נגן CD יוקרתי - Metronome CD3 Signature, ביקורת
נמר לוי
09-11-2009 06:45
סביר להניח כי זהו נגן הדיסקים היקר ביותר עליו קראתם כתבת ביקורת עד היום, האם דגם ה- CD3 Sig של חברת מטרונום מפגין ביצועים ששווים 45,000 ש"ח? נמר לוי בדק.
מטרונום הוא מכשיר המשמיע פעימות מדויקות ומסייע לנגנים לשמור על קצב. מפאת תפקידו הוא מוכרח להיות מדויק באופן אבסולוטי.
כשאדם מחליט לקרוא למכשיר אודיו "מטרונום" הוא מסתכן בהאשמתו ביהירות והוא נכנס להתחייבות מסוימת כלפי הלקוחות.
יש הטוענים שהמקור הוא החשוב ביותר בבחירת מערכת, הרי הוא זה שמתחיל את שרשרת הצליל שמסתיימת ברמקול, אחרים טוענים כי קדם המגבר הוא החשוב ביותר ויש הטוענים כי רמקולים הם החשובים ביותר. אני טוען שבכל מה שקשור לאלקטרוניקה (מלבד הרמקולים), הכל חשוב באותה מידה. במקרים רבים, נתקלים בבעיות שאינן נעוצות דווקא בביצועי הרמקולים, אלא נובעות מהאלקטרוניקה שמשודכת להם. במקרה הזה אני יודע בהחלט כי נגן תקליטורים דיגיטלי (CD Player) איכותי אמור לשפר את התוצאה במערכת האישית שלי מכיוון שעד היום השקעתי יותר במקור האנלוגי (פטיפון).
על החברה
METRONOME הינה חברת אודיו מצרפת אשר ידועה בתור יצרנית מקורות דיגיטלים מהמעלה הראשונה. הפעם הראשונה בה נתקלתי בנגן התקליטורים מתוצרתה היה באירוע דנון לפני שנה, שם הוצגה מערכת סטריאו שכללה נגן של מטרונום.
לא היה ניתן לבודד את הנגן משאר המערכת אך אפשר היה להבין מיד שמדובר במקור דיגיטלי משובח. הבניה המרשימה, המשקל שמעיד על שנאים בריאים ואיכות הצליל שבקעה מהסט שלא הדגים חוליות חלשות.
מטרונום הוקמה בצרפת בשנת 1987 והיא מתיימרת להיות הטובה ביותר בכל הנוגע למקורות דיגיטלים.
הנגן הנסקר ממוצב כדגם הכניסה בסדרה הבינונית של החברה. מכשיר ה"על" שלהם שנקרא KALISTA נחשב לאחד מהטובים ביותר שקיימים ומאחוריו תג מחיר של לא פחות מ-20.000 אירו - מה שיוצא בעברית זה 111,570 ₪ לא כולל משלוח ומיסים. אין לי צל של ספק כי מדובר ביצרנית שמייצרת דגמי אולטרה היי אנד אך האם הדגמים ה"פשוטים" שלהם שמאחוריהם תג מחיר לא פחות קיצוני יצליחו להרשים את האוזן המבקרת שלי? היום נבדוק זאת אך קודם נראה מה קורה עם העין!
עיצוב
במבט ראשון מבחינים במכשיר שנראה כמו טנק משוריין ומוכן למלחמה. המראה העתידני המעט ספרטני מרשים בהחלט. במרכז חזית המכשיר מצוי צג LCD בצבע כחול נעים למראה (גם בחושך מוחלט) המציג את הרצועה המתנגנת והזמן. בחלקו האחורי יציאות מאוזנות (XLR) ו-RCA ו-אופטי ו- קואקס. המילים אחרות ניתן לחבר אותו בכל דרך אנלוגית ודיגיטלית אפשרית. ה-CD 3 SIGNATURE מתהדר בטרנספורט Philips CDM12 PRO 2 v6.8 with custom modifications בטעינה עליונה כמובן, הוא שופר על ידי החברה ואמור להיות טוב יותר מהטרנספורט הסטנדרטי.
כפתורי השליטה גדולים וברורים והם ממוקמים בחלקו הקדמי של מגש הטעינה העליונה, רגליו של הנגן מאפשרות לפלס אותו על המדף ומשמשות גם כמשכך ויברציות איכותי.
אני יכול לכתוב בביטחון מלא כי מדובר באחד מהנגנים המרשימים ביותר שעברו בביתי בכל הקשור לאיכות בניה ותשומת לב לפרטים. משקלו הרב ופיסול המתכת מציגים מכשיר שבנוי בעיצוב עתידני ש נראה ספרטני אך עדיין מעודן. אני לא ממש סגור על עצמי מה העיצוב מסמל, אבל אני בהחלט סגור על כך שהוא ממש יפה!
נגן ה- CD מתמקם על המדף האמצעי בארון הציוד שלי ומיד חשתי שהמראה של כל המערכת השתפר, כאשר המטרונום מוסיף פוזה רבה. צבעו (שחור וכסוף) יתאים גם לסט שחור במלואו וגם לסט כסוף ומבחינת התאמה עיצובית הוא בהחלט יתאים לכל סט אודיו מכובד.
לאחר שהתלהבתי (מידי) מהעיצוב ואיכות הבניה ואפשר להגיד שהוא עבר את מבחן העין הביקורתית נתחיל עיקר. נבדוק איך הוא נשמע.
האזנה
החלטתי לפתוח את הבחינה במשהו מעט יוצא דופן בהקלטה שלטעמי הינה מעולה: "מתי כספי – ילדותי השנייה". הקטע מתחיל בניגון סנטיסייזר נעים ועדין. הצליל נשמע לא פחות ממדהים, רך, חם ומלא בשר. קולו העמוק של מתי כספי נחשף והוא בוקע מהמרכז ממש מולי כמו במציאות. שכבות ה-"סינטי" מאחור נשמעות באופן ברור. הצליל עוטף וממלא את החדר, אני חש שהנגן נהנה לנגן את השיר הזה. בבית השני מצטרפים התופים והם נשמעים מאחור בעידון מחמיא בדיוק במינון הנכון. אני בהחלט נשאב לתוך השיר וחש כי הנגן כבר הצליח לעשות לי משהו (לפחות בלב).
מנגנון טעינת הדיסק: במהלך בחינת הנגן עלתה בליבי המחשבה שאם יבוא היום ואחליט לוותר על הסט האנלוגי שברשותי אני בהחלט אבחר בנגן בעל טעינה עליונה. הטקסיות שבהנחת הדיסק מלמעלה, הנחת התופסן על הדיסק (קלאמפ) פשוט עושים לי את זה. במקרה של המטרונום שמתהדר במתקן טעינה מסיבי במיוחד זה מסתדר לי עוד יותר.
מדונה
מעבר חד למשהו מהפופ של שנות ה-80, אז בתקופה ההיא היו לא מעט זמרות אך ללא ספק אחת מהן בלטה במיוחד(בלי קשר לקונוסים המפורסמים...) Madonna - Papa Don't Preach הוא שיר מלא באנרגיה וכח. מי שמכיר את ההפקות של מדונה יודע שהן היו (ועד היום) חסרי פשרות פופיות ובוצעו באולפנים הכי ממוכשרים ומקצועיים בעולם. עד היום, בלימודי טכנאות קול בבתי ספר מקצועיים מסבים את תשומת לב התלמידים להקלטות מהסוג הזה ששומרות על רמות סאונד שמרשימות גם היום. השיר מתחיל בסולו כינורות ואחריו ניכנס הקצב בפול אנרגיה. הצליל דינמי באופן כזה שכל מכת תוף רגל מורגשת ומופרדת לחלוטין מגיטרת הבס המנגנת עימו. קולה של מדונה מגיח מהמרכז בדיוק מרשים ומלא באנרגיה. חשתי בהחלט כי הנגן הצליח לישר את המערכת שלי ברמה שלא חשתי בכך קודם. הצליל המאוזן שבוקע ממנו לוקח את כל המערכת עשרות מונים למעלה. הצליל מלא באנרגיה ובכח. אחרי ששומעים את ביצועי הנגן הזה לעומת הנגנים הקודמים שעברו אצלי קשה מאוד להשאר אדישים לתוצאה.
קצת על המיד: תחום התדרים האמצעי אכן נשמע טבעי להפליא, הוא אינו מגדיל את הכלים וכמובן שחלילה אינו מגמד אותם, הפרדת הצליל בתחום התדרים האמצעי פשוט מעולה, גם כאשר היצירה עמוסה באנרגיה (כמו הקטע הבא איתו נבחן את הנגן). ישנם מעט מאוד נגנים שמצליחים להעביר את תחום המיד בצורה כל כך אמינה כפי שהנגן הזה מעביר.
רוק כבד
מוסיקת רוק במשקל הכבד דורשת מהמערכת להיות דינמית, מהירה ומאוזנת במיוחד.
המערכת שלי מאוזנת מאוד לטעמי, אך אצל אודיופילים יש כמובן תמיד מקום לשיפור ובמקרה שלי ידעתי שהוא יהיה יקר למדי. החלטתי לקחת קטע מוזיקלי שאיתו המערכת תמיד חשה במעט חוסר איזון ולא ידעתי האם מדובר באשמת ההקלטה או ברכיב מסוים המצוי במערכת. החלטתי לבחון זאת גם הפעם ולנסות להגיע למסקנות חדשות בכל הנוגע להשפעת מקור איכותי ויקר על המערכת האישית.
בחרתי באחד מהרכבי הרוק הטובים שאני מכיר.
Rage Against The Machine יכול בהחלט לאתגר יותר את הנגן בכל הנוגע למהירות, דינמיות ואיזון טונאלי. בחרתי בשיר -Killing In The Name שהוא אולי המוכר ביותר שלהם. שוב הוא מצליח להרשים אותי עם גיטרה חשמלית שחישמלה אותי, תופים שהכו בי וקול סולן שהבהיל אותי. אין ספק שיש לגיטרה משקל שלא חשתי בו קודם. הצליל מדויק ומפורט ואוויר בין הכלים ממש לא חסר.
מהירות טעינת דיסקים: זמן טעינת הדיסק מהירה במיוחד, מהרגע שסגרנו את דלת הטעינה ועד שהשיר מתנגן עוברות שניות ספורות, בחנתי את יכולתו של הנגן לזהות דיסקים שנצרבו במהירות מאוד מהירה כאשר הנגן האישי שלי מתקשה לקרוא אותם ומעכב את הזמן מרגע הטעינה ועד לניגון. במקרה הזה הנגן טען אותו במהירות זהה לדיסק שנצרב כיאה.
כינור מעודן
אני מוכרח לקחת רגיעה קלה ומבקש להחליף את הגיטרה האכזרית בכינור מעודן, את גיטרת הבס לצ'לו ואת המצילות לכאלו שעברו קורס בהליכות. בחרתי להמשיך במוסיקת ג'אז באלבום – avishai cohen as is… live at the blue note רצועה 6 באלבום היא אחת האהובות עלי. הפסנתר נשמע טבעי ודינמי הבמה מדויקת ברמה כזו שניתן לעקוב בעין אחר האצבעות המקישות על הקלידים. יש תחושה אמיתית של עץ. בתחום הנמוך יש לי גם הרבה תשבוחות לשפוך, הנגן נותן תחושה כמו המערכת ירדה אוקטבה נוספת אבל בלי נפיחות וללא צבע. התדרים הנמוכים מדויקים והדוקים מאוד וזה מורגש במיוחד בסולו הקונטרבס שמתנגן באמצע היצירה. בתחום המוסיקה האקוסטית מדובר בנגן מרשים וטבעי בהחלט.
במוסיקה קלאסית הנגן מגלה כישרון מוסיקלי נדיר. הוא בהחלט מצליח להעביר תחושה של תזמורת גדולה והפרדת הצליל לא פחות ממפתיעה. שמעתי שלל יצירות קלסיות דרכו ולכן לא אתייחס לאחת בלבד. ביצירות המשלבות כלי נשיפה ממתכת ניתן להבחין מיד כי הנגן מאוזן במיוחד, לא היה אפילו צל של בהירות יתר או עמימות צבועה ומנופחת, הכלי נשמע כפי שהוא אמור להשמע, ביצירות המשלבות מספר רב של כלי קשת הפרדת הצליל נתנה לכל אחד מהכלים את מלוא תשומת הלב. בימת הצליל והתמונה מרשימים בהחלט וללא ספק חרגו מגבולות מיקום הרמקולים. עומק הבמה מאפשר ממש להביט קדימה, לדמיין את התופים מאחור, להביט לצדדים ולמצוא את שאר חלקי התזמורת.
קולות אדם נשמעים דרכו גם כן טבעיים וחלקים, גם כאשר להקה קולית שלמה שרה ניתן להפריד כל זמר וזמר עד כדי זיהוי של הסולן. הצלחתי לעקוב אחר אחד מהם באופן שיטתי לאורך היצירה.
סיכום
כפי שכתבתי בתחילה, השם מחייב והוא אכן נמצא כלא מאכזב. המראה כבש אותי, איכות הבניה הדהימה אותי והסאונד גמר אותי. לראשונה אני מרשה לעצמי להצהיר שמדובר בנגן הטוב ביותר ששמעתי עד היום בביתי.
מה שהטריד אותי מעט הוא השיטה בה מתבצעת הטעינה העליונה שכן היא מקשה על מיקום הנגן בין מדפים ולעיתים גורמת לחובבים לוותר על פטיפון רק בגלל הסיבה הזו. כיוון שהנגן הזה גבוה יחסית (פיזית) קשה למצוא לו מעמד לא מתכוונן שמגיע עם רווח מספק בין מדפים. במקרים בהם משתמשים בארונית ציוד סטנדרטית, מוכרחים למקם את המטרונום במדף העליון. זהו לדעתי חיסרון גדול לחובב שכמותי שאינו מוכן אפילו לחשוב על הוצאת הפטיפון ממקומו.
את הנגן הזה אני משייך למשפחה הניטרלית (שמהווה שאיפה אודיופילית מובהקת). אין לו שמץ של בהירות או תסביכים שגורמים לכל כלי הנגינה להשמע נפוחים וחמים מהנורמלי. הוא דינמי בטירוף! כמה דינמי? דינמי ברמה שהוא מצליח לשכנע כינור שהוא תוף. הוא מהיר מאוד ומפורט להפליא וגם מצליח לנגן כל סגנון מוסיקה ללא שום בעיה.
יש כאלו שלא יוכלו לחיות עם נגן מהסוג הזה, הוא מדויק מאוד כפי שציינתי כמה פעמים ויותר חשוב חושפני ביותר, הקלטות לא איכותיות ישמעו ככאלה, הוא אינו מעדן דבר. זהו פרמטר שעלול להרחיק חובבים שנאמנים לחוויה החמימה וה"צבועה". במקרה הזה הנגן יש לקחת בחשבון שהנגן הזה רחוק מלהיות סלחן להקלטות מהסוג הנחות.
יש לציין שבנוסף לסגנונות הנ"ל חייתי עם הנגן במשך כמעט חודש ואת כתיבת הסקירה התחלתי לאחר שבוע וחצי של האזנה "כללית" ולאחר שעות רבות של האזנה ממוקדת במיוחד בכל סגנון מוסיקה שקיים. בימי שישי אני נוהג להנות ממוסיקה עברית של פעם (צלילי העוד, שלמה בר, דקלון) שמכניסים אותי לאווירה של שבת ומחזירים אותי לימי ילדותי. גם בסגנון מוסיקה זה מצאתי את עצמי יושב מול המערכת בעיניים עצומות ונוסע עם הלחן והצלילים. האמת היא שאינני מכיר הרבה חובבי אודיו שישארו אדישים למשמע הנגן הזה, יצא לי לדבר עם לא מעט חובבים לאחר הסקירה ומכולם ללא יוצא מהכלל שמעתי תשבוחות על הנגן הזה.
במקרה שלי, הסינרגיה של ה- Metronome עם המערכת הייתה מעולה, הרכיבים נהנו לנגן ביחד - ממש כמו הרכב ג'אז ותיק בו כל נגן מכיר את השני. אין ספק שהנגן הזה הטביע בי חותם ואת הנגנים הדיגיטלים היקרים הבאים אשווה אליו באופן אוטומטי.
בכתבה הקודמת פתחתי במשפט "החיים של רוב האודיופילים מתחלקים לשניים: החיים לפני ששמעו מוצר טוב והחיים אחרי ששמעו. זה לא ממש קל לחזור אחורה כאשר מגיע אלי ציוד לסקירה. בהרבה מקרים הרגשתי נורא כאשר הייתי צריך להחזיר ציוד ליבואן". זהו אולי אחד המקרים הקשים ביותר. אני מחליט להודות ולהסתכן בכך שאומר שמשכתי את הסקירה לעוד שבוע תמים על מנת שאוכל להנות מהצלילים.
ציון:
מחיר: 45.000 ₪
אחריות: Livesound
כשאדם מחליט לקרוא למכשיר אודיו "מטרונום" הוא מסתכן בהאשמתו ביהירות והוא נכנס להתחייבות מסוימת כלפי הלקוחות.
יש הטוענים שהמקור הוא החשוב ביותר בבחירת מערכת, הרי הוא זה שמתחיל את שרשרת הצליל שמסתיימת ברמקול, אחרים טוענים כי קדם המגבר הוא החשוב ביותר ויש הטוענים כי רמקולים הם החשובים ביותר. אני טוען שבכל מה שקשור לאלקטרוניקה (מלבד הרמקולים), הכל חשוב באותה מידה. במקרים רבים, נתקלים בבעיות שאינן נעוצות דווקא בביצועי הרמקולים, אלא נובעות מהאלקטרוניקה שמשודכת להם. במקרה הזה אני יודע בהחלט כי נגן תקליטורים דיגיטלי (CD Player) איכותי אמור לשפר את התוצאה במערכת האישית שלי מכיוון שעד היום השקעתי יותר במקור האנלוגי (פטיפון).
על החברה
METRONOME הינה חברת אודיו מצרפת אשר ידועה בתור יצרנית מקורות דיגיטלים מהמעלה הראשונה. הפעם הראשונה בה נתקלתי בנגן התקליטורים מתוצרתה היה באירוע דנון לפני שנה, שם הוצגה מערכת סטריאו שכללה נגן של מטרונום.
לא היה ניתן לבודד את הנגן משאר המערכת אך אפשר היה להבין מיד שמדובר במקור דיגיטלי משובח. הבניה המרשימה, המשקל שמעיד על שנאים בריאים ואיכות הצליל שבקעה מהסט שלא הדגים חוליות חלשות.
מטרונום הוקמה בצרפת בשנת 1987 והיא מתיימרת להיות הטובה ביותר בכל הנוגע למקורות דיגיטלים.
הנגן הנסקר ממוצב כדגם הכניסה בסדרה הבינונית של החברה. מכשיר ה"על" שלהם שנקרא KALISTA נחשב לאחד מהטובים ביותר שקיימים ומאחוריו תג מחיר של לא פחות מ-20.000 אירו - מה שיוצא בעברית זה 111,570 ₪ לא כולל משלוח ומיסים. אין לי צל של ספק כי מדובר ביצרנית שמייצרת דגמי אולטרה היי אנד אך האם הדגמים ה"פשוטים" שלהם שמאחוריהם תג מחיר לא פחות קיצוני יצליחו להרשים את האוזן המבקרת שלי? היום נבדוק זאת אך קודם נראה מה קורה עם העין!
דגם KALISTA של מטרונום - נגן CD במחיר 20,000 אירו לצרכן
עיצוב
במבט ראשון מבחינים במכשיר שנראה כמו טנק משוריין ומוכן למלחמה. המראה העתידני המעט ספרטני מרשים בהחלט. במרכז חזית המכשיר מצוי צג LCD בצבע כחול נעים למראה (גם בחושך מוחלט) המציג את הרצועה המתנגנת והזמן. בחלקו האחורי יציאות מאוזנות (XLR) ו-RCA ו-אופטי ו- קואקס. המילים אחרות ניתן לחבר אותו בכל דרך אנלוגית ודיגיטלית אפשרית. ה-CD 3 SIGNATURE מתהדר בטרנספורט Philips CDM12 PRO 2 v6.8 with custom modifications בטעינה עליונה כמובן, הוא שופר על ידי החברה ואמור להיות טוב יותר מהטרנספורט הסטנדרטי.
כפתורי השליטה גדולים וברורים והם ממוקמים בחלקו הקדמי של מגש הטעינה העליונה, רגליו של הנגן מאפשרות לפלס אותו על המדף ומשמשות גם כמשכך ויברציות איכותי.
אני יכול לכתוב בביטחון מלא כי מדובר באחד מהנגנים המרשימים ביותר שעברו בביתי בכל הקשור לאיכות בניה ותשומת לב לפרטים. משקלו הרב ופיסול המתכת מציגים מכשיר שבנוי בעיצוב עתידני ש נראה ספרטני אך עדיין מעודן. אני לא ממש סגור על עצמי מה העיצוב מסמל, אבל אני בהחלט סגור על כך שהוא ממש יפה!
נגן ה- CD מתמקם על המדף האמצעי בארון הציוד שלי ומיד חשתי שהמראה של כל המערכת השתפר, כאשר המטרונום מוסיף פוזה רבה. צבעו (שחור וכסוף) יתאים גם לסט שחור במלואו וגם לסט כסוף ומבחינת התאמה עיצובית הוא בהחלט יתאים לכל סט אודיו מכובד.
דגם Metronome CD3 Signature שנבחן בכתבה זו
לאחר שהתלהבתי (מידי) מהעיצוב ואיכות הבניה ואפשר להגיד שהוא עבר את מבחן העין הביקורתית נתחיל עיקר. נבדוק איך הוא נשמע.
האזנה
החלטתי לפתוח את הבחינה במשהו מעט יוצא דופן בהקלטה שלטעמי הינה מעולה: "מתי כספי – ילדותי השנייה". הקטע מתחיל בניגון סנטיסייזר נעים ועדין. הצליל נשמע לא פחות ממדהים, רך, חם ומלא בשר. קולו העמוק של מתי כספי נחשף והוא בוקע מהמרכז ממש מולי כמו במציאות. שכבות ה-"סינטי" מאחור נשמעות באופן ברור. הצליל עוטף וממלא את החדר, אני חש שהנגן נהנה לנגן את השיר הזה. בבית השני מצטרפים התופים והם נשמעים מאחור בעידון מחמיא בדיוק במינון הנכון. אני בהחלט נשאב לתוך השיר וחש כי הנגן כבר הצליח לעשות לי משהו (לפחות בלב).
מנגנון טעינת הדיסק: במהלך בחינת הנגן עלתה בליבי המחשבה שאם יבוא היום ואחליט לוותר על הסט האנלוגי שברשותי אני בהחלט אבחר בנגן בעל טעינה עליונה. הטקסיות שבהנחת הדיסק מלמעלה, הנחת התופסן על הדיסק (קלאמפ) פשוט עושים לי את זה. במקרה של המטרונום שמתהדר במתקן טעינה מסיבי במיוחד זה מסתדר לי עוד יותר.
מדונה
מעבר חד למשהו מהפופ של שנות ה-80, אז בתקופה ההיא היו לא מעט זמרות אך ללא ספק אחת מהן בלטה במיוחד(בלי קשר לקונוסים המפורסמים...) Madonna - Papa Don't Preach הוא שיר מלא באנרגיה וכח. מי שמכיר את ההפקות של מדונה יודע שהן היו (ועד היום) חסרי פשרות פופיות ובוצעו באולפנים הכי ממוכשרים ומקצועיים בעולם. עד היום, בלימודי טכנאות קול בבתי ספר מקצועיים מסבים את תשומת לב התלמידים להקלטות מהסוג הזה ששומרות על רמות סאונד שמרשימות גם היום. השיר מתחיל בסולו כינורות ואחריו ניכנס הקצב בפול אנרגיה. הצליל דינמי באופן כזה שכל מכת תוף רגל מורגשת ומופרדת לחלוטין מגיטרת הבס המנגנת עימו. קולה של מדונה מגיח מהמרכז בדיוק מרשים ומלא באנרגיה. חשתי בהחלט כי הנגן הצליח לישר את המערכת שלי ברמה שלא חשתי בכך קודם. הצליל המאוזן שבוקע ממנו לוקח את כל המערכת עשרות מונים למעלה. הצליל מלא באנרגיה ובכח. אחרי ששומעים את ביצועי הנגן הזה לעומת הנגנים הקודמים שעברו אצלי קשה מאוד להשאר אדישים לתוצאה.
קצת על המיד: תחום התדרים האמצעי אכן נשמע טבעי להפליא, הוא אינו מגדיל את הכלים וכמובן שחלילה אינו מגמד אותם, הפרדת הצליל בתחום התדרים האמצעי פשוט מעולה, גם כאשר היצירה עמוסה באנרגיה (כמו הקטע הבא איתו נבחן את הנגן). ישנם מעט מאוד נגנים שמצליחים להעביר את תחום המיד בצורה כל כך אמינה כפי שהנגן הזה מעביר.
רוק כבד
מוסיקת רוק במשקל הכבד דורשת מהמערכת להיות דינמית, מהירה ומאוזנת במיוחד.
המערכת שלי מאוזנת מאוד לטעמי, אך אצל אודיופילים יש כמובן תמיד מקום לשיפור ובמקרה שלי ידעתי שהוא יהיה יקר למדי. החלטתי לקחת קטע מוזיקלי שאיתו המערכת תמיד חשה במעט חוסר איזון ולא ידעתי האם מדובר באשמת ההקלטה או ברכיב מסוים המצוי במערכת. החלטתי לבחון זאת גם הפעם ולנסות להגיע למסקנות חדשות בכל הנוגע להשפעת מקור איכותי ויקר על המערכת האישית.
בחרתי באחד מהרכבי הרוק הטובים שאני מכיר.
Rage Against The Machine יכול בהחלט לאתגר יותר את הנגן בכל הנוגע למהירות, דינמיות ואיזון טונאלי. בחרתי בשיר -Killing In The Name שהוא אולי המוכר ביותר שלהם. שוב הוא מצליח להרשים אותי עם גיטרה חשמלית שחישמלה אותי, תופים שהכו בי וקול סולן שהבהיל אותי. אין ספק שיש לגיטרה משקל שלא חשתי בו קודם. הצליל מדויק ומפורט ואוויר בין הכלים ממש לא חסר.
מהירות טעינת דיסקים: זמן טעינת הדיסק מהירה במיוחד, מהרגע שסגרנו את דלת הטעינה ועד שהשיר מתנגן עוברות שניות ספורות, בחנתי את יכולתו של הנגן לזהות דיסקים שנצרבו במהירות מאוד מהירה כאשר הנגן האישי שלי מתקשה לקרוא אותם ומעכב את הזמן מרגע הטעינה ועד לניגון. במקרה הזה הנגן טען אותו במהירות זהה לדיסק שנצרב כיאה.
כינור מעודן
אני מוכרח לקחת רגיעה קלה ומבקש להחליף את הגיטרה האכזרית בכינור מעודן, את גיטרת הבס לצ'לו ואת המצילות לכאלו שעברו קורס בהליכות. בחרתי להמשיך במוסיקת ג'אז באלבום – avishai cohen as is… live at the blue note רצועה 6 באלבום היא אחת האהובות עלי. הפסנתר נשמע טבעי ודינמי הבמה מדויקת ברמה כזו שניתן לעקוב בעין אחר האצבעות המקישות על הקלידים. יש תחושה אמיתית של עץ. בתחום הנמוך יש לי גם הרבה תשבוחות לשפוך, הנגן נותן תחושה כמו המערכת ירדה אוקטבה נוספת אבל בלי נפיחות וללא צבע. התדרים הנמוכים מדויקים והדוקים מאוד וזה מורגש במיוחד בסולו הקונטרבס שמתנגן באמצע היצירה. בתחום המוסיקה האקוסטית מדובר בנגן מרשים וטבעי בהחלט.
במוסיקה קלאסית הנגן מגלה כישרון מוסיקלי נדיר. הוא בהחלט מצליח להעביר תחושה של תזמורת גדולה והפרדת הצליל לא פחות ממפתיעה. שמעתי שלל יצירות קלסיות דרכו ולכן לא אתייחס לאחת בלבד. ביצירות המשלבות כלי נשיפה ממתכת ניתן להבחין מיד כי הנגן מאוזן במיוחד, לא היה אפילו צל של בהירות יתר או עמימות צבועה ומנופחת, הכלי נשמע כפי שהוא אמור להשמע, ביצירות המשלבות מספר רב של כלי קשת הפרדת הצליל נתנה לכל אחד מהכלים את מלוא תשומת הלב. בימת הצליל והתמונה מרשימים בהחלט וללא ספק חרגו מגבולות מיקום הרמקולים. עומק הבמה מאפשר ממש להביט קדימה, לדמיין את התופים מאחור, להביט לצדדים ולמצוא את שאר חלקי התזמורת.
קולות אדם נשמעים דרכו גם כן טבעיים וחלקים, גם כאשר להקה קולית שלמה שרה ניתן להפריד כל זמר וזמר עד כדי זיהוי של הסולן. הצלחתי לעקוב אחר אחד מהם באופן שיטתי לאורך היצירה.
סיכום
כפי שכתבתי בתחילה, השם מחייב והוא אכן נמצא כלא מאכזב. המראה כבש אותי, איכות הבניה הדהימה אותי והסאונד גמר אותי. לראשונה אני מרשה לעצמי להצהיר שמדובר בנגן הטוב ביותר ששמעתי עד היום בביתי.
מה שהטריד אותי מעט הוא השיטה בה מתבצעת הטעינה העליונה שכן היא מקשה על מיקום הנגן בין מדפים ולעיתים גורמת לחובבים לוותר על פטיפון רק בגלל הסיבה הזו. כיוון שהנגן הזה גבוה יחסית (פיזית) קשה למצוא לו מעמד לא מתכוונן שמגיע עם רווח מספק בין מדפים. במקרים בהם משתמשים בארונית ציוד סטנדרטית, מוכרחים למקם את המטרונום במדף העליון. זהו לדעתי חיסרון גדול לחובב שכמותי שאינו מוכן אפילו לחשוב על הוצאת הפטיפון ממקומו.
את הנגן הזה אני משייך למשפחה הניטרלית (שמהווה שאיפה אודיופילית מובהקת). אין לו שמץ של בהירות או תסביכים שגורמים לכל כלי הנגינה להשמע נפוחים וחמים מהנורמלי. הוא דינמי בטירוף! כמה דינמי? דינמי ברמה שהוא מצליח לשכנע כינור שהוא תוף. הוא מהיר מאוד ומפורט להפליא וגם מצליח לנגן כל סגנון מוסיקה ללא שום בעיה.
יש כאלו שלא יוכלו לחיות עם נגן מהסוג הזה, הוא מדויק מאוד כפי שציינתי כמה פעמים ויותר חשוב חושפני ביותר, הקלטות לא איכותיות ישמעו ככאלה, הוא אינו מעדן דבר. זהו פרמטר שעלול להרחיק חובבים שנאמנים לחוויה החמימה וה"צבועה". במקרה הזה הנגן יש לקחת בחשבון שהנגן הזה רחוק מלהיות סלחן להקלטות מהסוג הנחות.
יש לציין שבנוסף לסגנונות הנ"ל חייתי עם הנגן במשך כמעט חודש ואת כתיבת הסקירה התחלתי לאחר שבוע וחצי של האזנה "כללית" ולאחר שעות רבות של האזנה ממוקדת במיוחד בכל סגנון מוסיקה שקיים. בימי שישי אני נוהג להנות ממוסיקה עברית של פעם (צלילי העוד, שלמה בר, דקלון) שמכניסים אותי לאווירה של שבת ומחזירים אותי לימי ילדותי. גם בסגנון מוסיקה זה מצאתי את עצמי יושב מול המערכת בעיניים עצומות ונוסע עם הלחן והצלילים. האמת היא שאינני מכיר הרבה חובבי אודיו שישארו אדישים למשמע הנגן הזה, יצא לי לדבר עם לא מעט חובבים לאחר הסקירה ומכולם ללא יוצא מהכלל שמעתי תשבוחות על הנגן הזה.
במקרה שלי, הסינרגיה של ה- Metronome עם המערכת הייתה מעולה, הרכיבים נהנו לנגן ביחד - ממש כמו הרכב ג'אז ותיק בו כל נגן מכיר את השני. אין ספק שהנגן הזה הטביע בי חותם ואת הנגנים הדיגיטלים היקרים הבאים אשווה אליו באופן אוטומטי.
בכתבה הקודמת פתחתי במשפט "החיים של רוב האודיופילים מתחלקים לשניים: החיים לפני ששמעו מוצר טוב והחיים אחרי ששמעו. זה לא ממש קל לחזור אחורה כאשר מגיע אלי ציוד לסקירה. בהרבה מקרים הרגשתי נורא כאשר הייתי צריך להחזיר ציוד ליבואן". זהו אולי אחד המקרים הקשים ביותר. אני מחליט להודות ולהסתכן בכך שאומר שמשכתי את הסקירה לעוד שבוע תמים על מנת שאוכל להנות מהצלילים.
ציון:
מחיר: 45.000 ₪
אחריות: Livesound