקים שהבאתי עימי בגלל חסרונו של CDP. מקור המוזיקה דיגיטלי היה שרת מוזיקה ממוחשב, על הצד האנלוגי היה אחראי טייפ סלילים.

מוזיקה אישית

כל כתב אודיו שמכבד את עצמו ואת המקצוע מביא עימו מוזיקה מוכרת בכדי לקבל נקודת יחוס, גם אני הבאתי אוסף קטן של דסקים קטעים מוכרים.
מה שהפתיע היו התגובות לדיסק של אבישי כהן CONTINUO שנעו בין "סוף סוף ג'אז אופטימי" ועד ל-"איזו מוזיקה נעימה ולא משעממת", לא מעט ביקשו גם לרשום את שם האומן והדיסק.

Lamm

במבט ראשון, נדמה כאילו מגברי KRELL מותקנים במערכת האודיו המוצגת בסוויטה אחרת בקומה ה- 35, אולם מדובר על מגברים מתוצרת חברת Lamm.
מגברי ההספק הינם מדגם Lamm M1.2 Reference (מחיר 22,290$ לזוג מגברים).
זוג הרמקולים הינו מדגם Wilson Audio Sasha (מחיר 26,900$).

תצוגת האודיו התגלתה כ-"קלאסית" עם צליל מרחף בחלל עם עומק משכנע בבימת הקול, חסרה לי מעט הדינמיות המודגשת של המג'יקו, אבל התצוגה היתה טבעית מאוד.
מבקר נוסף בחדר הביא עימו אחד מהדיסקים בהוצאת ה- Remastered החדשה של החיפושיות והתוצאה הווקאלית היתה מהנה מאוד, עם במה גדולה ורחבה וצליל מלטף ולא תוקפני.

עברנו לפטיפון שהדגים צלילות ונעימות לאוזן.

המקור האנלוגי היה פטיפון מדגם Hanss T-90 במחיר של 45,000$ וכפי שתראו, הוא בעל חמוקיים בקוים מעוגלים ונאים מאוד למראה. זרוע של Graham דגם Phantom II (מחיר 7,290$ ועוד 700$ לכבלים).

סך כל מחיר המערכת המוצגת עמד על יותר מ- 200,000$  שזה בשקלים כ- 750,000 ₪, אולם החדר היקר באמת היה במרחק קיר משותף אחד בלבד.

סטאפ יקר

האם 350,000 ש"ח עבור פטיפון נשמעים לכם יקרים? אם כן, אז דגם ה- Redpoint Solo Voce כנראה שאינו מיועד עבורכם.
המחיר כולל, גם את המעמד המאסיבי שמכיל שני מדפים נוספים.

הושמעו מהפטיפון הקלטות ישנות של לי ארמסטרונג בעודו מרעים בקולו They Cant take that away from me.
קדם מגבר הפונו שחובר היה Lamm LP2 Phono Preamplifier, deluxe במחיר של 7,290$ ושני Tonearms מהדגמים Ikeda 9" IT 345 ו- Ikeda 12" it 407, עם Cartridges של Dynavector.

שאר הסטאפ כלל רמקולים מדגם Wilson Audio Maxx3 (מחיר 68,000$), מגברי Lamm ML3 Signature (מחיר 139,290$ לזוג), קדם מגבר Lamm LL1 Signature (מחיר 42,690$), טרנספורט ו- DAC של NeoDio (במחיר 25,300$ׂ), כבלים של Kubala Sosna מסדרת Elation ועוד.
המחיר הכולל של הסטאפ בחדר זה עמד על כ- 430,000$, כלומר כ- 1.6 מיליון ש"ח (לפני הובלה ומיסים ישראלים...).

ואיך זה נשמע? הבס (של תופים או קנטרה בס) היה מצויין, פשוט טבעי – לא הדוק או רפוי מדי הפסנתר צף בחלל הרחב מאוד שבין הרמקולים.
לצליל היה אופי שנטה לכיוון המנורתי, בעל נפח ואופי ונעים למדי לאוזן, מי שציפה לאופי מובהק של ווילסון (כמו מספר הדגמות בעבר בהן חוויתי צליל פתוח ואף תוקפני למדי) יופתע למשמע שינוי כיוון טוטאלי.
הבמה היתה גדולה אבל לא ענקית ןמען האמת, קצת חסר לי אלמנט של WOW בחדר הזה, דווקא בסטאפ הקודם והצנוע יותר היתה תחושה של צליל מעט מפוקס יותר.

החברה מציגה לרווחה את ה- מגברים מדגם Lamm ML3 Signature (מחיר 139,290$ לזוג).

Scaena

כפי שניתן לראות, מדובר בזוג רמקולים יוצא דופן בעיצובו, בעל 12 דרייברים ותשעה טווטרים ריבון שחוברו להגברה מתוצרת Macintosh.

הרמקול מגיע עם חימוקים עגלגלים, ניתן לקבל גם באדום פרארי.
והצליל? מיד היי מודגש ו"אוורירי", צליל מהיר באופיו ואופי כללי שמזכיר רמקולים אלקטרו סטטיים, הבס הנמוך ו"טריטוריה" קצת חסרו לי.

FURUTECH
החברה הציגה יער של כבלים / מחברים / שקעים / תקעים ושאר אביזרי חשמל, כמו מתקן "מבטל מגנטיות" ומתקני שקעים עשויים סיבי קרבון (יכול להתאים בעיצוב ל- Fat Lady...) שתורמים לדברי היצרן לביטול רעידות.

המכשיר שתפס את עיני היה דגם ה- GT40 USB DAC.
ה- GT40 כולל DAC באיכות 96kHZ/24BIT (נציג החברה במקום לא ידע לומר באיזה רכיב מדובר), משולב באופן לא שגרתי גם ב- Phono Stage עבור פטיפונים וגם מגבר אוזניות.
כך שניתן מצד אחד להאזין לקבצי מחשב דרך כניסת ה- USB וגם לפטיפונים דרך כניסה אחרת.
ניתן גם להקליט מהפטיפון ישירות למחשב דרך חיבור ה- USB. למכשיר יש גם יציאה וכניסת אודיו אופטית או אנלוגית.
המחיר בארה"ב עומד על 450$.

החדר של LUXMAN
LUXMAN הוא שם שמעלה זכרונות מהעבר, כאן הוא הודגם בשילוב רמקולי Vivid באדום בוהק.
לוקסמן הציגה מגבר משולב L-507u במראה הרטרו וגם נגן CD מדגם D-38u.

כפי שהבחנתם, בחדר של לוקסמן הוצג גם טייפ סלילים ובכלל, מראו של ה- Reel to Reel Tape Deck שנחשב למקור האודיו האנלוגי האיכותי ביותר הופיע בכמה וכמה חדרים.
מעניין היה לראות כי גם ציוד הגברה ומקורות מתוצרת Audio Research היה הבחירה המועדפת על מספר מציגי רמקולים (נתקלתי בו לפחות ב- 5-6 חדרים).

אטלנטיק

בירידה מהמעלית אל קומת הקרקע, נתקלתי בבחור חביב שמסתבר שהוא ישראלי שעובד כמהנדס בחברת אטלנטיק, בעז לקח אותי לחדר ההדגמה של החברה שהציגה רמקולים חדשים בטכנולוגיה שהם מכנים אותה H-PAS Bass Technology.
הרמקול מכיל דרייברים קטנים יחסית שקל יותר להניעם (דורש פחות אנרגיה מהמגבר) ותיבה קטנה יחסית, פירוש ראשי תיבות שם הטכנולוגיה הינו Hybrid Pressure Acceleration System והיא משלבת בס רפלקס, שופר הפוך ואת טכנולוגיית ה- Transmission line בכדי להשיג לחץ פנים תיבתי והדגשה של תדרי הבס.

בפועל, אם משימת המתכננים היתה להרשים בבס עמוק מדרייברים קטנים הרי שהם הצליחו בזה עם הדגמה של בס רועם (אבל לא מנופח) ומורגש בחדר עם תקרה גבוהה מאוד.

גם בימת הצליל היתה גדולה ואופי הצליל היה סופק הדוק, בתוספת בס נמוך.
מה שפחות הרשים היה טווח המיד שקיבל דגש חזק וקצת צועק והיה חסר חום בצליל לטעמי, נשיא החברה הצהיר עוד לפני ההדגמה שמעגל הקרוס אובר עוד זקוק לכיוונים (Fine Tuning) ואני מסכים איתו בכך.

האלקטרוניקה ששודכה להם של Parasound עם דגם HALO JC2 כקדם מגבר.

החברה מתכננת פיתוח מוצרים נוספים על בסיס אותו העיקרון, כמו למשל מקרני קול שיפיקו בס נמוך יחסית ללא עזרת סאב וופר חיצוני.

YG Acoustics

גם יואב גבע מגיע עם שורשים ישראליים, אבל מראה הצגה שונה לגמרי מה- Magico למשל.
קולות הזמרים נשמעו דרך דגם "ענת" הגדול ברורים ופתוחים, הבס מורגש אבל במידה והצלילים ממלאים את חדר החדר בבירור.
אופי, איך נקרא לזה, אמריקאי יותר?

עם אבישי כהן, גם כאן ההצגה היתה גדולה עם בס שממלא את החדר, הפסנתר יותר "מפוזר" עם גבוהים פתוחים אבל לא צורחים, נראה שהרמקולים מבקשים להציג הצגה גדולה מהחיים.
הקטע השני באלבום שהשמעתי מהאלבום היה דינמי, החדר התמלא במערבולת של צלילים (במובן החיובי).

הכרמל (Carmel) הם רמקולים רצפתיים צנועים בגודלם, גופם עשוי גם הוא אלומיניום ומחירם עומד על 18,000$, הם הפתיעו מאוד ביכולתם למלא חדר כה גדול באופן מכובד, אפילו הטעו בתחילה לדעת מי מנגן הם או הענת הגדול בהרבה?
הצליל התגלה כגדול ופתוח, אולי מעט בהיר יותר מהענת אבל מפוקס יותר ובעל מיד מלא שבולט מאוד בווקאלי ואופי דינמי שמתמודד עם פרצי כוח פתאומיים. בימת צליל גדולה שחורגת מגבולות הרמקולים.

Blade KEF

זהו רמקול הקונספט של KEF.
מכיל דרייבר חדש ממשפחת ה- Uni Que, ארבעה אינטש של מיד ריינג', הקרוס נחתך ב- 2.4Khz בין הטוויטר למיד אבל המיד עולה עד ל- 6Khz עם שבירה עדינה והדרגתית.
טוויטר בקוטר 1" שנע ביחד עם יחידת המיד.

ארבעה דרייברים בקוטר 10" – שניים בכל צד של הרמקול, מקבלים כולם אות זהה ופועלים מ- 350Hz ומטה. נעים אחד נגד השני ומבטלים רעידות.
גוף הרמקול בנוי שתי שכבות Carbon Fiber כאשר בין שתיהן ישנה שכבת עץ (מבנה שונה מזה של ה- Fat Lady), יחידות הקרוס אובר שוכנות בגוף חיצוני.

בהאזנה, התגלה הרמקול כמאוד מפורט ונעים לאוזן, הבמה לא חרגה ממש מגבולות הרמקולים וגם הבס הדהד מעט בחדר הספציפי.
אופי הרמקול החמיא מאוד לקולה של הזמרת Stacey Kent והקנה לה גוון חם ועגול בזמן שהגיטרות המלוות אותו מפורטות ומוזיקליות.

בקטע Mother מתוך החומה של פינק פלויד, קיבלנו בס הדוק וגיטרות מפורטות, כאשר מתחיל הזמר לשיר קולו מעט צנוע לטעמי, שוב הגשה מאוד נעימה, אבל גם דינמית למדי.
גם כאן, האלקטרוניקה היתה של של אודיו ריסרצ'.